הרב הכופר אלישע בן אבויה : "על סוסו בשבת" -סיפור היסטורי קלאסי מאת משה שמיר

חכם היה וליבו מר…

הפתיחה ל"על סוסו בשבת" מאת משה שמיר. 1947 

לפניכם סיפור היסטורי קלאסי של משה שמיר ב"פרויקט הסיפור התנכי וההיסטורי " שלנו. אחד הסיפורים ההיסטוריים הידועים והמוערכים ביותר בספרות העברית החדשה בכלל וביצירתו של משה שמיר עצמו בפרט. הוא הגדיר אותו בקצרה  בהקדמה לקובץ הסיפורים שלו  "החוט המשולש" " כסיפור "העוסק בחורבן הנפש לאחר חורבן הבית ". 

הסיפור "על סוסו בשבת " פורסם במקור בשנת 1947  בגליון היחיד של כתב  העת " דף חדש: לספרות אמנות ובקורת, בעריכת חיים גליקשטיין, שלמה טנאי, משה טנאי ומשה שמיר, בספטמבר 1947.כתב העת לא שרד מעבר לאותו גליון.  אבל "על סוסו בשבת" שפורסם שם הוא שיא יצירתו של משה שמיר  בתחום הסיפור הקצר. אם כי לכאורה הוא לא יותר ממקדימון   ( וגם ההמשך ) ליצירתו הגדולה של שמיר  הטרילוגיה החשמונאית  שאותה פירסם במהלך שנות החמישים.  במרכזה הרומן  המפורסם "מלך בשר ודם" וסיומה הוא המחזה "מלחמת בני אור" .טרילוגיה שאת הפתיח שלה "פך אחד של שמן " סיפור קלאסי על מרד החשמונאים וטיהור בית המקדש  פירסמנו כאן. 

"על סוסו בשבת"  שמתרחש כ-300 שנה לאחר אירועי הטרילוגיה החשמונאית  הוא  ללא ספק סיפורו הטוב ביותר  והידוע ביותר עד היום  של משה שמיר ומדהים שנכתב בגיל צעיר כל כך,26 בלבד.

הסיפור היה יוצא דופן בזמנו ונשאר כזה גם בימינו.

אלישע בן אבויה.ציור מאת לודויג מיידנר 1920  (Ludwig Meidner   1884–1966)

בסיפור קצר זה תאר שמיר בלשון המשנה (מדהימה לסופר צעיר כל כך שהיה צריך לחקור את הנושא ואת התקופה היטב היטב ,דבר שהיה בגדר בל יאמן ממש אז כמו היום ) סיפור  פגישה בין הרב הכופר מהמאה השניה לספירה אלישע בן אבויה  עם רב  "מימסדי"  שהופכת להתנגשות  אידיאולוגית. 

אלישע בן אבויה  היה אחד התנאים אנשי דורות המשנה הידועים ביותר, חכם מחכמי יבנה מחבריו של רבי עקיבא שנודה בידי היהודים בגלל דעותיו הכופרות באחדות האל ומשום שהתייאש מהיהדות אחרי כישלון מרד בר כוכבא ודבק בתרבות ההלניסטית. 

אולי הפך ל"גנוסטי" אחד מאנשי כתות "הגנוסיס"  שצמחו בתקופה זאת  ממש והתחרו ביהדות הרבנית והנצרות הקדומה שצמחו גם הן במקביל בתקופה זאת ממש.

  ידוע שקיבל אז  ( ואולי דורות מאוחרים יותר נתנו לו ?)   את הכינוי "אחר". 

ספר מחקרי על אלישע בן אבויה

הסיפור של משה שמיר  תיאר פגישה של "אחר" הכופר הגדול עם תלמידו  הצעיר איש הממסד הרבני רבי מאיר זאת כשאלישע רוכב על סוסו בשבת בשכונת היהודים וכך פוגע במכוון בדתם  במהלך שיחה שהופכת  להתנצחות אידיאולוגית בשאלת טוב ליבו של האל.

משה שמיר 

נראה שיש בסיפור זה  רמזים אוטוביוגרפיים לתחושות שחש אז שמיר שהרגיש כי נודה בקיבוצו בגלל דעות שסתרו את הדעות המוסכמות  שם ועזב אותו כתוצאה , וספרו "הוא הלך בשדות " שהיה אמור להתפרסם נדחה כתוצאה בידי ההוצאה.( ראו על כך בסוף קישור למאמרה של חוקרת הספרות  חגית הלפרין שדן בפרוט בנושא זה ). 

ואם נרצה אפשר לראות בסיפור זה נבואה  של משה שמיר הצעיר המתארת בדייקנות   את מצבו  של משה שמיר  המבוגר עשרות שנים מאוחר יותר לאחר מלחמת ששת הימים  כשנודה ממחנה השמאל בגלל תמיכתו בארץ ישראל השלמה והפך לאחד מאנשי הימין הקיצוניים ביותר ממייסדי מפלגת הימין הקיצוני "התחייה". 

כאשר ביקרתי אצל משה שמיר בביתו ושוחחתי עימו כמה שנים לפני פטירתו  בנושאים שונים ( למשל על ספרו "במו ידיו -פרקי אליק" על אחיו אליהו שמיר  שהוא אחד מחמשת האנשים שאני נקרא על שמם ,אליהו ) שמעתי את המרירות בקולו כאשר דיבר על "השמאל",מרירות שהפכה מידי פעם להתפרצות של זעם קר כששוחחנו.   

הירהרתי  אז ב"אחר" ב"על סוסו בשבת " ובשיחתו עם רבי מאיר שנראתה  כעת כתחזית מדוייקת של אותה שיחה ביני ובין משה  שמיר. 

 כיום כמדומה "על סוסו בשבת" יכול לדבר לחוזרים בשאלה שהם כל כך נפוצים כיום בחברה החרדית. וכמו כל סיפור טוב וקלאסי באמת ליחו לא נס כלל. 

דף הפתיחה לכתב היד  של משה   שמיר ל"על סוסו בשבת" באדיבות אילן ברקוביץ מארכיון משה שמיר ממרכז  קיפ לחקר הספרות העברית על שם לאורה שוורץ קיפ  

הסיפור  "על סוסו בשבת" – הופיע   בדפוס כמה וכמה פעמים :

"דף חדש: כתב עת לספרות אמנות וביקורת " תשרי תש"ח ספטמבר 1947   עמ' 10-17

נשים מחכות בחוץ: יג סיפורים   מרחביה ספרית הפועלים 1952

  החוט המשולש : סיפורים (חיפה : מועצת פועלי חיפה,  תשט״ז) <הופיע גם בהוצאת ספרי גדיש, בתשי״ט 1958 ובהוצאת ספרית פועלים, 1960. הסיפור מופיע שם במדור "סיפורי האבן " העוסקים בעבר הרחוק. 

"שבעה מספרים – אנתולוגיה"  בעריכת הלל ברזל   תשל"ג עמ' 173-183.כולל הקדמה ממצה של הלל ברזל  על הסיפור ) 

אפילו לראות כוכבים : סיפורים (תל-אביב : עם עובד : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, תשנ״ד 1993)

הגירסה שנבחרה כאן לפרסום היא הגירסה הסופית מ"אפילו לראות כוכבים ". 

כל הזכויות שמורות ליורשיו של משה שמיר. 

ק

קראו גם:

סקירה על סוסו בשבת 

חגית הלפרין על החרם על "הוא הלך בשדות " והשתקפותו ב"על סוסו בשבת "סדן, מחקרים בספרות העברית, ייצוגה של מלחמת העצמאות בספרות ובתרבות העברית בישראל, בעריכת פרופ' חנה נוה וד“ר עודד מנדה-לוי, כרך ה', אוניברסיטת תל-אביב, תשס”ב, 2002 עמ' 378- 400.

על סוסו בשבת כסיפור היסטורי 

דוד שחר, ‏ברכה למשה : על דמותו של אלישע בן-אבויה בסיפורו של משה שמיר "על סוסו בשבת", בצרון 342-343, אוקטובר 1981, עמ' 012-016

ארנה גולן   בין בדיון לממשות :   סוגים בסיפור הישראלי:כר' ב' (יח' 4-6); יח' 4. על סוסו בשבת: שמיר משה.  /    תל-אביב :   האוניברסיטה הפתוחה,   תשמ"ד-תשמ"ו 1984-1986.

ידידיה יצחקי, “על סוסו בשבת, עולמו של ‘אחר’ עפ”י משה שמיר", יהדות חופשית, בעריכת יעקב מלכין, מס' 18, דצמבר 1999, עמ' 20 – 21.

משה שמיר מחבר "על סוסו בשבת"