סקירה על הסרט "איש החשמל " בבימויו של אלי כהן מתסריט של ירון זליג ובכיכובו של מנשה נוי
הכתבה הזאת פורסמה במקור לפני שנים רבות באתר בשם "האייל הקורא". .
רוב הקישורים ששם כבר לא קיימים .
מאז הסרט יצא לאור כדיסק.ואני מתכנן כעת סדרה של כתבות על סרטים שעוסקים בסרטים היסטוריים מתולדות הישוב והמדינה סרטים שנשכחו או שלא והיגיע הזמן לעורך בהם עניין שוב.
" לפני 80 שנה וביתר דיוק ב-3 בינואר 1942 נפטר פינחס רוטנברג גיבור הסרט "איש החשמל"
אז לציון זה הנה הרשימה שוב מעודכנת קצת.
יש אנשים שעושים את ההיסטוריה ויש אנשים שנסחפים על ידיה
( פנחס רוטנברג , ציטוט מ"איש החשמל ")
הזקן, זקן, הזקן מנהריים
הוא הקים את המפעל.
לא היה שם כלום, לא היה, היו רק מים
ועכשיו שם לב חשמל.
( , מילים ולחן מרדכי זעירא שיר הרשת )
תקציר הסרט "איש החשמל" :
איש החשמל הוא סיפור על איש גדול מהחיים. אדם שהתמודד עם איתני הטבע, יריביו ואהוביו אך בראש וראשונה עם עצמו. הסרט מביא את סיפורו של פנחס רוטנברג האיש שהקים את את מפעל החשמל בנהריים בשנות העשרים. רוטנברג היה איש יוצא דופן בגלריית הדמויות המאכלסות את הפרק ההיסטורי של טרום המדינה. מצד אחד איש יצרי, אובססיבי, שעברו האפל יצר מיתוסים רבים והטיל צל על פעולותיו, מצד שני איש חזון שהתרועע ועמד מול גדולי עולם.
הפקת הסרט החלה בשנת 1999, על פי רעיון של הבמאי אלי כהן, שבמקור תכנן ליצור מיני סדרה בת שלושה פרקים לרגל 75 השנה לחברת החשמל. בגלל מגבלות תקציב הוחלט בסופו של דבר להפיק סרט עלילתי אחד. בסרט הושקעו למעלה ממיליון דולר. חברת החשמל וטלעד השקיעו 225,000 דולר כל אחת. תקציב נוסף התקבל מהקרן לעידוד הפקות מקור בכבלים והקרן לעידוד קולנוע ישראלי איכותי. תחילה התקבל אישור לצלם באתר נהריים, אך אחר כך הוא בוטל.
במהלך ההפקה נעשה שיחזור של התקופה עם תלבושות, כלי רכב, ותפאורות שונות. בנוסף הושקע מאמץ הפקתי ביצירת סצנת השיטפון, וסצנת שלג שמתרחשת ברוסיה צולמה ביפו, עם מלח כתחליף לשלג.
רק שנה וחצי לאחר שהסרט "איש החשמל " הוקרן לראשונה בפסטיבל חיפה ב-2001 הוא היגיע לבסוף ובאיחור רב אל מסכי הקולנוע ב-2003
ייתכן שאחת הסיבות לדחייה הייתה שמרבית בתי הקולנוע היגיעו למסקנה שזהו סרט שאינו מסחרי, זהו בוודאי סרט יוצא דופן מכל בחינה בסצינת הקולנוע הישראלי של עשרות השנים האחרונות . זהו סרט "ביוגרפי " ז'אנר שהוא בבחינת "בל ימצא" בקולנוע הישראלי ( כמו גם סרטים היסטוריים בכלל , שאפשר לספור אותם על כפות שני ידיים ) והוא מציג גיבור שהוא "גדול מהחיים " אדם שנחוש בכל מאודו לבצע משימה אחת גדולה ומשיג זאת למרות כל המכשולים העומדים בדרכו. המקובל בקולנוע הישראלי כידוע מאורי זוהר , ואסי דיין ואילך הוא להציג כמעט ורק אנשים שהם כמו בחיים ולרוב קטנים מהחיים , יצורים מאוסים ומתועבים , מסוממים מטורפים לסקס , מכי נשותיהם , פושעים ועבריינים קטנים או סתם עלובי חיים שאינם מסוגלים להשיג אפילו את המטרה הקטנה ביותר, שהרגש היחיד שהם יכולים לעורר בצופים הוא אי נוחות במקרה הטוב ובוז וסלידה וגועל במקרה הרע ( והנפוץ יותר ).
זוהי תופעה שאותה ניתן למצוא גם בקולנוע העולמי , אנשים שהם דמויות הרואיות באמת או "גדולים מהחיים " ניתן למצוא בעיקר בסרטי מדע בדיוני ופנטזיה כמו סרטי "שר הטבעות " או "מלחמת הכוכבים " בבחינת הצהרה שאנשים כאלה לא יתכנו בחיינו האפורים והקטנוניים והבזויים .
לא כך הדמות העומדת במרכז סרטו של אלי כהן "איש החשמל " . הגיבור פנחס רוטנברג הוא האיש שהקים את אחד הארגונים החשובים והחזקים ( והשנואים ) היום בישראל חברת החשמל תוך מאבק במכשולים בירוקרטיים ופיזיים כמעט אין סופיים .
רוטנברג היה אדם מעניין ביותר בחייו . בעברו היה מהפכן סוציאליסט ידוע מאוד .
הוא האיש שהיציל את חייו של גיאורגי גאפון הכומר שלא ברצונו גרם למהפכת 1905 ברוסיה כאשר יזם הפגנה המונית של פשוטי עם למען שיפור תנאי חייהם , הפגנה שהסתיימה בטבח המוני של המפגינים בידי חיילי הצאר והביאה למהפכה שהביאה לשינויים משמעותיים וליתר דמוקרטיזציה ברוסיה , רוטנברג הגן אז על הכומר בגופו ממש והבריח אותו ממקום למקום . לאחר מכן ב-1906 הוא היה האיש שעמד בראש ההוצאה להורג בתליה של הכומר גאפון שנחשד כסוכן הבולשת הרוסית וכבוגד במהפכנים .גאפון אכן היה סוכן של המשטרה החשאית , כפי שהיה הממונה על רוטנברג באירגונו המנהיג המהפכני אזף , סוכן כפול ומשולש שחשש ממידע שעלול היה גאפון להעביר עליו לבוסים המשותפים שלהם במשטרה החשאית ולכן הורה על הוצאתו להורג בידי רוטנברג , האדם היחיד שבו בטח גאפון.
לאחר מכן הוא הפך לאדם מרכזי ביותר במשטר הדמוקרטי של קרנסקי ברוסיה של 1917 ואם הייתה מתקיימת דרישתו התקיפה מקרנסקי לתלות את לנין וטרוצקי מנהיגי הבולשויקים , כי אז כולנו היינו חיים היום בעולם שונה לחלוטין. אך כידוע זה לא התממש ורוטנברג נאלץ להימלט על נפשו מרוסיה לאיטליה ולארצות הברית והפך מסוציאליסט קיצוני לציוני והיגיע לארץ ישראל ששם הפך לאחד היזמים החשובים ביותר. כמו כן היה פעיל בכיר ביותר של ארגון ה"הגנה " ועסק בפוליטיקה הפנימית של הציונות בארץ ובין השאר היה מהראשונים שדיברו על חברת תעופה יהודית .
אך כיום הוא זכור בעיקר כמי שהקים את חברת החשמל . זאת לאחר שב-1921 קיבל מהממשלה הבריטית את הזיכיונות לניצול מי הירמוך והירדן להפקת חשמל למרות התנגדות חברי פרלמנט בריטיים שונים והודות לתמיכתו של וינסטון צ'רצ'יל שר המושבות דאז. ב-1923 הוא יסד רשמית את חברת החשמל הארץ ישראלית שכולנו מכירים היום כ"חברת החשמל " בה הידיעה וב-1928 החל בהקמת תחנת כח בנהריים שבעבר הירדן . בעקבות הצלחת המפעל הזה (שפעל עד מלחמת העצמאות )
הוא זכה לכינוי "הזקן מנהרים " ששימש גם כשם שיר ידוע מאוד שכתב והלחין מרדכי זעירא שמושר עד היום בידי ותיקי חברת החשמל.
(
אבי צבי אשד ז"ל שהיה וותיק חברת החשמל וידע הכל על רוטנברג הירבה לשיר אותו בעת מפגשים עם חבריו וותיקי חברת חשמל גם הם )
הסרט של כהן מתרחש בשנת 1931 בעת משבר חמור בתחנה תוך כדי ההכנות לפתיחתה הרשמית התחנה מוצפת ונפגעת קשות, ועימה כמה מהעובדים. העובדים המוסתים בידי פעילי ההסתדרות נלהבים מתקוממים כנגד רוטנברג וכל תוכניותיו של רוטנברג , כל חזונו נראים כעומדים לפני קריסה ודווקא ברגע הקריטי ביותר.במקביל יש לרוטנברג בעיות גם במישור האישי , אישתו דוברת הרוסית שאינה יכולה לסבול את האובססיה שלו עם מפעלו נוטשת אותו ביחד עם בנם , והוא מנהל רומן עם הארוסה של אחיו ( אילת זורר המצויינת ) .
תוך כדי כך הסרט משלב "פלאש בקים" שתפקידם ללמד אותנו משהו על עברו על מאבקו בראשית שנות העשרים להשיג את הזכיונות מידי הבריטים ולהשיג את שיתוף הפעולה של הערביים בעניין הזה משימה שמתגלה כבלתי אפשרית הערבים ובראשם המנהיג נשאשיבי , המתון לכאורה מתגלים כבלתי ניתנים לשיחוד.
יש גם פלאש בקים מראשית הקריירה של רוטנברג כמהפכן כאשר עמד בראש החיסול של האב גאפון , אירוע שממשיך להעיק עליו כל חייו.
הפלאש באקים האלה הם לדעתי אחת הבעיות המרכזיות של הסרט. הקטע החוזר של חיסולו של האב גאפון לא יהיה מובן כלל לרוב המוחלט של הצופים שאינם יודעים כלל מי ומה היה אותו הכומר ( הפרובוקטור מטעם השלטונות הצאריים שהביא בטעות וכנגד רצונו לפריצת מהפכת 1905 ברוסיה כתוצאה מהפגנה שיזם ) ומדוע היה רוטנברג צריך לחסל אותו, ומבחינתם הקטעים האלה אינם יותר מהזיות מוזרות . או שיש כאן כשל בסרט מלכתחילה או ( וזה סביר יותר ) שבוצעו חיתוכים דרסטיים שסילקו קטעים שהם חיוניים להבנת המתרחש על המסך.
אכן אחת הבעיות של הסרט היא לדעתי שהוא קצר מדי . 92 דקות אינם מספיקות כדי להעביר לצופה בצורה מובנת באמת את הדרמה של חייו של רוטנברג . לנקודה המשמעותית של תפקיד המפתח שהיה לו במשטר קרנסקי ברוסיה יש רק התיחסות בעל פה וזהו גם כן דבר שמן הראוי היה להראות אותו לצופים על מנת להפוך את הסרט למרתק וחי יותר.
אך נראה שהמפיצים היגיעו למסקנה שהצופה הישראלי לא יוכל לעמוד ביותר מ-92 דקות של סרט היסטורי ובכך פגעו בו קשות. במקור זאת בכלל הייתה אמורה להיות מיני סדרה של שתי פרקים לטלוויזיה ואולי חבל שהיא לא נשארה ככזאת ..עדיף היה שתישמר הכוונה המקורית של "מיני סדרה " שאז אפשר היה לעשות צדק אמיתי עם חייו של רוטנברג.
הסרט מלא בקטעים בלתי ברורים כאלה שמרמזים על חתוכים דרסטיים מדי כמו הקשר של רוטנברג עם ידיד טוב מרוסיה שהוא כעת פליט שמבקש מקלט בארץ ישראל שרוטנברג אינו מסוגל לספק לו , והידיד הנ"ל מתאבד. הצופה נשאר מופתע : על מה ולמה ? ויש קטעים נוספים כאלה.
סביר להניח שאם הסרט היה נעשה לפני חמש- עשר שנים נניח , הוא היה הופך כמקובל בקולנוע הישראלי לעוד תרגיל חד מימדי בניפוץ מיתוסים כשרוטנברג מוצג כ"זולל ערבים " וטכנוקרט נבל. אך כהן הלך בדרך מתוחכמת יותר של הצגת אדם שהוא דמות הירואית באמת, עם אספקטים אפלים בחייו , מלא בספקות עצמיים שהוא מתגבר עליהם לבסוף .
הקטע של הרומן המתנהל בסרט בין רוטנברג ובין הדמות שמגלמת איילת זורר אינו משתלב היטב בעלילה , ונראה כניסיון דחוק של היוצרים לעשות "הומנזיציה " לאיש הגדול ולהפכו לנגיש יותר לקהל הרחב ,
. בכל אופן זורר שעשתה דמות מעניינת אם גם סטריאוטיפית לא נוצלה היטב בסרט ( דווקא היה מעניין אם היו שמים דגש על הדמות הנשית שחיה בחברה כמעט גברית לחלוטין של אנשים אחוזי אובססיה בידי אידיאולוגיה). ואת זה אפשר להגיד על כל הדמויות פרט כמובן לדמות הדומיננטית לחלוטין של רוטנברג , זהו הסרט שלו אחרי הכל.
הסרט נעשה בסיועה ובתמיכתה של חברת החשמל וזה אומר אולי שהבמאי לא היה יכול להיות ביקורתי יותר מדי כנגד רוטנברג , אך לטעמי הסרט היה כפי שהוא עדיין חזק ומעורר מחשבה, אין כאן סרט "מטעם" כפי שניתן היה לצפות.
יש שם בסרט קטעים דרמטיים של המאבק בין הפועלים ( פעילי הסתדרות נחושים שכיום כמעט בלתי אפשרי למצוא בהסתדרות ולכן לצופה המודרני הם נראים כלא אמינים ) ובין רוטנברג, יש שם קטעים שהיום לא יאמנו אך אירעו באמת של הפועלים של החברה שהיו מוכנים לוותר על שכרם וללכת בעיניים (כמעט ) עצומות בעקבות מעסיקם ולהמשיך בפרוייקט עד להשלמתו , מי היה מאמין היום שדבר כזה ייתכן ? אבל זה קרה ובבירור אדם שהיה המסוגל לסחוף את אנשיו לכך לא היה אדם מן השורה. והסרט מנסה להעביר זאת .
אם זאת יוצרי הסרט טרחו לציין בסוף שכל הדמויות פרט לרוטנברג ולאחיו אברהם ( שאותו מגלם מארק איווניר ) הם בדויות , איני רואה מה הטעם לכך , האם בסרט על אירועים אמיתיים לא עדיף היה להשתמש בדמויות אמיתיות? יתכן שהבמאי חשש מתביעות דיבה , אך ההודעה הזאת פגעה אנושות בתחושת האמינות שהייתה לי מהסרט.
נשאלת השאלה האם הסרט כסרט ולא כביוגרפיה של רוטנברג הוא סרט טוב ? לדעתי כן , עם כל הפגמים המרובים שיש בו יש בו דמות ראשית מעניינת מאוד יש בו עלילה חזקה ומרתקת יותר מזאת של כל סרט ישראלי שראיתי בשנים האחרונות , ומשחק טוב של השחקנים הראשיים, והוא גם גורם לנו להבין טוב יותר משהו על עצמנו על עברנו , ועל הגורמים שמשחקים תפקיד חשוב בחיינו .
ברשימה המקורית הבאתי את תקוותי שמתי שהוא בעתיד הבמאי יוציא ( בדי וי די ) גירסה מלאה יותר של הסרט .
עדכון :הסרט יצא לבסוף בגרסת די וי די אבל למרבית הצער הסרט לא הוצג שם בגירסה מורחבת כל שהיא .יש שם בתוספת רק סרטונים על מאחורי הקלעים של ההפקה,וחבל מאוד.
קיראו גם :
הספר של אלי שאלתיאל "פנחס רוטנברג
קישורים על הסרט
איש החשמל בספר הקולנוע הישראלי
ראיון עם אלי כהן הבמאי של "איש החשמל "
מאחורי הקלעים של הסרטת "איש החשמל " "
עוד סרטים על פרשיות שונות בתולדות הישוב :
יוסף הגלילי הלוחם קטוע היד : מאה שנה לנפילתו של יוסף טרומפלדור
משימתה של חנה סנש במציאות ובסרטו של מנחם גולן "מלחמתה של חנה סנש
ציונות נוסח הוליווד: על הספר והסרט"אקסודוס "
גילוי דרך בורמה -הגירסה ההוליוודית :על הסרט "הטל צל ענק"
האם יש צדק?: פרשת טוביאנסקי הסרט
