לרגל בחירות 2015 חזרתי ועיינתי בספר פוליטי נשכח שפורסם בשנת 2010 ולא עורר אז  כל עניין ,ספר של פוליטיקאי  שהיה מוכר אז רק לכמה יודעי ח"ן במפלגת העבודה בשם יצחק הרצוג שאז היה שר הרווחה , שכיום רץ בראש מפלגת "המחנה הציוני " ביחד עם ציפי לבני לראשות הממשלה. ספר שבו הוא מציע תוכנית ארוכת טווח לשיפור רווחתם הכלכלית של תושבי מדינת ישראל.

ראש מפלגת העבודה יצחק "בוז'י"  הרצוג הוא הפוליטיקאי היחיד כיום שרץ בבחירות בראשות מפלגה  שכתב ספר שבו הוא מציע תוכנית מפורטת לעתיד המדינה.

הרצוג כבר  ערך  ביחד עם רובי נתנזון ספר בשם איך יוצאים מזה? :   פתרונות כלכליים וחברתיים למשק הישראלי ( תל אביב :   טפר,   2004.) אבל ספרו החשוב בתחום זה הוא : תוכנית עבודה :   מתכון לרווחה כלכלית   ( תל אביב :   טפר,   2010)

לשם השוואה בנימין נתניהו ראש הליכוד תכנן וכנראה גם כתב גם הוא ספר כזה על העתיד הכלכלי של המדינה  אבל זה לא יצא לאור לפי השמועה כי סתר את התוכנית שנתניהו פירסם לבסוף כאשר היה שר אוצר במציאות.

גם ראש מפלגת "ישראל ביתנו " אביגדור ליברמן פירסם ספר עם רעיונות  לגבי עתיד המדינה בשם "האמת שלי "( 2004)  ,כך עשתה גם קודמתו של הרצוג בראשות העבודה שלי יחימוביץ' שכתבה ספר  בשם " אנחנו :על כלכלה, חברה, מוסר ולאומיות בישראל "( 2011 ) ובו רעיונות שונים לגבי העתיד הכלכלי של מדינת ישראל.אבל באלו מוצגים רעיונות כללים בלבד ולא תוכנית מפורטת.

פרט לאלו  איש מבין  מהפוליטיקאים הרצים בראשות מפלגה כיום לבחירות לא עשה זאת.אמנם יאיר לפיד  התקרב לכך עם המצע המפורט שמפלגתו פירסמה בימים אלו על תוכניותיה לעתיד המדינה.

זה שמישהו כותב ספר עם תוכנית לגבי העתיד הכלכלי הרצוי של ישראל "מתכון לרווחה כלכלית " אינו אומר שכמובן שהוא מתאים להיות ראש ממשלה,אבל לכל הפחות זה האומר שהוא הקדיש חשיבה מעמיקה ביותר לנושא,ואינו "שולף מהמותן " עם התקרב הבחירות.

הרצוג בא ממשפחה אינטלקטואלית  הוא בנם של חיים הרצוג נשיאה השישי של מדינת ישראל, כמו כן, הוא נכדו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שהיה הרב הראשי לישראל.דודו  יעקב הרצוג שהיה דיפלומט מפורסם אחד הדיפלומטים הגדולים של ישראל התפרסם בוויכוח שניהל עם ההיסטוריון  האנטי ציוני  ארנולד טוינבי ויכוח שבו הייתה  ידו על העליונה.

היום אין להעלות על הדעת שאיזה שהוא דיפלומט של ישראל יהיה מסוגל לנהל ויכוח כזה עם אינטלקטואל בחו"ל  מסדר הגודל של נניח  הישראלי לשעבר  נועם חומסקי. אולי רק בנימין נתניהו.

אמנם הספר שאותו כתב הרצוג בנושא הוא בגדר בלתי ידוע. הוא לא נמצא ברוב הספריות. והוא לא הוזכר כלל בכתבות על הרצוג בתקופת הבחירות משל היה חסר חשיבות.הרצוג כתב אותו כאשר היה שר הרווחה והשירותים החברתיים.הוא נחשב אז לשר מוצלח ביותר.   בתקופתו נהנו ניצולי השואה משגשוג כלכלי והעוני ירד, מספר המובטלים ירד-

לא אתאר את הרעיונות וההצעות שאותן מציע הרצוג בספר זה בפירוט.רק אתייחס רק לפרט ספציפי שבו הרצוג עוסק  שם.

הוא טוען שיש לחשוב  על פתרונות לטווח ארוך שכן חשיבה לטווח הקצר בלבד מסכנת את עתיד הדורות הבאים .פתרונות לטווח ארוך הם יעילים יותר מבחינה כלכלית ומאפשרים תכנון טוב ביותר.

אני מסכים.

בספרו קובע הרצוג  שעל מנת לשנות את מצב האנשים אין לבחון רק את  העובדות היבשות של הכלכלה עצמה  אלא את מידת  שביעות הרצון ואפילו את מידת האושר שהם חשים בארצם.

הוא  מתייחס לדו"ח שהוגש לנשיא צרפת  ( בזמן שפורסם  הספר ) סרקוזי שמצא שבעוד הממשלה מעלה ומגדילה השקעות בתחומים שונים האזרחים אינם מרוצים כלל.סרקוזי  תמה מדוע כשהממשלה משקיעה סכומי עתק באזרחיה זה עדיין לא אפקטיבי.

הרצוג מספר לנו שהועדה שמינה  סרקוזי לחקור את העניין מנתה צוות כלכלים מוביל שכללה חתני פרס נובל.הם קבעו בין השאר שמדיניות כלכלית אמורה להעלות בראש ובראשונה את רווחת האזרחים ולא דווקא  בתמ"ג( תוצר מקומי גולמי)  כפי שהיה מקובל עד אז. מחברי הדו"ח מציעים את תפיסת הרווחה החברתית או "מדד האושר" שמבוססת על העיקרון  לפיו על המדינה להיבחן גם בהתאם לפרמטרים נוספים והם רמת החינוך שלה ,רמת שירותי הרווחה שלה ,איכות הסביבה שבה ועוד. סרקוזי אף העלה דרישה שהמדינות שהשונות תאמצנה דף מינימום לתפקודם בתחומים אלה ושזה ישלים את הפרמטרים הכלכליים הקיימים.

הרצוג מאמץ את הדרישה הזאת.  הוא מזכיר שמפירות  הצמיחה הכלכלית לא  נהנית כל האוכלוסייה  אלא רק אחוז קטן באוכלוסייה שאינו מושך אחריו את כל שאר האוכלוסייה  וכיום יש בישראל פערי הכנסה גבוהים מהעולם.

מסקנתו היא שכדי  להתמודד  בצורה מושכלת עם בעיות החברה והכלכלה בישראל   יש  ,גם , לבחון את מידת האושר  של התושבים. הוא קובע שאם כי ישראל מסתמכת באופן כמעט עיוור על מדד התמ"ג אסור שזה יהיה המדד היחיד לצמיחה לדעתו יש להגדיר מדד אושר רב מימדי אשר יתבסס בין היתר גם על תנאים חברתיים ,איכות הסביבה ,שוק העבודה בריאות התושבים ,רמת החינוך ,הכנסה וביטחון כלכלי ופיזי.

האם אכן כך הוא ? ידוע שכמה מהמדינות היציבות בעולם במבחינה כלכלית כמו ארצות סקנדינביה ,יפן וניו זילנד יש גם מספרי מתאבדים מהגבוהים בעולם.מה שמראה שאחוז האושר שאותו חש לפחות חלק מהאוכלוסייה למרות הכלכלה היציבה ואף המשגשגת שלהם אינו כה גבוה. ככל הנראה הגורמים ליצירת אושר אינם ק/שורים רק לכלכלה משגשגת.

אבל נראה שכלכלה כזאת אכן יכולה לתרום לאחוז האושר האנושי ולהגדיל אותו.

הספר כמובן אינו עדכני.למפלגת העבודה יש כיום מצע אחר ותוכנית אחרת. אבל סביר להניח שעם הרצוג יהיה ראש ממשלה הוא יקדם את הרעיונות השונים שבו,שעלי עשו רושם חיובי בהחלט.

והם בהחלט לא התיישנו מאז שנת 2010 כאשר פורסם הספר. עם בכלל הדחיפות והצורך בהם רק גדלו מאז.

ראו גם :

 יצחק הרצוג בויקיפדיה

עמוד הפייסבוק של  יצחק הרצוג

ארי שביט על יצחק הרצוג

מצע  מפלגת המחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג 

 
//

תודה רבה למר נפתלי מגיד על תשורתו ל"בלוג ".

אני זקוק לתשורות האלו האלו כדי להמשיך להפעיל את הבלוג להנאתכם ולידיעותיכם.

שוב תודה.

אני חובב של ספרות מדע בדיוני רוסית ( בתרגום כמובן לצערי איני קורא רוסית )גם זאת שנכתבה בתקופה הסובייטית ,האופטימית החוזה את העתיד הגלקטי הצפוי למין האנושי ,וגם את זאת האופטימית הרבה פחות ,בלשון המעטה שנכתבה לאחר התקופה הסובייטית.

אמנם בשנים האחרונות קשה למצוא סיפורי מדע בדיוני אמיתיים בשפה הרוסית ,רוב מה שיש הם סיפורי פנטזיה והעל טבעי.אבל עדיין קיימות כמה יצירות מעניינו שיוצריהם עדיין לוקחים ברצינות רבה  את תפקידו הוותיק של הסופר: לדמיין כיצד עלול העתיד הלא רחוק להיראות.

ואולי הבולט בין אלו  ברוסיה היום הוא הסופר ולדימיר סורוקין בספרו היחיד שתורגם לעברית "יום מחייו של האופרצ'יניק" שמתאר כיצד רוסיה בשנת 2027 לספירה חוזרת למעשה לימי  הצאר איבאן האיום עם שליט יחיד מעין צאר חדש וגדודי אנשי זרוע רצחנים  ומרושעים.

הספר  " יום מחייו של אופריצ’ניק" שנכתב בעשור הקודם ברוסיה ומתאר את עתידה בעשור הבא, פורש באופן ההולך ומתקרב למציאות עד להדהים את הנעשה בה בעשור הנוכחי ובשנים האחרונות. לרגל רציחתו של אחד ממנהיגי האופוזיציה, בוריס נמצוב, והיעלמותו הזמנית והמיסתורית של מנהיג רוסיה, ולדימיר פוטין,

לפניכם רשימה על הספר "יום מחייו של אופריצ'ניק", אחת מיצירות המופת של הספרות הרוסית העכשווית וספר שלמרות שפורסם בעשור הקודם לא התיישן כלל − נהפוך הוא.

גילוי נאות :הספר נערך בידי זוגתי המוכשרת דינה מרקון אבל הספר הוא נהדר בלי קשר.

ראו רשימה על הספר ב"יקום תרבות ":

פורנוגרפיה, סדיזם ונבואה -"יום מחייו של אופריצ’ניק" ולדימיר סורוקין

וראו גם

העתיד על פי סופרי המדע הבדיוני הרוסיים 
// //

בחודש שעבר נפטר דודי נחמיה אשד  בלילה בבית חולים בירושלים.בן 86 היה..

נחמיה -נח  וסרמן אשד נולד ב-1928  אביו היה המורה והסופר יוסף זונדל וסרמן ואימו הייתה חנה לנדה. בילדותו הירבה לשהות עם סבו הרב אליהו לנדה בן נינו של הגאון מוילנה והושפע ממנו עמוקות.

צילום מ-1938 של ילדי משפחת וסרמן נחמיה ואחיו.הצילום הוא מבר המצווה של האח הבכור צבי ( אביו של כותב שורות אלה ).עומדים משה ,צבי ( עם הכומתה ) ונחמיה. יושבים חנה לנדה ויוסף זונדל וסרמן לפניהם עומדים -הילדים שמואל ,בתיה וציפורה.

אחרי שסיים את הלימודים בבית הספר "בילו"י בתל אביב החליט לפנות לחקלאות הוא וחבריו השתלמו בקיבוץ "שדה אליהו".לאחר מכן  נחמיה וחבריו הקימו קיבוץ בגוש עציון בשם "משואות יצחק" על שם הרב יצחק הרצוג. המכתבים שאותם שלח נחמיה מהקיבוץ לבני משפחתו ושהשתמרו  בידי בני המשפחה עד היום מהווים מקור היסטורי רב ערך לתולדות הקיבוץ וגוש עציון כולו.

במלחמת השחרור הותקף הקיבוץ בידי הלגיון הירדני ,נחמיה לחם על הגנת המקום עד שנפל בשבי ביחד עם עוד כ-320 מאנשי גוש עציון והועבר למחנה שבויים שכונסו ביחד במחנה שבויים שנקרא "אום אל ג'מאל" (אם הגמלים) במדבר, 15 ק"מ מזרחית לעיר מַפרָק בצפון ירדן. שם הוא שכן במחנה השבויים עם אישים כמו סופר הילדים לעתיד אוריאל אופק והמפקד הבכיר לעתיד דני מט.   .

מכתב שאותו שלח נחמיה למשפחה מהשבי בירדן.

במהלך חודשי השבי נחמיה החל להתעניין בשוביו הוא למד ערבית והחל לקרוא בספרות הערבית. הוא שוחח רבות עם השומרים הירדנים. הוא הפך לאיש קשר בין השבויים והשובים שעימם ניסה לדבר כשווה אל שווה כפי שמראים מכתביו היפים מהשבי שמתארים את תנאי החיים שם ששרדו בידי המשפחה. פעילותו בקרב השובים הירדנים תרמה לשיפור תנאי החיים של השבויים. לאחר שהשתחרר מהשבי החליט שמקומו אינו בקיבוץ. הוא עזב את הקיבוץ הוא התקבל למשטרת ישראל בתור סמל במחלקת המיעוטים שם היו זקוקים מאוד לאדם כמוהו שהפך למומחה בשפה ובתרבות הערבית. במשך השנים עלה  נחמיה בדרגות במשטרה והיגיע לדרגת רב פקד. ולאחר מכן שימש כמתורגמן בבתי המשפט ונחשב לאחד המתורגמנים היעילים  והאמינים ביותר של בתי המשפט מהשפה הערבית.

בשלב מסויים עלה בו הרעיון לפרויקט ענק: מילון עברי לערבית המדוברת שהיא שפה שעומדת לחלוטין בפני עצמה מהערבית הספרותית המוכרת והנלמדת בבתי הספר.

נחמיה  היה נוסע לכפרים ולערים הערביות ובכל מקום היה לוקח פנקס ורושם מילים ערביות .ובמשך שנים שקד על המשימה ליצור מילון כזה. הוא היה נפגש עם ידידים ומכרים ערביים אנשי כפר ואנשי עיר ולומד עימם את נבכי הערבית המדוברת ויצר אלפי כרטיסיות עם מילים ערביות, עד שהיה מי שטען שנחמיה מדבר את הערבית המדוברת טוב יותר מהערבים עצמם.

בשלב מסויים החל להעביר את הפרויקט למחשב. בשנות הפנסיה שלו שקל ללמוד באוניברסיטה ולהשלים תואר ,אבל זה לא יצא לפועל כי העדיף להקדיש את זמנו לטיפול בנכדיו. וגם פרויקט המילון שהיה כה חשוב התעכב והתעכב.ולבסוף לא יצא לפועל.

נחמיה נפטר בפברואר 2015. הוא קבור בהר המנוחות בירושלים.הוא השאיר אחריו אישה רבקה ואת בנותיו בת שבע ומרים ונכדים ונינים.

יש לקוות שמוסד כלשהוא ( אולי חיל המודיעין ?) ייקח על עצמו את המשימה להוציא מכתביו של נחמיה כספר את המילון העבר המקיף ביותר הקיים לערבית  מדוברת. אם לא כספר אז כמאגר  או ספר אלקטרוני ברשת, מילון שאפשר יהיה לעדכן אותו באופן שוטף ככל שתתפתח הערבית המדוברת. בכך יוצב נדבך נוסף ליכולת ההבנה שלנו את שכנינו הערבים ,ובכך ימשכו מאמציו של נחמיה שנמשכו כל חייו להבין טוב יותר את הערבים.

נכדו של נחמיה, יוסף -זונדל וולמן עורך כעת חוברת לזכרו. כל מי שרוצה   לתרום חומר על חייו של נחמיה ופועלו מוזמן ליצור עימו קשר במייל :

yzundel@gmail.com

  להלן הערך שנכתב על נחמיה באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו של דוד תדהר. נחמיה הוא  אחד  האנשים הצעירים ביותר שערכים עליהם מופיעים בכרכי האנציקלופדיה:

ראו גם:

מודעת אבל של משטרת ישראל לזכרו של נחמיה 

אחיו של נחמיה כללו את

צבי אשד

משה "מוסה "אשד ,מגלה "דרך בורמה "

.

הסופר יצחק שנהר היה פעם בשנות הארבעים והחמישים סופר ועורך ואיש  תרבות ידוע מאוד.בין השאר הוא היה עורך המדור הספרותי של העיתון "הארץ". וככזה אחד מקובעי "הטעם הספרותי ". היו שראו בו  אז את אחד הסופרים החשובים ביותר הכותבים בעברית.

אך מאז  מותו הוא נשכח וכיום ממעטים מאוד להדפיס אותו מחדש ולהתייחס אליו. יצירתו הזכורה ביותר היא דווקא פיזמון שכתב בשם "מה אומרות עיניך" שהלחין יוחנן זעירא והושמע בידי מבצעים רבים מאוד.

כמאמר זה שאותו פירסמתי לראשונה בדפוס בכתב העת  הספרותי "עמדה" אני חוזר לכמה מסיפוריו היותר בולטים.סיפורים המתרחשים בתקופת התנ"ך בשמות "לילה בשומרון " שמתרחש לאחר חורבן ממלכת ישראל בידי ממלכת אשור ו"מעל מי מרום " שמתרחש לאחר תבוסה שהנחיל כובש הארץ יהושע לכנענים ומוצג מנקודת המבט של לוחם כנעני.

במאמר זה אני מראה שלמרות הרקע התנכ"י של הסיפורים הרי יש להם מטרה עכשווית מאוד ונמען ספציפי מאוד שאף מופיע בסיפורים אלו בצורה סמויה וגם לא כל כך סמויה :המשורר יונתן רטוש,היוצר והאידיאולוג הראשי של "התנועה הכנענית".

יונתן רטוש קרא באידיאולוגיה שלו וגם בפואמה שלו "ההולכי בחושך "   לחזור לתרבות ולמיתולוגיה הכנענית הקדומה.ואחד מסמלי האידיאולוגיה שלו היה הפסל המפורסם של יצחק דנציגר "נמרוד "שתיאר לוחם עירום.

שנהר בסיפורו "לילה בשומרון" לוקח  את דרישותיו -נבואותיו של רטוש  במאמריו ובשירתו כפשוטן  ומתאר בצורה אירונית מה מתרחש כאשר עבד עירום דמוי  הפסל "נמרוד " מגיע לעיר שומרון שלאחר החורבן האשורי לכוהן   ונביא דמוי רטוש שמנבא את בואו כמבשר תחיה חדשה של האל בעל.

בסיפורו השני "מעל מי מרום " מתאר שנהר  מה חולף במוחו של לוחם "כנעני " גאה שתפיסותיו הן התפיסות של יונתן רטוש לאחר שהתמודד עם "הישראלים "_(היהודים ) הבזויים בעיניו.

ראו את המאמר  המלא ב"יקום תרבות " :

עוד ישוב הבעל ?:הסיפורים האנטי "כנעניים" של יצחק שנהר

לאחרונה עלה על האקרנים סרט תיעודי שגם אני משתתף בו " גיבור  העל העברי " על תולדות הקומיקס העברי מאז ימי אריה נבון ואורי מורי גיבור הקומיקס העברי הראשון  ועד לעצם היום הזה. 

וכך מתואר הסרט בפרסומות של "אנטנה הפקות ": // // // //

פרביו קצר של הסרט 

והנה הסרט במלואו להנאתכם :

גיבור העל העברי 

וכמה סקירות וביקורות :

תכירו את גיבור העל העברי -ג'וני דוב על הסרט 

יוני זאבו על גיבורי העל כחול לבן

למה אין לנו גיבור על : ביקורת של גילי איזיקוביץ 

אתגר קרת ואסף חנוכה ב"גיבור העל העברי" (צילום: מוש משעלי)

הופיע תחת השם "עמוק באדמה " ב"דיוקן -מקור ראשון   גיליון 918, 13.3.2015 וכ:"ערי מקלט תת קרקעיות: הפתרון החדשני לבעיית מחירי הנדל" ב-יְקוּם תַּרְבּוּת

מחירי הנדל"ן נוסקים, הריאות הירוקות נכחדות, ואיום טילי החמאס מכסה את כל שטחה של מדינת ישראל – אבל ייתכן שלכל אלה יש פתרון אחד: ערי ענק שייבנו מתחת לקרקע ויחליפו את המתחמים העירוניים של ימינו. נשמע דמיוני? מתברר שהטכנולוגיה כבר קיימת, ועכשיו כל מה שנשאר זה לשכנע את הישראלים שהשמיים הם לוקסוס שעבר זמנו.

פרופ' ארנון סופר, דמוגרף: "בנייה תת-קרקעית תהיה זולה יותר לטווח הרחוק, מפני שהיא שומרת על ערך הקרקע שמעליה. כביש תת-קרקעי, למשל, לא יפגום בערך הקרקע שבסביבתו כמו אוטוסטרדה עילית סואנת ומזהמת. אף שהעלות הראשונית גבוהה יותר, בנייה אל תוך האדמה חוסכת כסף לאורך שנים, מפני שהמבנה אינו חשוף לפגעי הסביבה"

ד"ר דן סתיו, אדריכל: "בנייה כזו היא מוצדקת רק במקומות שבהם יש מזג אוויר קר במיוחד. אצלנו אין סיבה לעשות את זה. אנו אוהבים את החיים העירוניים תחת כיפת השמיים, אין מה לעשות. מה גם שישראל היא המקום שהכי פחות מתאים בעולם לבנייה כזו, כי כאן איפה שאתה לא חופר, אתה חושף עתיקות"

משה מנשהוף, סופר מדע בדיוני: "על פי הידע שלנו על המתרחש סביבנו, קיימת האפשרות שתתרחש הכחדה, ואז הדרך הטבעית להינצל תהיה להימלט למעמקי האדמה. אולם החיים שם יכולים להתקיים רק לתקופות מוגבלות, מפני שכל מחסן מזון יכלה לאחר תקופה. אם לא יהיו שם אמצעים לסיפוק צורכי חיים בצורה מעגלית ושוטפת, זה לא יהיה פתרון למקרים של אסון עולמי"

 הערים הסודיות של תורכיה 

בדצמבר 2014 נחשף בקפודקיה שבטורקיה אתר ארכיאולוגי שהיקפו כמעט בלתי-נתפס: עיר תת-קרקעית שלמה, שככל הנראה אכלסה בשיאה רבבות בני אדם, ואולי אפילו מאות אלפים. מדובר בעיר הגדולה ביותר שהתגלתה אי פעם מתחת לקרקע, אך בהחלט לא היחידה: מאז 1963 נחשפו בטורקיה יותר ממאתיים כאלה, לפחות חלקן מקושרות זו לזו במנהרות שאורכן מגיע לקילומטרים רבים. עד כה נתגלו במטרופולינים התת-קרקעיים העתיקים לפחות שבעה מפלסים, שארבעת העליונים מתוכם פתוחים היום בפני תיירים.

העוסקים בחקר האתרים הללו לא יודעים עדיין בוודאות מה גודלן של הערים ועד לאיזה עומק הן מגיעות. לא ברור גם מי בנה אותן, ולאיזו מטרה. אולי היו אלה הפריגים, תושבי ממלכה שהתקיימה באזור במאה ה-8 לפני הספירה, אולי החיתים שחיו באזור לפניהם, ואולי עמים קדמוניים עוד יותר, כפי שמעידים ממצאים שהתגלו במקום. ההשערה אומרת שהערים הללו נבנו בעיקר לצורך הגנה מפני הפולשים הרבים שניסו לכבוש את האזור. מכל מקום, עצם קיומן מעיד שהתיישבות תת-קרקעית נרחבת, שתחזיק מעמד לאורך זמן, היא בהחלט אפשרית.

הסופר לס מרטין פירסם בנושא ב-1990 ספר  בסדרת "אינדיאנה ג'ונס הצעיר " בשם "אינדיאנה ג'נס הצעיר והעיר הסודית"  שבו הארכיאולוג לעתיד חושף עיר תת קרקעית כזאת בתורכיה עוד ב-1914 ומגלה שם בני תרבות שקדמה לחיתים שממשיכים להתקיים שם עד עצם היום הזה כשהם עובדים את קין הרוצח הראשון.

תיאורטית ,זה לא בלתי אפשרי.

הרחוב התת קרקעי בשרונה 

ממש במקביל להודעה על גילוי העיר התת-קרקעית בטורקיה, הוכרז בתל-אביב על פתיחתה של מנהרת אריה לובה אליאב, שהוגדרה כ"רחוב התת-קרקעי הראשון בישראל". מדובר במקטע שהכניסה אליו היא לכיוון מערב ברחוב קפלן, והיציאה היא לכיוון מזרח, על אותו רחוב. אורך הדרך כ- 1,500 מטרים, רוחבה 12-15 מ', וגובהה כ-4.85 מ'. המנהרה מאפשרת כניסה נוחה לחניון קריית הממשלה, מה שיקל על מצוקת החנייה של הבאים למתחם שרונה. היא תוביל לכעשרה חניונים של בנייני מגורים ומשרדים, הכוללים כ-10,000 מקומות חניה, מתוכם 3,000 מיועדים לשימוש הציבור. בסך הכול מתוכננות שבע כניסות ויציאות מהרחוב התת-קרקעי אל הרחובות המקיפים אותו.

מנהרת אליאב בנויה כרחוב עירוני המכיל את כל המערכות הנדרשות לתפעולו. היא נמצאת באחריותה של עיריית תל-אביב-יפו, ותופעל באמצעות חברת "אחוזות החוף". התכנון נעשה על ידי צוות של התב"ע, ונמסר כהנחיה ללא יכולת שינוי לכל יזם הרוכש מגרש במתחם הרלוונטי. בסמיכות לדרך התת-קרקעית הוקם מרכז בקרה ושליטה, אשר ירכז את האחזקה והתפעול שלה ושל השטחים הציבוריים העיליים בפרויקט. השלב הבא של המנהרה צפוי להיפתח במרץ 2015, ויכלול מקטע דרומי ובו כניסות למגדלים הקיימים.

האם מנהרת לובה אליאב, אף שאינה מיועדת למגורי אדם, היא סנונית ראשונה המבשרת שינוי דרמטי בפניה של ארץ ישראל? האם בתוך שנים לא רבות נראה כאן ערים תת-קרקעיות כמו אלה שבטורקיה? לדברי הדמוגרף פרופ' ארנון סופר, ראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה וראש המרכז למחקר במכללה לביטחון לאומי, כדאי מאוד שהתשובה תהיה חיובית. "רדיוס כדור הארץ הוא 6,370 ק"מ, והוא טומן בחובו אינסוף אפשרויות להקמת מבנים בני עשרות קומות", אומר סופר. "אנחנו לא מדברים על העתיד הרחוק, זה דבר שאפשר לבצע אותו עכשיו. בערים הגדולות של אירופה וצפון אמריקה נמצאים כבר היום במרחבים התת-קרקעיים העצומים כ-70 אחוז מכלל החניונים, כמחצית מכלל הארכיונים וכ-35 אחוז מהמשרדים. הרכבות התחתיות, הכבישים התת-קרקעיים והמנהרות מצילים את כרכי הענק מפקקים, ומחברים אותם ביעילות אל הפריפריה שלהם. גם מרבית מתקני הביטחון הרגישים – ההתקפיים, ההגנתיים והעורפיים – נמצאים מתחת לקרקע. השלב הבא, שרצוי מאוד להתחיל בו עוד היום, הוא יצירת ערים תת-קרקעיות שלמות, או לפחות לשלב בערים הקיימות מרחב אורבני שיימצא מתחתיהן. הבעיות של כדור הארץ לא ילכו לשום מקום, הן רק יתעצמו, והפתרון הוא ללכת אל מתחת לפני הקרקע ולחיות שם".

גם מכונית צריכה חדר

בימים אלו פרסם פרופ'  ארנון סופר, יחד עם עמיתו אנטון ברקובסקי, מחקר שכותרתו "תת-קרקע – נקודת מבט גאואסטרטגית". המחברים דנים בהתמודדות עם צפיפות האוכלוסייה במדינה ומציעים לחפש את הפתרון לא רק באמצעות עלייה לגובה, כלומר בבניית מגדלים, אלא גם ובעיקר באמצעות ירידה למטה, למעמקי האדמה – לחיים במערות ובמנהרות מלאכותיות.

"אנחנו מדינת עולם ראשון מבחינת הצריכה, אבל הריבוי הטבעי שלנו הוא כמו במדינת עולם שלישי", מסביר פרופ' סופר, הנחשב לדמוגרף החשוב ביותר כיום בישראל. "בעשור הקרוב יתוספו עוד מיליון איש בתוך תחומי הקו הירוק, ורובם יהיו ערבים וחרדים, כלומר עניים. איך נישאר מדינה של עולם ראשון במצב כזה? וזה לא רק אצלנו, אלא בעולם כולו. האנושות צומחת בקצב מסחרר. ב-1950 היו רק 2.5 מיליארד בני אדם בעולם, היום אנחנו כבר יותר מ-7 מיליארד, ועד 2050 יהיו יותר מ-9 מיליארד, מתוכם כשני שלישים יגורו בערים. הקרקע במרכזים העירוניים פשוט אוזלת, ובדור הבא לא תהיה לנו אפשרות לנוע בכבישים. כבר היום אי אפשר לסלול כבישים באזורים המאוכלסים ביותר בארץ בלי לגרום לנזקים סביבתיים".

החשש הגדול, אומר פרופ' סופר, הוא לא רק מהמחסור במרחב למגורים, אלא גם מהקרבה בין ריכוזי האוכלוסייה ההולכים וגדלים לבין שלל חומרים מסוכנים שהאנושות מייצרת ומשתמשת בהם. "דוגמה אחת מני רבות מספור: לפי מקורות זרים, ישראל קיבלה צוללות גרעיניות. באיזה נמל בדיוק הן יעגנו? כלים כאלו צריך לאחסן במקום מיוחד, מאובטח ביותר ומרוחק מאוד מהאוכלוסייה האזרחית, וכאלו קשה למצוא. אז הכור הגרעיני בדימונה נמצא בנגב הרחוק, אבל מפעלי אמוניה או גז שנמצאים באזורים מרכזיים, עלולים לגרום אסון לסביבתם אם חלילה יינזקו – מטיל, ממעשה טרור או מתאונה שתתרחש בהם. השכנים חוששים ממתקנים כאלה, ובצדק, אבל איפה בדיוק תשים אותם? כל זה דורש שטח, הרבה שטח. בינתיים אנחנו רוצים גם עוד מים, ועוד איכות חיים, וכל זה פשוט לא מסתדר ביחד. אין ברירה, למען הנכדים שלנו אנחנו חייבים למצוא שטח".

אלי :מהם הפתרונות שאתה מציע?

סופר :"אפשרות אחת היא להגביר את מאמצי פיזור האוכלוסייה לגליל ולנגב.  אפשרות שנייה היא לבנות מול חופי ישראל איים מלאכותיים, שיתנו לנו קרקע זמינה נוספת. והאפשרות השלישית היא ללכת אל מתחת לאדמה. לכך יש שורה של יתרונות, החל מפתרון בעיות של צפיפות אוכלוסין ודוחק על הקרקע, דרך שמירה על עתודות ירוקות, וכלה בהתמודדות הביטחונית עם איום הטילים שמכוונים לכל פינה בישראל. זאת גם דרך אפשרית להתמודד עם שינויי האקלים שמאיימים על העולם. אם כדור הארץ יתחמם, כדאי ורצוי לרדת למטה, כדי להגן על הסביבה למעלה שנפגעת קשות מריבוי האוכלוסייה. זה משמעותי בעיקר במדינה בעלת משאבי קרקע מוגבלים כמו ישראל".

המרחב שעומד לרשותנו על פני הקרקע, כך לפי סופר, הוא קטן בהרבה מכפי שנדמה לנו. "בוא נבדוק את נושא החנייה. מספר כלי הרכב בישראל כבר חצה את רף ה-2.75 מיליון – מתוכם לפחות 2.25 מיליון הם בבעלות פרטית – והמספר הזה גדל מדי יום ביומו. תחשוב  על כך שכל כלי רכב צורך מקום חנייה הגדול משטחו. אם נחשב את השטח הממוצע שתופס רכב בחנייה רגילה, יתברר לנו שהוא צרכן נדל"ן לא פחות משמעותי מאשר בן משפחה שיש לו חדר שינה מרווח בבית. החניות הפרטיות בארץ גוזלות 69 אלף דונמים לפחות, וזה לא כולל משאיות ואוטובוסים, שגם הם צריכים לחנות במקום כלשהו. רק לשם המחשה אציין כי 69 אלף דונם הוא גם השטח המשמש למגורים בכל מחוז תל-אביב, וכי סך כל שטח הכבישים בארץ הוא כ-150 אלף דונם. המסקנה המתבקשת – יש להוריד את החניונים לתת-הקרקע, שם הם יוכלו לשמש גם כמקלטים, מחסנים ועוד.

"אם ישראל לא תיכנס עמוק מתחת לאדמה בתחום התחבורתי, היא צפויה לבזבז מיליארדים על פתרונות חלקיים ולא יעילים למצוקה. תחשוב מה יקרה עם כל העומס הזה על הדרכים בשעת חירום חלילה, כשאויב מתקיף את ישראל וכל המכוניות נתקעות בכבישים. לכן לא מספיק שתהיה רכבת תחתית רק לתל-אביב; יהיה צורך להרחיבה לכל הערים והיישובים במישור החוף. ומעבר לכל זה, יש צורך חיוני בערי מקלט תת-קרקעיות שיוכלו לשמש אוכלוסייה של יישובים שיפונו בזמן אסון גדול – התקפה כללית או רעידת אדמה. עיר כזאת צריכה להיות מוכנה עם כל התשתיות הדרושות לאוכלוסייה. ייתכן שברבות הימים ערי המקלט הזמניות האלו יהפכו לערים לא זמניות, שבהן יתגוררו בני האדם באופן קבוע".

הטכנולוגיה הקיימת, אומר סופר, מאפשרת כבר היום להכניס מתחת לקרקע כמעט הכול: בתי חולים, מוסדות חינוך, שירותים אזרחיים שונים, מרכזי קניות ומערכות תשתית – החל מגז, מים וביוב וכלה בחשמל ותשתיות תקשורת. "נשאר רק הצורך להנחיל לאוכלוסייה את ההבנה כי החיים מתחת לאדמה אפשריים, ואולי גם זולים ונוחים יותר מאשר על פני האדמה. היתרונות הם רבים: חללים תת-קרקעיים מציעים בדרך כלל טמפרטורה נעימה, ללא שום צורך במיזוג אוויר. כשאתה נמצא 8-10 מטרים מתחת לפני השטח, אין למעשה הבדל בין קיץ לחורף. זה יעיל במיוחד באזורים שבהם יש הפרשי טמפרטורה גדולים בין העונות או בין לילה ליום, כמו אזורי מדבר.

"בנייה תת-קרקעית תאפשר לנו להפחית משמעותית את צריכת האנרגיה לחימום ולקירור. בנוסף, בנייה כזו תהיה לרוב גם זולה יותר לטווח הרחוק, מפני שהיא שומרת על ערך הקרקע שמעליה, ואף מגדילה אותו. כביש תת-קרקעי, למשל, לא יפגום בערך הקרקע שבסביבתו כמו אוטוסטרדה עילית סואנת ומזהמת. אף שהעלות הראשונית גבוהה יותר, בנייה אל תוך האדמה חוסכת כסף לאורך שנים, מפני שהמבנה אינו חשוף לפגעי הסביבה, והוא זקוק לפחות תחזוקה".

אלי :מתי להערכתך יהיו בישראל ערים תת-קרקעיות?

סופר:"אני לא באמת מצפה שכבר מחר יבנו מתחת לאדמה מתחמי מגורים שלמים וערים שלמות, אבל גם זה יגיע בסופו של דבר, כי פשוט אין ברירה. אז נכון, אנשים לא אוהבים להיות הרבה זמן מתחת לאדמה. הם אוהבים נוף ואני חושב שזה טבעי. כדי שהאזורים הנסתרים מעין ייכנסו אל מפות התכנון נדרש מאמץ כולל של הסברה, חינוך ולחץ ציבורי, וזה לא עומד להיות פשוט".

האדריכל ד"ר דן סתיו, מהאחראים לתכנון מנהרת אליאב ואחד מגדולי המומחים בישראל לבנייה תת-קרקעית, דווקא לא צופה התיישבות אינטנסיבית מתחת לאדמה. "זה לא יקרה בעתיד הנראה לעין. בנייה כזו היא מוצדקת רק במקומות שבהם יש צורך לברוח ממזג אוויר קר במיוחד. בטורונטו שבקנדה, למשל, הקימו מרכזים מסחריים מתחת לפני הקרקע, אבל אצלנו אין סיבה לעשות את זה".

מנהרת אליאב, מדגיש ד"ר סתיו, אינה רחוב במשמעות המוכרת לנו. "זה רחוב במובן של שירותים טכניים וחניות, אבל החנויות נמצאות מעל פני הקרקע. כמו במקרה הזה, השימוש החשוב של תת-הקרקע הוא לנצל אותו לצרכים מסוימים כדי שפני הקרקע יוכלו להישאר פנויים בעבור גנים ורחובות עירוניים, על בתי המסחר ומוסדות הציבור שלהם. כדי ליצור עירוניות חדשה וטובה יותר, אנחנו צריכים לסלק מהרחוב האורבני את הדברים שפוגעים בה, ובראש ובראשונה את המכונית הפרטית. ברחובות שלנו היום, היא זו שנותנת את הטון. מה שמתממש במתחם שרונה זה לקיחת המכוניות והחניונים וכל הנזקים האדירים שהם גורמים, והעברתם לתת-הקרקע כדי לשחרר את פני הקרקע".

אלי:ומה לגבי מגורים תת-קרקעיים?

סתיו:"עוד לפני שחושבים להוריד את החיים לתוך האדמה, על כל המערכות הנדרשות לשם כך, ניתן להעביר לשם דברים אחרים שמצריכים פחות תחזוקה שוטפת, וגם ישפרו את החיים מעל הקרקע: למשל בתי קברות, שתופסים שטח גדול שלא ניתן לשימוש חוזר; מחסנים ומכלי אחסון, בפרט של חומרים מסוכנים, שמתחת לקרקע יהיו יותר מוגנים ופחות עלולים להזיק; ואמצעי שינוע כמו רכבות נוסעים ומשא.

"מרכזי יישוב עירוניים, לדעתי, יישארו תמיד למעלה. אנו אוהבים את החיים העירוניים תחת כיפת השמיים, אין מה לעשות. אפשר להקים מתחת לקרקע שטחי חנייה ואחסון בעבור הערים, אבל לומר 'בואו ניצור שם ערים שלמות' – זה לא. מה גם שישראל היא כנראה המקום שהכי פחות מתאים בעולם לבנייה כזו, כי כאן בארץ איפה שאתה לא חופר, אתה חושף עתיקות".

בונקרים תת קרקעיים

אף שמתחמי מגורים שמתחילים מקומה מינוס 1 הם עדיין בגדר חזון רחוק שלא ברור אם יתממש אי פעם, החדירה התת-קרקעית אינה עניין חדש בישראל. כבר בראשית המאה העשרים החזיקו הטמפלרים, מתחת לשטח שבו שוכנת היום הקריה, מתחם תת-קרקעי שאכלס תשלובת של יקב, מחסנים וציוד זיקוק. המתחם הזה, שכלל כמה אולמות, חדרים ומנהרות מקשרות, שימש בהמשך את מערכת הביטחון הישראלית.

באמצע שנות החמישים בנתה ישראל תחנת כוח תת-קרקעית בתל-אביב, למקרה שמתקני ייצור החשמל שעל פני הקרקע ייפגעו בשעת מלחמה. בחלל סודי שנחצב מתחת לגבעת שייח'-מוניס הוצבו טורבינות, אך האתר, שקיבל את השם רידינג ג', מעולם לא הופעל ועם השנים הפך למוזיאון. בחיפה קיים מתחם תת-קרקעי מתחת למקדש הבהאי, ויש הטוענים כי הוקמה שם עיר שלמה, סמויה מן העין, שתשמש מחסה במקרה של מתקפה גרעינית מצד איראן השיעית על הבהאים שנואי נפשה.

מספר הפרויקטים התת-קרקעיים בעלי האופי האזרחי שתוכננו ויצאו לפועל בישראל הוא קטן למדי. ביניהם ניתן למנות את כביש המנהרות לגוש עציון, את מנהרות הכרמל ואת הכרמלית בחיפה. כיום מתוכננים חדרי מיון תת-קרקעיים בבתי החולים רמב"ם, אסף הרופא ומעייני הישועה, וקטעים תת-קרקעיים בקו הרכבת הקלה שאמורה לנסוע מראשון-לציון לתל-אביב. קומפלקס תת-קרקעי קיים בדיזנגוף סנטר בתל-אביב, וכך גם בתחנה המרכזית החדשה בעיר. הקומות התחתונות של התחנה כבר הצמיחו אגדות אורבניות בדבר יצורי חשכה החיים שם.

הרשויות השונות של מדינת ישראל הבינו בשלב מסוים כי בתת-הקרקע אפשר לעשות שימוש נרחב בהרבה. במשרד הפנים שקדו בחשאי במשך שנים על תמ"א 40 – תוכנית מהפכנית שמטרתה לעודד יזמים לבנות לעומק במקום לגובה. על פי התוכנית, יקומו מתחת לפני הקרקע בתי קולנוע, מוזיאונים ואפילו בריכות שחייה. האתרים שנבחרו לצורך פרויקטים תת-קרקעיים ושכבתיים היו בין היתר דרום הקריה בתל-אביב, וכן צומת בייט, הר חוצבים ואזור מרכז העיר בירושלים. בצומת עלית ברמת-גן תוכנן שילוב של פרויקט עסקי עם תחנת רכבת תחתית שתקום שם.

"תוכנית מתאר ארצית 40, שנשמרה שנים בחשאיות, מבקשת לגרום לכך שישראל תתחיל לפתח את הטריטוריה התת-קרקעית שלה", מסביר האדריכל שמואל שילה, שעמד בראש התוכנית. "לתמ"א הזו שתי מטרות פורמליות: האחת היא סיפוק אמצעי מיגון שיעמדו לרשות התושבים בשעת חירום, והשנייה היא פיתוח המרחב התת-קרקעי כדי לשמר את שטחי הקרקע העיליים לצרכים אחרים. בניגוד לתחרות המתוקשרת סביב הבנייה לגובה, את הבנייה לעומק מעדיפות מדינות רבות לשמור בסוד, מטעמי ביטחון. לכן קשה להגיד אם ישראל מתקדמת בנושא הזה או שהיא משתרכת מאחור. כך או כך, זהו נושא חם מאוד ברשויות התכנון".

במשרד הפנים, מספר שילה, גובש צוות נרחב שכלל מספר גדול של מומחים – מאדריכלים ומהנדסים ועד גיאולוגים ויועצים משפטיים – במטרה לפתח את תוכנית המתאר. זאת הייתה תוכנית עקרונית בלבד, ואילו אושרה היא הייתה מהווה יריית פתיחה לקראת פיתוחם של שטחים עצומים. "השימוש בטכנולוגיית הבנייה התת-קרקעית עדיין דורש השקעה כספית רבה. בשעה שאת תמ"א 38 (חיזוק מבנים כך שיוכלו לעמוד ברעידות אדמה – א"א) יכולות לבצע חברות קבלניות בינוניות וקטנות, תמ"א 40 מחייבת מומחיות ומכונות יקרות – ולכן תוכל להתאים בעיקר לחברות גדולות, שזה עיסוקן".

לאחרונה אוחדה תמ"א 40 עם תמ"א 38, במטרה ליצור מיזם חדש – "תמ"א 1". בשלב זה איש אינו יודע מה יעלה בגורל הפרויקט התת-קרקעי השאפתני. לעומת זאת, פרויקטים תת-קרקעיים הקשורים למערכת הביטחון, זכו להגיע לקו הסיום. על פי דיווח של ה"פוסט" מהשנה שעברה, הקים חיל ההנדסה האמריקני לאורך השנים שורה של מתקנים כאלה בישראל, בהם האנגרים למטוסי קרב, בונקרים לטיפול בנשק גרעיני ("שישראל אינה מודה שיש ברשותה", כך לשון הדיווח), מרכזי שליטה ובקרה, בסיסי מודיעין ועוד. ב-2014 נודע גם שבנק ישראל מקים בניין תת-קרקעי ענק מתחת למשרדיו בירושלים. מדובר ביוזמה של הנגיד הקודם סטנלי פישר, שנועדה לאפשר להנהלת הבנק להמשיך ולתפקד גם במצבי חירום. בבניין החדש יפעלו המרכז הטכנולוגי, מרכז האנרגיה ומרכז הבקרה לשעת חירום של הבנק. על פי התכנון הנוכחי, עלות הקמתו של המבנה הנוסף תסתכם בכ-74 מיליון שקל, והיא אמורה להתפרס על פני חמש שנים.

בנייתם של בונקרים מתחת לפני האדמה קיבלה חשיבות מיוחדת מסוף שנות התשעים, עם התגברות החשש מפני התגרענות של איראן ושל מדינות אויב נוספות. הפרויקט הישראלי השאפתני ביותר בתחום זה הוא "מקלט יום הדין", שאמור להגן על הממשלה ועל הפיקוד הצה"לי הבכיר גם במצבים הגרועים ביותר של השמדה נרחבת. זהו בונקר תת-קרקעי השוכן באזור קריית הלאום בירושלים, סמוך לבית המלון קראון פלאזה. פתח היציאה מהמתחם נמצא מרחק רב משם, בעמק הארזים ליד ירושלים. אהוד ברק היה מי שיזם את הפרויקט כראש הממשלה, ומאוחר יותר פיקח על הקמתו כשר הביטחון.

הבונקר, שנחנך ביוני 2011 ועלות הקמתו הסתכמה בכ-200 מיליון דולר, נבנה כך שיוכל לשרוד רעידת אדמה חזקה או מתקפה גרעינית. ככל הנראה יש בו קומפלקס ענק של אולמות שגובהם עשרות מטרים. ביום פקודה יעברו אליו משרדיהם של ראשי המדינה ונבחריה, המטה הכללי של צה"ל ופקידים בכירים אחרים. כל אלה ימשיכו לנהל מתוך הבונקר את המדינה גם אם יפקוד אותה חורבן בסדר גודל עצום. לא ידוע אם הם יוכלו להביא למקום גם את משפחותיהם באותו יום פקודה.

ללמוד את עזה

אחד המקומות המפותחים ביותר בעולם מבחינת ההתיישבות התת-קרקעית היא שכנתנו עזה, ששליטיה הופכים אותה בהדרגה לאזור שתת-הקרקע בו חשוב כמעט כפי שהיה בקפודקיה של ימי קדם. העזתים, שאינם יכולים לעבור לתחומי ישראל או לסיני ולא יכולים להשתמש בנמל שלהם, חופרים לעומק. מתחת לאדמת הרצועה יש שפע של מבנים שתוכננו והוקמו בשיטות שונות, באזורים שונים ולמטרות שונות. לצד אלה יש שם מנהרות הברחה שדרכן מוכנסים לרצועה מוצרים שונים, ומנהרות לחימה שנחפרו במיוחד כדי לפגע בתוך שטחן של ישראל ומצרים. מחבלים יכולים להתקדם בעזרתן מרחקים עצומים בחללים תת-קרקעיים, להגיח מהן אל פני האדמה, לתקוף ולהיעלם בחזרה.

מכלול המבנים התת-קרקעיים שנחשפו בעזה אולי לא מזכיר בשלב זה עיר שלמה, אך הוא שקול לכל הפחות למערכת של רכבת תחתית על רוב תשתיותיה הנלוות. בין המנהרות שם יש כאלה שעומקן מגיע לשלושים מטר ויותר. באזורים מסוימים יש כמה מפלסים, כלומר מנהרות שעוברות זו מתחת לזו. הרשת המסועפת כוללת פיתולים, מחלפים וצמתים, וכמובן פתחי יציאה שמוסווים היטב בעזרת תשתית אזרחית מגוונת.

נראה שבהדרגה תהפוך עזה למקבילה המודרנית של קפודקיה הקדומה, עם שפע של מתחמים תת-קרקעיים מתחת לעיר העליונה, המחוברים זה לזה ומשמשים לצורכי מתקפה והגנה. ייתכן שחלק גדול מחיי היומיום שלה יעבור אל מתחת לפני האדמה, מחשש להפצצות. במצב כזה, צה"ל ימצא את עצמו מנהל לוחמה תת-קרקעית מסוג שהעולם פגש עד כה רק לעתים נדירות. גדודי לחימה בצה"ל עוברים כבר היום הכשרה מיוחדת להתמודדות עם המנהרות, שככל הנראה יהפכו לחלק מרכזי בכל קונפליקט עתידי – הן מול חמאס והן מול חיזבאללה. זה האחרון מקים בלבנון, בסיוע מומחים מקוריאה הצפונית, מערכת סבוכה של מנהרות ובונקרים תת-קרקעיים, שבסבב הלחימה הבא יאפשרו לו לבצע ירי רקטות כמעט ללא הפרעה.

העיר התת קרקעית במחוזות המדע בדיוני 

לא רק בעזה, גם במחוזות הבדיון החיים התת-קרקעיים רוחשים ומתפתחים ללא הרף. כבר בשנת 1864 ראה אור הספר "מסע אל בטן האדמה" מאת ז'ול ורן, שתיאר מפלצות קדמוניות ובני אדם פרימיטיביים ענקיים החיים מתחת לאדמת איסלנד. בספר אחר ופחות ידוע, "הודו השחורה", תיאר ורן עיר כורים תת-קרקעית גדושה בחידושי טכנולוגיה. גם ה"ג וולס תיאר בספריו "מכונות הזמן" (1895) ו"כאשר הישן מתעורר" (1899) ערים תת-קרקעיות. תושביהן הם הפועלים והעניים, בעוד העשירים חיים במגדלים מעל הקרקע. החלוקה המעמדית הזו הפכה בהשראתו למוטיב בולט בספרות המדע הבדיוני ובקולנוע. בספרו "מלחמת העולמות" (1898) צופה אחת הדמויות שבני האדם ייאלצו להימלט למנהרות ביוב מתחת ללונדון, לחיות שם במסתור ולהקים חברה חדשה. זה כנראה היה התיאור הראשון של יישובים תת-קרקעיים שמוקמים כתוצאה מחורבן עולמי.

ב-1941, כשבאירופה השתוללה מלחמת העולם השנייה, פרסם הסופר הירושלמי ארי אבן-זהב רומאן עתידני בשם "שמיים מאסו הבונים", שתיאר כיצד בסוף המאה העשרים עוברים בני האדם לחיות בערים עמוק מתחת לאדמה, על מנת להימלט מהמלחמות הבלתי פוסקות. מעל הקרקע נשארים מעטים, "על-אדמתיים", בעיקר עניים "וקצת אמנים מיושנים שעוד מעריכים את השמיים והנוף הטבעי". האדם החדש בספרו של אבן-זהב בז לכל אלה: אין לו עוד צורך בשמיים ובשמש. בלחיצת כפתור הוא יכול לתקשר עם כל אדם בכדור הארץ, והוא מגיע במהירות ממקום למקום בנסיעה על מחליקיים או בעזרת כנפי טיסה. בהקדמה למהדורה השלישית של הספר, בשנת 1965, כתב אבן-זהב: "כשיצא ספר זה במהדורות ראשונות, לא פילל איש שעוד בימינו נראה את ראשיתו של העידן התת-קרקעי". ייתכן שכוונתו הייתה לוועידה של ראשי הערים הגדולות בארה"ב שהתקיימה בשנות הארבעים, ודובר בה על כך שלאור התפתחות כלי הנשק יהיה הכרח להעביר את האוכלוסייה לחיים מתחת לאדמה.

בימינו, ספר מצליח במיוחד בסוגה זאת הוא "144 קומות" של יו האווי (2012), שבגרסתו האלקטרונית הפך לרב-מכר ענק בארה"ב. האווי מתאר עולם לאחר שואה, שניצוליה חיים מתחת לקרקע ב"ממגורה" – מעין תיבת נוח שמאכלסת אלפי בני אדם.

ברוסיה יצאה בעשור האחרון סדרת ספרים רבי-מכר בשם "מטרו 2033" מאת דימיטרי גלוקובסקי, שמתארת בני אדם השורדים במוסקבה אחרי מלחמה גרעינית, וחיים בתחנות הרכבת התת-קרקעית המסועפת.היא משמשת כבסיס למשחקי מחשב מצליחים אף יותר.

בעברית הופיע בשנה שעברה הספר "האחרים", מאת סופר המדע הבדיוני משה מנשהוף. על פי עלילתו, כתוצאה מקטסטרופה בלתי צפויה עוברים בני האדם לגור במקלטים מיוחדים, ובוחרים לחיות את כל חייהם במציאות וירטואלית. בעזרתה הם משמרים את הידע והטכנולוגיה המתקדמים, ומצליחים לשכוח שהם למעשה קבורים מתחת לפני הקרקע.

"על פי הידע שלנו על המתרחש סביבנו, קיימת האפשרות שתתרחש הכחדה כמו זו המתוארת בספר", אומר מנשהוף בראיון ל"דיוקן". "בהנחה שכך יקרה, הדרך הטבעית להינצל מהאסונות והנזקים המתמשכים תהיה להימלט למעמקי האדמה, למקלטים תת-קרקעיים. אולם החיים שם יכולים להתקיים רק לתקופות מוגבלות, מפני שכל מחסן מזון שנדמיין יכלה לאחר תקופה, וגם לא כל המקלטים יהיו מצוידים בכל הטכנולוגיות של אוורור וכדומה. מקומות המחסה לטווח ארוך חייבים להיות עצמאיים ולתפקד כמעין מכלול שמאפשר סביבת חיים על כל המשתמע. לשם כך הכנסתי אליהם בספר יכולות של גידול בעלי חיים וצמחים, באופן שיאפשר קיום ממושך של בני אדם, אולי לאורך דורות. אם לא יהיו שם אמצעי ייצור וסיפוק צורכי חיים בצורה מעגלית ושוטפת, זה לא יהיה פתרון למקרים של אסון עולמי".

"שינוי אמיתי יכול לצמוח רק מכורח", אומר פרופ' סופר. "ככה זה תמיד באנושות, בסוף חוסר הברירה הוא זה שמצמיח את החדשנות. במצב האורבני הנוכחי, אנחנו נמצאים בראשיתו של עידן האין-ברירה.

לא רק שאפשר לעשות את זה, צריך לעשות את זה".

אלי:אתה תהיה מוכן לחיות בעיר תת-קרקעית?

סופר:"אני מודה שאני עצמי לא ממש מתלהב נפשית מהרעיון. אני חושב שאנשים צריכים לראות את השמיים מעליהם. אבל אלו תחושות סובייקטיביות שלי, ואני לא בטוח שאחרים, צעירים יותר, יראו את הצורך החיוני בכך. ייתכן שהדורות הבאים כבר לא יראו שמיים מעל, ולי זה עצוב, אבל הם גם לא יצטרכו את השמיים מעל".

אלי אשד"בלש תרבות " נותן הרצאות בנושאים שונים.

טלפון 0507391794

https://www.facebook.com/ozyaozno666

לרגל יום העצמאות 2015 פירסמנו ב"יקום  תרבות " את סיפור הקומיקס "דרך בורמה " מאת מרדכי אלון שפורסם ב-1967 בתקופה שלפני ובעת ולאחר מלחמת ששת הימים ,ב"דבר לילדים".

הקומיקס מתאר את האירוע ההיסטורי של גילוי "דרך בורמה " שבאמצעותה נפרץ לבסוף המצור הערבי על ירושלים וההיסטוריה השתנתה.

יש לי עניין אישי בסיפור:דודי משה "מוסה " אשד הוא אחד האנשים שגילו  את הדרך.הוא האיש  שכמסופר בסיפור  הקומיקס  יצא ביחד עם כמה חברים מירושלים  הנצורה כשהוא מחפש טוואי שיביא אותו  במהירות לשפלה,גילה את הדרך הלא ידועה עד אז ודיווח על כך  בהגיעו לחולדה לרשויות שם כדרך שעימה אפשר יהיה לפרוץ את המצור על ירושלים.והמשיך לקרב הבא.

מאז צצו עוד אנשים שטענו שהם אלו שגילו את הדרך שהפכה למפורסמת.הרבה אנשים הסתבר עברו בדרך הזאת באותם התאריכים.ויש חילוקי דיעות בין ההיסטוריונים לגבי הגירסה של מי הנכונה.אני מקבל את הגירסה של דודי שסיפר לי אותה אישית וגם ב"דרך בורמה " עצמה.

שלט לזכרו של משה אשד ז"ל  מוצב כיום בטוואי של דרך בורמה.

והנה גירסת הקומיקס של סיפורו של משה אשד:

"דרך בורמה " מאת מרדכי אלון 

וראו עוד על משה  "מוסה " אשד ו"דרך בורמה ":

האיש שגילה  את "דרך בורמה "

דרכו האחרונה של לוחם 

פורץ דרך בורמה 

סרט על משה אשד וחייו 

החלק השני של הסרט 

סרט על חניכת פינת הדרכה על שם משה אשד ב"דרך בורמה "

ילד מסתכל בהערצה על חייל ועל "עוזי " תמונה מאלבום צה"ל " של שנות החמישים .צלם לא ידוע.

הופיע ב"דיוקן -מקור ראשון " של יום העצמאות 2015  תחת השם "קצר וקולע". 

שישים שנה בדיוק מלאו לתת המקלע ה"עוזי" שהוצג לציבור לראשונה שישים שנה "בדיוק " לפני יום פרסום הכתבה בעת מצעד יום העצמאות ב-27 באפריל 1955

ההפעלה המבצעית הראשונה שלו הייתה זמן קצר לפני כן במבצע חץ שחור או פעולת עזה  פעולת תגמול צבאית שנערכה החל בב-28 בפברואר  על ידי צה"ל ברצועת עזה. 

יש מעט מאוד מותגים שהפכו בכל העולם מזוהים לחלוטין עם מדינת ישראל."העוזי " הוא אולי הבולט בכולם. במיוחד מאחר שקשה מאוד לחשוב על סרטים הוליוודיים שעוסקים במלחמה בטרור או בפשע שבהם "העוזים "  תמידי בידיהם של לוחמי בטרור או של מאבטחים של נשיאים וראשי ממשלות אינם מהווים חלק אינטגראלי בעלילה כמו במציאות.

האיש שעמד מאחורי אחד המותגים הישראלים המפורסמים בעולם ואולי המפורסם ביותר עלה לארץ עם משפחתו מגרמניה בילדותו בגיל 10 כאשר בני המשפחה "הריחו" את העומד להתרחש בגרמניה בקרוב. שמו בגרמניה היה גוהארט גלאס. אביו אריך היה טייס  וצלם אווירי צבאי בחיל האוויר הפרוסי .בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא שירת כקצין קומנדו ואחר כך כטייס באחת הטייסות הראשונות שעסקו בצילום אוויר מודיעיני. הוא אף זכה לקבל את עיטור הגבורה הגרמני הגבוה ביותר "צלךב הברזל " מידיו של הקייזר הגרמני.

לאחר שנפצע פנה לצייר את זוועות המלחמה ולאחר מכן הפך לאמן מוכר  בגרמניה שהתמחה בתחריטים וליטוגרפיות.

גוטהארט נולד בווימאר גדל במינכן בבית שכלי נשק עתיקים ,אקדחים חרבות עתיקות ושריון אבירים פיארו את קירותיו , לא פלא אם כך שכבר בילדותו דבק בו תחביבו של אביו :איסוף כלי נשק ותיקונם. בן עשר היה כשנכווה קשה בידו לאחר שניסר קנה של כלי נשק ישן נושן וניסה להתאימו לרובה פרטי ,שאמור היה להיהפך לכלי נשק חדיש.

כמה שנים לאחר הולדת גוטהראט התגרשו הוריו והוא נשאר עם אימו מריה  שגידלה אותו בעזרת חברתה איטה.

בשנת 1933 זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון  ארז אריך  גלאס  שהבין בדיוק לאן הרוח נוטה את חפציו ועלה לארץ ישראל בגפו הוא התיישב בקיבוץ יגור  שינה את שמו ל"ערי " והכין את הקרקע לעלייתם של אישתו וילדיו.

לימים על פי דיווחים אחדים  האב אימן את  אירגון "ההגנה "  כיצד לצלם תצלומי אויר של כפרים פלסטיניים.צודק.

גוטהרט הנער היקי שלמד עד אז  בפנימייה בלונדון  נקלט  היטב בקיבוץ,ובמהלך הלימודים שב לאהבתו הישנה :כלי הנשק .עם חברו הטוב ביותר החלו לחפש אחרי כלי נשק ולו גם זעירים ,כדי שיוכלו לפתח כלי נשק חדש. השניים יצאו  לחיפה ושם מכר גוטהרט את אלבום הבולים שלו וחברו את המצלמה כדי להשיג כלי נשק לניסויים. בכך  חל הרומן הארוך של עוזי עם ייצור כלי נשק.

בתוך זמן קצר התברר לנערים כי למורה לטבע בבית הספר האיזורי יש אקדח איטלקי זעיר מסוג פי בי .

"נציע לו משקפת " היציע עוזי לחברו "והוא יעביר לנו את האקדח".

בבית ספרו  ביצע את ניסיונותיו הראשונים בפיתוח תת מקלע וכלי נשק אחרים. אך לא הכל בבית הספר התלהבו ממאמציו.

"אתה מנסה לייצר פה  כלי נשק " הטיח בו מורה מזועזע כאשר נתפס הנער כשניסה להכין קנה לכלי נשק חדש במסגריית הקיבוץ והחטיף לו סטירה מצלצלת, אך עוזיאל גל כפי שנקרא כעת  סירב לוותר והמשיך לעבוד על כלי נשק  חדשני משלו  במיסתור. בגיל 15 הוא פיתח  קשת שיכלה לירות חיצים באופן אוטומטי.

במהרה הפך  עוזי חבר בפלמ"ח ושם התמנה כממונה על הסליקים מקומות המחבוא לנשק.  אז נדחף לראשונה לבנות תת מקלע ,אחרי שלמד היטב את מבנה "הטומיגן " והסטן " של הצבא הבריטי.

ב1943  נעצר בידי הבריטים לאחר שבתרמילו נמצאו חלקי תת מקלע שניסה לייצר במסגרייה בקיבוץ.הוא נידון לשבע שנות מאסר בכלא עכו על ניסיון קניית נשק  החזקה לא חוקית של כלי נשק. .בכלא  שבו שהה במשך שנתיים וחצי  ובו למד הנדסת מכונות בהתכתבות לעוזיאל היה זמן רב למחשבה והוא חשב על המצאת תת מקלע מסוג חדש.  נפשו קצה בסטן הבריטי ששימש עד אז את  ההגנה והפלמ"ח, ושהיה לא מדויק ולא אמין היו בו מעצורים רבים, טווח ירי קצר, חוסר דיוק בקליעה וסכנות למשתמש בו. הוא חשב שהוא יכול ליצור משהו טוב יותר.

במלחמת העצמאות היה גל מפקד כיתה ומפקד מחלקה ביחידת המיעוטים בצה"ל הוא  השתתף בכיבוש הגליל.בתום מלחמת השחרור יצא גל לקורס קצינים.

במקביל עמל  גל באופן פרטי על פיתוח  תת מקלע  בשעות הפנאי שלו.

הימים חלפו.  בקיץ 1949 עבר קורס קציני חיל רגלים בפיקודו של מאיר זורע .במהלך הקורס התוודע עוזיאל לכלי הנשק השונים שהיו כעת ברשות צה"ל ביתר עמקות מאי פעם. הוא היגיע למסקנה שהוא יכול להציע משהו משלו שיהיה לא פחות טוב, למעשה הרבה יותר.

ואז הוא החליט לעשות מעשה.  ב20 לעשירי 1949 הוא שלח מכתב שהשתרע על שלושים עמודים למאיר זורע תיאר את התת מקלע מתוצרת בית שעליו חשב ושאותו ייצר בעצמו.

מפקד בית הספר קרא והתלהב.הוא בחן אישית את התת המקלע שאותו יצר תלמידו והתלהב הרבה יותר.  הוא שלח מכתב אל  ראש מחלקת ההדרכה במטכ"ל חיים לסקוב ובו רשם :

"הנדון תת מקלע חדש.

רצוף בזה דוגמה של תת מקלע מיוצר אישית על ידי  120946 סגן (חניך) עוזיאל גלאס.

בדקתי אישית את הכלי ולהלן מסקנותי:

\א. החזקה מצוינת ( מונח ביד להפליא)I

ב. כיוון אינסטינקטיבי מהמותן עולה על זה של כל כלי שאני מכיר.

ג. דיוק רב.

ד.אין מעצורים פרט למעצורים בגלל תחמושת לקויה."

מכתב זה סלל את דרכו של גל לתעשייה הצבאית.

לגל היה מזל שלא יאמן. בדיוק אז בלי שידע על כך  הקים הרמטכ"ל יעקב דורי ועדה לבחירת תת-מקלע חדש, אשר יחליף את הסטן שלכל היה ברור ששוב אינו מתאים לצרכים.לפני הועדה עמדו שני

דגמי תתי-מקלעים ששניהם פותחו בידי ישראלים.  האחד העוזי והשני תת-מקלע  ק-12  וכונה "חמד" " אשר פותח על ידי המהנדס חיים קארה וצוותו  שעבד במחלקה לפיתוח כלי נשק קל במסגרת חיל המדע.

ב-26 באוקטובר 1950 נערכה בדיקה השוואתית לשני כלי הנשק המתחרים. לצורך ההשוואה צורפו לבדיקה שלושה תתי-מקלעים נוספים: הסטן ", ה"שמייסר"הגרמני וה"ברטה" האיטלקי.

תתי-המקלע נבחנו  בניסוי טקטי על ידי ועדה בראשות אל"מ יצחק רבין, מפקד בה"ד .3

בבדיקה נמצא ששני תתי-המקלע השיגו תוצאות דומות מאוד:

"כתוצאה מדוח הניסויים שנעשו על ידי בסיס הדרכה מספר ,3 הגיעה הוועדה פה אחד למסקנה שאין אפשרות לקבוע מבחינה טקטית כלי אחד כעולה על משנהו באופן בולט," כתב רבין בסיכום הדוח, "אולם אצל חברי ועדה שונים נתגלו נטיות (ההדגשה במקור א.א ) לכלי זה או אחר: נטייה לתת-מקלע ק:12- י. הררי. נטייה לתת-מקלע 'עוזי:' אלוף/מ י.רבין; ס/אלוף י.לבקין; ס/אלוף ד.דגן." 

בסיום הבדיקה נבחר העוזי  בידי הועדה לתת המקלע הצה"לי החדש מן הסיבות הבאות: היותו קל וזול יותר לייצור, היותו מורכב ממספר חלקים קטן יותר, נוח יותר לפרוק והרכבה ועלויות אחזקתו זולות יותר.

נראה שהשיקול שהכריע היה כלכלי : עלות הייצור המשוערת של ה"עוזי" היתה 14 ל"י לכלי בודד, בהזמנה של 10,000 כלים. עלות הייצור של ה"חמד" היתה 17 ל"י. זה היה הבדל משמעותי בתקופת הצנע.

תת המקלע  שנוצר בידי החייל האלמוני גל  הוצג לבסוף בידי הסמכות האולטימטיבית ,ראש הממשלה  ושר הביטחון דוד בן גוריון וזה לאחר שבחן אותו  נתן את האור הירוק להמשך פיתוח כלי הנשק החדשני. הוא התלהב מחדשנות הנשק המקורי.

עוזיאל  גל  עבר  כעת לשרת בתעשייה הצבאית.  אך דרכו של תת המקלע שיצר  לפסגת הנשק הצה"לי ולהפיכתו לכלי הנשק המזוהה ביותר עם מדינת ישראל לא הייתה  סוגה בשושנים.

הניסויים על הנשק החלו ב-1950. ב1952 הוכנו חמשה כלים ראשונים שנחרטו בדקדקנות לניסוי הראשון. אך הניסוי  הזה היה כמעט כישלון  במהלכו התגלו תקלות ופגמים ומגבלות שונות  בכלי לאכזבת הכל ובראשם גל.

בתחילה בגלל התקלות הרבות שבו חששו בצה"ל להזמין אותו והיו  מאבקים פנימיים רבים בידי תומכי כלי הנשק ומתנגדיו.  אך לאחר בדיקות קפדניות של חמישה הכלים בניסוי וניסויים רבים ותיקונים ושיפורים שהוכנסו בידי גל  הופל  לבסוף הפור על יצור המוני  החל מסוף 1953 ועצם קיומו פורסם אז בעיתונים.

תחילה הוצע לקרוא לכלי הנשק החדש  "ע"מי" ( עוזי ,מדינת ישראל ) אך לבסוף הוחלט  ב-1958  בהצעת הרמטכ"ל דאז רב אלוף יגאל ידין  לקרוא לו על שם ממציאו בלבד כהוקרה להמצאתו.

מנסחי ההודעה לעיתונות של התעשייה הצבאית ממאי 1953 ביקשו ליצור זהות מוחלטת בין יוצרו של התת-מקלע לכלי שהפך שם נרדף לחוצפה ישראלית. "עוזי", הם כתבו במרכאות, "נתברך בכמה סגולות המעלות את ערכו במיוחד בתנאי אקלים קשים: עומד בפני חול, יובש ולחות, נוח לניקוי, פירוק והרכבה, בעל שיווי משקל טוב בשעת ירייה". ממש כמו עוזי, הפעם בלי מרכאות, "שמו של בחור בישראל, יפה עיניים חומות ומחייכות, רחב כתף. תמיר תנועה, בחור שהמציא את הכלי הנודע עתה בשם ממציאו".

ב-1954 יוצרה סדרה ראשונה של 700 כלים ומאז ועד ל2003 יוצרו יותר מ1.5 מיליון כלי נשק אלו שהפכו להיות מזוהים בעולם כמו רובה קלצ'ניקוב הרוסי.

בשנת 1955 צויין עוזי גל לשבח על ידי הרמטכ"ל  משה דיין על "כושר המצאה צבאי " . " תת-המקלע "עוזי" אשר פותח בעיקר על ידי ה-נ"ל וביזמתו, עמד בהצלחה והצטיין בניסויי השוואה שנערכו בין כמה סוגי תת-מקלעים מהסוגים החדישים המצויים בצבאות זרים. תת-המקלע צוין לשבח בעיקר על עקרונות מבנהו ועל כושר פעולתו בתנאי קרקע ואקלים קשים."

הפעלה המבצעית הראשונה של "העוזי " הייתה  במבצע חץ שחור או פעולת עזה  פעולת תגמול צבאית שנערכה החל בב-28 בפברואר  על ידי צה"ל ברצועת עזה. 

הראשונים שזכו לתפעל את העוזי היו לוחמי הצנחנים  שניזקקו לנשק קטן וקומפקטי למבצעיהם והעוזי הפך לכלי לחימה עיקרי שלהם  החל מ-1955. הוא שימש  אותם בקרבות עם הפדאיון המסתננים שחדרו לגבולות ישראל ותחילה בפעולה נגד משטרת עזה.מהם הוא עבר ליחידות לוחמות אחרות. .

תא"ל צורי שגיא שנקין  מותיקי הצנחנים ומהראשונים שהשתמשו ברובה ה"עוזי ". הוא שימש כמפקד מחלקה בגדוד הצנחנים 890 השתתף בפעולות התגמול, ובמלחמת סיני היה מפקד פלוגה ג' בגדוד והשתתף בקרב המיתלה.לאחר מכן היה שגיא האיש שאימן את יחידות הכורדים בשיטות לוחמה ישראליות  והיה לו תפקיד מרכזי בהצלחתם הצבאית  שהביאה ליצירת האוטונומיה שלהם בעיראק.

צורי שגיא ,צילם אריק סולטן.

צורי : קיבלנו את העוזי ליד ב-1955.עד אז הנשק  התקני  שלנו היה סטן ורובה צ'כי לרובאים ולכל כיתה היה מקלע ברן.  כשהתגייסתי לצבא הלבישו עלי מקלע ברן . הסטן היה כלי   פשוט  אמנם  אבל מאוד לא מדוייק. וגם הברן היה  בעייתי.כשהתחילו פעולות גמול הסטן לא נראה לנו מתאים היו לו כל מיני מעצורים.   ממש מחוסר ברירה לקחנו נשק לא תקני.  היו שמייסרים גרמניים וטומיגאנים אמריקניים. והם היו טובים יותר אבל לא בהרבה. עם כל הכבוד להם היה קשה לדפוק עימם כהלכה  ובלי חוכמות את הערבים אחת ולתמיד  כשהיה צורך בכך,  והיה בכך צורך לעיתים קרובות.

כשהופיע העוזי זה כבר היה סיפור מעולם אחר  הכנסנו את המחסנית לבית האחיזה דבר שהקל מאוד ומהמשבת היה  נוח מאוד לאחיזה הפעלה וקצר. הייתה לעוזי  רק בעיה אחת שאת הקנה היה צריך לסגור חזק כי אחרת היה מתנדנד ולא יורה.יש בורג שמתלבש על הקנה שנקרא "אום הקנה "  ולוחץ אותו לכלי וצריך לוודא ידנית  שהוא לחוץ חזק כדי למנוע מעצור בנשק.

אלי :איך זה שינה את הפעילות שלכם ?

צורי : את פעולות התגמול שהיינו מבצעים  זה שינה מן היסוד.  בפעולות התגמול העוזי היה אפקטיבי ביותר.  לראשונה ידענו  שהנשק יפעל  כמו שצריך וירה כמו שד  וישאיר סוף סוף כמה גופות של מסתננים בשטח.  השימוש בעוזי החל מפעולה כנגד משטרת  עזה. לפני זה לא היו עוזי והפעולות נראו בהתאם. מרגע שהיה לנו "עוזי " …זה היה סיפור אחר. העוזי שם ב"כיס הקטן" את כל הכלים שהיו לפניו ,הוא היה קל ,הרבה כוח אש ,שימש אותנו היטב בלוחמת לילה.נשק קצר ,טוב למלחמה בתעלות ,אפשר להחזיק אותו ביד אחת ,לירות מעבר לפינה עם מעט  מאוד מעצורים ,גם במחסנית וגם בכלי.

 כל הפעולות וכל המפקדים הלכו עם העוזים וגם הרבה מהחיילים וכי אלו היו פעולות לילה ובטווח קצר וכנגד יעדים מבוצרים והעוזי היה גמיש ונוח. ומדוייק לעומת כלי הנשק הדומים זאת הייתה מהפכה של ממש. הוא שינה את מצב הלחימה בשטח באופן דרמטי  ותרם תרומה מכרעת להצלחת הפעולות בניגוד לכלי הנשק הקודמים. הוא תרם רבות לביטחון העצמי של הלוחמים. כולל שלי עצמי.  

במלחמות הגדולות בטווחים ארוכים בשטחים פתוחים כמובן ש העוזי לא נתן תשובה בכלל אבל בפעולות הצנחנים העוזי שינה את פני המלחמה מן היסוד. 

חיילים עם "עוזי " 21 במאי 1967.

ה"עוזי" הוצג לציבור לראשונה בעת מצעד יום העצמאות ב- 27 באפריל . 1955

הוא זכה לפרסומו הראשון  ככלי מבצעי יעיל בעת מבצע סיני ב1956 שבמהלכו צנחו צנחנים במעבר  המיתלה כשהם חמושים בתת המקלע ושם לראשונה התיר צה"ל להציג אותו בצילומי מלחמה שהפכו לקלאסיים מסוגם. אמנם הגירסה הראשונה הזאת של העוזי עדיין לא הייתה  אמינה במיוחד לא מדייקת באמת בירי ובעיקר לא בטיחותית.הצנחנים התלוננו שהנשק נוטה לירות בעצמו בזמן קפיצות מרכב או בעקבות כל מכה קטונה שהוא  מקבל.

הפתרון שמצא גל לבעיה היה התקנת ראצ'ט מעין רוכסן על מסילת ידית הדריכה ,שלא איפשר ירי של הנשק עד לדריכה המלאה .גם ידית הדריכה עצמה הוגדלה והקנה הוארך כדי שהחיילים לא ירו בעצמם ביד בטעות.

כעת  לבסוף בעקבות השיפורים הנשנים התגלה העוזי כאחד מתתי המקלע הבטוחים והנוחים ביותר לשימוש והוא הפך כתוצאה לפופולארי אצל לוחמי קומנדו וחיילים במילואים.  מאבטחי אישים  ואצל אנשי שירותים חשאיים.

העוזי הותיר  כעת את כל מתחריו מאחור.בשנת 1956 בתחרות  כלי נשק בהולנד הוא היגיע למקום הראשון וצבר 1529 נקודות מתוך 1900 כשהוא מקדים את חמשת כלי הנשק האחרים שהתחרו בתחרות.

בעיתונות הופיעו צילומים של חיילים מחזיקים ברובי עוזי במצבים שונים החל מימי מבצע סיני ואילך  ,ותמונות של ילדים מסתכלים בהערצה על חיילים ועל "העוזי" שלהם.

ה"עוזי" הפך כעת לכוכב בלתי מעורער של התעשייה הצבאית של ישראל והתעשייה הישראלית מכל סוג בכלל ,כסמל למעמדו הוא  הופיע כעת על מחזיקי מפתחות שהתעשייה הצבאית חילקה לעובדיה.הוא הופיע בפזמונים של להקת החלונות הגבוהים "נתנו לנו עוזי אוכל וזוזי באנו למילואים".

בכל סרט ישראלי שהוקרן על צה"ל אי אפשר היה להימנע ממגוון קטעים של שחקנים עם "עוזי " כסמל ראשי של צה"ל.

העוזי הפך לכלי הנשק העיקרי של צה"ל.שנות השישים היו תור הזהב של העוזי  אז כבר נלחמו הצנחנים וכוחות רבים אחרים של צה"ל עם תת מקלע עוזי משופר.

אבל  במלחמת יום הכיפורים שתברר שהעוזי עם הקנה הקצר שלו שוב אינו כה אפקטיבי  והתברר הצורך בכלי נשק בעל טווח רחוק יותר וצה"ל החל להתעניין באם 16 האמריקני ובקלצ'ניקוב הרוסי הוותיק ( שהומצא בימי מלחמת העולם השנייה ) אם כי המשיך פעולות השכלול והעדכון של העוזי לאורך השנים. אבל סמלה של התעשייה הישראלית  איבד מכאן ואילך את מרכזיותו.

עוזי יוצא לעולם.

ממציא העוזי, עוזי גל (משמאל) עם שר ההגנה לשעבר של גרמניה פרנץ יוזף שטראוס, מאי 1963
(,  צילם משה פרידן)

במקביל  העוזי הפך לכלי היצוא  הפופולארי ביותר של התעשייה הצבאית הישראלית. נמכר לעשרות מדינות עבור צבאם או שירותי הביטחון שלהם .

המכירה הגדולה  הראשונה של ה"עוזי" בחו"ל הייתה לא במפתיע להולנדים שהתרשמו מאוד מביצועי העוזי בתחרות אצלם,  והיא הייתה  סודית כל כך שבן גוריון נימנע לדווח עליה אף  לוועדת חוץ וביטחון. ואחריה רכשו את הנשק גם בלגיה אוסטריה וגרמניה.

בלגיה קיבלה בין השאר רישיון יצור של העוזי בתמורה למתן רישיון לתע"ש של מקלע המא"ג שהיה מבוקש מאוד בישראל. ונטען שישראל הרוויחה  מעיסקאות אלו לפחות כשני מיליארד דולאר.

המכירות של פאר התעשייה הצבאית לאוסטריה וגרמניה היו  נושא רגיש במיוחד וסודי ביותר.השנה  של המכירה הייתה  1959 ומראה חיילי הורמאכט לשעבר מחזיקים בכלי הנשק הישראלי הלאומי היה עלול להתברר כחוויה קשה לעיכול עבור רוב הישראלים אם ייחשף. אבל גרמניה הייתה מעוניינת בנשק מאוד וחמישים אחוז מכלל היצוא הביטחוני לגרמניה היה של עוזים.בשנת 1961 שנת משפט הפושע הנאצי אייכמן  כבר סיפקה ישראל לגרמנים 3500 עוזים בצמוד והם היו מוכנים לקנות הרבה יותר. סך הכל  היצוא של תע"ש לגרמניה היגיע אז לשלוש מליון דולאר. וישראל הייתה זקוקה מאוד לכסף הזה.

"הראנו לעולם כי יהודים יודעים ליצר נשק " אמר גל באחת מהראיונות הנדירים שנתן.

מכירת העוזי גרמה גם סערות בתקשורת ובציבור הישראלי   כאשר התברר שהעוזי נמצא בידיהם של צבאות אפלים שונים , למשל כאשר התברר שכלי נזק זה נמצא בידיהם של לוחמים פורטוגליים הנלחמים במורדי אנגולה וגם בידי המורדים עצמם.למרבית הצער זה לא היה מקרה יוצא דופן כלל וכלל.  ה"עוזי היגיע לידיהם של לפחות תשעים מדינות ומי יודע כמה אירגונים שונים וככל הנראה לא מעט מהם לא היו מדינות או אירגונים שהיה זה כבוד גדול להיות מזוהים עימם.

עוזי לא שקט על השמרים

התעשייה הצבאית לא /שקטה על שמריה  לגבי "עוזי " וגם לא עוזיאל גל עצמו.

תע"ש פיתחה גירסה אזרחית של העוזי וזו כללה שיפורים רבים שהפכו אותו מנשק אוטומטי לנשק חצי אוטומטי המותר למכירה בחנויות ארה"ב .וכך הוא מצא את דרכו לרחובות הזועמים של ארה"ב .חובבי נשק אמריקניים מיהרו להמציא ערכות של חלפים שאפשרו להחזיר לנשק את מצב הירי האוטומטי ולהפוך אותו למוצר חיוני עבור כנופיות רחוב.

היו גם חברות שצעצועים שהשתמשו בצורתו של העוזי ותע"ש אף גבתה על כך תמלוגים."עוזי " הופיע בסרטי פעולה רבים  שעסקו במאבק בפשע ובטרור.

לעוזי קמו גם כמה וכמה חקיינים והעתקים מדוייקים שלו יוצרו בקרואטיה ובסין.

בשנת 1981 החלה תע"ש לייצר את מיני עוזי דגם מוקטן ב27 אחוז של תת המקלע .זהו הנשק שעימו הונצחו מאבטחיו של נשיא ארה"ב רונלד רייגן בעת ניסיון ההתנקשות בחייו בשנה זאת. כאשר נורה הנשיא שלף אחד מהמאבטחים לעיני המצלמה את נשקו תמ"ק עוזי מדגם מיני ובכך הובהר שהעוזי הפך לכלי נשק עיקרי בהגנה על אישים.

מאבטח עם "עוזי " ליד נשיא ארה "ב רייגן שנפצע בידי מתנקש. 

מה קרה לעוזיאל גל

דוד בן גוריון אמר לגבי העוזי בעת מן פרס ביטחון ישראל לגל ב-1958  : אני בטוח שהמון חושדים שעוזי זה על שם הליצן הידוע ב"הארץ" ( שם מדור סטירי ידוע של עמוס קינן אותה התקופה היה "עוזי ושות"א.א)רק מעטים יודעים  שזה בחור שבצבא ההגנה לישראל שעשה את זה עכשיו תיקנו את המעוות שהצבא שלנו ידע  שעוזי גל  בנה תת מקלע שהוא אחד הטובים אל אם לא  הטוב ביותר בעולם".

. כאשר נשאל גל איך זה שהמציא את העוזי לא קיבל על כך דבר ענה גל ביובש:"עשיתי את חובתי בצבא כמו טבח  וכמו כל אחד אחר". למעשה כל מה שהרוויח כספית  מיצירת העוזי מעבר למשכורתו מהמדינה  היה אלף לירות שקיבל בפרס לביטחון ישראל.

גל בנתיים עבר לארה"ב.זה היה קשור לכישלון שחווה בישראל כשפיתח  כחלק מצוות דגם מקורי משלו לרובה הסער "רובה גל" על שמו.לרובה זה הוצגה אופציה נוספת שעליה הופקד ישראל גלילי שהיה שותף לפיתוח העוזי בראשיתו.

הוא עבד על פי דגם של קלצ'ניקוב ובסופו של דבר בהכרעת הרמטכ"ל חיים בר לב לאחר מאבקים פנימיים קשים וקבוצות לחץ שעמלו מטעם שני הצדדים הוחלט לבחור ברובה הגליל של  גלילי.   בסופו של דבר, נגנז למעשה פרויקט ה"גל", ונותרו ממנו רק מעט אבות טיפוס  מבקר המדינה פירסם דו"ח שבו מתח ביקורת על הדרך שבה היגיעו להחלטה והזכיר מסע שתדלנות מסיבי מצידו של גלילי.

שנה לאחר  פרסום הדו"ח גל עזב את צבע הקבע ויצא  עם משפחתו לארה"ב מסיבות משפחתיות בתו סבל המסרטן המוח בארה"ב  נמצא לה מכון טיפולי מתאים.בנתיים המשיך לפתח רעיונות חדשים לכלי נשק.

ב-1986 פיתח גל ביחד תת אלוף במיל' יצחק יעקב ( יצה)נשק חדש בשם עוזי 201 אך ישראל סירבה לאשר את השימוש בשם שהפך למותג והעניין היגיע לדיון משפטי.ולבית הדין לעירעורים.לבסוך הוסכם שהוא  יוכל להשתמש בשמו בפרסום ובחוברות ולציין שהכלי תוכנן על ידי עוזי גל בעיצוב עוזי גל בתנאי שזה לא יופיע בלוגו. למעשה שמו של הנשק  שמו שונה לmp-49  בסופו של דבר גילו תעשייה הצבאית ב-1997 עניין באקדח אך זה לא יצא לפועל האקדח כבר התיישן  הם היו עסוקים אז בפיתוח "ברק " הדור האחרון של האקדחים.

עוזי גל שנחשב לצד קלצ'ניקוב לאחד המפתחים הבולטים של נשק קל במאה העשרים הלך לעולמו בספטמבר 2002 בגיל 78.

כמעט בדיוק שנה לאחר מכן אחרי למעלה מחמישים שנה שנה של שירות הנאמן הסתיים  גם שירותו של עוזי התת מקלע . הוא נדחק בהדרגה משירות ביחידות הלוחמות כ"מיושן" ונשאר רק באימוני חיילות.  בדצמבר 2003 הוחלט שגם  הטירוניות שמתגייסות  לא יעברו יותר אימוני ירי ב"עוזי " אלא יעברו לאימונים באם 16. זאת עקב פליטות כדורים,למרות ניסיונות לשפר את בטיחותו באמצעים שונים. עם זאת יש לציין שכך היה מאז ומעולם ,אלא שמה שנראה מתקבל על הדעת בהחלט בשנות החמישים והשישים שוב אינו מקובל היום.

גם בשאר העולם החלו להפסיק להשתמש בעוזי ועברו לכלי נשק עדכניים יותר. ייצור העוזי "הקלאסי " כמעט ונפסק. אבל בשנים האחרונות חוזרים דמי המשך של "העוזי " לשימוש. ב-2011 נכנס לשימוש   צבאי דגם  "מיקרו עוזי פולימר  שמשמש ללוחמה בטרור .  הוא קצר יותר מהמיקרו-עוזי הישן ונוח יותר לתפעול,  קל משקל, וניתן להסוות אותו על הגוף, בתיקים קטנים ואפילו בקופסאות נעליים. כמו קודמו המיתולוגי הנשק החדש משמש בשלב ההתחלתי עבור יחידות מיוחדות במאבק בטרור

שמו הטוב  של "העוזי " כסמל של היצירתיות הישראלית בתחום הביטחון הצבא והנשק נשאר עד היום. ספק רב אם יש נשק ישראלי אחר או אף מוצר ישראלי אחר שזכה לאותו פירסום עולמי.

:ראו גם

אתר תמ"ק ה"עוזי "

עוזי בויקיפדיה 

פליקס פריש על המתחרה של עוזי גל 

סיפורו של רובה הסער "גל "

ראיון עם רמי אושה ברשת אל"ף

לתוכנית "זיכרון  עד לתיעוד השואה "

http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1875447

ריאיון עם אלי אשד על הסרט "אקסודוס "

אושה  מי שעקב אחרי שידורי הטלוויזיה ביום העצמאות האחרון יכול היה לצפות בסרט האמריקאי 'אקסודוס' שהוקרן באחד מערוצי הטלוויזיה. אתמול, 26 באפריל מלאו שבע שנים לפטירתו של יוסי הראל, שפיקד על אוניית המעפילים 'אקסודוס' בחלק ממסעה ומהתלאות הקשות שעברו על הפליטים שהפליגו עליה במסעם לארץ ישראל.

כדי לרענן את הזיכרון, כדאי אולי להזכיר בקצרה את האירועים המרכזיים בפרשה הנודעת ההיא:

ב-18 ביולי 1947 היגיעה ספינת המעפילים "אקסודוס " לחופי ארץ ישראל ומצאה את עצמה במאבק של ממש כנגד ספינות הצי הבריטי.  אחרי מאבק אלים השתלטו החיילים הבריטים על 4,554 פליטי השואה היהודיים שהיו על סיפונה. הם העלו אותם בכוח על שתי אניות גירוש וגירשו אותם חזרה לאירופה – למחנה פליטים בגרמניה.  הפרשה זכתה באותם ימים לפרסום בינלאומי ענק ואף הייתה אולי אחד הזרזים החשובים להחלטת האומות המאוחדות לחלק את ארץ ישראל לשתיים ובניגוד לרצונם של הבריטים ששלטו בה, להקים באחד משני חלקיה מדינה יהודית.
ואולם, אם נחזור לראשית דבריי, אינני עוסק עכשיו בפרשה זו רק בגלל שני האירועים שהזכרתי עכשיו – יום השנה לפטירתו של יוסי הראל שקשור לפרשה, או בהגעתם של ניצולי שואה שהגיעו ארצה על סיפונה של אוניית המעפילים אקסודוס. היו אניות רבות כאלה והסיפור של כל אחת מהן היה דרמה שיכלה לספק סיפור טוב לסופרים ובמאים.

ואולם סיפורם של מעפילי 'אקסודוס' – סיפורם של ניצולי השואה המעפילים לארץ ישראל, וסיפורה של מלחמת העצמאות, נהפך באמצעות הספר 'אקסודוס' וסרט בשם זה שנעשה בעקבותיו,  למיתוס הספרותי והקולנועי הידוע ביותר בעולם על אודות האתוס של תקומת ישראל והעניק לה בשעתו אהדה בינלאומית עצומה.

השאלה היא כמובן מדוע ואיך הפכה דווקא פרשת אקסודוס למיתוס ענק שכזה?

לצורך זה אני אשוחח עכשיו עם אלי אשד, שהוא חוקר תרבות וספרות פופולרית ותיק, עיתונאי ועורך "יקום תרבות" מגזין האינטרנט המשובח העוסק בתחום זה.

אשד: שלום לך

אושה  אתה חקרת במסגרת עבודתך את פרשת אקסודוס. אולי אתה יודע את התשובה לשאלה מדוע ואיך הפכה דווקא "אקסודוס", בניגוד לספינות מעפילים אחרות למיתוס ענק ומעורר השראה? איך בכלל נוצרים מיתוסים מסוג זה ?

אלי: היא הפכה למיתוס מכמה סיבות :משום שבזמן אמיתי אנשי ההגנה ידעו לשמור אותה בתשומת הלב העולמית .וזאת בגלל שגיאה גדולה של הבריטים  שהעבירו את אנשי אקסודוס לזירת השואה לגרמניה. מכאן היה קל להציג את הבריטים  בתקשורת העולמית בתפיסתם את אקסודוס כממשיכים את מאמצי הנאצים.ואת אנשי אקסודוס כממשיכי היהודים בשואה ( כפי  שאכן היו ) ובכך ליצור לכל הפרשה תהודה עולמית..

אושה  אחת השאלות בהקשר זה, שמעסיקות אותי שנים רבות היא: מדוע היה צורך ביהודים אמריקאים, החל מהסופר ליאון יוריס, המשך בבמאי אוטו פרמינגר וכלה בבכמה מכוכבי הסרט ובראשם השחקן פול ניומן, כדי ליצור מיתוס כזה? מדוע הוא נותר כמעט יחיד? מדוע לא התגייסו בכל שנות המדינה, יוצרים ישראלים – סופרים וקולנוענים, למשימה כזו כדי להמשיך ולהילחם על דעת הקהל בעולם על צדקת דרכה של הציונות ומדינת ישראל?

אלי :הישראלים תמיד היו עסוקים בעניינים אחרים פנימיים. וכאשר ניסו להציג את ישראל בבמה מקרים בודדים כמו מבצע יהונתן " הם לפעמים הצליחו לפעמים לא.

לעומת זאת בפעם הזאת כאשר הוליווד הפעילה את כל המכונה המשומנת שלה וצירך לזכור שהוליווד הייתה שכונה יהודית של לוס אנג'לס ,בגלל שהיא עשתה הכל כמו שצריך היא הצליחה בגדול.

אושה : יש להניח שדמותו של ארי בן כנען, גיבור הרומן והסרט אקסודוס, עוצבה לא מעט בהשפעת דמותו של  יוסי הראל שהיה במשך זמן מפקד האקסודוס, ואלם יש לומר בהקשר זה שהראל לא היה מפקדה היחיד של אקסודוס, ודווקא במהלך האירועים שעבורם התפרסמה הפרשה, הקברניט של האוניה היה אייק אהרונוביץ'.  אבל לא זה ההבדל היחיד בין פרטי הפרשה האמיתיים לבין המיתוס שהומצא בעקבותיהם. מי שמכיר את  הפרשה לפרטיה יודע שהיא הכילה דרמות ומאבקים קשים ומרתקים ביותר, שברומן של ליאון יוריס ובסרט שנעשה בעקבותיו "יִשרו", ריככו ועמעמו אותם מאוד. האם הסיפור המורכב, האמיתי לא היה מספיק טוב לצורך זה?

אלי ::לא.  צריך להבין שעל מנת שהסיפור יהיה באמת טוב ודרמטי לצרכי הפצה עולמית יש לשנות אותו ולהפוך אותו למורכב פחות וקל יותר לעיכול.

זה הדבר שאירע למשל עם הסדרה" שואה" בטלוויזיה האמריקנית בשנות השבעים. "מומחי שואה" כמו אלי וייזל תקפו אותה על שהפכו את סיפור השואה ל"שמאלץ".חוששני שמר וייזל שאני באמת מכבד אותו לא הבין ולא כלום.היה זה הודות לסיפור השואה השמאלצי  של התסריטאי האמריקני שהשואה נכנסה באמת לכל בית ולכל לב. אם חלילה היינו מקבלים את דרישתו של אלי וייזל להפוך את  השואה לאירוע קדוש ש"אין לגעת בו " היא .הייתה נמחקת מהתודעה לפני שנים רבות.

כך גם לגבי "אקסודוס " אם היו מציגים את הסיפור האמיתי כפי שהתרחש שהוא למרבית הצער לא ממש דרמטי לפי הדרישות של הקהל הרחב הוא לא באמת היה נוגע לכל לב.

אושה :  איך רקם ליאון יוריס את עלילת הרומן שלו? איך הבמאי אוטו פרמינג'ר והתסריטאי שלו דלטון טרמבו יצרו בעקבותיו, את הסרט הציוני הגדול והמצליח של כל הזמנים "אקסודוס " שהתבסס על ספר זה. צריך להזכיר גם כי הספר ויותר מכך הסרט שנהפכו למיתוס אדיר שמשך אלפי אנשים אל החזון הציוני, היו די רחוקים מהדיוק ההיסטורי הן לגבי פרשת האוניה  אקסודוס, והן לגבי שאר האירועים שמתוארים בהם. (ואיך אפשר להסביר את השתתפותו ביצירת מיתוס כזה של מי שכתב את התסריט לסרט – דלטון טרמבו? זאת  בהתחשב בעברו הפציפיסטי של טרמבו שכתב את "ג'וני שב משדה הקרב" ונרדף על רקע דעותיו היוניות/קומוניסטיות לכאורה ע"י המקרתיזם ששלט בארה"ב עד אותן שנים?)
אלי

יוריס היה בעל קשרים משפחתיים בישראל וכתב סרט הוליוודי שהתבסס על חוויותיו של דודו במלחמת העולם השנייה כלוחם ביוון. הסרט עורר עניין בישראל ובעיקבותיו הוא הוזמן לכתוב סרט ציוני למהדרין והפרשה שבחר בה הייתה של "אקסודוס". נכון שמלכתחילה זאת הייתה תעמולה לישראל וישראל ככל הנראה  תמכה והשקיעה בסרט מאחוריה קלעים. אב ל למרבית המזל למפיקי הסרט ניתנה יד חופשית לעשות אותו לפי הבנתם כסרט הוליוודי טוב.

וזה אומר שיוריס בא לארץ ביצע תחקיר יסודי טוב ואחר כך זרק אותו לפח וכתב סיפור עלילה שכל קשר בינו ובין ה\מציאות היה מקרי ביותר.    אם תרצה זה סיפור "אקסודוס כפי שהתרחש ביקום חלופי " .      כך שאין לך מה לחפש עקבות רבות של התחקיר שיוריס אכן ביצע. המטרה הייתה להראות את הפרשה כפי שהייתה צריכה להתרחש ולא כפי שהתרחשה בפועל.

אגב  יש לי קשר משפחתי לסרט דודי   משה מוסה אשד מורה דרך וממגלי "דרך בורמה " לירושלים ,  היה מורה הדרך של הצוות ההוליוודי בארץ.  והוא .סידר לאחי זוהר שהיה אז תינוק  תפקיד ניצב :שיראה כאחד התינוקות בסרט  ילדי המעפילים שמגיעים בסרט לקיבוץ.

אושה : אז לדעתך מיתוס משרת טוב יותר את הקולנוע מאשר מציאות היסטורית ?

אלי : בודאי , תמיד תוקפים את  הסרטים ההוליוודיים על שהם מעוותים את העובדות ההיסטוריות .אבל זה מחויב המציאות. המציאות מה לעשות בניגוד למה שחושבים היא לא כל כך מרתקת ולא כל כך דרמטית  וגם לא כל כך נוגעת ללב כמו סרט הוליוודי ויש לקחת זאת בחשבון.רציתם שסיפור אקסודוס .יגיע למיליונים ? אז הייתם חייבים לשנות אותו מהיסוד.

ראו גם

אלי אשד על ציונות נוסח הוליווד 

אלי אשד על המיתוס של אקסודוס 

מחר יום ה' 14.5.2015אתן הרצאה על

שירותי הביון הרוסיים מלנין ועד פוטין

תולדות אירגון שירותי הביון והביטחון המפורסם והמסוכן ביותר בעולם מאירגון שלט ושולט על כל פרט  חייהם של מאות  מיליונים רצח מליונים ומטיל את אימתו על מיליארדים נוספים מימי הצארים ועד פוטין.

מיהם ומהם האנשים שעובדים בהאירגון זה ? מהם השיטות שבהם הם משתמשים כדי ללכוד ולהפעיל סוכנים מסוגים שונים ? מהם שיטות המעקב שלהם ?

כל זה ועוד מחר

"זכור את אשר עשה לך עמלק"אומר הפסוק בתורה.

כתוצאה  מפסוק זה נעשה לכאורה אחד ממעשי הגנוסייד הידועים הראשונים שבמהלכו הושמד העם העמלקי ,אולי בימי שאול ודוד ,200 שנה לאחר האירועים שבגללם הושמע הצו בידי ה'.

ואולי כל הסיפור אינו אלא משל וכל העם העמלקי אינו אלא בדיה?

הסופר סרז' גולדמן פירסם לאחרונה ספר חשוב שבו הוא מנתח את סיפור עמלקונסה להבין :מדוע נוצר הסיפור הזה שמצדיק רצח עם ?

למי היה אינטרס ביצירתו ?

ביקורת שלי על "עמלק" ראו כאן :

"זכור את אשר נעשה לעמלק" 

יצחק נוי מזהיר מפני איום חדש על שלום העולם ב"שבת עולמית ". 

מזה עשרים וחמש שנה  במשך  חמישים שבועות בשנה   אני מאזין  כמעט כל שבוע   " לתוכנית "שבת עולמית " של יצחק נוי ביום שבת ברשת בית .  של "קול ישראל" בתשע בבוקר תוכנית המידע הטובה ביותר בתקשורת הישראלית והמפחידה שבכולן .

זוהי תוכנית שמביאה מאמרים וכתבות מכל העולם  ממיטב המגזינים הכי מובחרים  באנגלית צרפתית וגרמנית שנמצאים ברשת  חנויות סטימצקי וגם מאתרי אינטרנט שונים חדשות על העולם ועל מדע וטכנולוגיה ,: כלכלה, פוליטיקה, טבע, אמנות ,אקולוגיה , רפואה  ותחזיות ועל העתיד.

לא רק אני גם אימי ז"ל  רחל אשד שהתעניינה במדע הייתה מאזינה ביחד עימי בעניין רב מה יש למר נוי לספר הפעם.התוכנית הזאת היא לדעתי המרחיבת  דעת ביותר הקיימת ברדיו ובטלוויזיה הישראלים.

בכל שבוע  מזה עשרים וחמש שנים מר נוי מסכם לפני המאזינים  כתבות נבחרות מעיתונים וכתבי עת ובשנים האחרונות גם מאתרי אינטרנט באנגלית צרפתית וגרמניתהכתבות עוסקות בפוליטיקה בצבא אבל בראש ובראשונה במדע ובטכנולוגיה.ולרוב במשך שנים הידיעות הראשונות שקיבלתי על חידושים דרמטיים שונים במדע ובטכנולוגיה היו תמיד מהתוכנית של נוי.

וגם ההזהרות הראשונות על איומים שונים וקטסטרופת צפויות שונות  המאיימים על המשך קיום המין האנושי בכדור הארץ.

יצחק נוי יושב מידי שבוע ו כל יום שבת מתאר בקולו הרציני איזה אסונות  חדשים מאיימים על האנושות :

אסונות אקולוגיים (  למי הים חדרה אצה ממין חדש שמשמידה את כל החי שסביבה ומאיימת על איזור הים התיכון ),

רפואיים (אוכלוסיית העולם הולכת ומשמינה בקצב מפחיד ויש חשש רציני ביותר לבריאותו של הדור הבא כתוצאה ),

כלכליים  ( ישנם חששות רציניים ביותר לקריסת הכלכלה העולמית כתוצאה מהבועה של מחירי הנדל"ן בארצות הברית ),

אקלימיים  ( הקרח בגרנלנד נמס  וכתוצאה מי הים עלולים לעלות כבר בעשורים הקרבים ולהציף את  ערי החוף של העולם ,) ,בקטריולוגיים  ( מין חדש של בקטריה משמיד את עצי הזיתים והתפוזים באיטליה ,לא נמצאה תרופה ותעשיית הזיתים בארץ זאת על סף הקריסה הסופית )

או סתם טירוריסטיים ( נראה שגורמים טרוריסטיים שמו את ידיהם על חומרים גרעיניים שונים ומסוגלים להרכיב כמה וכמה פצצות גרעיניות )ו

כו' וכו'.

וכך זה מידי שבוע בשבוע  מזה 25 שנים.

כך למשל עד כמה שאני זוכר התיאורים המפורטים הראשונים שקיבלתי על נושא התחממות כדור הארץ  שאני חושב שלא שמעתי עליו כלל בשנות השמונים  היו בתוכניות של יצחק נוי בראשית שנות התשעים.ומאז כמובן באופן קבוע בתוכנית שלו.

על הדבר שניקרא "וירוס המילניום"  שעלול היה להתפרץ בשנת ה-ם200  ועלול היה להביא לחורבן כל התרבות האנושית המבוססת על מחשבים שמעתי לראשונה אצל נוי שהזהיר מפניו שוב ושוב ( ושוב ) בתוכניתו.

וירוס המילניום  כידוע לא התפרץ לבסוף וגם את זה תיאר  נוי בתוכניתו בקולו הרציני. ועבר מידית לתיאור איומים חדשים המאיימים על העולם.

בתוכנית של השבוע למשל האיומים היו   :האיום  של אירגון דאע"ש על עיראק סוריה והמזרח התיכון והחרבת ערים ועתיקות. האיום הידוע פחות אך מסוכן הרבה יותר של הצפת אירופה בגל מהגרים מאפריקה שכפי שמבשר לנו  נוי  לראשונה הוא השלב הראשון בנדידת עמים חדשה המאיימת על התרבות האירופית.מדינת וושינגטון בארה"ב כמו קליפורניה נמצאת בסכנה חסרת תקדים של התייבשות .אפילו ההתפלה לא עוזרת יותר.

וכך זה מזה 25 שנה.

מכיוון ש"שבת עולמית"  הייתה חלק חשוב מחיי ומצריכת המידע שלי לאורך 25 שנה שאלתי את נוי כיצד הוא אוסף ובוחר את פרטי המידע שהוא מביא בתוכניתו.

יצחק נוי כתב לי במייל:

שבת עולמית עלתה לאוויר לפני כ-25 שנה במשבצות זמן ורשתות שונות של רשות השידור ומאז היא משודרת ברציפות

העבודה על תכנית שבת עולמית מתחילה ביום שישי עת אני קורא בעיתונים  באופן מרוכז, גוזר גזרים של מאמרים שנראים לי מרתקים. בלילה שבין שישי לשבת אני קורא שוב במאמרים הגזורים ומסמן את הנקודות החשובות בהם כדי שאוכל להדגישן בעת השידור

אין תשובה ברורה לשאלתך על מספר המגזינים והעיתונים שאני קורא, שברור גם לאורך השבוע אני מתמיד קריאה בעיתונות בינלאומית ולכך נוספת הקריאה המרוכזת בעת ההכנה לשידור.

מדובר במספר משתנה של עיתונים יומיים, שבועונים ופרסומים המגיעים לשולחני.

חדשות אופטימיות יותר לגבי עתיד האנושות  אגב לא זכורות לי מהאזנה ב"שבת עולמית " אם כי אני מניח שהיו גם כאלו.אבל כנראה שמר נוי מתעניין יותר בחדשות שחורות לגבי מצב ועתיד העולם. לדעתי בתוכנית של של נוי  נשמעו תמיד  מידי שבוע יותר הזהרות מפני יותר איומים בכל תוכנית ברדיו או הטלווזיה הישראלית כולן ביחד באותו השבוע ( או החודש או השנה כולה ). .

וכך זה נמשך עד עצם היום הזה עשרים וחמש שנים אחרי. אני מתעורר בבוקר ומאזין לתוכנית של נוי על מה באמת קורה בעולם ומה הם הרעיונות וההצעות לגבי עתיד  עולם והדברים שמאיימים עליו.מצטמרר בפחד ולפחות פעם אחת במהלך התוכנית ביחד עם נוי  שקולו הולך ויורד מזעזוע למקרא הדברים הנוראים שאותם הוא משמיע במהלך התוכנית ( לפעמים כמה פעמים ).

מומלץ מאוד. יש לקוות  ש"שבת עולמית " תמשיך לחיות משודרת בפורמט זה או אחר  עוד 25 שנים נוספות.ובואו נקווה כולנו שאלפי או מאות אלפי התחזיות השחורות שאותן הביא נוי מידי שבוע בשבוע מזה 25 שנים  לא יתממשו.

ראו גם:

קטע מצולם  של "שבת עולמית "

אתר "שבת עולמית"

וגם כאן

ביקורת על ירון האזרחי   על הסקירה של "שבת עולמית "

האתר של יצחק נוי

ביום שישי נתתי הרצאה קצרה באולם "צוותא" בתל אביב   באירוע לרגל חמש שנים לפטירתו של לובה אליאב והנה היא לפניכם.  

ביום שישי  ה15.5 2015 השתתפתי באירוע לזכרו של הפוליטיקאי המנוח לובה אליאב. עימי דיברו אישים כמו יוסי ביילין ואופיר פינס ויוסי אלפי ואחרים.
אני דיברתי על התוכניות העתידניות של לובה אליאב להפוך את ישראל לקונפדרציה עם ירדן והפלסטינאים  ודנתי בשאלה עד כמה הן רלבנטיות גם היום לאחר מותו.

והנה ההרצאה :

חזון הקונפדרציה של לובה אליאב 

בניגוד לכל שאר הדוברים כאן לא היכרתי את אליאב היטב. קראתי לראשונה בילדותי את ספרו "הספינה אולואה" שהרשים אותי מאוד. ולאחר מכן פגשתי אותו פעם אחת לפני מותו לראיון שבמסגרתו דנו בתוכנית של לובא אליאב להקים קונפדרציה בין מדינת ישראל ומדינות אחרות פלסטין וירדן.

פרויקט ישפלאור

בשיחה דנו בחזונו של אליאב קונפדרציית "איס-פאל-אור" ( או "אורדון") ) שאותו יצר לראשונה בסמינר באוניברסיטת הרווארד בשם "האופציות הפתוחות בפני ישראל", סמינר שהשתתפו בו אנשי ממשל בכירים, אלוף שלמה גזית ואפילו נסיך סעודי. "איס-פאל-אור" הוא קיצור של ישראל, ירדן ופלסטין שאליאב קיווה  שיוכל לפעול כ"שוק משותף" לטובת כלל תושבי האזור. הוא תיאר את המפעלים המשותפים הגדולים האפשריים ותשתיות משותפות שונות  למדינות האזור בנקודות המפגש בינן, ושאר פרויקטים של ישות חדשה זאת שעתידה לדעתו לחדש את פני המזרח התיכון ולקדמו. בין הפרויקטים שהציע אליאב אפשר למנות הקמת מפעל מים בצפון שיביא לחלוקה רציונאלית יותר מזו הקיימת היום של מי הירדן והירמוך ובהסכמת לבנון גם הליטני ושיביא להפיכת הכינרת למאגר רב שנתי שישקה מאות אלפי דונמים נוספים הן בבקעת הירדן בשתי עבריה והן בישראל וברצועת עזה שתהיה חלק מפלסטין.

הוא הציע מפעל גדול בבקעת הירדן שיתבסס על חקלאות אינטנסיבית ועל יצור מזון ליצוא וישמש כתשתית ליישוב פליטים פלסטינאים בקנה מידה רחב. שכן היצרנים החקלאיים יהוו בסיס איתן להקמת כפרים עיירות וערים שיקלטו רבבות מתיישבים חדשים הפליטים שיהפכו את עמק הירדן לאזור פורח, מייצר ומייצא. "ישפלאור" תקים מפעל ענק בים המלח שהוא המאגר הטבעי הגדול ביותר שלה וששלושת מרכיביה מקיפים אותו סביב. על פי התוכנית הזאת  בין ים המלח ומפרץ עקבה, משני צידי הערבה, תקום תשתית של תחבורה מודרנית (אוטוסטראדות, רכבות מהירות ושדות תעופה) שתשרת גם פרוייקט אגרוטכני גדול לייצור מודרני של מזון, בקנה מידה בינלאומי שמוצריו ישלחו בעיקר לאירופה בדרך הים והאוויר.

אליאב  קיווה כי לאורך הערבה הן בצד הישראלי והן בצד הירדני פלסטיני יקומו ערים חדשות דמויות ערד וכפרים חדשים שיוכלו לקלוט אלפי מתיישבים כולל פליטים. והערבה כמו בקעת הירדן תיהפך לאזור התיישבות צפוף ופורה כמו אזור הים התיכון מראש הנקרה לרפיח.

גולת הכותרת של תוכניתו של אליאב הייתה  הקמת אגד ערים חדש וענק שבבנייתו ישתתפו גם מצרים וסעודיה שבו ישולבו עיר נמל גדולה וחדשה באזור סעודיה הגובל עם עקבה שישולב עם נמל עקבה נמל אילת ונמל טאבה המצרית למפעל משותף. מכיוון שהאזור הנוכחי במצרי הורמוז שדרכו מועבר הנפט הוא אחד המסוכנים והפגיעים בעולם לתהפוכות פוליטיות, עדיף לסעודים להעביר נפט דרך אזור אחר בטוח יותר. מנמלים אלה יזרום הנפט הסעודי, המצרי והירדני וגם הישראלי בצנרת לים התיכון לאגד ערים ונמלים חדש שני שיקיף את נמל אל עריש המצרי, רפיח ועזה הפלסטינאיות, ואשקלון ואשדוד הישראליות. משם ישלח הנפט במיכליות לאירופה וצפון אמריקה. לדעת אליאב זוהי הדרך הקצרה  הכלכלית והמתבקשת ביותר להעברת נפט מהמזרח התיכון והיא תהיה מנוף עצום לפיתוח כל המדינות נוגעות בדבר. היא תשאיר את נמלי הורמוז כמעבר חשוב אך תיטול מהם את בלעדיותם.

לדעת אליאב אגדי ערים אלו יהיו בעתיד בין הערים הגדולות והמפותחות ביותר במזרח התיכון וימלאו תפקידים דומים לאלו שמילאו אנטוורפן ורוטרדם באירופה. הם יהוו את מוקד המפגש בין שלוש יבשות – אפריקה אסיה ואירופה. מסביב להם יבנו תעשיות יסוד בכימיה ובפטרוכימיה ומטרולוגיה. כמובן שיש לבנות אותם בצורה שלא תפגום בסביבה וביופייה ולא תהרוס אותה. זהו חזון שאליאב, חובב תנ"ך גדול, ראה בו הגשמה של חזון השלום התנ"כי..

אך לאחר שנפטר אליאב חזון הקונפדרציה נראה רחוק ממימוש יותר מאי פעם.
זוהי תוכנית שאני אישית תומך בה,אבל האם היא ישימה בשטח ?זאת שאלה אחרת לגמרי ,  לעניות דעתי עם אירגון הטרור האיסלאמי  דאע"ש והאימפריה האיסלאמית שלו ימשיך להתעצם אז הסיכויים של קונפדרציה כזאת שכרגע הם קלושים ביותר ילכו ויתחזקו .

לאור ההתפרקות הגורפת של המדינות שסביבנו  ,סוריה ,עיראק ,לוב ,תימן ,ואולי גם אחרות נוספות  ניראה לי שאנו הולכים לכיוון של אימפריות רב לאומיות וחד דתיות באיזור הזה.

לאור מצב זה פיתרון שתי המדינות שאמנם נראה לי כמתאים וכישים עד לזמן האחרון כבר לא נראה לי כמתאים יותר מעשית.נראה שהן הימיןו הןהשמאל מוליכים אותנו לכיוון של מדינה רב לאומית שתיהיה סוג של קונפדרציה של קבוצות מסוגים  שונים.

הניחוש שלי הוא שאם המצב הבטחוני באיזור ימשיך להתדרדר כתוצאה מהקמת אימפריה איסלאמית ולבסוף תוקם קונפדרציה ישראלית עם מדינות אחרות באיזור כתגובת נגד. הקונפדרציה הזאת תיאבק באימפריות החד דתיות שיקיפו אותה.

האידיאולוגיה של הקונפדרציה תהיה פשוטה "חיה ותן לחיות ".מי שיקבל את האידיאולוגיה הזאת יהודי נוצרי מוסלמי וכו' יוכל לחיות בתוכה במסגרת המדינה ובמסגרת פנימית של הקהילה שלו. המוסלמים שיעדיפו לחיות במסגרת האימפריה האיסלאמית החד דתית יוכלו לעבור לחיות במסגרתה ללא מפריע.

ואם וכאשר תוקם לבסוף הקונדפרציה הזאת אז לובה אליאב יזכר כאחד מאבות הרעיון.

ראו גם

פרוייקט השלום של לובה אליאב

הקונפדרציה כנגד האימפריה

נדרש :מימון להשלמת סרט על המפגש הראשון (והאחרון )ביני ובין דודו טופז כמה ימים לפני שנלכד בידי המשטרה.כאשר טופז פנה אלי וביקש שאכתוב ספר על חייו,ואגב כך חשף את עצמו בצורה מדהימה כמי שרואה את עצמו כמשיח פוטנציאלי.
לאחר מכן נפרד ממני על מנת להילכד בידי המשטרה ולהילקח לבית הכלא שם התאבד.

ולמי שלא זוכר הנה תיאור מקוצר של הפרשה
על כל הפרשה המוזרה נעשתה הצגה ונעשה סרט בהשתתפותי ובכיכובו של א.ב דן מוזיקאי וזמר בתפקיד דודו טופז עם נוגה נצר בבימויו של יוסי רבך.
אבל כדי שיערך כהלכה יש צורך בתרומתכם.
אז אנא ממכם תרמו ככל יכולתכם.

קישור ראו כאן :

https://www.mimoona.co.il/Projects/2690

:כמה ידיעות עכשוויות מהתקשורת :

ידיעה אחת:

חבר כנסת נמצא כעת תחת דיון ציבורי כתוצאה מפעילותו בארץ מזרח אירופאית ,בולגריה ,שם ניהל קזינו ואולי ( הוא מכחיש בתוקף והדבר דורש בדיקה) עסק בסירסור לזנות ובסמים. ואם כך אולי היה גם מעורב כמקובל שם במקצוע הזה  עם גורמי פשע מאורגן.

ידיעה שנייה:

בימים האחרונים מתברר שישנם אירגוני פשע שבראשם עומדים ראשי ערים. ואירגוני פשע שבראשם עומדים עורכי דין.דהיינו בשר מבשרו של הממסד של הצווארון הלבן

ידיעה שלישית

גם כן בימים אלו. אני עוסק בכתיבת מותחן  תחת השם  הזמני "ההונאה הבולגרית "שיעסוק באירגון פשע מסוג שאינו מוכר כל כך שבראשו עומד אקדמאי מרצה באוניברסיטה. אבל בעצם למה לא ?אם עורכי דין הם ראשי אירגוני פשע אז למה לא אקדמאים?ובוודאי עם השכר הנמוך שיש כיום לאקדמאים באוניברסיטאות.

העלילה : ישראלי  מתעורר בבוקר. הוא מגלה  אז  לחרדתו שמי שחשב הוא ידיד טוב שלו מרצה בעל שם בין לאומי באירופה ונשיא חברה הנאבקת בפשעי מחשב שיש לו קשרים ענפים בפוליטיקה  ובמשטרה הישראלית הוא במקביל  איש עסקים מפוקפק נוכל בינלאומי ועומד בראש אירגון פשע, ואינו אלא "טורף"" שמטרתו הייתה להרוס אותו  כלכלית בתוכנית ארוכת שנים.

בהמשך העלילה מגלה הגיבור ש"הידיד" משתמש בקשרים שיש לו במשטרה עם אנשי משטרה מושחתים ובקשרים  פוליטיים בכנסת הישראלית והאיש שהוא משתמש בו הוא  חבר כנסת משפיע מאוד במפלגת ימין אדם ש"הפרופסור "  היכיר באירופה כבעל קאזינו, כל זאת  על מנת להרוס את גיבור הסיפור  בהדרגה.

האם תצליח המזימה השטנית ?

פרק מהספר "אדם רציני " ראו כאן "

בכך יעסוק המותחן שאני מקווה שירתק את הציבור הרחב ויגרום לו לחשוב על כך שבעצם לעולם אינכם מכירים את האנשים שלצידכם שעלולים להתגלות כדו פרצופיים בדיוק כמו אוייבו של גיבור הקומיקס "הבאטמאן "המכונה "שני פנים ":

. .

.בהתחלה כשהתחלתי לכתוב את העלילה על אירגון פשע בינלאומי המונהג בידי אקדמאי חוקר חשבתי שאני מקורי כאן.אבל אני לא. אין חדש תחת השמש. כמובן ארתור קונאן דויל יוצרו של שרלוק הולמס הוא שיצר את דמות האקדמאי העבריין עם דמותו של פרופסור מוריארטי ,המרצה המתמטיקאי הגאוני שהוא בלילה ראש אירגון פשע וסחיטה.

אבל אני לא חושב שמאז פרופסור מוריארטי היו דמויות רבות כאלו .אולי ד"ר מאבוזה בסדרת סרטים גרמנית ולא רבים אחרים. עם יש מישהו שמכיר עוד דמויות כאלו בספרות ובקולנוע שלחו לי קישורים למטרות המחקר.

מצורפות  תמונות של אחד המודלים שלי  לדמות "הגיבור " הנכלולי של הספר הפרופסור מוריארטי , עם הבלש שרלוק הולמס  ולבד :      

"פרק מספר שאני כותב בימים אלו ויש כבר מו"ל שגילה בו עניין . שם זמני "ההונאה הבולגרית "

עלילה : ישראלי  מתעורר בבוקר ומגלה  לחרדתו שמי שחשב הוא ידיד טוב שלו מרצה בעל שם בין לאומי באירופה ונשיא חברה הנאבקת בפשעי מחשב שיש לו קשרים ענפים בפוליטיקה הישראלית הוא במקביל  איש עסקים מפוקפק נוכל בינלאומי ועומד בראש אירגון פשע.. ברומן יהיו ניתוחים פסיכולוגיים של דמות הנוכל העבריין ומרצה ידוע בארצות שונות  שחווה הלם כשהוא מגלה שהידיד הטוב והמקושר כל כך בחוגי פוליטיקה ומשטרה אינו אלא "פרדאטור" שמטרתו הייתה להרוס אותו בתוכנית ארוכת שנים.

בהמשך העלילה מגלה הגיבור  ש"הידיד" משתמש בקשרים שיש לו עם אנשי משטרה מושחתים ובקשרים  פוליטיים בכנסת הישראלית והאיש שהוא משתמש בו הוא  חבר כנסת משפיע מאוד במפלגת ימין אדם שהוא היכיר באירופה כבעל קאזינו על מנת להרוס את גיבור הסיפור  בהדרגה.

האם תצליח המזימה השטנית ?…

"אדם רציני ".

…האורות של סופיה ניצנצו במרחקים מזהירים כמו פנסים באשוח חג המולד.לרגע המקום הזכיר לו את שכונת פלורנטין התל אביבית ביום טוב. "מקום יפה " הוא חשב " אבל מלוכלך ".

אחת הבעיות עם הבולגרים שהם פשוט לא יודעים  לנקות את הרחובות שלהם כהלכה. הזבל והסחי הצטברו בכל מקום .אם היה למישהו בשלטון הבולגרי המושחת שכל אמיתי  הוא היה משלם כסף להביא פועלים מוסלמים מתורכיה כדי שינקו את כל הזבל כהלכה.

אבל זה, הוא ידע, הזמנה לצרות.התורכים היו איום על בולגריה וכל תורכי ומוסלמי שנכנס למדינה היה תחת מעקב.

כמו שהוא אמר לאישתו  רק אתמול בלילה ככל הנראה נגזר על הרחובות שימשיכו להיות מלוכלכים לנצח.

"אומה חסרת תרבות אמיתית  "הוא חשב בזלזול  " ללא ספרות ללא אמנות שתעניין עמים אחרים ".

האם זה מקרה שאף יצירת ספרות בולגרית אחת לא תורגמה לעברית למרות שהייתה  בה קהילה גדולה מאוד של יוצאי בולגריה שידעו בולגרית ? מה שכן הוא אהב את המסעדות הבולגריות ואת האוכל הבולגרי ויכל היה לבלות שם שעות על גבי שעות.אמנם אי אפשר להשוות את המזון הבולגרי לזה הגרמני או אפילו זה  ההונגרי ,בהחלט לא אדוני ,אבל בדרכם שלהם המגושמת היה להם ייחוד מסויים לפחות מספיק  כדי שבטנו לא תצטרך לקרקר במשך שעות ולצאת למסע המסעדות הקבוע  שלו  שהיה חלק משגרת יומו.

הבעיה הגדולה  עם הבולגרים הוא חשב  לא הייתה ברחובות שלהם המלוכלכים ,לא במזון שלהם ממדרגה שנייה בהחלט לא בקזינואים שלהם ובנשים שלהם שאותן הוא דווקא אהב. בלונדיניות בעלות הבעה סתומה רובן ככולן אבל לבן אדם רציני  היה   מה לעשות איתן.

.

הבעיה הגדולה  הייתה  שירותי הביון שלהם.בחבורה  כזאת של נוכלים  ממדרגה רביעית הוא עוד לא נתקל,  בריונים אלימים חסרי שכל חסרי תיחכום .לא פלא שהרוסים תמיד בזו להם כל כך. כאשר רצו שסוכן מהגוש המזרחי ייתפס בידי המערב כדי להעביר להם חומר רצוי הקפידו תמיד לשלוח בולגרי בידיעה שהוא ייתפס מייד

אבל אדם רציני והוא תמיד השתבח בעצמו שהוא אדם רציני  צריך להשתמש במה שיש

" הוא צעק על העוזר הבולגרי " מצאת את העיתונאי  שלנו . "פדור ?

"כן"  ענה הבולגרי כשהוא  תוקע גליל עיתון באוזנו ,אלוהים כמה שהוא שנא את הדברים האלו ! אבל אין ברירה הוא זקוק לפדור עכשיו, אבל בבוא היום והוא יבוא, פדור ישלם בריבית דריבית על כל פעם שהוא הכניס את הגליל הזה לאוזנו בנוכחותו .על כל פעם ארורה! .

פדור הוסיף " הוא נמצא בקזינו של ידידנו.צילמנו אותו.ואנחנו כבר אירגנו מישהי שתפתה אותו ".

הוא הניד בראשו,מסע הנקמה מתחיל ,העיתונאי הוא נשבע לעצמו הולך לשלם ובגדול . ועכשיו נשאר רק דבר אחד לעשות. הוא ניגש לחבילת המזון הגדולה שאותה הביא המלצר (לשם שינוי לא בולגרי נרפה ועצל אלא שחור נמרץ מאריתריאה )והחל לטרוף.

הוא חשב על כך שעוד מעט גם העיתונאי יהיה בידיו  ועל מה שהוא הולך לעשות איתו ,והחל לטרוף במרץ כפול ומכופל.

הופיע במקור ב"דיוקן –מקור ראשון "תחת הכותר "חוזרים למקום הפשע"

ממשלת ספרד נזכרה, באיחור קטן במקצת של 500 שנה, להתחרט על גירוש היהודים.
.מה לא עשתה ממשלת ספרד כדי להחזיר את צאצאי המגורשים והאנוסים ,ולהציל את עצמה מקריסה .עכשיו כשהקריסה הכלכלית והדמוגרפית קרובה מתמיד,כשהאוכלוסייה המקומית שלה מזדקנת ,כשהמוסלמים נוהרים אליה בהמוניהם ומאווים איום קיומי לעשורים הבאים היא הולכת על כל הקופה.

ספרד נזכרת בתושבים שהיו חלק מימי הזוהר שלה עד שגורשו באכזריות. היא כעת מנסה להשכיח את הרדיפות וההסתה האנטישמית המרושעת שהתקיימה עד סוף המאה העשרים בספרי הלימוד של כל ילד ספרדי ובחוקי הגזע הנצחיים שהנאצים התקנאו בהם.

ידיעה  :   אתמול ה-11.6.2015 אישר הפרלמנט הספרדי חוק תיקון  חוק שייתן לכל    יהודי ממוצא ספרדי,כנראה 3.5 מליון מהם אפשרות  להגר אל ספרד  ולקבל אזרחות ספרדית  תוך שהוא שומר על אזרחותו הקודמת.

החוק יכנס לתוקף במשך אוקטובר 2015 למשך שלוש שנים עד 2018.לאחר מכן יחליטו בספרד אם להאריך את תוקפו מעבר לכך.

את החוק היציגו בפרלמנט שרי החוץ והמשפטים של ספרד שכינו אותו "תיקון היסטורי".שר המשפטים הספרדי אמר לאחר ההצבעה כי "היום הזה מסמן את סופו של התהליך שיפתח את הדלת עבור הצאצאים של אלו שגורשו בצורה לא הוגנת".

לאמיתו של דבר אין חדש תחת השמש  מסתבר שכבר יש מזה עשרות שנים חוק שמאפשר ליהודים "ספרדים" לחזור לספרד ולהיהפך לאזרחים.אם רק יוותרו על אזרחותם הקודמת. עד כה התוצאות של החוק היו דלות ביותר. ככל הנראה לא נמצא אפילו יהודי אחד עלי אדמות שהיה מוכן לוותר על אזרחות אחרת שלו מה שלא תהיה בעבור אזרחות ספרדית. זאת הסיבה שהם מכניסים את התיקון שאין צורך לוותר על אזרחות קודמת.

ספרד אינה יחידה בכך בחצי האי האיברי.שכנתה פורטוגאל הודיעה  עוד ב-2013 על אישור  חוק המתיר לצאצאיהם של יהודים שגורשו מספרד לשוב למדינה ולקבל אזרחות. על פי פרסומים באתרים יהודים ברחבי העולם, בכך הפכה פורטוגל למדינה השנייה אחרי ישראל, שיש בה חוק שבות. שר התיירות הפורטוגלי אדולפו מסקיטה נונס שביקר בארץ,  בפברואר 2014 כמה ימים לאחר ההודעה על החוק החדש בספרד אמר כי בקרוב יושלם ניסוחו הסופי של החוק שיעניק אזרחות פורטוגלית אוטומטית לצאצאיהם של יהודי פורטוגאל שלא גורשו ממנה כמו בספרד אלא  נוצרו כולם בכפיה חוץ מאותם בני מזל שהצליחו. ומי שיזם את הצעת החוק הוא חבר הפרלמנט חוזה ריבריו-קסטרו, שסבור כי מדובר בתיקון עוול היסטורי ובעשיית צדק. ההצעה שלו עברה פה-אחד בפרלמנט באפריל ואושרה סופית בקיץ.

בעיקבותיה הודיעו גם נציגי פורטוגל שכנתה של ספרד כי גם הם מוכנים לתת ונותנת אזרחות אוטומטית לצאצאי יהודי פורטוגאל לברוח לכל קצוות תבל.

מה קרה לספרד ולפורטוגאל  שפתאום הן משתוקקות כל כך להחזיר אליהן את צאצאי היהודים שגורשו מהן לפני מאות שנים ? האם זה בגלל רצון פתאומי להכיר  טוב יותר את התרבות היהודית ?

לא  סביר. נראה שהסיבה האמיתית לאישור החוקים האלה היא אחרת :המצב הכלכלי והדמוגרפי בחצי האי האיברי כולו הוא גרוע יותר ממה שהציבור הרחב יודע.  הממשלות שם כנראה כבר במצב של יאוש בניסיון להביא אזרחים ( לא מוסלמים ) מכל העולם.

( כדאי להזכיר אגב שצאצאי מוסלמים שגורשו גם הם מספרד מתלוננים מרה  ובצדק מסויים על כך שהם לא מקבלים גם כן אישור לחזור לספרד ולקבל אזרחות ספרדית וגם לא יקבלו בעתיד הנראה לעין ).

יש שטוענים שספרד החליטה  על  הצורך בשיבת ספרד של היהודים  עקב מצבה הכלכלי הגרוע. ספרד שהייתה בה פריחה כלכלית בשנות התשעים ,סובלת היום מקריסה כלכלית  שמביאה לעזיבתם של עשרות אלפי ספרדים לארצות כמו גרמניה, אנגליה וארה"ב בחיפוש נואש אחר עבודה. מצב שהופך להיות בעייתי בשביל האיזון החברתי בגרמניה ובספרד כאחד. עקב אחוזי האבטלה הגבוהים (עומד בערך על כ-26%), עשרות אלפים מפוטרים ונוסעים לנסות את מזלם בהשאירם את משפחתם מאחור. מצב זה לא רק הרסני לאותן המשפחות אלא גם לכלכלת ספרד שנשארת קפואה, קרוסה ובחשש יומיומי לגורלה.

ולמי שלא מאמין שבספרד יש קריסה דמוגרפית אז הנה הנתונים : עוד ב1975 שנת מותו של  רודן ספרד הגנראל פרנקו  ששלט בה במשך עשרות שנים שיעור הפיריון בספרד היה מהנמוכים באירופה. מאז הפריון עוד ירד בצורה דרמטית בתוך עשרים שנה והפך מהגבוה באירופה המערבית לנמוך ביותר באירופה המערבית ,אולי בעולם כולו. נתונים מראים שבשנת 1950 ילדה האם הספרדית 2.57 ילדים במשפחה .בשנת 2010 היא יולדת 1.56 ילדים למשפחה. זה השינוי החד ביותר שנצפה במקום כלשהו בחיי משפחה בעולם כולו. שיעורי פריון כאלו יביאו את ספרד לאבד מחצית מאוכלוסייתה בכל דור. ואם זה ימשך הרי שהדור הספרדי הצעיר בשנת 2110 יימנה רק שמינית מזה של 2010. זה לפי נתוני חטיבת האוכלוסייה של האו"ם.

אם אכן הספרדים מעוניינים בשיבת היהודים לארצם מסיבות דמוגרפיות  גם לא מפתיע.כל מיני הוגים כבר חזו לפני עשור  וביתר שאת בשנים האחרונות בספרים כמו ספרו של דיוויד גולדמן "ציביליזציות גוועות " שסימני קריסה דמוגרפית באירופה יתגלו בערך עכשיו. היבשת הנערצת הזאת עומדת לשקוע בעתיד הלא רחוק למצב של סניליות עם הזדקנות אוכלוסייתה ועם הופעת האוכלוסיות השונות של מהגרים שמן הסתם יגרמו שם לבעיות פנימיות עצומות .מסתבר שאירופה מתרוקנת מאירופים . בעבר טענו  יש רק שתי מדינות באירופה שאוכלוסייתן גודלת אלה הן תורכיה ואלבניה שתי מדינות מוסלמיות . אבל היום מתברר שגם בתורכיה יש קריסה דמוגרפית .

ההערכה היא שבעוד מאה שנה יהיו האירופים במוצאם רק 7 אחוז מאוכלוסיית העולם בעוד שבראשית המאה הקודמת היו 27 אחוז מאוכלוסיית העולם. אוכלוסיית הקשישים שם גודלת בהתמדה ומגדילה את המעמסה על הצעירים המתמעטים.

ייתכן שלהזדקנות שם אפשר ליחס גם את הירידה הניכרת והולכת בעוצמה ובחיות של התרבות האירופית ( ירידה שבין השאר אפשר לראות לה סימנים בולטים בספרות ובמדע0/
לעומת זאת יש גידול ניכר באוכלוסיית המדינות המוסלמיות שמהגרים לאירופה.יש דמוגרפים שטוענים שבשנת 2100 יהיה באירופה רוב מוסלמי.

והבעיות הדמוגרפיות ניכרות במיוחד בספרד.

התגובה הזאת של ספרד ופורטוגל לא הייתה בלתי צפויה. פולין כבר החלה לפעול בכיוונים דומים עוד לפני שנים.פולין בתור דוגמה אחת מימנה פרוייקט אמנותי של יעל ברתנה שמטרתו הייתה למשוך יהודים לפולין,ברתנא אף הקימה את "התנועה להתחדשות יהודית  בפולין".

אולם תגובתם של ספרד ופורטוגאל היא מעניינת במיוחד  מסיבות אחרות הקשורות להיסטוריה העגומה מאוד של היהודים בארצות אלו שאפשר להשוות אותה אך ורק להיסטוריה של יהודי גרמניה.

נאצים שלפני הנאצים

הנזיר האינקויזיטור טורקומדה קורא למלכי ספרד לגרש את היהודים.1492.

כידוע ליהודי ספרד שנחשבים לאחת מהעדות היהודיות המפוארות לצד "האשכנזים "  הייתה  היסטוריה עשירה ביותר והם התאפיינו בספרד בפריחה תרבותית תורנית עברית וכללית למך פרק זמן ארוך והופיעו שם כמה מהיוצרים היהודים המפורסמים ביותר כמו שלמה אבן גבירול אברהם אבן עזרא יהודה הלוי ואחרים.

שם ככל הנראה נוצרה הקבלה בצורתה המוכרת לנו כיום ושם נכתב ספר "הזוהר".

בעבר בימי הביניים הספרדים ובני עמים אירופיים אחרים את היהודים לשטחיהם,כדי שאלו יעזרו לפתח את הכלכלה המקומית המעורערת עד הבלתי קיימת,ואלו אכן תרמו רבות לפיתוחה של ספרד שכתוצאה הפכה לאחת המעצמות הגדולות של אירופה הנוצרית,שהודות ליהודים חיברה בין המערב הנוצרי והמזרח המוסלמי.

יהודים היו רופאים מפורסמים של מלכי ספרד, גובי מסים, סוחרים ובנקאים, שתרמו תרומה חשובה ביותר הן למלך והן לאוכלוסייה הכללית- זאת בנוסף ליצירה התרבותית העשירה ולמורשת של יהודי ספרד, שכמעט אין לה אח ורע בתולדות העם היהודי בימי הביניים: משוררים, בלשנים, פוסקי הלכה גדולים, מנהיגי ציבור שנהנו מהשפעה גדולה בחצרות המלכים ובתמורה העניקו למלכיהם שרותים חשובים ביותר, גם בדיפלומטיה וגם בסחר בין לאומי, לצד מתן שירותים פיננסיים חשובים, הן לכתר והן לכלל הנתינים.

היהודים בין השאר, גם שימשו גם כגשר בין אירופה הנוצרית וארצות האיסלם בשל שליטתם בערבית, ביוונית ובלטינית ובשל קשריהם עם אחיהם בארצות שתחת שלטון האיסלם וגם כאן תרמו תרומה חשובה בכל שטחי החיים. .

עד .. שהכלכלה התחזקה מספיק ונוצר מעמד כלכלי "מקומי -נוצרי "חזק מספיק שהיה מתחיל לדרוש את גירושם או חיסולם של היהודים.

לשינאה ליהודים בספרד היו שורשים עמוקים מאוד.עוד בראשית הנצרות בספרד היא התאפיינה בגזענות ושנאה אובססיבית ליהודים המזכירה יותר מכל דבר אחר את השנאה הנאצית.  השליטים הויזיגוטיים של ספרד בראשית ימי הביניים לאחר שחוקקו חוקים מפלים שונים כנגד היהודים שבתחומם  הכריזו על המרה בכפייה של היהודים ושיעבוד כולם כעבדים לנוצרים.ב694 הכריזה מועצת הכנסייה בטולדו שכל היהודים הם עבדי הנוצרים וילדיהם ימסרו לחינוך נוצרי ויחותנו עם לא יהודים.

לאחר מכן פלשו המוסלמים לספרד וכבשו אותה ומדיניות זאת כמו נשכחה.אך לימים מדיניות זאת של הוויזיגותים  שימשה לימים כנר לרגלי הספרדים למשך מאות רבות של שנים.

היחס הסובלני באופן יחסי ליהודים בספרד הנוצרית  החל להיעלם  במאה ה-14 עם התגברות הקנאות הנוצרית שהיגיעה למימדים אובססיביים מטורפים אולי חסרי תקדים בעולם כולו. התרבו ויכוחים דתיים בין יהודים לנוצרים בשאלה איזו היא "דת האמת " שתמיד נכפו על היהודים ובהם לא יכלו לצאת כשידם על העליונה מחשש שהדבר יביא לפרעות ביהודים. כתוצאה גם מכך   נתרבו  מומרים יהודיים .ב1391 התקיימו כתוצאה מהסתה פרועה של כמרים בספרד פרעות אולי חסרות תקדים מאז ימי מסעות הצלב  ביהודים בספרד.  הן התרחשו בכל מקום והשתתפו בהם כל בני המעמדות כולם כמרים ואצילים עירונים עשירים  ועניים כפריים אספסוף וחיילים .רוב קהילות ספרד הושמדו ורק מעטות ניצלו.מיהדות מיורקה המפוארת לא נשאר זכר. וגם קהילת ברצלונה חרבה ושוב לא התאושש עד המאה העשרים. הרב חיסדאי קרשקש ניסה לאסוף כסף לשכירת צבא שיגן על היהודים אך ללא הצלחה.

מעריכים ששליש מיהודי ספרד קידשו את השם שליש השתמד ושליש שרד.

מכאן ואילך הייתה קהילת יהודי ספרד בירידה בלתי פוסקת  ותחת איום בלתי פוסק.חיסולה היה כעת רק שאלה של זמן. מבחינה כלכלית עם התפתחות מעמד העירוניים שוב לא היה בהם צורך כלכלי ונחקקו נגדם חוקים מפלים ללא הרף.

לבסוף עלו לשלטון המלכים פרדיננד ואיזבלה שאיחדו את ספרד והיו נחושים שיהיה בה רק עם אחד ורק אמונה אחת .את מדיניותם קבע האינקויזיטור טורקומדה  נצר למשפחה יהודית שרצה להפריד את היהודים לגמרי מהאנוסים.אף כי דמו של טורקומדה עצמו היה יהודי הרי הוא רדף בחרי אף לא רק את הנוצרים אלא גם את האנוסים וכל מי שנמצאה בגופו טיפת "דם לא טהור "  ,אולי משום שידע שאם יהיה המארגן הראשי של הרדיפות בעצמו הרי זה יהפוך אותו לבטוח יותר באופן יחסי.

העילה לצו הגירוש סופקה בידי האינקוויזיציה. היא העלילה על היהודים שהם רצחו ילד נוצרי, כתוצאה מעדות מבולבלת של אחד היהודים.  היום ברור שהמדובר היה בעלילת דם נתעבת  וכי לאמיתו של דבר שום ילד נוצרי לא נעלם ולא נהרג מחוץ לדמיונם של האינקוויזיטורים . אבל כל  החשודים בפרשה  עונו  איומים נוראים וענו את מה שהאינקוויזיטורים רצו לשמוע .. לימים הסיפור הבדוי מלב התפתח בדמיון הספרדי ובספרד נוצר פולחן שלם סביב הילד הבדוי שכביכול נצלב  בידי היהודים.

עבור האינקוויזיציה והשלטון  הפרשה סיפקה את העילה הסופית לגירוש יהודים מספרד ב1492 הצליחה לשכנע את המלך לגרשם מהממלכה.

החוק הטיל עונש מוות על כל יהודי שיחזור לספרד. אצל היהודים מצידם פשטו שמועות שמכאן ואילך יש חרם על  השיבה ספרד.

סך  הכל מעריכים שכמאה עד מאתיים אלף מיהודי ספרד התנצרו והפכו להיות בעיני האוכלוסייה הכללית "מראנוס " ( "החזירים " בספרדית ).

נראה שלגירוש היו סיבות דתיות לאומניות בלבד ולא סיבות כלכליות . פרדינאנד ואיזבלה רצו ספרד מאוחדת ,אומה אחת מלך אחד דת אחת. האינקוויזיציה רצתה ספרד שתהיה נוצרית לחלוטין . הם השיגו את מבוקשם.

היה זה ניצחון אידיאולוגי  מרשים לכנסייה אבל תבוסה מוחלטת לכלכלה הספרדית שכן כתוצאה מהגירוש איזורים שלמים התרוקנו מישוב וכפי שהתברר בדיעבד הוא גרם למשבר כלכלי שספרד לא באמת התאוששה ממנו במשך מאות שנים עם היעלמות יסוד נמרץ של אנשי מסחר וכלכלה ואינטלקטואלים. השולטן בייזיד הביע את תדהמתו  מטימטומם של הספרדים בפני השגריר הוונציאני בארצו  ושאל אותו מדוע קוראים למלך ספרד חכם בזמן שהוא מרושש את ממלכתו ומעשיר את אויביו התורכים עם היהודים ששלח אליהם.

זמן קצר לאחר הגירוש גילה כריסטופר קולומבוס את יבשת אמריקה בשליחות מלכי ספרד.  קולומבוס ( שישנן שמועות שהיה ממוצא יהודי ) גילה את  יבשת אמריקה  באמצעות אטלסים ומכשירי ניווט שאותם יצרו יהודי ספרד בתור הזהב שלהם.  אוצרות הזהב האדירים שהתגלו ביבשת זאת כפי שהתברר  היצילו את הכלכלה הספרדית.

לזמן מה לפחות.

תורת הגזע הספרדית  

אבל גם עם גירוש היהודים מספרד לא באה לספרדים המנוחה מהיהודים.  בספרד התפשטה בספרד תורת גזע שאותה הפיצו ראשי הכנסייה והאינקויזיציה שראתה ביהודים ובכל מי שהוא ממוצא יהודי בעלי דם ומתועב ושטני " והכריזה מדיניות של  "טוהר דם " שהזכירה את חוקי נירנברג של הנאצים והייתה גם הרבה יותר מאריכת ימים ויסודית מחוקי הגזע של הנאצים.צאצאי האנוסים חיו במשך מאות שנים חיים של אימה בלתי פוסקת כשהם חוששים משכנים וידידים שילשינו עליהם בפני האינקויזיציה אם חלילה  יגלו  "סימנים של יהודים"  כמו יותר מידי ניקיון אישי.,אי אכילת חזירים וכיוצא באלו .  ועל כך העונש היה בדרך כלל שריפה לאחר עינויים נוראיים.  אלפים הומתו בהמתות פומביות בידי האינקוויזיציה לאחר עינויים מזעזעים.

מעריכים כי החל משנות השמונים של המאה החמש עשרה ועד 1520 הועלו על המוקד בסביליה לבדה כ4000 אנוסים.

טורקוומדה  כאינקויזיטור ראשי במשך 15 שנה שרף 8800 גברים ונשים.ועוד 6500 הוצאו להורג בשיטות אחרות.והכניס לכלא עוד תשעים אלף אנוסים על עברות שונות.

היהודים גם היו תחת איום גירוש מפורטוגאל כעבור כמה שנים אלא  ששם הבין  המלך  את מה שלא הבינו הספרדים , שעזיבת היהודים תביא לחורבן כלכלי על ארצו וכתוצאה הוא עוד הרחיק לכת לעומת הספרדים ובמקום לתת ליהודים  לעזוב בשקט נכפתה עליהם המרה שבכפיה מאז נאסר עליהם לעזוב את המדינה..

מבחינת האוכלוסייה הגזענית  בספרד ובפורטוגאל בכל כל ההתנצרות  לא שינתה דבר.  והיא ביצעה פרעות חוזרות ונשנות באנוסים.

גם לאחר הגירוש המשיכה מסורת אנטישמית מפותחת בספרד ובפורטוגל   למרות שלא נשארו שם יהודים ככאלה כלל.

כמרים כתבו על ספרים על היהודים שאותם לא היכירו  ותיארו  אותם כבעלי זנב ודמויי שטן. זאת כדי להפחיד את האוכלוסייה מהם ולחזק את ההפרדה הגזענית בין המרנוס ( חזירים ) ושאר האוכלוסייה.

כל אחד באוכלוסייה הספרדית חשש מהיום  שבו יצא מישהו שיטען שדמו אינו טהור. האשמה של "יהודיות " מנעה מאנשים אוניברסיטאות וקריירות והייתה עלולה להביא למאסר ועינויים במקרה הטוב ושרפה במקרה הרע.

היהודי הפך לחלום בלהות של הנוצרים בספרד שחששו שהוא ידביק אותם בדמו המורעל. ב1673 "יהודי " הוגדר כל מי שהיה קשור ליהודים לפני 21 דורות  או נוצרי ששתה את חלבה של מיניקה בעלת דם "מזוהם".

כתוצאה בספרד התפשטה תעשיית מפותחת ביותר של גנאלוגיות מזויפות שתפקידן היה להראות שלבעליהן לא הייתה אפילו טיפה של דם יהודי אחד במשפחתו מזה עשרות דורות ,לצידם פעל צבא שלם של פקידי שלטון מושחתים שקיבלו שוחד טוב כדי לאשר את הגנאלוגיות המזוייפות. כתוצאה אי אפשר היום לסמוך בשום עניין  על שום רשימה גנאלוגית של איזה שהוא ספרדי,  אם כי עוד היום בראשית המאה ה-21  ניתן למצוא בספרד משפחות אצולה המתגאות ב"טוהר דמן ". אבל אין לדעת עד כמה אמינות הגנאלוגיות שעליהן הן מסתמכות.

ההפרדה הגזעית בוטלה רק בסוף המאה ה-18.כאשר המלך כפה על משפחות שהתגאו בטוהר דמן להשיא את בנותיהן עם בני משפחות שנודעו כבעלות מוצא של אנוסים.

בוקסה במאמר : כמה אחוזים של צאצאי "מראנוס " יש כיום בספרד  ?

מחקר גנטי שבוצע בספרד ב-2008 בדק אלפי ספרדים באיזור מסויים והיגיע למסקנה שבכ20 אחוז מהם יש סימנים ברורים למוצא גנטי מיהודי ספרד. על תוצאות המחקר יש חילוקי דיעות בקהילה המדעית.במקום אחר מבצעי המחקר הסבירו את המימצאים  שאותם ייחסו קודם למוצא יהודי ,   דווקא במוצא פיניקי של התושבים הספרדים. ויש חושבים שהאחוזים באוכלוסייה  של צאצאי המראנוס הם גדולים הרבה יותר.

שקיעת ספרד

בנתיים ספרד גילתה וכבשה את דרום אמריקה לאחר שמיליונים של אינדיאנים מתו בדיכוי הספרדי במה שמוגדר כיום כאחד  ממעשי הגנוסייד הנוראים בהיסטוריה ,אוצרות הזהב שלהם  הועברו ברובם לספרד.  אבל אלו השתמשו בהם בעיקר לקישוט ארמונות וכנסיות בזהב ,ולא להשקעות כלכליות ,כתוצאה הכלכלה הספרדית שהתבססה  במשך מאות שנים על עבודת עבדים אינדיאנים  ביבשת אמריקה הייתה תמיד בקריסה.

לאחר תקופה קצרה מאוד  ( כמה עשרות שנים ) של פריחה תרבותית במאה ה-16 עם סופרים דגולים כמו סרוונטס מחבר "דון קישוט" ( כנראה ממוצע אנוסים )  לופה דה וגה קלדרון דלה ברקה אמנים  דגולים כמו ולסקז ,התרבות הספרדית שקעה גם היא וספרד לשעבר  בימי הביניים גשר תרבותי בין מזרח ומערב הפכה ארץ נידחת בדרום אירופה.את האימפריה שהייתה  לה בדרום אמריקה היא איבדה בשלמותה במהלך המאה ה-19 מידי המקומיים  שקצו בדיכוי  ובשחיתות הספרדיים.

לאורך השנים היו  אמנם גם מספר ניסיונות להחזיר את היהודים לספרד כדי יחזקו את כלכלתה אלא שנסיונות אלו נתקלו בהתנגדות עזה  של הכנסייה והאינקוויזיציה ומלך  ספרד קרלוס הרביעי לאחר שביטל סופית את ההפרדה בין אנוסים וספרדים טהורי גזע  עוד  חידש את הצו שוב ב1802.

כל תוכניות השיבה אגב דנו רק יהודים ספרדים.כלפי היהודים "האשכנזים "  הייתה בספרד שינאה  אובססיבית גדולה אף יותר  עד לשנים האחרונות ממש  וגם אם היו מוכנים לקבל את " היהודים הספרדים "  שאליהם התייחסו בחיוב מסוייג וחשדני  ( בכל זאת אלו דוברי ספרדית ) הרי הקפידו תמיד לאזכר גם את היהודים האשכנזים "היהודים האמיתיים " אלו נראו בספרד לאורך הדורות כאויבי הנצרות וספרד הקתולית בפרט.  עד השנים האחרונות ממש ניכרת בספרד רתיעה עמוקה מכל רעיון של שיבה יהודית לספרד כדי שלא ליצור מחדש "בעיה יהודית " אותה "בעיה " שהמלכים פרדיננד ואיזבלה "השכילו לפתור בתבונה רבה כל כך " בסוף המאה ה-15 כפי שחזרו והסבירו כל ספרי הלימוד הספרדיים עד שנות התשעים של המאה העשרים. ספרי הלימוד של ספרד כמובן היו מלאים מאז ומתמיד בהצהרות אנטישמיות כולל דברי שבח על המלכים הקתוליים פרדיננד ואיזבלה ועל האופן היסודי שבו פתרו את "השאלה היהודית בארצם" ובסיפורי ם בדויים מלב על יהודים שרוצחים ילדים נוצרים שאותם מחברי ספרי הלימוד הקפידו לתאר בפרטי פרטים דקדקניים לתועלת הילדים הקוראים.

שיבות ספרד

יהודים החלו לחזור לספרד בשנות השישים של המאה ה19.הם באו מצפון אפריקה לאחר עלילת דם במרוקו.ב1869 הכריז ראש ממשלת ספרד החילונית כעת אמיליו קסבטלאר על פתיחת שערי המדינה גם ליהודים ובכך בוטל צו הגירוש. בשנות השבעים  הוענק לקהילה שחבריה היו בעלי נתינות צרפתית ואנגלית שטח לקבורה.

לאחר פרעות 1881 היציעה ספרד למהגרים יהודים מרוסיה להתיישב בה אם כי אלו היו אשכנזים.ככל הנראה כרגיל מסיבות כלכליות.  אך אלו התייחסו לספרד כארץ מעבר בלבד.

ב1886 עורר הרופא הסנטור אנחל פולידו א פרננדס את העניין בספרד בספרדים ללא מולדת וזירז את העניין בהם ובלשונם הלדינו.כחלק מתחיית העניין בתרבות הספרדית החילונית שאין לה קשר לנצרות.

ב-1924  הוציאה הממשלה  צו שהעניק אזרחות ספרדית לכל אדם ממוצא ספרדי אם זה ויתר על אזרחותו הקודמת.צו שנפוץ בארצות הבלקן וזה הציל יהודים רבים בימי השואה.כאשר פליטים יהודים רבים היגיעו לספרד מארצות הבלקן.

הגנראל הפשיסט

שליט ספרד פרנקו עם אדולף היטלר.

בשנות השלושים עם נפילת המשטר הרפובליקני בידי צבאו הלאומני של הגנראל הפרו פשיסטי פרנקו התחזקה האנטישמיות בספרד. לאומנים ואנשי כנסייה אז הזהירו שוב ושוב מפני שיתוף הפעולה היהודי קומוניסטי נגד התרבות נוצרית.

בין אלו היה פרנקו עצמו שלמרות שנתמך כספית בידי יהודים במרוקו כפי שהודה לימים  הקפיד להצהיר בנאום שנשא ביום הניצחון של מאי 1939 "אל לנו להשלות את עצמנו את הרוח היהודית שידעה לשתף פעולה עם המהפכה האנטי ספרדית לא ניתן לעקור ביום אחד והיא ממשיכה לפעם בלבבות רבים ".

פרנקו היה  תומך נאמן בהיטלר רוב ימי מלחמת העולם השנייה אם כי בתבונתו נזהר שלא לההפך לבעל ברית מלא עד שיתברר לחלוטין מי המנצח במלחמה.

.היום ידוע שספרד הירשתה פעילות מודיעין גרמנית נרחבת בשטחה ובנחלותיה בצפון אפריקה. שכלי שייט גרמניים הצטיידו באצלה באופן קבוע.שפועלים ספרדיים נשלחו לסייע במאמץ המלחמה של הרייך.שהמשטרה הספרדית קיבלה השראה מהגסטאפו .ושבקיץ 1941 אירגנה ספרד את הדיוויזיה הכחולה אוגדת מתנדבים שמנתה כשמונה עשרה אלף איש אשר יצאה  להילחם בחזית המזרחים כנגד הסובייטים לצד הנאצים.בנסיבות אלו אין לאמר שספרד הייתה נייטראלית במלחמה.  היא הייתה תומכת נלהבת של היטלר.

פרנקו הצהיר בימים אלו כאשר גרמניה נראה כשוטפת את כל אירופה שהוא מצדיק את "האומות שביקשו להוציא מתוכן גזעי רודפי בצע המערערים את היציבות ומציבים מכשול בדרכן של אותן אומות לממש את יעודן ההיסטורי".

עוזרו ויד ימינו של פרנקו לאורך חייו לואיס קררו בלנקו היה אנטישמי אובססיבי שפירסם ב1941 ספר שבו דיבר על הצורך של התרבות נוצרית להילחם מלחמת השמד ביהדות במונחים של מאבק בין אור לחושך בין טוב ורע ,ידוע שעוד ב1973 ערב רציחתו כשכיהן כראש ממשלת ספרד עוד נהג לקרוא באדיקות בזיוף האנטישמי "הפרוטוקולים של זקני ציון"והתייחס אליהם במלוא הרצינות.

כתוצאה ספרד של פרנקו הייתה תומכת נלהבת של היטלר  הספרדים אומנם ידעו מתי לנטוש את היטלר   עוד ב-1943 . אבל גם לאחר מכן וממש עד לסוף המלחמה המשיכו כלי התקשורת הספרדיים לתמוך בפה מלא בנאצים אם כי המנהיגים היו זהירים יותר בהצהרותיהם מכאן ואילך.

היחסים בין ישראל וספרד של פרנקו היו תמיד מסובכים ביותר. עם הקמתה סירבה ישראל להכיר ספרד של פרנקו בגלל תמיכתה בהיטלר והיצביעה כנגדה באו"ם.

על כך דיבר שגריר ישראל באו"ם אבא אבן שבנאום מה16 במאי 1949 על הצעה לטינו אמריקנית לבטל את החרם שהיה קיים אז בקהיליה הבינלאומית על ספרד הצהיר:

..איננו טוענים אף  לרגע שהמשטר הספרדי השתתף  במישרין במדיניות ההשמדה ,אולם אנו טוענים שהיה בן-ברית פעיל ואוהד למשטר שהיה אחראי להשמדה ,ובכך תרם ליעילותה של הברית כולה". ..אין בכוונתנו כלל למתוח ביקורת על העם הספרדי ..עבורנו העניין המרכזי שאין ממנו מפלט ,הוא הקשר של משטר זה לברית הנאצית פשיסטית ..זו שהביאה על המין האנושי את ההרג והסבל הנוראי ביותר .מקואליציה זו שרד רק המשטר הספרדי ,אשר קיבל בברכה ,ותמך בנסיונם של הנאצים השיג שליטה באירופה ובעולם כולו ".

מאידך בישראל הייתה התנגדות עמוקה להתנגד לספרד בגלל עניין גירוש ספרד .כפי שכתב המזכיר הראשון של משרד החוץ שלמה קידר ב-1950 בדו"ח:"שנת 1492 אמנם נשארה כתם מביש על דפי ההיסטוריה  הספרדית ,אך יחד עם זה נראה לי שאין זה מן התבונה המדינית לשמור טינה לעולמים. אילו ישראל הייתה רוצה לקיים יחסים ,רק עם אותן מדינות אשר בכל תולדות ימיהן לא רדפו יהודים מסופקני אם אפשר היה למצוא מדינה כזו .פרט אולי לאלו שבהן לא חיו יהודים מעולם".  אם כי הזיכרון ההיסטורי השאיר בישראל משקע כלשהו הרי ההתנגדות לספרד הייתה בגלל פרנקו לא בגלל פרדיננד ואיזבלה.

עם זאת הנכון הוא שבמפתיע ( גם להפתעתם של הנאצים שציפו לכך  )  בספרד הפשיסטית  גם בעת שיא תמיכתה בהיטלר  לא הייתה תחיקה גזענית כנגד יהודים ואנשים ממוצא יהודי כפי שהתבקש  ממש ממדינה בעלת היסטוריה כזאת.

אבל זה כנראה היה בעיקר  בגלל ידיעתו של המשטר שמחד קשה למצוא יהודים בספרד ומאידך קשה  גם למצוא שם  אנשים בספרד שהם לא בעלי דם יהודי.

כולל פרנקו עצמו.

שגריר ספרד בוושינגטון  קרדאנאס הסביר פעם שאם היו מונהגים בספרד חוגי נינברברג הם היו כוללים את פראנקו עצמו שלטענתו סבו היה יהודי פורטוגאלי שהתחתן עם ספרדיה קתולית והתנצר.

מכתב ששלח יהודי בלונדון לדוד בן גוריון ב1950 טען כי בהיות קצין במרוקו סיפר פרנקו על כך שהוא ממוצא אנוסים.

אבל לכל הטענות האלו אין הוכחה.ובכל אופן אין הוכחות שפראנקו עצמו התייחס למוצאו היהודי כביכול או נתן לכך להשפיע על מדיניותו.

ידוע שספרד של פרנקו עם תמיכתה  בהיטלר פעלה לשחרור יהודים ממוצא ספרדי ממחנות השמדה  וקלטה  פליטים מצרפת ומארצות השפלה.ככל הנראה כמה עשרות אלפי יהודים אכן חייבים את חייהם למשטר פרנקו.

יותר משלושה רבבות עברו בשטחה של ספרד עם או בלי אשרת מעבר היגיעו לפורטוגל ומשם עברו למקומות מקלט שונים מעבר לים.עם זאת יש לציין שבשנים אלו לא הייתה במדיניות זאת עימות עם ברלין שלא התנגדה לכך.  לאחר מכן כשברלין כן התנגדה לכך ספרד  שינתה את מדיניות הזאת שוב ושוב פתחה את גבולה וסגרה אותו בהתאם  להתפתחויות הצבאיות ולהערכותיה לגבי הצד החזק יותר במלחמה עד שהיגיעה למסקנה  שבעלות הברית עומדות לנצח ואז פתחה את גבולותיה לרווחה לפני היהודים.

בתגובה להחלטת החרם שבה תמכה ישראל פורסמה במדריד חוברת בת 50 עמודים בשם ספרד והיהודים שבה הגזימה ספרד בתיאור חלקה  בהצלת יהודים בשואה. והתלוננה על כפיות הטובה שנהגה בה ישראל בתמיכתה בחרם בה. בחוברת  הובאה עמדתה הרשמית של ספרד לגבי הגירוש הוסבר שגירוש 1492 "היה המוצא היחידי האפשרי מבחינת ענייניה הפנימיים של ספרד. וכי "וודאי שאין לקרוא לגרוש זה פוגרום או לאמר עליו כי היה אכזרי ביותר ".

לאחר מלחמת העולם השנייה חודשה הקהילה היהודית בספרד אלא שרוב אנשיה היו אשכנזים משום מה. יהודים ספרדים משום מה  לא התלהבו לחזור בהמוניהם לספרד. למרות שהם הוזמנו בידי הספרדים לחזור ברוחב לב.

פרנקו מסיבותיו הפוליטיות תמך במידה מה בקהילה זאת  על מנת לזכות לתדמית חיובית בארה"ב וב1964 הוקם מוזיאון לתרבות יהודי ספרד בבית כנסת קדום בטולדו.ב1968 היכיר השלטון רשמית בארגון הקהילתי היהודי  ושוב הוכר רשמית ביטול צו הגירוש ( ליהודים שיוותרו על אזרחות אחרת שלהם ).

פרנקו לעומת זאת ניסה להשיג הכרה ישראלית בסוף שנות הארבעים כניסיון לחזק את מעמדו המעורער בדעת הקהל המערבית . הוא הבין היטב שהשגת תעודת הכשר מישראל תפריד בעיני העולם סופית בינו ובין בעלי בריתו מהמלחמה היטלר ומוסוליני ,

לימים טען פרנקו בראיון בעיתון אמריקני  ב-1951 "אף פעם לא הייתה אנטישמיות בספרד, אני מכחיש זאת בהחלט.במסגרת יחסינו עם גרמניה במלחמה האירופית היו לנו שעות קשות משום שהגנו על היהודים .התנהגותנו גרמה סנסציה באירופה ,מפני שכאשר נרדפו יהודים ספרד הגנה עליהם".

רק מעטים השתכנעו. עם זאת באמצע שנות החמישים החל פרנקו להתקרב יותר ויותר לערבים ,בעוד שישראל מצידה החליטה לשנות את מדיניותה כלפי ספרד שמעמדה הבינלאומי הלך והתחזק.  אך ספרד מצידה שב1955 התקבלה לבסוף כחברה מלאה באו"ם החלה לגלות יחס צונן גובר כלפי ישראל ,שניזון הן מתחושת הביטחון המתחזקת של פרנקו ,הן מהאנטישמיות הספרדית המסורתית והן בגלל הרצון לחזק את קשריה של ספרד עם הערבים.

רק לאחר מותו של פרנקו ב-1986  כוננו לבסוף   יחסים מלאים בין ספרד וישראל. ב-1992 חגגה ספרד 500 שנה לגילוי אמריקה.ובהזדמנות זאת גם ציינה 500 שנה לגירוש היהודים מספרד.ב31 במרס 1992 עמד מלך ספרד חואן קרלוס בבית הכנסת היחיד במדריד ,לבוש תלית לידו עמדו המלכה ונשיא מדינת ישראל חיים הרצוג.הוא הביע תקווה שעתידה של ספרד יהיה שונה מעברה ושוב לא יהיו בה שנאת האחר וחוסר סובלנות שוב לא תגרום לגלות. בכך כמו הושג פיוס בין יהודים וספרדים.

מעריכים שבראשית המאה ה-21 יש בספרד כ-50,000 יהודים, כשהקהילות הגדולות ביותר נמצאות במדריד ובברצלונה, בהן מתגוררים כ-3500 יהודים .

ד"ר אליעזר פאפו  מומחה לספרות לאדינו  מהמחלקה לספרות באונ' באר שבע חושב שאין כאן תוכנית דמוגרפית מתוחכמת של ספרד להגדלת אוכלוסייתה :

פאפו : אני יודע כמומחה המקורב לנושא מדרגים בכירים בממשל הספרדי שכרגע אין להם תוכנית יישום ברורה איך לזהות יהודים ממוצא ספרדי ספציפי -של דוברי לדינו כל הרשימה הזאת של שמות משפחות ספרדיות שרק מתוכם יבחרו אזרחים ספרדים הייתה פיקציה של גורמים יהודים…. בספרד היה סוג של פיקציה של גורמים יהודיים "לא " ספרדיים."מהכרותי עימם הספרדים איבדו את הגזענות שהייתה להם עד לפני כמה עשרות שנים כאשר היו נאצים לפני שהיו נאצים ,מוטרפים לגמרי בנוגע לשאלות טוהר הדם וכוהספרדי הממוצע היום אינו שונא יהודים יותר מהגרמני. וחוסר השנאה הזה ליהודים והוא לדעתי  הסיבה האמיתית לחוק החדש.גם בפורטוגל.

אבל יש כשל גדול אחד בספק הזה.מי אמר שהספרדים במצבם הדמוגרפי הנואש כיום באמת מעוניינים "רק" בדוברי לדינו "אותנטיים " שיהגרו לספרד? פאפו עצמו מעריך שיש רק לא יותר ממאה אלף כאלה.("לא" שלושה וחצי מליון כפי שנטען בידי גורמים ספרדים ,טענה שגויה ) וזה לא מספיק בכלל דמוגרפית. לא מן הנמ  שלאחר  שהחוק ייושם  "כל אחד " שיוכל להביא סיפור קלוש על סב סב סב סב סב ספרדי יתקבל .הספרדים דווקא זקוקים כעת לכוח אדם.

רוב יהודי ספרד כיום הם "אשכנזים ".ה"ספרדים " משום מה לא מתלהבים לחזור לשם. לא מן הנמנע שבעקבות החוק החדש  יהיו לא מעט יהודים שיעברו לספרד ופורטוגל. אבל אם כך הם יעשו שגיאה. המקומות האלו עומדים להיהפך לקיני צרעות בעשר השנים הקרובות עם המשך היריד הדמוגרפית הספרדית והתעצמות היסוד המוסלמי הקנאי .יש כל סיבה לחשוב שהם יותקפו בידי ארצות המאגרב ובידי טרוריסטים מוסלמים מבית  בניסיון לחדש בספרד  את השילטון האיסלאמי.

לא מומלץ  לאף אחד לנסוע לספרד בעוד עשר שנים.

נספח :שיחה עם פרופסור בן ציון נתניהו על ספרד.

לפני מותו שוחחתי בנושא עם פרופסור בן ציון נתניהו ( אביו של ראש הממשלהבנימין נתניהו  ) שהיה המומחה הראשי בעולם לאינקויזיציה הספרדית

בספריו פיתחו נתניהו  פיתח את התיאוריה  הרדיקאלית מאוד שלו לגבי רדיפות האנוסים בספרד  וקבע שהם לא היו תוצאה מחזרתם הנסתרת של המומרים היהודים  מהנצרות  ליהדות כפי שחשבו עד אז רוב ההיסטוריונים .  לדעתו רוב האנוסים  ( או "הנוצרים החדשים " כפי שהתקראו בידי הספרדים ) אכן עברו לנצרות בלב שלם במטרה להשתלב בחברה הנוצרית .  . אלא שהרדיפות שלהם  היו תוצאה של מדיניות גזענית של "הנוצרים הישנים"  שהיו נחושים לחסל את השפעתם ואף להשמיד  את הנוצרים החדשים מסיבות גזעניות טהורות המקבילות לאלו של הנאצים מאות שנים מאוחר יותר  ורק טפלו עליהם את האשמת "ההתייהדות ".

א: א. אתה יכול לפרט על התגלית הגדולה שלך בנושא ?

נתניהו:  גיליתי שהאנוסים בספרד נרדפו בידי האינקוויזיציה  לא משום שהיו יהודים בסתר כמו שחשבו   הכל עד השנים האחרונות, הן יהודים והן נוצרים .על סמך המחקר והמיסמכים גיליתי שהם היו נוצרים אמיתיים .יכול להיות שהם התנצרו לא בלב שלם ולא מתוך אמונה אמיתית .אבל הם בוודאי לא שמרו על האמונה היהודית ,כל  הטענות כנגדם שהם יהודים בסתר נבעו רק מתוך אנטישמיות גזענית שקרית בסיגנון הנאציזם.   ליהודים היה עניין באישור הטענות האלו על מנת להראות על כוחה של היהדות .

אבל אלה   כאלה שיקרו לגבי  יהדותם כביכול של האנוסים.

המצב היה הפוך  האנוסים היו גדולי החכמים של הנצרות בספרד והיגיעו לדרגות הבכירות ביותר של הכנסיה שם ,  ופירסמו ספרים מרובים ובכרכים ענקיים  על הנצרות ועל גדולתה,  הם היו נוצרים כנים במלוא מובן המילה. 

 אלא שכנגדם קמה כת של אינטלקטואלים , נזירים וכמרים גזעניים שקינאו בהצלחתם.    הם הצליחו לשכנע את רוב הספרדים שהאנוסים הם באמת יהודים בסתר שמשתלטים על הממלכה וכי מי שהיו יהודים הם בני גזע ארור ומקולל ושטני ואינם יכולים על פי טבעם  להיות נוצרים טובים אלא רק מתחזים.  מהר מאוד האנוסים מצאו את עצמם קורבן של רדיפות גזעניות בדומה לאלה של היהודים בגרמניה הנאצית ,לא בגלל דתם שלא הייתה יהודית  אלא בגלל מוצאם וגזעם.

א.א. :אבל הרי יש  טענות שרבים מהם שמרו על מצוות היהדות בסתר  ושעד היום מוצאים בספרד ובפורטוגל כפרים של אנשים כאלה ששמרו את מצוות היהדות לאורך כל הדורות ?

נתניהו : יש רק מעטים מאוד כאלה. כל הסיפורים האלה הם מוגזמים ביותר בלשון המעטה.  היו כמה מבינהם שאמנם שמרו על מצוות היהדות אבל הרוב הגדול והמוחלט היו נוצרים לכל דבר ואויבי היהדות שאותה שנאו לא פחות מהנוצרים הישנים .

וכדאי להדגיש:  האגדה על האנוסים שכביכול שמרו על יהדותם נוצרה בעיקר בפורטוגל ולא כל כך בספרד ששם ההתנצרות הייתה מוחלטת בהרבה .

דווקא "המוריסקוס"  הנוצרים שמוצאם היה באיסלאם שמרו הרבה יותר על מצוות דתם הקודמת האיסלאם בהשוואה ל"מראנוס " היהודים לשעבר.

אגב האינקוויזיציה  לא נוצרה ככלי לרדיפת האנוסים. מלכי ספרד שהקימו אותה ,השתמשו בה ככלי להשקיט את ההמונים שרצו בטבח המוני של היהודים, והיא באופן יחסי מיתנה את הלהבות כנגדם. מלכי ספרד כמובן כלל לא רצו בחורבן האנוסים שהיו עבורם כלי עזר חשוב ביותר.  

א.א: התיאוריה שלך זכתה לקבלה בעולם המדעי ?

נתניהו : בהחלט ,ומכל המקומות דווקא בספרד ששם תמיד הייתה דומיננטית התפיסה  שהאנוסים היו יהודים מתחזים ,דווקא שם ספרי זכו לתגובות  נילהבות .הספר שלי על האינקווזיציה שהוא כרך ענק של 1500 עמודים  יצא שם  עד כה בחמש מהדורות . אני הוזמנתי שם לכנסים שונים  שם זכיתי לתגובות נלהבות ביותר וההרצאות שלי ניתנו ביפני אולמות מלאים מה שאני חייב להגיד שבאמת הדהים אותי.לא ציפיתי לתגובות נלהבות כאלו דווקא בספרד מעוז הגיזענות והאינקוויזיציה . 

אז רק בספרד מבינים אתך באמת.האם אתה מעריך את הספרדים כעם ?

נתניהו : אפשר להעריך את הספרדים משום שהם לפחות זוכרים היטב את עברם.  ולא יתכן שתשאל ספרדי ולא ידע למנות עבורך את הדמויות החשובות בעברו של העם הספרדי.   אתה לא יכול להגיד את זה על הישראלים או אפילו היהודים ברחבי העולם שלא זוכרים את עברם.  

ñîì ñôøã -àåô÷ òåìîé

אנשי דת דרוזים צופים בעולים לרגל ל"נבי שואיב" אתר קודש דרוזי בישראל. לקוח מהאנציקלופדיה העברית. 

הדרוזים בסוריה חוששים שהם בסכנת שואה מהאירגונים האיסלאמיים הקיצוניים  הנוסרה ודאע"ש. אנשי "חזית הנוסרה"  השלוחה הסורית של ה"אל קאעידה "  ביצעו בימים האחרונים  טבח בעשרות מאנשיהם והדאע"ש נמצא לא הרחק מאחור.

הם בהחלט מתכוננים לעשות בדרוזים שהם "כופרים" בעיניהם את מה שעשו כבר ביאזידים, מעשי טבח וגנוסייד  איומים. הדרוזים הם אמנם לוחמים אמיצים ומיומנים, כפי שהראו  בעבר פעמים רבות. למשל  במרד הגדול שלהם בצרפתים בשנת 1925 אך הם מוקפים כעת באיזור מושבם הראשי בהר הדרוזים בסוריה  בידי לוחמי הדאע"ש והנוסרה.

ישראל מסרבת לסייע להם אקטיבית כפי שדורשים הדרוזים בישראל שחשים דאגה עמוקה לגורל הדרוזים בסוריה. היא מסרבת בצדק מבחינתה להיכנס לעומק סוריה עם כוחות צבא לסייע לקבוצה שמעולם לא גילתה תמיכה מיוחדת בישראל בעבר.

נהפוך הוא הדרוזים  הסורים תמיד תמכו בהתלהבות במשטר אסד ומשיקולים קרים רציונאליים ביותר והיו אלמנט מרכזי בצבא הסורי לאורך כל קיומה של סוריה.

לשלוח כוחות צבאיים לסיוע  לקהילה שהתגלתה בעבר כעוינת לישראל זה מתכון בטוח לכישלון צבאי,זה קרב אבוד מראש.

מלבד זאת הנהגת הדרוזים  הרשמית בסוריה ובלבנון כבר הודיעה רשמית לפחות שהם אינם מעוניינים בכל עזרה ישראלית שהרי בעיניהם ישראל היא האויב. ג'ונבלאט מנהיג הדרוזים בלבנון כבר קרא לישראל שלא להתערב ולא לסייע לאחיו בסוריה ויש ל'קבל את דרישתו כנציג מוסמך של הקהילה הדרוזית.

אז בכל זאת מה כן אפשר לעשות  למען הדרוזים ?או יותר נכון מה יכולים הדרוזים לעשות למען עצמם ?

תחילה על הדרוזים להגן על עצמם.הם כבר הקימו מיליציות שאולי יגברו לבסוף על דאע"ש ועל נוסרה.הדרוזים הרי ידועים ביכולותיהם הצבאיות ובהכרותם את איזוריהם.מן הראוי ומן הסתם זה כבר מתבצע שישראל תספק להם כל כלי נשק שהם זקוקים לו במאבקם.

והיה וחלילה מיליציות אלו יכשלו בגלל כוח האדם העדיף של הצד השני  האם על ישראל לסייע להם ? אם יהיו דרוזים ישראלים שירצו לצאת לסוריה לסייע לאחיהם שם אינני רואה סיבה לעמוד  בדרכם אבל הם לא יוכלו לפעול כשליחים רשמיים של ישראל. האם על הדרוזים הסוריים לברוח כפליטים לירדן הקרובה  או ללבנון ?

לדעתי הם ישגו שגיאה חמורה עם יעשו זאת. ספק רב עם הירדנים המוצפים כבר בפליטים יקבלו אותם בברכה. וללבנון  המוצפת גם היא בפליטים מסוריה יש צרות משל עצמה ומלחמות משלה עם דאע"ש והנוסרה.

הפיתרון שלי מבוסס על הפתגם הידוע "אם מוחמד(ישראל) לא יגיע אל ההר ( הר הדרוזים) ההר יגיע אל מוחמד".

הדרוזים הסוריים רוצים עזרה מישראל ( למרות הכחשות מנהיגיהם ) ? אז  שלא יצפו שאנו נגיע אליהם,זה מסוכן מידי עבורינו אנו כבר נכווינו מספיק בלבנון כאשר ניסינו לסייע שם לנוצרים,אין שום היגיון לחטוף תבוסה נוספת עבור קהילה שרק נלחמה בנו בעבר.

שיגלו  הדרוזים עצמם יוזמה  שיינטשו את מקומות הישוב העתיקים שלהם בהר הדרוזים  ובפנים סוריה עם כל הכאב והצער  והנזקים הכספיים האדירים הכרוכים  בכך.  הם יעשו שגיאה קשה אם יעברו כפליטים לירדן או ללבנון.

במקום זה עדיף לדרוזים לטווח הארוך   שיצאו   במסע הגירה המונית  שאמנם יהיה מסע חתחתים ארוך לגולן הסורי סמוך לגבול הישראלי והכפרים הדרוזיים שלה ויתיישבו שם.

במסגרת ההגירה ההמונית של הדרוזים באיזורים עוינים שונים בדרך הארוכה  ל"ארץ המובטחת " רמת הגולן הסורית יהיה צורך לחסל ולהשמיד כל איש נוסרה וכל איש דאע"ש  שיקרה בדרכם של הדרוזים  וכמובן כל איש דאע"ש וכל איש נוסרה שנמצא באיזורי הגולן.

הם יתיישבו  באיזורי הגבול של מה שנקרא היום סוריה עם ישראל וייתכן שכמה מהם יוכלו  להתיישב בכפרים הדרוזיים בישראל. כך ייווצר רצף  אוכלוסייה דרוזי שיקל עליו להגן על עצמו לעבור להתקפה וגם תהיה להם עזרה ישירה של ישראל.

לתושבים הסוניים הקודמים של האיזור יוסבר בנימוס שלרשותם עומדים כעת לישוב האיזורים שמהם באו המתיישבים הדרוזים החדשים בפנים סוריה והם מוזמנים לעבור אליהם.זהו פיתרון לא סימפטי  של "חילופי אוכלוסין " אך ניזכור שזה מה שהנוסרה והדאע"ש כבר עושים באיזוריהם שאותם הם מטהרים מכל אוכלוסייה לא סונית.

כך אני מקווה תוקם  בגולן הסורי ישות דרוזית גדולה וחזקה כפל כפליים מבעבר שתוכל לעמוד בפני כל מתקפה של הנוסרה שול דאע"ש. וליצור שם איזור חייץ דרוזי אחיד עם הגיהנום הסורי שירחיק את אנשי הנוסרה והדאע"ש מגבולותינו בגולן ומכאן ואילך להשתמש בהם ביחידות לוחמים בגולן הסורי.

היא תיצור איזור חייץ דרוזי שירחיק מגבולותינו את אנשי הדאע"ש והנוסרה בעזרתו הישירה של צה"ל שיוכל כעת  לסייע לדרוזים הקרובים  במאבקם ככל שידרש. וליצור שם איזור חייץ דרוזי אחיד עם הגיהנום הסורי שירחיק את אנשי הנוסרה והדאע"ש מגבולותינו בגולן ומכאן ואילך להשתמש בהם ביחידות לוחמים בגולן הסורי.

ראו גם את מאמרי על מיעוט אחר בסוריה העלאווים שבו חזיתי את התהליכים שמתרחשים שם עכשיו : העלאווים כי ימלכו :סיפורה של הכת הסודית החמושה ביותר בסוריה ובעולם