יצחק אסימוב ואני : לרגל מלאת מאה שנה להולדתו של סופר המדע הבדיוני המפורסם שבכולם

יצחק אסימוב ישוב על כיסא ( הקיסר?) שעליו סמלים מסיפוריו. ציירה Rowena Morrill

מאה שנה להולדתו של סופר המדע הבדיוני אולי המפורסם מכולם יצחק אסימוב.( אם כי יש שיטענו זאת לגבי ארתור קלארק ויש שיטענו זאת לגבי רוברט הינליין ויש שאמרו זאת על רי בראדבורי )

אמנם אין זה ברור שתאריך הולדתו של אסימוב אכן היה בינואר 1920 .הוא עצמו לא היה בטוח בכך וייתכן שנולד מוקדם מכך. אבל לא היו בידיו פרטים מדוייקים אז תאריך הלידה הרשמי שלו היה ב-2 בינואר 1920 .,

כתבתי עליו לאורך השנים רבות אבל הנה כמה דברים נוספים עליו לרגל יום הולדתו.

"א. אסימוב " או "י. אסימוב"?

באנגלית הוא נקרא אייזק אבל בתרגומים לעברית אסימוב ביקש במפורש ישירות או דרך סוכניו ששמו ישמר תמיד בגירסתו העברית "יצחק". וכך זה נשאר במשך שנים כשבכל התרגומים שלו לעברית הוא כונה בדרך כלל י.אסימוב.

שני הספרים הראשונים של אסימוב שהופיעו בעברית עוד בשנות השישים לא היו בכלל ספרי מדע בדיוני אלא ספרי מדע פופולארי. אחד מהם הופיע עם השם "יצחק". אבל השני כלל לא.

אבני-יסוד בבנין החיים :אנזימים, ויטמינים, הורמונים /מאת יצחק אסימוב ; תרגם א. דובניקוב,תל אביב יבנה 1961

הצופן הגנטי /תורגם מאנגלית ע"י ר. ור. פלק ; בעריכת רבקה נדל תרגומי מדע לעם ; 5 ירושלים : מפעל תרגומי המדע הישראלי, 1965.

אמנם לא תמיד צייתו לדרישה זאת כפי שאתם רואים בעטיפת הספר "הצופן הגנטי " אחד מספריו הראשונים שפורסם בעברית בשנות השישים.

אבל בדרך כלל הקפידו עליה בספריו שפורסמו בשנות השבעים בהוצאת "מסדה" ששם שמו nופיע תמיד כ¬י.אסימוב ". .

עד שבסוף שנות השבעים המגזינים "פנטסיה 2000" ו"קוסמוס :המבחר של אסימוב " ( שעליו ראו בהמשך ) שפירסמו סיפורים ומאמרים רבים של אסימוב וגם אייטמים ומאמרים עליו החלו להתעלם מבקשתו של אסימוב והקפידו לקרוא לו "אייזק" או" א.אסימוב " בניגוד לרצונו המפורש.

ועל סמך התקדים הזה כנראה משנות השמונים ואילך החלו לקרוא לו בתרגומים לעברית "א. אסימוב " ומשנות התשעים זה הפך להיות דומיננטי.

הוא כבר היה מת אז ולא יכול היה למחות.

עם זאת נראה שעדיין יש ויכוח בעברית לגבי שמו הפרטי אם לאיית אותו כ"אייזק" או "אייזיק".

אני אומר שעדיף היה פשוט להישאר עם ה"יצחק".

אני בכל אופן שומר על דרישה זאת לשמור על השם "יצחק" אם כי יכול מאוד להיות שלא הייתי עקבי בכך לאורך השנים.

אסימוב ואני

יצחק אסימוב היה תמיד הסופר החביב עלי של מדע בדיוני ,הן בגלל סיפורי הרובוטים שלו שהזכירו יותר מכל דבר אחר סיפורי בלשים שבהם הקורא יחד עם הגיבור היה חייב להבין מהמה קרה ששיבש לכאורה או בפועל את פעולת הרובוט שעל פניו לא יכולה הייתה להשתבש הודות לאותם שלושת החוקים מפורסמים של אסימוב שאמורים להתקין את פעולת הרובוטים ולוודא שלעולם לעולם הם לא יוכלו להיות איום על בני אדם.

אבל אפילו ביקום שיצר אסימוב רובוטים כמו כל דבר אחר וכמו בני האדם עצמם יכלו להיות איום על בני אדם אבל גם לכך תמיד היה פיתרון. .אני שגדלתי על סיפור הגולם הקם על יוצרו ( ושאב סב סבתה של סבתי הגאון מווילנה סיפר על עצמו שניסה ליצור גולם ) הוקסמתי מכך מהרעיון של אסימוב שכן בני האדם יכולים ליצור טכנולוגיה עלולה להתגלות כהרסנית אבל הם גם יכולים לשלוט בה ולנהל אותה כהלכה לטובתם.

אני תומך אגב בתפיסתו של אסימוב שמרגע שיקומו רובוטים אינטיליגנטיים שיהיו מקבילים לנו יש לתת להם זכויות אזרח כמו לבני אדם כמו עוד מין על פני כדור הארץ ֹׁ ( וכמו שיש לתת זכויות כאלו לדולפינים אינטיליגנטיים ולקופים אינטיליגנטיים וכו').

לעומת אם יש חשש שאנחנו עלולים ליצור אינטליגנציה שעולה עלינו בכמה דרגות אז אין ליצור אותה.

אבל הרבה יותר מסיפורי הרובוטים אהבתי את סדרת "המוסד " שלו " שהייתה ונשארה סדרת המדע הבדיוני החביבה עלי בכל הזמנים ( עם היוצא דופן האפשרי של "סטאר טראק" ) הסדרה שתיארה את ההקמה מחדש של האימפריה הגלקטית לפי חוקי מדע "הפסיכו היסטוריה" כפי שנקבעו בידי הגאון המיסתורי הארי סלדון .גאון שככל שהתקדמה הסדרה התברר שהוא דומה יותר ויותר לאסימוב המחבר עצמו ,שהזדהה עימו לחלוטין גם אם לא הזדהה עם שני המוסדות שיצר ועם תוכנית אלף השנים להקמת אימפריה גלקטית שנייה שאותה לדעתי הוא תיעב.

ואותו מוסד ראשון מזכיר לי מאוד את מדינת ישראל שסיפור הקמתה והתפתחותה מזכיר באופן מדהים את מה שמתואר בסדרת ה"מוסד".

ראו על כך ביתר פירוט במאמרי "כוכב הלכת הנבחר:סדרת המוסד של אסימוב כמשל ציוני "
ולדעתי אין כאן בהכרך מקריות.אני חושב שאסימוב קיבל כאן השראה מרעיונות שהיו לו גישה אליהם דרך אביו ובני משפחתו ,שהיו צאצאים של תלמידי הגאון מווילנה והתעניינו מאוד בגר"א וברעיונותיו השונים..

ראו על כך במאמרי "הגאון מווילנה והמוסד "

הוא לא הסכים עם כל הרעיונות אלו ואת חלקם קיבל בכלל מהעורך שלו ג'ון קמפבל אבל השתמש בהם כחומר לסדרה שיצר והלכה וצברה לאורך השנים חיים משלה והיא הסדרה האהובה ביותר של ספרות המדע הבדיוני.

אסימוב המגזין

יצחק אסימוב מצוייר כהרי סלדון מייסד ה"מוסד" על עטיפת המגזין שנקרא על שמו.

כדאי להזכיר שאסימוב הוא הסופר היחיד ששימש כבסיס למגזין שהתבסס על דמותו בעברית .

מגזין מדע בדיוני חשוב מאוד שקיים בארה"ב עד עצם היום הזה מאז 1977, מזה 44 שנין.

( באנגלית היו וישנם עוד כמה כתבי עת כאלה שהתבססו על סופרים כמו אלרי קווין והבמאי אלפרד היצ'קוק )

ששת הגליונות ממגזין זה יצאו בעברית זמן לא רב לאחר שהתפרסמו בארה"ב בהוצאת "עתיד " בעריכת מישהו בשם "ד. 'קול " עם עריכה מדעית של "אינג'ינרים קול את לשם " ועריכה גראפית של "טלי " בשנים 1978-1979.

והנה העטיפות הקדמיות והאחרות שכפי שתראו שמות דגש רב על אסימוב ועל אישיותו :הם לראשונה קוראים לו בעברית אייזק ולא יצחק.

העטיפות האלו אגב אינן העטיפות המקוריות של הגליונות האמריקניים ואולי הן ציורים ישראליים מקוריים.אולי של הגרפיקאית המיסתורית טלי.

ההוצאה טרחה והוסיפה תקצירים בכריכה האחורית של מאמרי המערכת של אסימוב , דבר שלא היה במגזין המקורי באנגלית. ןזה היה רעיון מוצלח מאוד.כתוצאה בכל גיליון אתה מרגיש את האישיות של אסימוב גם מהכריכה.

והנה העטיפה האמריקנית המקורית והמוצלחת הרבה פחות של גליון 1 של המגזין :

העטיפה המקורית של גליון מספר 2

העטיפה המקורית של גליון מספר 3 של המגזין האמריקני. אין ספק שהגירסה הישראלית עלתה עליה בהרבה.

והנה דוגמה של מאמר של אסימוב שהופיע באחד הגליונות עם דיוקן שלו :

נציין שגם במגזין המתחרה למדע בדיוני באותו הזמן "פנטסיה 2000" היה בכל גליון מאמר מדעי של אסימוב

מלווה בצילום של אסימוב במקום בציור.

,כך שאסימוב הופיע בשנים האלו 1978 -1979 באופן קבוע בו זמנית בשני מגזינים מתחרים של מדע בדיוני בעברית.

ללא ספק אלו היו שנות השיא שלו מבחינת חשיפתו לקוראי השפה העברית.

כאמור למעלה יצאו שישה גליונות במגזין זה ולא יותר.

יצא עוד ספר אחד נוסף בהוצאה זאת על עלילות באק רוג'רס במאה ה-25 על פי סרט קולנוע שיצא אז. ומאז ההוצאה נעלמה דום.

יצאו שני כרכים שקיבצו כל אחד שלושה מגליונות הסדרה תחת עטיפה אחת.

נסיים בכך שאני עדיין חובב את יצירתו של אסימוב אין ספק שהוא התיישן בדברים רבים.וגם טעה לגבי דברים רבים.למשל הוא חזה בסדרת ה"מוסד" שבעתיד הרחוק של האימפריה הגלקטית בעוד חמישים אלף שנה אנשים עוד יקראו את מדור הקומיקס בעיתונות וילדים עוד יכתבו חיבורים עבור המורה בבית הספר.

אבל מצד שני הוא חזה בדייקנות מדהימה כל מיני דברים שרק מתחילים להתגשם ,ובהם קהילות האינטרנט (ב"שמש ערומה " ) והפחד ממכונות שיקחו את מקומות העבודה שלנו ( ב"מערות הפלדה ")ועוד דברים רבים נוספים.אני חושד שדברים נוספים שהוא חזה עומדים להתגשם בעתיד הקרוב.