75 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה.ולרגל זה אני חוזר לאחד מסירטי המלחמה היותר חביבים עלי ולאחד מהקרבות באותה המלחמה שמרתקים אותי , המצור והקרב הגדול על העיר סטלינגראד.
בשנים האחרונות נעשו מעט מאוד סרטי מלחמה , הז'אנר שוב אינו פופולארי כפי שהיה בעבר, אם כי דומה היה שהסרט להציל את סרג'נט רייאן " של סטיבן שפילברג , ולאחר מכן 1917 על מלחמת העולם הראשונה נתנו לו זריקה מחודשת של חיים . המלחמות אמנם נמשכות כפי שהיה בעבר אבל מלחמות הרואיות כמו מלחמת העולם השנייה ששם הטובים אולי לא היו טובים וצודקים מאוד אבל הרעים, הנאצים והיפנים בהחלט היו מרושעים ושטניים מאוד, כבר קשה למצוא וזה מקשה לעשות עליהם סרטים לפחות סרטים הוליוודיים ששם תמיד צריך להיות ברור מי הטובים ומי הרעים.
אחד הסרטים הבולטים על מלחמת העולם השנייה שנעשו במאה הזאת הוא הסרט "אויב בשער" ( 2001) הוא על הקרב ההירואי ביותר מאז ומעולם, הקרב על העיר הרוסית סטלינגראד במלחמת העולם השניה הקרב ( שערך ימים רבים ) שהביא למעשה להתחלת נפילתה של גרמניה הנאצית הבלתי מנוצחת עד אז. והראה שאפשר לנצח את הנאצים.
ולא מיותר לציין בהזדמנות זאת שהסיבה שהנאצים בכלל הלכו על סטלינגרד ,היה משום שמרגל כפול יהודי בשם קאודר הפנה את תשומת ליבם אל העיר הזאת שהם בקושי שמעו את שמעה בעבר ,ושיכנע אותם שדווקא שם מכל המקומות כדאי וראוי לתקוף כדי לפגוע בכבודו ובגאוותו של סטלין.
ובזה כפי שהסתבר הביא להכרעת המלחמה כנגד הנאצים.
מכיוון שאני חובב מושבע של תקופת מלחמת העולם השנייה הלכתי לראות את הסרט הזה בשקיקה כשהוקרן בקולנוע , וצפיתי בו מאז בדי וי די ובסך הכל אינני יכול לאמר שהתאכזבתי. הסרט הוא טוב ומרתק בכל צפייה.
את הסרט עשה ז'או ז'ק אנו במאי צרפתי שידוע מסרטים היסטוריים שונים שעשה כמו "החיפוש אחרי האש" על האדם הקדמון , ו"שם הורד" על חקירת רצח בימי הביניים, אבל הסרט הוא דובר אנגלית ועם שחקנים בריטיים והוליוודיים.אולי אין זה מקרה שדווקא במאי אירופי עשה את הסרט הזה , דומה שהיום יותר מתמיד הבמאים האמריקניים מעדיפים להתרכז בארה"ב ובהיסטוריה שלה ומתעלמים מכל שאר העולם.
אנו ביים גם את הסרט המצוין "ניצוץ החיים" שהוא הסרט הטוב ביותר שנעשה מאז ומעולם על חיי האדם הקדמון ( טוב נעשו רק כמה בודדים כאלה , אבל בכל זאת …). בסרט שהוא עיבוד לספר קלאסי של הסופר הבלגי "רוני הבכור" מראשית המאה ה-20 (שתורגם לעברית פעמיים ובפעם הראשונה בידי המשורר נתן אלתרמן) יצר אנו שפה מיוחדת עבור האנשים הקדמונים שהיא שילוב של תנועות ונהמות.למעשה הוא ויועציו המדען דסמונד מוריס והסופר אנטוני ברג'ס יצרו שתי שפות שונות כאלה עבור שתי שבטים שונים בדרגות שונות של התפתחות המופיעים בסרט. ולמרות זאת הצופה המודרני יכול להבין כמעט כל מילה בשפות "קדומות " אלה. לדעתי סרט זה הוא יצירת מופת, חבל שסרטיו האחרים של אנו להוציא אולי "שם הורד" לא היגיעו לדרגה הזאת.
הסרט שבו אנו עוסקים כאן "אויב בשער" הוא ארוך מאוד , כמעט 3 שעות. והוא מבוסס על ספר תיעודי בשם זה אבל בהחלט אינו זהה לו .התסריט רק קיבל השראה מהספר .
פרט לכמה סצינות בהתחלה שנותנות את "התמונה הכללית " על המאבק בין הגרמנים לרוסים על העיר סטלינגראד , עיר שהיטלר היה נחוש לכבשה ויהי מה , וסטלין ( שהעיר נקראה על שמו , והוא פיקד על הגנתה בעברו הרחוק) היה נחוש למנוע זאת ויהי מה, אין אנו מקבלים תמונה כללית על מה שקורה בעצם בין הגרמנים והרוסים .הסרט מעדיף להתמקד לחלוטין במאבק האישי בין שני צלפים מומחים, שמבוסס אגב על סיפור "אמיתי" וידוע אך הסרט שינה אותו ללא הכר.
גיבור הסרט הצלף הרוסי רועה פשוט ורחב לב מאי שם בערבות רוסיה הוא גיבורם ההירואי של עשרות מאמרים מעריצים בעיתונ ות הסובייטית , תוצר של יכולת הכתיבה של ידידו של הגיבור קומיסר יהודי . יריבו הוא מפקד בית הספר לצלפים בברלין שכפי שאנו מגלים בהמשך הסרט בנו נהרג בידי הצלף הרוסי הנ"ל וכל כולו התגלמות הגרמניות ובאופן ספציפי האופי הפרוסי הדקדקני .הסרט הוא אם כך על המאבק בין האיש הוא התגלמות "הרוסיות " ובין האיש שהוא התגלמות "הגרמניות" קרת הרוח.
אבל הסרט הוא גם על יצירתם של מיתוסים. הרוסים המובסים בידי כוחם הטכנולוגי העדיף של הגרמנים זקוקים באופן דחוף למשהו שיעזור להעלאת המורל של החיילים ולמניעת בריחתם מהחזית הנוראה . אז מה לעשות ? הפתרון של ההרג הסיטוני של החיילים הנמלטים כבר נוסה, כפי שמסביר הקומיסר הראשי חרושצ'וב שמופיע כמפקד הפוליטי של סטלינגראד. ואז מנוסה פתרון אחר יצירתו של מיתוס , גיבור רוסי מסוג חדש הצלף הכל יכול רוסי מהערבות שהורג מידי יום כמה קצינים וחיילים גרמניים ואכן המיתוס מוכיח את עצמו כמוצלח ביותר . אמנם נשוא המיתוס עצמו אינו בטוח כי הוא אכן ראוי להילת הגיבור שלו אבל בסוף הסרט אנו מגלים שהאיש והמיתוס חד הם המיתוס הפך למציאות.
יש בסרט גם עלילה רומנטית אהבתם של גיבור הסרט וידידו הקומיסר היהודי לבחור היהודיה יפה. אנו מגלים שמשפחתה של היהודיה היא ציונית ( מה שהרגיז את בת זוגי לצפייה בסרט דוקטורית אמריקנית יהודיה שמאלנית שאינה משתגעת על הציונות ) למרות שהיא קומוניסטית טובה . והיא מעדיפה את הרוסי הפשוט על הקומיסר היהודי האינטלקטואלי ( בכל סיפור רוסי יש שני גברים ידידים שנאבקים על אהבתה של הגיבורה ) . זה מת לבסוף בגבורה ופותח את הדרך לשני הנאהבים לממש את אהבתם ללא רגשי אשמה מיותרים .
הסרט ארוך מדי וקטעי הרומנטיקה הם ברובם מיותרים ,הסרט היה אפקטיבי יותר בלעדיהם . מה שמעניין הרבה יותר הוא המאבק הפסיכולוגי בין שני הרובאים שכל אחד מהם מייצג במידה מסוימת את עמו, אבל אין לאמר שיש כאן משחק מזהיר במיוחד. אם זאת כדאי לציין לשבח את רוברט הוסקינס שעושה הרבה מהתפקיד הקטן של חרושצ'וב שמשלב באופיו עממיות כובשת לב עם איום לא מרומז כנציגו האישי של סטלין .
הסוף הוא הוליוודי ומאכזב הגיבור והגיבורה שכל אחד מהם נחשב למת בשלב מסוים במהלך הסרט נפגשים על מנת לא להיפרד שוב , סוף שמזכיר מאוד את הסרטים ההוליבודיים של שנות ה-40 והרבה יותר מהם את סרטי התעמולה הסובייטיים של אותה התקופה . מצד שני יש בו גם משהו משובב נפש, לאנשים שקצה נפשם בכל הציניות האנדמית לסרטים ולחיים המודרניים ומחפשים משהו שונה, ומרחיב לב יותר.אולי דווקא בתקופה כזאת זהו בדיוק הדבר שאנו זקוקים לו.
מעבר לכך דווקא בתקופה כזאת כשאנו נמצאים במאבק כנגד עם אחר זה מאפשר להסתכל על הסרט בעיניים אחרות שכן הרבה ממה שמתואר שם על המאמצים לפתח מורל והקרבה באמצעות יצירת מיתוסים, הוא תקף גם כאן ועכשיו.
הסרט "אוייב בשער" מתמקד בסיפור המאבק בין שני צלפים גרמני, מפקד בית הספר לצלפים של הרייך וסובייטי ,שאמור להיות מבוסס על סיפור אמיתי .אני עצמי קראתי בתרגום עברי בספר ישן את עדותו של הצלף זייצב שתיאר את המאבק בין השניים .הסיפור הפך למפורסם אולי הסיפור המפורסם ביותר בהיסטוריה של הצלפים .
בקרב סטלינגרד, 10.10-17.12.1942, חיסל ואסילי גריגורייביץ' זייצב 225 חיילים וקצינים גרמנים ועוזריהם, ביניהם 11 צלפים ועל פי טענה גם את מפקד בית הספר הגרמני לצלפים, שהובא לסטלינגרד במיוחד כדי לצוד את זייצב והפך לניצוד בעצמו.זייצב כדאי לדעת היה איטר יד ימינו. בדרך כלל לשמאליים יותר קשה להפעיל נשק כי הרבה פעמים הנצרה וידית הדריכה מותאמות לימניים. לזייצב זה הפריע פחות.
לאחר מכן קיבל את אות גיבור ברית המועצות והפך לאגדה בחייו.
זייצב האמיתי. צלף וגיבור ברית המועצות נקבר לבקשתו בסטלינגרד.
אבל האם האירועים שבסרט של המאבק בין שני הצלפים אכן התרחשו במציאות?
הפרשה אכן מאוזכרת בפירוט בספרו של מפקד העיר צ'ויקוב.אבל חקירות של היסטוריונים מערביים מטילים ספק בכל הסיפור של הדו קרב בין הרוסי ומפקד בית הספר לצלפים הגרמני.
לפי סרט תיעודי שהוקרן בערוץ "דיסקוברי " כל הסיפור הוא דמיוני ורואיין אף גרמני שיצא לחקור אם ישנה אמת כל שהיא בפרשה וככל הנראה היגיע למסקנה שאין בכך כל אמת ושהגרמנים אף לא העסקו בהפעלת צלפים בסטלינגרד בניגוד לסובייטים שהפכו אותם לגיבורים.
זייצב אמנם היה צלף בעל יכולות מדהימות אבל הסיפור המדהים הזה כנראה נוצר בידי עיתונאי רוסי. ייתכן לדעתי שכל הסיפור היה המצאה של הצלף זייצב עצמו עצמו שאולי התרברב יום אחד לפני חבריו על כך שחיסל גרמני בכיר במיוחד רב צלף.
המצאה שהורחבה בידי התועמלנים הסובייטיים.
יש כל סיבה להניח שזייצב מעולם לא ראה סיבה מדוע עליו להכחיש את קיומו.
האם אכן כך קרה?
מבחינת הסרט זה חסר חשיבות.
חיילים רוסיים בסטלינגרד 1942
אני הייתי ממליץ על הסרט הזה כצפיית חובה לאנשי צה"ל ששואלים את עצמם איך להעלות את המורל של הצבא והאזרחים.
היום לאחר שכל המיתוסים האפשריים , מהרצל ותל חי וכלה במלחמת ששת הימים ומבצע אנטבה נופצו ונכתשו עד דק , אולי זה הזמן להתחיל ליצור אותם מחדש.
Simonov, Konstantin Mikhailovich, 1915- Days and nights : a novel / translated from the Russian by Joseph Barnes New York : Simon and Schuster, 1945
רומן רוסי על החיילים הסוביטיים בסטלינגרד.
וסילי צ’ויקוב המלחמה על סטלינגרד /ו; [מרוסית: לאופולד מרחב].תל-אביב : מערכות, [תשל"א] 1970.
Chuikov, V. I. (Vasilii Ivanovich), 1900- The Battle for Stalingrad / introduction by Hanson W. Baldwin ; translated from the Russian by Harold Silver New York : Holt, Rinehart and Winston, 1964.
יצא לאור גם בשם:
Chuikov, V. I. (Vasilii Ivanovich), 1900- The Beginning of the road / London : MacGibbon & Kee, 1963.
זכרונותיו של המפקד הרוסי שהדף את הגרמנים מסטלינגרד.
צ'ויקוב היה מפקד הרוסי בשטח סטולינגרד והאחראי הישיר להגנת הגבורה שם ונחשב לאחראי לתבוסת הנאצים.
חרושצוב, ניקיטה סרגיביץ חרושצ'וב מעלה זכרונות / ם מבוא, דברי פרשנות והערות מאת אדוארד קרנקשאו, ערך והתקין לדפוס: סטרוב טאלבוט, תרגם מאנגלית: אביעזר גולן. [תל-אביב] : "עדי", (1971).
חרושצ'וב היה הפוליטיקאי שהיה אחראי על סטלינגראד והגנתה וההצלחה שם הייתה גורם מפתח בעלייתו בדרגים הפוליטיים.
Zhukov, Georgii Konstantinovich, 1896-1974 Marshal Zhukov's greatest battles / edited with an introduction and explanatory comments by Harrison E. Salisbury, translated from the Russian by Theodore Shabad New York : Harper & Row, 1969
יצא לאור שוב כ:
Zhukov, Georgii Konstantinovich, 1896-1974 From Moscow to Berlin : Marshall Zhukov's greatest battles / Costa Mesa, Calif. : The Noontide Press, 1991.
ז'וקוב היה המפקד הצבאי העליון וזה שהגה את כיתור הנאצים בסטלינגרד.
זיו-טל, אברהם המסקירובקה של מקס ומוריץ / זכרון-יעקב : בחור, [תשס"ו] 2005.
סיפור של הסוכן הכפול היהודי ששיכנע את הנאצים שעליהם לתקוף דווקא בסטלינגרד והביא בכך לחורבנם.
עופר ריחני קרבות המפנה : במלחמת העולם השנייה / תל אביב : קינג, 2011.
אפשר לחלק את הרשימה גם לפי תתי נושא כלדקלמן :
הצד הסובייטיי בסטלינגראד
הצד הגרמני בסטלינגרד
זכרונות לוחמים בסטלינגרד
יצירות של ספרות יפה על סטלינגרד
היטלר וסטלינגרד
סטלין וסאלינגראד
ז'וקוב וסטאלינגראד
וכו'….
Ilin, IAkov Naumovich, 1905-1932 Those who built Stalingrad, as told by themselves / New York : International Publishers, 1934
Simonov, Konstantin Stalingrad fights on / translated from the Russian by D.L. Fromberg Moscow : Foreign Languages Publishing House, 1942
Vasilii Semenovich Grossman, Stalingrad hits back / Moscow : Foreign Languages Pub. House, 1942
Stalingrad : An eye-witness account by Soviet correspondents and Red Army commanders London : Hutchinson, [1943]
Strategicus [pseu. O'Neill, Herbert Charles ) To Stalingrad and Alamein / London : Faber and Faber, 1943
Werth, Alexander, 1901- The year of Stalingrad : a historical record
זכרונות האנשים שפיקדו על המערכה מהצד הרוסי
Strategicus [pseud.]O'Neill, Herbert Charles) The Tide turns : the battle of Stalingrad, Alamein, and Tunisia 23 August 1942 – 14 May 1943 / London : Faber and Faber, 1944
Weinert, Erich Stalingrad diary / [Translation by Egon Larsen London : I. N. G. Publications Ltd., 1944
יומן של חייל גרמני בסטלינגרד שנמצא ופורסם בידי הסובייטים ומתאר בפירוט את תהליך השבירה של לוחם נאצי ממוצע שבאא מלא גאווןה להשמיד את הסובייטים ומסיים כשהוא אכול פחד משתק ומשוכנע שהסובייטים הם אנשים עליונים. .קטעים מהיומן המדהים אפילו פורסמו בספרו של צ'ויקוב.
Plivier, Theodor, 1892-1955 Stalingrad : the death of An Army translated from the German by H. Langmead Robinson/ London : Athenaeum Pub. Co., 1948
רומן גרמני .
תורגם שוב
Plievier, Theodor, 1892-1955 Stalingrad / translated from the German by Richard and Clara Wins New York : Carroll & Graf, 1984, c1948.
Einsiedel, Heinrich, The shadow of Stalingrad : being the diary of a temptation
translated by Tania Alexander / London : A. Wingate, 1953
American ed. published under title: I joined the Russians. 1953
Zieser, Benno the Road to Stalingrad New York : Ballantine Books, 1956
Gerlach, Heinrich The forsaken Army : a novel / translated from the German by Richard Graves New York : Harper, 1958
רומן גרמני על החיילים הגרמניים בסטלינגרד.
Dibold, Hans, 1904- Doctor at Stalingrad : the passion of a captivity / translated from the German by H.C. Stevens London : Hutchinson, c1958
זכרונותיו של גרמני שנשבה בסטלינגרד.
Schneider, Franz Last Letters from Stalingrad New York : A Signet Book, 1961
מכתבים של חיילים גרמנים מסטלינגרד.
Paulus and Stalingrad : a life of Field-Marshal Friedrich Paulus / with notes, correspondence and documents from his papers, by Goerlitz Walter ; with a preface by Ernst Alexander Paulus ; translated by R. H. Stevens New York : Citadel Press, 1963
Kluge, Alexander The Battle / ; translated from the German by Leila Vennewitz New York : McGraw-Hill, 1967
Stewart, Philip D. Political power in the Soviet Union : a study of decision-making in Stalingrad Indianapolis : Bobbs-Merrill Co., 1968
Jukes, Geoffrey Stalingrad: the turning point / London : Macdonald & Co., 1968.
Ziemke, Earl Frederick Stalingrad to Berlin : the German defeat in the east / Washington : Military History, U.S. Army, 1968.
Craig, William Enemy at the gates : the Battle for Stalingrad / London : Hodder and Stoughton, c1973
Erickson, John The road to Stalingrad : Stalin's war with Germany, vol. 1 / London : Weidenfeld and Nicolson, 1975
Kerr, Walter The secret of Stalingrad / Garden City : Doubleday, 1978.
Jukes, Geoffrey Hitler's Stalingrad decisions / Berkeley, Calif. : University of California Press, C1985
The onslaught : the German drive to Stalingrad : documented in 150 unpublished colour photographs from the German Archive for Art and History / with an Historical essay by Heinrich Graf von Einsiedel ; translated by Arnold J. Pomerans ; forewo rd by Max Hastings. New York, N.Y. : W.W. Norton, 1985.
Battle for Stalingrad : the 1943 Soviet General Staff study / Washington
: Pergamon-Brassey's International Defense Publishers, 1989
Battle for Stalingrad : the 1943 Soviet General Staff study / Washington
: Pergamon-Brassey's International Defense Publishers, 1989
The road to Stalingrad / By the editors of Time-Life Books Alexandria, VA : Time-Life, c1991
Hayward, Joel S. A. Stopped at Stalingrad : the Luftwaffe and Hitler's defeat in the East 1942-1943 / Topeka : University Press of Kansas, 1998.
Koschorrek, Guenter K. Blood red snow : The memoirs of a German soldier on the Eastern Front / translated by Olav R. Crone-Aamot London : Greenhill, 2002
Wieder, Joachim Stalingrad : memories and reassessments / translated by Helmut Bogler London : Cassell, 2002.
English edition introduction by Gerhard L. Weinberg ; original edition preface and notes by Helmut Heiber ; editorial advisor English edition, David M. Glantz ; [translated by Roland Winter, Krista Smith and Mary Beth Friedrich New York : Enigma Books, c2003.
Beevor, Antony Christmas at Stalingrad / London : Penguin, 2005.
Glantz, David M. To the gates of Stalingrad : Soviet-German combat operations, April-August 1942 / Lawrence, Kan. : University Press of Kansas, 2009.
Glantz, David M. Armageddon in Stalingrad : September – November 1942. Lawrence, Kan. : University Press of Kansas, 2009.
Endgame at Stalingrad: Book Two: December 1942-February 1943 (Modern War Studies: The Stalingrad, Vol. 3) Hardcover – June 9, 2014
Smelser, Ronald M. The myth of the Eastern Front : the Nazi-Soviet war in American popular culture / Cambridge, UK : Cambridge University Press, 2008
מה אפשר לעשות כשהמציאות רוויה בתחושות של חרדה תמידית משדים רוחות וליליות הנמצאים בכל מקום בו זמנית? בתנאים שכאלו, יש לעמוד על המשמר באופן קבוע ובעזרת מבחר קמיעות ולחשים, לדאוג לעתיד טוב יותר. לעיתים חמסה אינה מספיקה ויש להתאמץ ולרכוש קערת השבעה.
"מי כתבה קערת השבעה?" הוא מסע מרתק הכולל חמש תחנות, שבכל אחת מהן מורם המסך מעל מלאכת הכתיבה של הנשים שפעלו בעת העתיקה; החל מנשים מסופוטמיות שאחזו בקנה וכתבו בכתב יתדות, דרך נשות האימפריה הרומית שאחזו נוצה וכתבו לטינית בכתב מסתלסל ועד לנשים היהודיות של האימפריה הסאסאנית שאחזו במכחול וכתבו בארמית בכתב מרובע, השבעות על גבי קערות.
הספר מסיר את הרעלה שהסוותה שרשרת של נשים פִּלאיות ששלחו ידן בכתיבה אל מקומן הראוי בזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי שלנו.
ד"ר דורית קידר היא סופרת וחוקרת המתמחה בדת ומגדר.
ד"ר דורית קידר פרסמה את הרומן ההיסטורי "כומיש בת מחלפתא — ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית" (2013) ואת ספר המחקר "לילית השדה היהודית — 1000 שנים של הפרעת אישיות גבולית" (2010).
קידר כתבה מבחר סיפורים קצרים שהתפרסמו בכתבי עת בארץ ובעולם.
עד כאן תקציר הספר.
דורית קידר, חוקרת של כישוף יהודי קדום, כתבה ספר חדש ומקיף על הנשים ככותבות ומכשפות בעת העתיקה. קידר פירסמה כבר ספר מחקרי על השדה לילית: לילית השדה היהודית – 1000 שנים של הפרעת אישיות גבולית [תל אביב] : DoLa Publishing, 2010.) שהתבסס על עבודת מחקר קודמת שלה .
הקערות הן בעצם קמעות ענק עם לחשי כישוף שהיו נפוצים באזור מסופוטמיה ופרס בין המאה השלישית למאה השביעית לספירה, ואז הן נעלמות לפתע מסיבות לא ברורות (האם זה קשור לכיבוש המוסלמי שהתרחש באותה התקופה?).
קידר תוהה: האם ייתכן שכותבי קערות השבעה האלו היו (גם) ואולי אף בעיקר נשים ולא גברים דווקא כפי שהיה נהוג לחשוב במחקר?
התזה של קידר, שהיא כאמור בניגוד לעמדת החוקרים האחרים בתחום, היא שחלק מקערות כישוף, ואולי רובן, נכתבו בידי נשים יהודיות יודעות קרוא וכתוב, דהיינו בידי נשים משכילות בכל קנה מידה של התקופה.המתנגדים לכך יצאו מההנחה המקובלת שהנשים בתקופה הזאת, המכונה התקופה הסאסאנית בפרס ובבבל, על שם השושלת השליטה באיזורים אלו בזמנים אלה כמו גם בתקופות קדומות יותר, לא היו מסוגלות לקרוא ולכתוב ולא היו מסוגלות לכתוב קערות כישוף מאין אלה.
אמנם יש הסכמה כללית שנשים אכן עסקו בכישוף בתקופות אלו (כמו בכל תקופה אחרת ובכל מקום אחר בעולם מימי התקופה הפרהיסטורית ועד היום) ועל כך יש לנו מידע נרחב ביותר. אבל לא בכשפים שדרשו כתיבה. ובהחלט לא בכתיבת קערות השבעה.
קידר מפריכה את התזה הזאת והיא עושה זאת בצורה הנרחבת ביותר האפשרית. היא אינה מתמקדת רק בעולם הצר יחסית שיצר את קערות ההשבעה במאות השלישית עד השביעית לספירה אלא הולכת אחורה יותר. הרבה יותר.
היא מראה בכמה פרקים מפורטים שבניגוד למה שהיה מקובל לחשוב עד לאחרונה, המחקרים ארכיאולוגיים מראים בצורה ברורה ביותר שנשים גם בתקופות קדומות ביותר במסופוטמיה ידעו לקרוא וידעו לכתוב והיו מסוגלות לחבר יצירות ספרות מורכבות ועשו זאת.
היא מספקת לכך דוגמאות ששפע נשים כתבו במסופוטמיה הקדומה. אלו כללו קהילה גדולה של נשים מקוננות לאורך הדורות שחיברו קינות אותן הן הלחינו, שרו וליוו את עצמן בכלי מיתר.
בנוסף היו גם נשות הנידוטו, כוהנות אצולה שהקדישו את עצמן לאלים, שיש תיעוד למכתבים שהן כתבו למשפחותיהן. כרגע ידוע על שמונה מהן שהוגדרו כסופרות אבל מה שהן כתבו עדיין נחקר.
לאלו ניתן להוסיף את כוהנות האוראקל החוזות שנהגו לשלוח למלכים של מסופוטמיה מכתבים בהם ניבואי עתידות. מכתבים שאולי כתבו בעצמן.
והיו גם סופרות ממש שעסקו בחיבור יצירות ספרותיות שכתבו בשמן ואינו אנונימיות כלל.
הראשונה שבהן, והיא הסופר הראשון מכל מין שאנו יודעים את שמו, היא אהדואנא – בתו של המלך סרגון הגדול מלך אכד מהאלף השלישי לפנה“ס, הכובש הגדול הראשון הידוע בהיסטוריה (אם כי לפניו מן הסתם היו כובשים רבים מהתקופה הפרהיסטורית אבל עליהם לא נכתב דבר). ידוע שהיא כתבה פואמה לאל הירח לאלה אישתר ולעיר מולדתה.
עוד משוררת בתו של מלך הייתה נין-שאטאפאדה ביתו של סין-קסיד מלך אורוק מהמאה ה-18 לפנה“ס. הייתה טפוטי מהאלף השני לפה"ס כימאית שהתמחתה ביצור בושם וכתבה מאמר על התהליך של זיקוק פרחים וחומרים אורגניים אחרים, ויצירת תמציות של ניחוחות.
הייתה אניגלדי-גנא מהמאה השישית לפנה“ס, ביתו של המלך נבונאיד, המלך הבבלי האחרון מן העיר אור שבבבל, שהקימה מוזיאון להיסטוריה וארכיאולוגיה. היא מיינה ואצרה את החפצים ובנוסף ניהלה את בית הספר לכתיבה לכוהנות כך שניתן להניח די בוודאות שגם כתבה.כנראה שאין זה מקרי בכלל ועיקר שרוב הנשים ששמן נשמר היו בנות של מלכים, ולכן כנראה שמן נשמר.
יש להניח שהיו נשים חשובות פחות שכתבו גם הן אבל בגלל שלא היו בנות מלכים שמן לא השתמר. זה היה בתקופה המסופוטמית הקדומה.
קידר מראה שהיו נשים כותבות גם בתקופה ההלניסטית ונוקבת בשמות רבים, ואף נשים שעסקו במחקר כמו האלכימאית היהודית מרים והפילוסופית היפטיה שפעלה מאלכסנדריה, והיו נוספות.
בספרה יש נספחים אינפורמטיביים על נשים כותבות בתקופה ההלניסטית היוונית והרומאית. וכך היה גם במסופוטמיה של התקופה הסאסאנית שהיא גם תקופת כותבי התלמוד, שגם שם ידוע לנו על נשים כותבות ומשכילות לא מועטות בכלל.
לדעתה, אם כך, אפשר להניח די בוודאות שהכותבים, לפחות של כמה מקערות הכישוף שאותן חקרה, היו כותבות, ומסתמכת על כך באלמנטים שונים בכתיבה של הקערות.
קערת השבעה קדומה שאולי נכתבה בידי אישה.
דורית קידר מגיעה בספרה המפורט למסקנה שחלק מקערות ההשבעה שאותן חקרה, כעשרים קערות בסך הכל, נכתבו בידי כמה נשים משכילות, חמש ליתר דיוק: כומיש ברת חלפתא (שממנה או יותר נכון מכתיבתה קידר התרשמה כל כך שהיא כתבה על חייה רומן בדיוני שלם), גיוניי בת לאלי, ושמות אחרים.
לכולן מאפיינים מיוחדים בכתיבה. בקערות האלו הנשים הסופרות ביצעו דברים לא מקובלים באותה התקופה לפחות עבור סופרים גברים. הן משנות את הסטטוס המגדרי שלפיו הגבר קודם לאישה. הן משתמשות בשם האלוהים בניגוד להלכה שהייתה קיימת כבר באותה התקופה. הן מבצעות אלמנטים שונים האסורים על פי ההלכה כמו הפיכת טקסט של גט הלכתי לטקסט מאגי.
לדעתה אותן נשים כתבו טקסטים מגיים חתרניים לעולם של השליטה הגברית בצורה שסופר גבר באותה התקופה לא היה מעז לעשות כמותה.
יש חיסרון בספר המקיף של קידר – היא אינה עוסקת בנשים הכותבות המוכרות לנו בתרבות העברית הקדומה מהמקרא, והרי יש לפחות שלוש כאלו: מרים, דבורה וחנה.
אפשר היה להזכיר משוררות יווניות קדומות כמו ספאפו, שחיה באי לסבוס במאה השביעית לפנה“ס, והפכה לאחד המשוררים היווניים הידועים ביותר מכל מגדר.
היא גם אינה מזכירה מלכות חיתיות, שהשתמרו מכתבים שהוכתבו על ידיהן ואולי נכתבו על ידיהן. כל הדברים הללו מוכיחים מעל לכל ספק שאמנות הכתיבה הייתה ידועה במקומות שונים ומגוונים, גם על ידי נשים, ושאין שום סיבה לחשוב שנשים שעסקו בכישוף לא ידעו לכתוב.
לא השתכנעתי שנשים כמכשפות כותבות היו בהכרח חתרניות יותר מגברים שכתבו דברי כישוף, אבל בהחלט השתכנעתי שבתרבות הפטריארכלית של התקופה שום סופר ושום כותב גבר לא היה נותן לעצמו שם נשי. ואם לכותב של קערת השבעה יש שם של אישה אז זה אומר שהיא הייתה אישה.כמו שיש להניח ששירת דבורה שנכתבה בגוף ראשון נשי לעולם לא הייתה נכתבת בצורה כזאת בידי גבר. שום סופר בחברה הפטריארכלית של ימי קדם לא היה מוכן להציג את עצמו כאישה.
אי לכך אין סיבה להטיל ספק בתזה של דורית קידר שנשים כשפניות של התקופה בהחלט ידעו לקרוא ולכתוב ועשו זאת בהצלחה, לא פחותה מסופרים גברים.
תמר בורנשטיין לזר סופרת ידועה ופופולארית שאותה היכרתי וכתבתי עליה נפטרה השבוע . היא הייתה קרובת משפחה דרך בעלה שלמה לזר הוא שלומקה מהסיפורים של קופיקו שהיה קרוב משפחה של אימי רחל בלנק ,שלמה היה בן דוד של סבי אליהו בלנק .
כך שבמשך השנים הייתי מבקר רבות בביתם הגדול של שלמה ותמר בעין גנים הן על תקן של קרוב משפחה והן על תקן של חובב של הספרים ,לא כל כך של קופיקו למען האמת אבל של סיפרי צ'יפופו הקוף הבלש הנודד ברחבי העולם קר ופותר תעלומות פשע שונות סדרה שהיא הסדרה הבלשית מאריכת הימים וכנראה גם הפופולארית ביותר בתולדות הספרות העברית ודמויות כמו קונדסי ילד הקירקס שהוא גם בלש ולקסי הבלש החוקר בארצות שונות.
משחק קופסה חביב עלי בילדות על צ'יפופו.
אני עם תמר בורנשטיין לזר בביתה
כדאי לציין שבניגוד לרושם שנוצר מהספרים וסדרות הטלווזיה שנוצרו על פיהם הבעל שלמה לא היה דמות חלשה ונסחבת אחרי תמר הנמרצת.
במציאות שלמה לזר היה הציר האמיתי שסביבו סבב הכל בבית הגדול והוא זה שאיפשר לתמר לעשות את מה שאהבה יותר מכל לכתוב.
התיאור שלו בספרי קופיקו כמי שהוא ( ביחד עם השכנים האמיתיים מאוד של משפחת לזר ) הקורבן הנצחי של תעלולי קופיקו הוא מוטעה במקצת אבל נראה לי שלשלמה זה לא היה איכפת .
כששאלתי אותו פעם אם קרא איזה ספר קופיקו ענה לי תשובה מתחמקת ומשתמעת למליון פנים שונות .כך שלא ברור לי כלל אם הוא היה מודע לעניין הזה…
מהתיאורים בספרים ובפרקי סדרת הטלויזיה הבית של קופיקו נראה ככבית ישראלי רגיל לחלוטין .
ובכן בכלל לא. במציאות הבית בעין גנים מספר 7 הוא יוצא דופן מאין כמוהו . גם בלי שיהיהבו קוף מדבר. הוא מלא וגדוש בפסלים שתמר פיסלה לאורך שנים רבות של דמויות שהיכירה מעין גנים הישנה זאת שהייתה משובה סוציאליסטית ,לפני שהיא הפכה לעוד שכונה חסרת ייחוד של פתח תקווה הידועה בעיקר כביתו של קופיקו.
הייתי נודד עימה במקום ( הבית הזה הוא גדול !)והיא הייתה מסבירה לי פסל פסל את מי ואת מה הוא מייצג.
בספרים הפסלים האלו אינם מזוכרים כלל אולי כי קופיקו ובית מלא פסלים זה דבר שלא הולך בכלל ביחד.
פעם אחת אפילו עשיתי סיור לידידים בבית. סיפרתי שם על ההיסטוריה של עין גנים על משפחת בורנשטיין ,ועל הפסלים ולאחר מכן עברתי לאוסף העצום של חפצי וספרי קופיקו שיש שם.
אני מדריך בבית בעין גנים 7 ביתה של תמר.
מה שלא ידוע מספריה עבל ברור מאוד מהפסלים הוא שתמר התעניינה מאוד בהיסטוריה ובשימור ההיסטוריה.
הסידרה החביבה עליה ביותר לא הייתה דווקא "קופיקו " שעסקה בה ובבני משפחת,אלא סידרה ידועה הרבה פחות סידרה בשם "ספייסי" גרפאור דפטל מ-1989) שעסקה בפרשיות ריגול של "ההגנה "בתקופה שלפני קום המדינה. סדרה שהתבססה על מחקרים היסטוריים מפורטים ביותר שערכה ו תמר ראיונות עם וותיקים שונים בהגנה. ובהם תיארה פרשיות שונות ולא ידועות בתולדות ההגנה וה"שי" שירות הידיעות של ההגנה.
הסדרה התבססה על רעיון של מסע בזמן .החייזר ספייסי לוקח זוג ילדים בני ימינו על-מנת שיטלו חלק באירועים שונים לפני קום המדינה שעניינה סיפורים עובדתיים מתקופת "המדינה שבדרך".
תמר התבקשה על ידי עוזי נרקיס ויצחק נבון לכתוב סדרה ממלכתית שתתאר אירועים אמיתיים שהביאו לקום המדינה. הסדרה, , נקראה בשם "ספייסי", ובה מוחזרים שני ילדים לימי קום המדינה בידי חייזר בשם זה.על מנת ללמוד על האירועים הביאו לקום המדינה ובמהלך המסעות בזמן הילדים לומדים על פעילויותיהם של דמויות שונות כמו יעקב נמרודי ואחרים.
הסדרה נקראת "ספיסי ומסתרי המדינה שבדרך". סיפור המעשה הוא על ילד מהחלל החיצון המסיע שני ילדים ישראלים בחללית הזמן אל שנות המאבק על הקמת המדינה – שנות השלושים והארבעים, והם צופים מן הצד בהתרחשויות אמתיות שארעו באותה תקופה.בדומה לסיפורי "מנהרת הזמן" של גלילה רון פדר.
תמר סיפרה לי :רציתי לכתוב רק את האמת לאמיתה כפי שהייתה וכל מה שכוב בספרים האלה הוא נכון .ראיינתי את כל האנשים כולם דמויות אמיתיות
זאת ככל הנראה הסדרה שעליה גאה תמר יותר מכל . והיום היא מוצאת במהדורה חדשה בידי הוצאת" דני " עם עטיפות חדשות .
הספרים זכו להצלחה, יצאו בכמה מהדורות, ושמשו רקע להצגות, שנערכו על ידי תלמידים בבתי ספר. גם במקרה זה ראתה תמר את הבעיה בעיניה . אבל ספייסי הסתיים לאחר מספר ספרים ותמר המשיכה עם פרוייקט החיים האמיתי שלה קופיקו בתוספת גיחות מידי פעם לעולם הרחב עם צ'יפופו. . . האם היה איזה שהוא קשר בין ספייסי ובין קופיקו וצ'יפופו שכפיש התברר מספרים מאוחרים בסדרה הם חייזרים מכוכב הקופים ? בביתם של שלומקה ותמר יש תמונה גדולה המציגה את השלושה ביחד ,ומרמזים שונים הנשתלים בספרי הסדרה מסתבר ששני הקופים היגיעו לכדור הארץ בספינת החלל של ספייסי שהוא הוא האחראי לנוכחותם כאן .האם יש סיכוי שאי פעם יופיע ספר שיפגיש בין השלושה ואולי ייקח אותם לגיחה לכוכב הקופים ?
אולי היה רעיון כזה ואני לחצתי עליה לכתוב משהו בכיוון .אבל תמר סירבה להתחייב ודבר לא יצא מזה. ספייסי לא היה מצליח מספיק ותמר המשיכה עם קופיקו וצ'יפופי החביבים .כל המאמצים שלי להביא לספר שיפגיש בין שלושתם עלו בתוהו.
באחת הפגישות האחרונות שלנו נתי לתמר מתנה ציור שהכין לבקשתי המאייר המקורי של סיפורי קופיקו אריה מוסקוביץ' הוא מ.אריה
וכעת תמר איננה .אבל הדמויות שלה קופיקו וצ'יפופו ימשיכו אחריה. ומי יודע אולי אחרי כולנו.
ציור של תמר בורנשטיין לזר ודמויותיה.צייר מ.אריה
:
סדרת ספייסי ומסתרי המדינה שבדרך . עם נפתלי ארבל . ציירה הדס בר יוסף . הוצאת גרפאור דפטל.
1. ספיסי נוחת מהחלל.1989.
הפריצה הגדולה. 1989.
הברחת המכונות. 1989.
סודות מכון איילון ( בפנים : לאן נעלם מכון איילון ") . 1989
המטרה דמשק. 1989
רגול בסמטאות ירושלים. 1989.
הצניחה הגורלית . 1991.
מבצע פרשית דרכים . 1991.
בעקבות תיק המטרה. 1991.
7. מסתרי החצר הישנה . 1991.
תחנת השידור אינה עונה. 1992.
שלושים ושתיים ימי לה ספציה. 1993.
סדרת ספיסי הושמעה בערוץ 7 ברדיו.
קלטות ספייסי – ערוץ 7:
המזוודה המסתורית
הפריצה
המטרה דמשק
תיק המטרה
ספייסי
הצניחה הגורלית
הברחת המכונות
תחנת שידור אינה עונה
33 ימי לספציה
קראו עוד על הסופרת על הדמויות שיצרה ועל הבית כאן :
אנהדואנאה (Enheduanna 2285–2250 BC),המשוררת הידועה בשמה הראשונה של האנושות בתבליט
המשוררת הראשונה של האנושות הידועה בשמה היא אנהדואנא "Enheduanna 2285–2250 BC), נסיכה אכדית בתו של הכובש הגדול הראשון הידוע בשמו סרגון והמשוררת הראשונה מכל מין הידועה בשמה.
בצירוף מקרים מוזר ומעורר הרהורים המשוררת הראשונה הידועה בשמה היא הבת של הכובש הראשון הידוע בשמו.
( אם כי מן הסתם היו כובשים וגם משוררים עוד מהתקופה הפרהיסטורית )
החוקרת דורית קידר מאזכרת את המשוררת הזאת בספרה "מי כתבה קערת השבעה " כך:
הסופרת הקדומה ביותר הידועה ממסופוטמיה היא אנהדואנאה ,בתו של המלך סרגון מלך אכד( המילניום השלישי לפה"ס) שהקדישה את עצמה ככוהנת לאל הירח.היא כתבה פואמה לאל הירח ,לאלה עישתר ולעיר מולדתה.אנהדואנא ערכה כהדרה לארבעים ושניים המנונים ". ( מי כתבה קערת השבעה ע' 36)
אנהדואנאה היא השלישית מימין
בשנים האחרונות אנהדואנאה המשוררת הראשונה הידועה בשם הפכה להיות מפורסמת הודות להתעצמות הפמיניזם . נכתבו עליה מאמרים ,וספרים ,נעשו עליה סרטים תיעודיים.היא הפכה לגיבורה פמיניסטית.
והיא אפילו זכתה לכבוד הגדול שהיא הופיעה בפרק ה-11 בסדרת "קוסמוס:המסע לחלל" המדעית פופולארית משנת 2014 בהנחיית האסטרופיזיקאי ניל דה-גראס טייסון , לצד השומרי הקדום והידוע יותר גילגמ בפרק שנקרא "בני אלמוות".
קולה של הדמות של אנהדואנאה שהוצגה באנימציה הושמע בפרק בידי שדרנית רשת החדשות הסי אן אן הבכירה כריסטיאן אמנפור
אנהדואנאה בפרק של "קוסמוס "
תוכלו לצפות בפרק זה כאן :
ומכיוון שהיא ידועה כל כך היום לפחות בחוגים פמיניסטיים של חוקרי ספרות קדומה זה הזמן להיזכר בסיפור המודרני הראשון שהופיע על חייה כשעודלא היה ידוע שהיא המשוררת הקדומה מכולן.
וסיפור זה הופיע במקור גם בעברית.
לפניכם סיפור היסטורי על הילדה-נסיכה האכדית אנהדואנאה שתורגם לעברית בשנות השישים. הדבר המדהים בסיפור זה הוא שכשהוא נכתב המחברת דורותי מרגרט סטיוארד( 1889-1963) לא ידעה דבר על הדברים שבגללם תתפרסם ילדה זאת שהתגלה לאחר שסיפור זה נכתב שהיא המשורר הראשון של המין האנושי מכל מין ששמה ידוע.
כל מה שהיה ידוע עליה בעת שהסיפור נכתב היה שאנהדואנאה הייתה נסיכה אכדית בתו של סרגון הגדול וכוהנת לאל הירח.
דורותי מרגרט סטיוארד התפרסמה כמשוררת וכותבת סיפורים היסטוריים לנוער ונודעה כמי שנהגה לכתוב סיפורים על ילדים וילדות לאורך הדורות.באיזה שהוא מקום ברשת כתוב שהיא נפטרה רווקה כלומר שעד שכמה שידוע לא היו לה ילדים משלה.
אנהדואנאה הייתה ידועה בשנות ה-40 כאשר חובר עליה סיפור זה הודות לתיאור שלה מ-1928 בידי הארכיאולוג ליאונרד וולי. שחשף את קיומה ההיסטורי
( ייתכן שהסיפור של סטיוארד אף פורסם לראשונה עוד שנים קודם לכן בספר משנות השלושים The Girl Through the Ages (1933 שנים מעטות לאחר פרסום המידע על הכוהנת הקדומה בידי וולי.)
בכל אופן כאשר הסיפור חובר עוד לא היה ידוע וגם לא למחברת שאנהדואנאה הייתה המשוררת הראשונה של המין האנושי ששמה ידוע.
זה נודע רק ב-1958 כאשר אדם פלקנשטין פירסם את המאמר הראשון עליה
Falkenstein, A., "Enhedu'anna, Die Tochter Sargons von Akkade," Revue d'Assyriologie et d'archéologie orientale, Vol. 52, No. 2 (1958), pp. 129–131 (in German). JSTOR link.
וב-1968 פורסם הספר הראשון עליה ועל יצירתה.
(Hallo, William W. and Van Dijk, J.J.A., The Exaltation of Inanna, Yale University Press (1968).
אבל…..המחברת דורותי מרגרט סטיוארד מתארת כיצד הנסיכה הקטנה לומדת לקרוא ולכתוב ,דבר שלא היה מובן כלל וכלל מאליו בשנת 1941 ואולי היה ניחוש מקורי שלה.
הסיפור הופיע במקור בספר : A child day through the ages ׂ1941
הספר פורסם בתרגום עברי בסביבות 1970 בידי יצחק לבנון אבל יש להניח שהעורך והמתרגם של הספר יצחק לבנון לא היו מודעים לפרט הלא קטן בלל שהגיבורה היא המשוררת הראשונה הידועה של המין האנושי.
הפתיחה לספר החמישי והאחרון בעברית על מודסטי בלייז" "חגורת צניעות ".
מודסטי בלייז היא הסוכנת החשאית הידועה ביותר בספרות העולמית , גיבורת קומיקס מפורסמת שהפכה לגיבורת ספרים מצליחה מאוד ,דבר שנדיר שהוא קורה אבל קרה במקרה שלה.
המדובר בילדה פליטה שהפכה לעבריינית על ראעש חבורה מסוכנית ביותר .ואז כששוב לא הייתה זקוקה לכסף החליטה לשנות הכל ולהפוף לסוכנת חשאית למען הממשלה הבריטית והעולם החופשי.
ומאז היא נאבקת באיומים שונים על שלום העולם.
לצידה נמצא תמיד ידידה שותפהע להרפתקאות ואיש סודה ( אבל בהחלט לא המאהב שלה ) וילי גארוין ,אדם שהתבסס במראה החיצוני על השחקן הלא כל כך ידוע בתחילה של מייקל קיין.
היוצר שלה פיטר או'דונל סופר קומיקס שהתפרסם הודות לסידרת קומיקס מדעית בדיונית על גיבור על "גארט" שנאבק בפשע וברשע בזמן ובמרחב, ביסס אותה על דמות מעיבוד קומיקס שלו לספר של ג'ימס בונד "דוקטור נו".ב-1960.
אודונול יצר את דמותה של הסוכנת החשאית מודסטי בלייז, “התשובה הנשית כמעין שילוב של ג’יימס בונד בסיפור והנערה היפה והאמיצה שאותה הוא פוגש במהלך הסיפור.
מודסטי בלייז עם וילי גארוין כפילו של שחקן הקולנוע מייקל קיין
אודונל כתב לאורך השנים בין שנת 1963 ל-2002 86 סיפורי קומיקס על מודסטי בלייז סך הכל.
בנוסף היו 13 ספרי פרוזה ( כמה מהם קובצי סיפורים קצרים ) על מודסטי בלייז בין 1965 ו-1996 שאותם כתב אודונל במקביל לסיפורי הקומיקס.
ב-1965 החליטו להפוך את הקומיקס המצליח לסרט קולנוע .. בסרט כיכבו מוניקה ויטי וטרנס סטמפ.
אודונל רצה כמובן שמייקל קיין יגלם את הדמות של וילי גאראוין בסרט על מודסטי בלייז. אבל משום מה זה לא הסתייע . מייקל קיין בדיוק אז גילם את הדמות של סוכן חשאי אחר הארי פלמר על פי ספרי לן דייטון .והזמנים שלו לא הסתדרו עם זמני הפקת הסרט למרות שהוא ללא ספ]ק התאים לשחק בו.
.ולאחר מכן הוא כבר לא היה בגיל המתאים לגלם את וילי גארוין.
אני חושד שמייקל קיין טיפוס עקשן ומרדני לא בדיוק התלהב לגלם את הדמות של וילי שמקבל פקודות מאישה ואולי מערכת היחסים המנוזרה בין מודסטי ווילי לא מצאה חן בעיניו והעדיף תמיד את הארי פלמר המרדני. גם אם לא אמר זאת מעולם בפה מלא ולמרות שהפנים של וילי גארוין הם פניו.
פיטר אודונל כתב תסריט לסרט זה אבל זה נדחה בידי המפיקים שיצרו סרט עם תסריט של מישהו אחר.אודונ'ל חרק בשיניו על העלבון ועיבד את התסריט לספר בפרוזה שהפך לרב מכר ולראשון בסדרת ספרים מצליחה.
בסיפור המסיים בפרוזה הוא סיפר על מותה של הגיבורה כתוצאה ממחלה (!)
בסדרת הקומיקס הוא ריחם עליה ורק סיפר על הפרישה שלה ושל ידידה וילי גארוין מההרפתקאות לפנסיה אי שם.
ובכך הסתיים סיפורם של מודסאטי בלייז ווילי גארוין
חמישה מהספרים הופיעו בעברית בשלוש הוצאות ספרים שונות.
רשימת הספרים בעברית על מודסטי בלייז.
מודסטי לא הייתה פופולארית בעברית. ב ווד'אי לא כמו ג'ימס בונד שמספריו תורגמו כולם. כולם תורגמו עליה רק חמישה ספרים.
בשלוש הוצאות ספרים שונות.
יש להניח שהקורא העברי לא התלהב מהג'ימס בונד הנשית.
מודסטי בלייז תירגם: אריה חשביה.ספרי שין שין שין הוצאת שוקן 1966
לוציפר הוא צעיר יפה תואר ומופרע בנפשו, אשר נוצל ניצול מחפיר על ידי רשת של סחטנים בינלאומיים שמשתמשים ביכולות החיזוי המדהימות שלו.לחזות את מותם של אנשיםועם יכולת זאת הם פותחים במבצעי סחיטה. עד שיכולות אלו החלו להיכשל והסחטנים נאלצו לברר מדוע בעזרתו של מדען ידיד טוב של מודיסטי בלייז. . בצאתה למלחמה ברשת זו היה על מודסטי להפעיל את כל סגולותיה-הן כאישה חושנית והן כסוכנת חשאית השולטת בג'ודו, באקדח, בפגיון, באלה ואפילו בקשת וחץ.
מהדורות זרות :
המוות אורב בסהרה מודסטי בלייז בפעולה, תרגם ח.בן יצחק , סדרת מסתורין, מספר 324 , הוצאת מזרחי , 1972.
A TASTE FOR DEATH 1969
מודסטי ווילי יוצאים לחפש אוצר קדום תוך מאבק בשני נבלים מיפלצתיים.
במסגרת בלוג זה ובמסגרת מגזין התרבות שאני עורך "יקום תרבות" אני מתכוון להעלות ברשת את המיטב של הז'אנר הספרותי הנשכח מעט היום אבל חשוב ומעניין של הסיפור הקצר וגם הארוך ( מה שמכונה בלועזית "נובלטה" ו- "נובלה ") התנ"כי וההיסטורי.דהיינו הסיפורים המתרחשים ועוסקים על רקע אירועים מהתנ"ך וימי בית שני וגם תקופות שלאחר מכן.
הז'אנר שהוא הניגוד והמקביל לז'אנר סיפורי המדע הבידיוני המתרחשים בתקופות עתיד ובעולמות אחרים שרבים מהם פירסמתי גם כאן.
היגיע הזמן להחזיר לתודעה הציבורית גם סיפורים מז'אנר זה.
כמה מהסופרים היותר טובים של הספרות העברית ,וגם כמה מהפחות ידועים עסקו בז'אנר זה ,יוצרים כמו: דוד פרישמן ,אשר ברש, יעקב חורגין ,יצחק שנהר שנברג, שאול טשרניחובסקי ,ח.נ.ביאליק, דב קמחי,ש.בן ציון ,יעקב רבינוביץ,י.ל.ברוך,שלום אש, יוסף אריכא ,יוסף חנני ,משה שמיר,יגאל מוסינזון, נתן שחם ,מתי מגד,ניסים אלוני , יעקב אשמן ,עמוס קינן שולמית הראבן ,גיל הראבן וגם אחרים.
בסיפורים אלו הם יצרו מחדש תקופות שונות בימי המקרא ובימי בית שני וגם תקופות אחרות בתולדות ישראל.
מהם שהיו מדוייקים מאוד בתיאוריהם את העבר והסתמכו על מיטב המחקרים בזמנם ,אחרים כלל לא
.ועדיין יצרו רושם משכנע של העבר.ואפילו הפלא ופלא ,סיפור טוב.
הרוב המוחלט של הסיפורים האלו נשכחו גם בגלל השפה הקשה מאוד שבה נכתבו שהפכו אותם ללא קריאים ( לפעמים קשה הרבה יותר מהשפה המקראית המקורית שעליה הסתמכו הסופרים).חלקם יש להודות היו חסרי ערך מבחינה ספרותית ולא ניתנים כיום לקריאה רק בגלל זה.
אבל היו גם כמה טובים ואף טובים מאוד.ואת אלה ראוי להחזיר לתשומת לב הקוראים גם אם הם קשים לקריאה כיום.
היגעתי אם כך למסקנה שהיגיע הזמן להקים לתחייה את הז'אנר הנשכח הזה ותקוותי שיקומו סופרים צעירים שיעסקו גם הם בכתיבת סיפורים על תקופות עבר ויקימו לתחייה את הז'אנר.
כך שבעתיד הלא רחוק אעלה רבות יצירות אלו ברשת עם הקדמות שלי על הסיפורים ואמינותם או חוסר אמינותם ההיסטורית אן הספרותית.
.ואם יש בין הקוראים שעוסקים בכתיבת סיפורים כאלו. אתם מוזמנים לשלוח לי לפרסום.
אז לפניכם כעת אחד הסיפורים המעולים בז'אנר שעוסק בתקופה שכמעט לא עסקו בה בכלל בספרות היפה העברית ,ימי ירבעם ורחבעם בתקופת מסע הפלישה של פרעה שישק לארץ ישראל.
הרוב המוחלט של הסיפורים והיצירות על ירבעם ורחבעם "כמו "אכזר מכל המלך " של ניסים אלוני " ו"מלכים ג'" של יוכי ברנדס עוסק בתקופה של חלוקת הממלכה המאוחדת וראשית המאבק בין השניים ולא ממשיכים מעבר לכך.
מסיבה טובה : הסופרים לא רוצים לעסוק בדמות של ירבעם "הרשע " המתואר בספר מלכים.
יש שני יוצאי דופן בלבד סיפור של שלום אש בשם "הנביא מיהודה" ( שבכלל תורגם מיידיש)העוסק במאבקו של נביא מיהודה במלך ירבעם
. והסיפור "זמרת הארץ" שלפנינו העוסק במלכים ירבעם ורחבעם ופרעה שישק הפולש לארץ ישראל.
הוא ממיטב היצירות של הז'אנר של הסיפור ההיסטורי העברי ולמרות שהסיום שלו הוא ידוע וברור מראש הסופר עדיין מצליח להפתיע עימו את הקורא.
פרעה שישק
כתובת הפרעה שושנק הראשון על מסעו לארץ ישראל.במרכז הכתובת האל המצרי אמון
מסע פרעה שישק לארץ ישראל במאה העשירית לפה"ס הוא האירוע הראשון המוזכר בתנ"ך שיש לו תיעוד היסטורי חוץ תנכי..כתובת של פרעה שושנק הראשון שהוא שישק המתאר את מסעו לארץ ישראל.
שושנק הראשון הנ"ל היה לוחם לובי שעלה לגדולה במצרים והשתלט על המדינה והכריז על עצמו כפרעה ויצר שושלת חדשה.השושלת ה-22 .
תמונות ברשת של פרעה מצרי.יש שמייחסים אותן לשושנק הראשון.
שער שנבנה בידי פרעה שושנק הראשון הוא שישק במקדש האל אמון ב'קרנק עם הכתובת המספרת על מסעו לארץ ישראל.
כתובת פרעה שושנק הראשון .רושמת יותר מ15 שמות מקומות וקבוצות שפרעה כבש. ירושלים אינה בינן.
תיאורים של הקבוצות והישובים שנכבשו בידי פרעה שושנק הראשון בעת מסעו לארץ ישראל.
רשימת המקומות שאליהם היגיע שושנק הראשון בארץ ישראל והוא מונה 187 מהם ברשימה שלו.
אמנם משום מה הכתובת לא מזכירה כלל את ירושלים וגם לא את המלכים ירבעם ורחבעם .ולכן קמו עוררים על הזיהוי של פרעה שושנק עם פרעה שישק המוזכר בתנ"ך הם טוענים שפרעה שישק המוזכר במקרא הוא בעצם מישהו אחר לגמרי פרעה תחותימס השלישי או פרעה רעמסס השני.
יש שטוענים שהפרעה שושנק שיצר את הכתובת חי במאה התשיעית לפני הספירה בערך בימי שושלת בית עומרי ולכתובת שלו אין שום קשר לפרעה שישק התנ"כי שתקף את רחבעם במאה העשירית לפני הספירה.
וזה גם אומר שכל התארוך של האירועים שמתוארים בתנ"ך צריך להשתנות במאות שנים.
אבל רוב הארכיאולוגים מקבלים את הזיהוי של שישק הפרעה של ימי ירבעם ורחבעם עם שושנק הראשון היום ללא עירעור.
פסל ספינקס בדמות פרעה שושנק ,אולי פרעה שושנק הראשון ( ואולי לא. היו כמה פרעונים בשם זה .עם זאת מכיוון שמוזכר רק השם "שושנק" זה דווקא סביר שזה היה הראשון שעוד לא היה צורך לציין מספר לצד שמו).נמצא במוזיאון ברוקלין
מתי בדיוק התקיים מסע פרעה שישק לארץ ישראל ? רוב הארכיאווגים מעריכים שזה היה בסביבות שנת 924 או שנת 925 לפני הספירה פלוס או מינוס.
"על פי הכרונולוגיה המקראית היחסית (סדר המלכים וזמן שלטונו של כל אחד מהם), כשהיא מסונכרנת עם מקורות המזרח התיכון הקדום (למשל קרב קרקר), רחבעם וירבעם עלו לשלטון ב- 930-940, תלוי אם יש קו-רגנציות ( שלטון משותף עם שליט קודם ). הרגשת הבטן שלי היא שהמספרים הפנים מקראיים די טובים (כמובן לא לדוד ושלמה שם המספרים טיפולוגיים). חידה: איך ידע עליהם מחבר ספר מלכים ללא כתיבה רצופה במשך השנים. תשובתי: כתיבת במלכים החלה בישראל במחצית הראשונה של המאה ה- 8, כלומר לא כה רחוק מן ההתחלה, והיא נועדה לקדם אג'נדות צפוניות.
עוד חידה: הרי אם מתבוננים בראשית ישראל ויהודה מן הפרספקטיבה של המשך הארוך, הרי שנמשכת חלוקת ההר המרכזי בין שני מרכזי שלטון: ירושלים ואזור שכם. ובכל זאת, מדוע יקומו להן שושלות חדשות בשני המקומות פחות או יותר בעת ובעונה אחת? כאן נכנס ידידנו שושנק I (שישק). אני סבור שרחבעם וירבעם בצורה זו או אחרת קשורים במסע המצרי. אפשר שעלייתם הם תולדה של המסע – הסדרים חדשים שערך שושנק בא"י. אבל לך תוכיח…
ברור שמסע שישק אירע במאה ה- 10 לפסה"נ. אבל מתי בדיוק במהלכה של אותה מאה קשה לקבוע. ראשית, הידע אודות שנות המלוכה של המלכים מן השושלות 21 ועד 27 או 26 במצרים בעייתי. לכן הוצעו לידידנו שישק תאריכים "גבוהים" ו"נמוכים". שנית, לא ממש ברור אם המסע אירע בראשית ימיו או מאוחר יותר. ולבסוף, לא ברור אם הוא ערך רק מסע אחד, או שהיו יותר. לכן הייתי אומר שכמעט כל שנה במרחב הזמן שבין אמצע המאה ה- 10 (ואפילו מעט מוקדם יותר) ועד שנות העשרים שלה אפשרי."
עד כאן פינקלשטיין.
למרות חשיבות המסע של פרעה שישק היסטוריה של ארץ ישראל כאירוע הקדמון ביותר בתנ"ך שיש לו ( ככל הנראה ) תיעוד חוץ מקראי יש מעט מאוד תיאורים שלו בספרות היפה ובתרבות.
פרעה שישק מוזכר אמנם בסרט הראשון על הארכיאולוג אינדיאנה ג'ונס "שןדדי התיבה האבודה " בבימויו של סטיבן שפילברג כמי שלקח את ארון הברית מבית המקדש למצרים לעיר טאניס בשנת 980 לפה"ס ( לכאורה טעות גסה,רוב הארכיאולוגים כיום מסכימים שהמסע התקיים רק עשרות שנים לאחר מכן אבל יכול להיות שבשנות ה-30 כאשר הסרט מתרחש זה אכן היה התיארוך של האירוע ולכן אין כאן בעצם שגיאה) .ואינדיאנה ג'ונס יוצא לשם לבקשת ממשלת ארה"ב בעקבות סוכנים נאציים.
אבל מלבד זאת יש רק סיפור אחד ויחיד שעוסק במסע זה.סיפורו של יצחק שנהר -שנברג " ( 1902-1957) "זמרת הארץ".
וזהו סיפור מעניין ביותר. למעשה זוהי קלאסיקה של הסיפור העברי המקראי.
יצחק שנהר -ויקיפדיה.
יצחק שנהר מתרגם מעולה וכותב פרוזה מהחשובים בדורו וכותב כמה פזמונים מעולים ואהובים עד היום ,היה גם אחד מגדולי הכותבים של סיפורים תנכיים בספרות העברית החדשה.
"זמרת הארץ”, מתאר את המצור ואת שוד אוצרות בית המקדש בירושלים בידי הפרעה המצרי שישק, בימי רחבעם בן שלמה במאה העשירית לפנה”ס, זמן קצר לאחר חלוקת הממלכה המאוחדת לשתי מדינות מסוכסכות. הסיפור מכיל תיאור חי של ירבעם בן נבט, וגם של פרעה שישק ,כאשר ירבעם בא להתרפס בפני הפרעה המצרי העסוק בענייני ממלכתו ושל רחבעם.
הסיפור הוא יוצא דופן בסיפורת התנ"כית-היסטורית של שנהר בכך שהדמויות הן כולם מלכים − רחבעם מלך יהודה, ירבעם בן נבט מלך ישראל ושישק פרעה מצרים − וכולם מבצעים מעשים בעלי השלכות חובקות עולם הנושאים משמעות היסטורית.
הסיפור פורסם ב-1947 אני מניח שהוא נכתב באמצע שנות ה-40 ויש להניח שהסופר כשכתב אותו חשב על הפלישה של הנאצים בפיקוד רומל למצרים ומאבקם של הנאצים והבריטים במלחמת העולם השנייה.
מה שמתואר שם הוא בבירור גירסת המאה העשירית לפני הספירה של מלחמת העולם השנייה.
הסיפור הוכר בזמנו באחד הסיפורים התנכיים המודרניים הבולטים ביותר ופורסם בכמה אנתולוגיות של סיפורים תנכיים.
במקור זמרת הארץ" –
הופיע ב:
כתב העת " גליונות,כ' תש"ז ,1947 עמ' 166-179
הופיע גם ממש במקביל בקובץ הסיפורים של יצחק שנהר
מאז ומקדם / ירושלים : שוקן, תש"ז 1947
לאחר מכן הסיפור הופיע שוב ממש במקביל בשתי אנתולוגיות שונות בהוצאות שונות של יצירות ספרות עכשוויות המבוססות על התנ"ך.
אנתולוגיה מקראית : התנ"ך בראי הספרות העברית החדשה / ערוך בידי גדליה אלקושי תל-אביב : דביר, תשי"ד 1953
אנתולוגיה תנ"כית : מבחר היצירה העברית בשיר, בסיפור ובאגדה על נושאים תנ"כיים / כרך ג) התפלגות הממלכה – שיבת ציון.[ליקטו: מ' רבינוביץ, צ' ירדני ; ערך – ב"י מיכלי] תל אביב : מסדה, 1954
סיפורי יצחק שנהר. כרך ב). מהארץ אל הארץ. — מסיפורי ירושלים. — זמרת הארץ ירושלים : מוסד ביאליק, תש"ך 1960.
לאחר מכן הסיפור נשכח.
עד עכשיו.ואני מפרסם אותו שוב באדיבותו של מר יוסף שנהר.ובהמשך אפרסם עוד מסיפוריו התנכיים המעולים של יצחק שנהר.
עוד רשימה בסדרה שלי על ההופעות של דמויות תנכיות שונות ביצירות ספרות תיאטרון קולנוע וטלוויזיה לאורך הדורות בשפה העברית וגם בשפות אחרות.ראו רשימה שלה בקישורים בסוף.
והפעם סקירה על ההופעות המועטות מאוד בספרות ובתיאטרון של צמד מלכים מאוד לא סימפטיים.
למעשה הכי פחות סימפטיים בתנ"ך .
ירבעם ורחבעם
האחד הוא האיש שהוא ללא כל ספק המטומטם ביותר בתנ"ך כולו ,ללא כל מתחרים. רחבעם בן שלמה בן דוד , האיש שבטימטומו הביא לחורבן מלאכת החיים של סבו דוד ואביו שלמה והביא לפילוג ממלכות ישראל ויהודה.
והשני המלך השנוא ביותר על עורכי התנ"ך אפילו יותר מאחאב בן עומרי בעלה של איזבל ,ירבעם בן נבט מפלג הממלכה המאוחדת.האיש שהקים בבית אל מקדש סביב פסל עגל זהב.
פשע נורא בעיני מחברי ספר התנ"ך.
אם נרצה המלך הרשע ביותר בתנ"ך.
אבל מה עדיף להיות רשע או מטומטם?
המלך האידיוט רחבעם
ירבעם בן נבט שליח שבטי ישראל מתעמת עם המלך הצעיר והטיפש רחבעם בן שלמה בשכם
המלך רחבעם מראה לשליחי השבטים את אצבעו ומסביר שהיא עבה ממותן אביו שלמה . ציור קיר שצייר הנס הולביין הצעיר באולם המועצה של העיר באזל בשנות העשרים של המאה ה-16 מטרת התמונות על רחבעם הייתה להזכיר לאנשי המועצה את הצורך בשלטון טוב ויעיל ועל מנת שלא יגמרו כמו רחבעם.
עוד ציור של התנהגותו המחוצפת של רחבעם כפי שהיא נראית מהחזית. צייר הנס הולביין הצעיר Hans Holbein the Younger באולם המועצה של באזל להזכיר לחברי המועצה מה עלול להיות גורלם אם יתנהגו כמו רחבעם.
לזכותו של רחבעם אפשר להגיד שבשלב מסויים המלך האידיוט גם ידע לקבל ייעוץ טוב מנביא שמעיה:לא לתקוף את ממלכת ישראל של ירבעם. אם היה עושה זאת יש להניח שהיה מושמד, שהרי ממלכת יהודה הייתה קטנה וחלשה ממלכת ישראל החדשה שבה היה מספר אוכלוסין גדול בהרבה והייתה מפותחת הרבה יותר, מיהודה המדברית.
ירבעם בן נבט המרדני והתקיף עושה רושם ברור של אדם חזק לעין ערוך מרחבעם המפונק והאידיוט. הוא היה מנצח בכל מלחמה בינהם.
מתי בדיוק חיו ירבעם ורחבעם ?
פרופסור ישראל פינקלשטיין ההיסטוריון של ממלכת ישראל שכתב ספר על הנושא ב-2013 מעריך בראיון עימי ש:
"לפי הכרונולוגיה המקראית היחסית (סדר המלכים וזמן שלטונו של כל אחד מהם), כשהיא מסונכרנת עם מקורות המזרח התיכון הקדום (למשל קרב קרקר), רחבעם וירבעם עלו לשלטון ב- 930-940, תלוי אם יש קו-רגנציות. הרגשת הבטן שלי היא שהמספרים הפנים מקראיים די טובים (כמובן לא לדוד ושלמה שם המספרים טיפולוגיים). חידה: איך ידע עליהם מחבר ספר מלכים ללא כתיבה רצופה במשך השנים. תשובתי: כתיבת במלכים החלה בישראל במחצית הראשונה של המאה ה- 8, בערך בימי ירבעם בן יואש כלומר לא כה רחוק מן ההתחלה, והיא נועדה לקדם אג'נדות צפוניות
עוד חידה: הרי אם מתבוננים בראשית ישראל ויהודה מן הפרספקטיבה של המשך הארוך, הרי שנמשכת חלוקת ההר המרכזי בין שני מרכזי שלטון: ירושלים ואזור שכם. ובכל זאת, מדוע יקומו להן שושלות חדשות בשני המקומות פחות או יותר בעת ובעונה אחת? כאן נכנס ידידנו ששונק I (שישק). אני סבור שרחבעם וירבעם בצורה זו או אחרת קשורים במסע המצרי. אפשר שעלייתם הם תולדה של המסע – הסדרים חדשים שערך ששונק בא"י. אבל לך תוכיח…
אלי: מתי בדיוק התקיים מסע שישק שהוא הבסיס לכל כרונולוגיה של המלוכה בישראל וביהודה ?
פינקלשטיין: ברור שמסע פרעה שישק אירע במאה ה- 10 לפסה"נ. אבל מתי בדיוק במהלכה של אותה מאה קשה לקבוע. ראשית, הידע אודות שנות המלוכה של המלכים מן השושלות 21 ועד 27 או 26 במצרים בעייתי. לכן הוצעו לידידנו שישק תאריכים "גבוהים" ו"נמוכים". שנית, לא ממש ברור אם המסע אירע בראשית ימיו או מאוחר יותר. ולבסוף, לא ברור אם הוא ערך רק מסע אחד, או שהיו יותר. לכן הייתי אומר שכמעט כל שנה במרחב הזמן שבין אמצע המאה ה- 10 (ואפילו מעט מוקדם יותר) ועד שנות העשרים שלה אפשרי.
לדעת פינקלשטיין לא ברור בכלל שהיו קשרים מיוחדים כלשהם בין ירבעם ורחבעם מלבד זה ששתי הממלכות גבלו זו בזו.הוא חושב שממלכות ישראל ויהודה היו ממלכות נפרדות לחלוטין וספק רב מאוד אם היו מאוחדות אי פעם כך שחלק גדול מהסיפור בתנ"ך על השניים הוא מומצא.
יצירות הספרות וגם האמנות על ירבעם ורחבעם ופרעה שישק הן מועטות מאוד .אפשר לספור אותן על פחות מאצבעות שתי ידיים.
ברור שרחבעם נכדו של דוד שהביא לחלוקת הממלכה המאוחדת ויריבו הגדול ירבעם שמרד בשלמה ולבסוף הביא לחלוקת הממלכה ולהקמת ממלכת ישראל ,הציתו את הדמיון הספרותי והתרבותי הרבה פחות מהסבא דוד מ והאבא של רחבעם,שלמה שיצרו ממלכה מאוחדת ושלטו בה בגאון ובהצלחה.
רחבעם נראה תמיד כסמל הטימטום המלכותי. האיש שבמו פיו הביא לחלוקת ארצו. אדם כזה לא עורר יוצרים לעסוק בו.
ירבעם לא נראה טוב יותר.יש להניח שהעובדה שירבעם יצר לפי ספר מלכים את פולחן העגלים בישראל ונחשב לאחד המלכים החוטאים והמחטיאים ביותר גרמה לחוסר התלהבות מדמותו בספרות העברית החדשה למרות שנאבק ברודנות של שלמה.אבל מבחינת ספר מלכים הפך לרודן בפי עצמו.
בתקופת ההשכלה למשל לא חוברה שום יצירה על ירבעם ורחבעם אם כי חוברו כמובן רבות על דוד ועל אליהו והמלך אחאב.
מבין היצירות המועטות בעברית על ירבעם ורחבעם הרוב המוחלט עוסקות בירבעם בימי שלמה המלך ומגיעות לשיאם ולסיומם במאבק בין ירבעם ורחבעם בשכם שהביא לחלוקת הממלכה ולעלייתו של ירבעם לשלטון כמלך ישראל הראשון.
אבל כמעט כולן נעצרות בזה ואינן ממשיכות למלכותו של ירבעם ולמלכות רחבעם ,עם יוצאי הדופן של הסיפור של יצחק שנהר "זמרת הארץ "( 1947 ) היצירה היחידה שמתארת את מסע פרעה שישק לארץ ישראל אירוע בעל חשיבות היסטורית מונומנטלית.
וגם סיפור של שלום אש "הנביא מיהודה"העוסק במפגש של המלך ירבעם עם נביא אמת מיהודה ותוצאותיו הטראגיות.אבל הסיפור הזה בכלל תורגם מיידיש.
ירבעם והנביא מיהודה
גם סופרים סימפטיים לירבעם כמו ניסים אלוני משה ישי ויוכי בראנדס העדיפו לא לתאר את ימי מלכותו כאשר יצר בישראל את פולחן העגלים לאל ובכך השחית את האמונה המונותאיסטית של הממלכה. לפחות לגירסת ספר מלכים.
jeroboam's idolatry, 1 Kings 12: 25-33, illustration from a Bible card published 1904 by the Providence Lithograph Company
אכזר מכל המלך
היצירה בולטת מכל על ירבעם היא המחזה הקלאסי של ניסים אלוני "אכזר מכל המלך ". שהוצג כמה פעמים על במותינו וזהו אחד המחזות התנכיים הגדולים של הספרות העברית והבמה העברית.
הוא הוצג לראשונה בתיאטרון "הבימה " בבימויו של שרגא פרידמן ב-1953.הצגת בכורה הייתה ב-19 בדצמבר 1953; מספר הצגות: 57.
העלילה מתרחשת בימים שלאחר מות המלך שלמה בן דוד. הגיבור של המחזה הוא ירבעם בן נבט זה התנ"ך והמסורת מוקיעים אותו כמי שחטא והחטיא את ישראל. אולם ירבעם של ניסים אלוני הוא דמות חיובית ,מדינאי שוחר שלום וקידמה חברתית. הוא איש העם העומד בראש המרד נגד המלך רחבעם ששואף להמשיך במדיניות הדיכוי החברתי של המלך שלמה.
ירבעם ששהה במשך שנים במרכז העולם תרבותית ומדינית במצרים אצל פרעה שישק הוא איש הבקיא בהלכות העולם הגדול ומטרתו העיקרית היא להרחיב את אופקיהם של בני עמו.הוא יוצא כנגד לאומיות צרה ולאומנות צרת אופקים ,נגד פנטיות דתית נגד מלחמה ושפיכות דמים שללא צורך.הוא מבקש מחר של שלום עם השכנים שמסביב ואותו מבטאת המקהלה במחזה הקוראת למלך רחבעם "תן שלום…תן לחם ..תן שמחה המלך!"
המחזה אכן עורר זעם אחד המבקרים ציין כי "ממלכת ישראל בלי זוהר מלכות זרה לרוחנו הלאומית ". עיתון דתי מחה נגד "חילול הקודש במחזה"
הוא נכתב בסגנון שהיה לו צלצול מקראי אך היה מודרני לחלוטין.והפגין את כשרונו הבולט של המחבר הצעיר להבעה לירית .אין ספק שהוא עלה על כל מחזה מקורי אחר שהוצג בישראל בשנות החמישים והקנה לניסים אלוני מיידית את המעמד "מחזאי המבטיח ביותר של התיאטרון העברי".
צפו בגירסת סטודיו ניסן נתיב של המחזה הקלאסי על ירבעם וירחבעם
]בבימוי כלנית שרון
היצירה החשובה השנייה על ירבעם ורחבעם היא "הסיפור של יוסף שנהר "זמרת הארץ "שתורגם גם לאנגלית וזהו אחד הסיפורים התנכיים המודרניים המשובחים של ספרותנו.
ואותו אפשר למצוא בבלוג זה כחלק מפרוייקט פירסום סיפורים תנכיים והיסטורים עבריים ישנים וקלאסיים.
נספח אכזר מכל המלך: רשימת היצירות על ירבעם ורחבעם בספרות והתרבות העברית :
בספר דברי הימים ספר מהתקופה הפרסית ההלינסטית או לפי המחקרים החדשים ביותר מהתקופה החשמונאית מצוינים שני ספרים שעסקו בפירוט בימי ירבעם ורחבעם .
וְדִבְרֵי רְחַבְעָם, הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרוֹנִים–הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדּוֹ הַחֹזֶה, לְהִתְיַחֵשׂ; וּמִלְחֲמוֹת רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם, כָּל-הַיָּמִים."(דברי הימים ב' יב' 15).
על פי הכתוב כאן החוזה עדו כתב את דברי ימי שלמה המלך ובנו רחבעם ונכדו אביה (או אבים ) מלכי ממלכת יהודה הראשונים ואת דברי ימי ירבעם בן נבט מלך ממלכת ישראל הראשון שמרד ברחבעם בן שלמה ,וכנראה תיעד ואת המלחמות בינו ובין המלכים רחבעם ואביה בשלושה ספרים ששמותיהם היו : 1. חזות יעדי ( קרי "יעדו" ) החוזה על ירבעם בן נבט " שלפי המסופר עסק גם בדברי שלמה הראשונים והאחרונים ( דברי הימים ב' פרק ט' פס' כט) . 2 "דברי שמעיה הנביא ועדו החוזה "להתיחש ומלחמות רחבעם וירבעם כל הימים " ( דברי הימים ב' פרק יב' פסוק יט) אולי המדובר כאן בשני ספרים נפרדים של שני כותבים שונים .וספרו של עדו נקרא "דברי עדו החוזה". אבל יש החושבים שדברי עידו ושמעיה היו ספר אחד ולא ספרים נפרדים.
יש להניח שהמדובר בספרים מאוחרים ביותר מהתקופה הפרסית או ההלניסטית.
על הביוגרפיות המאוחרות האלו שכנראה היו בדיוניות ראו במאמר של חיים מזר ושלי כאן :
על עידו החוזה שלו יוחס אחד מספרים אלו שאולי נקרא "מדרש הנביא עדו ראו כאן.
כדאי לציין כאן שיש הבדלים משמעותיים בין המקור העברי בתנ"ך של ספר מלכים בתיאורו את מרד ירבעם ובין תרגום השבעים לתנ"ך ליוונית שמביא שתי גירסאות שונות לסיפור ירבעם אחת מהן שונה מהגירסה בעברית.ולפיה ירבעם לא השתתף במפגש זקני ישראל עם רחבעם .אלא פתח במרד לאחריו.
אני מציע שהגירסה השונה הזאת של תרגום השבעים התבססה ישירות על ספר מאלה שצויינו למעלה או ספר מקביל לו מהתקופה ההלניסטית על חיי ירבעם ורחבעם שהיגיע לידי המתרגמים והם החליטו לשלב את המסופר בו בתרגום שלהם לספר מלכים.
לאחר מכן פורסם מעט מאוד על ירבעם ורחבעם.
במדרשים עוסקים בירבעם כסמל למלך רשע.
בתקופת ההשכלה למשל לא עסקו בהם כלל .
רק בראשית המאה העשרים חזרו אליהם.
א.י. בוך אשמדאי : או: פשע ירבעם בן נבט במלך שלמה, בשנים עשר מחזות... /– ניו יארק : דפוס ראזענבערג, 1911.
שלום אש"הנביא מיהודה ( תרגום מיידיש )
הנביא מיהודה – תרגם י.ד
מולדת ו' תרע"ד 1914 עמ' 135-145
אנתולוגיה תנכית כרך ג'
אשכולות
סיפור על ימי ירבעם בן נבט ונביא הנאבק בו.
מיכה יוסף בן גוריון ברדיצ'בסקי התעניין מאוד בדמות של ירבעם בן נבט "גיבור החיל" כאבי אבות כל הכופרים והמורדים בתנ"ך
הוא כתב עליו כמה סיפורים קצרצרים.
"אחרי ימי שלמה" :"קרעים"
"המרד "
"בית אל
"צדיק ורשע"
שלושה סיפורים אגדיים קצרים על ירבעם בן נבט שהם פי יצירתו של בן גוריון שדווקא העריך מאוד את ירבעם בן נבט.
ויאהב המלך שלמה את בת-פרעה ויבנה לה בית מיוחד. ותרב משאת בת-מלך זו מכל המשאות ותקצר על-ידי זה גם עבודת בית-אלהים.
מפתחות הבית היו מונחים תמיד תחת מראשותי המלך, והיה קם בבוקר ומוסרם בעצמו לכוהנים והלויים; והם היו פותחים את הבית והולכים ומקריבים את התמיד של שחרית. ויהי לעת זקנתו, עשו בחדרו כמין פרוכת של זהב, ובה נקבעו כוכבים ומזלות. והיו מאירים כבליל; והיה כאשר השכים בבוקר, חשב כי עוד לא בא היום. כה נתאחר קרבן האל יום יום. וירגנו הכוהנים והלויים באהליהם.
ואז גר בירושלים איש מהר אפרים, ושמו ירבעם בן נבט; והוא גיבור-חיל ופקיד על כל בית-יוסף. וירא כי לב העם אינו נוטה עוד אחרי מלכו, ויתאזר עוז, ויקבוץ אלף איש מבני שבטו וידפוק על דלת בית-המלך, כי ישן, ולא יכלו על ידו לבוא בית-אלהים, ויקרא: עורה, למה תישן ותשבית עבודת בית-אלהינו? ויחר אף שלמה עליו, ויאמר להוריד דמו שאולה, ויברח מפניו ויתחבא מחמת המלך. ונביא יושב בירושלים בעת ההיא, ושמו אחיה השילוני, וידו תיכּון את ירבעם. ויהי כי מת שלמה ויאָסף אל אבותיו, ובנו, אשר ישב על כסאו, לא אבה לשמוע לעצת הזקנים ולהיטיב דרכו, ונקרעו שבטי ישראל מעל יהודה וימליכו עליהם את ירבעם גיבור-החיל, שהיה לשלמה לשטן. ויבּדל אפרים מעל יהודה עד היום הזה!
ג: בֵּית-אֵל
וישׂר יעקב אל מלאך ויוכל, בכה ויתחנן לו, בית-אל ימצאנו ושם ידבר עמנו, וה' אלהי הצבאות ה' זכרו.
ויהי בבוא מלכות רוב השבטים לירבעם בן נבט, ודבר אלהים היה אל שמעיה החוזה, לדבר אל בית רחבעם בן שלמה ואל בית יהודה ובנימין, כי לא יעלו ולא ילחמו עם אחיהם בני-ישראל, כי מאתו נהיה הדבר, אמר ירבעם בלבו: הנה תשוב הממלכה לבית-דויד, אם יעלה העם הזה כלפנים לעשות זבחים בבית ה' בירושלים ויביא שמה את מעשרותיו ואת מתנותיו. ויוָעץ ויאמר לחַדש את כבוד בית-אל, ויצב שם במה ואלהים והושיב כוהנים אשר לא מבני לוי. וינהה העם אל בית-אל, להביא שם עולות ושלמים על המזבח; וירבעם גם עשה חג לבני-ישראל בבית-אל בחמישה-עשר יום בחודש השמיני, ויעל בעצמו על המזבח להקטיר. הוא מלך והוא כוהן.
תפשו אלהי ירושלים בבגדו ואמר לו: חזור בך מעבודת העגל, דמות חיה אחת מכסאי, ובו תמר את כבודי? חזור בך, וברית-אחדות בין מלכות יהודה וישראל תקום, ואני ואתה ובן-ישי נטייל יחד בגן-עדן. שאל ירבעם את האלהים: ומי ילך בראש? אני או בן-ישי? אמר אלהים: לבן-ישי הבכורה! השיב ירבעם ואמר: אם אתה רוצה בבכורתו, לא אוכל לשמוע בקולך, כי הן לי ולארצי משפט הבכורה. ולא ענה אותו אלהים דבר ולא הוסיף לדבּר עמו; וגם ירבעם לא שב מדרכו.
ד: צַדִּיק וְרָשָׁע
ירבעם היה איש כביר-הרוח, גדול גם בתורת-הסופרים ובחקר-עולם. “בתורתו לא היה שום דופי”; וכשהלכו הוא ואחיה רבו לשדה, “חידשו דברים, שלא שמעה אוזן מעולם”, ב“מעשה מרכבה” ודברי שדי.
קיטרגו מלאכי-השרת לפני אלהים, באו ואמרו לפניו: ריבון העולמים! אדם שהוא עתיד להעמיד שני עגלים, את האחד בדן ואת האחד בבית-אל, ויזנו בני-ישראל אחריהם להקטיר ולזבוח לפניהם, תחת להקטיר על מזבחך בו בחרת, לו אתה מגלה ספר יצירת עולמך ותראהו חוקי נצח? – השיב אלהים ואמר להם: האם רשע הוא עכשיו או צדיק, והאם מצאתם בכל בית-ישראל מדן ועד באר-שבע חכם-לב ונבון-רוח כמוהו? אמרו לו המלאכים: היום בודאי צדיק הוא, ומי יתן והיה לב שאר עבדיך כלבבו. קם אלהים מכסאו ויאמר להם: דעו לכם יושבי-מעלה, איני דן שום בריה בעולמי אלא לפי שעתה. וילכו המלאכים אחד אחד ויאמרו: יום ליום לא יביע אומר.
אחרים יאמרו, להיפך היה הדבר: ריחו של ירבעם היה עולה לפני אלהים וביקש לסלקו מן העולם ולקחתו אליו בעודנו נער. ניגשו מלאכי-עליון ואמרו לפניו: דיין האמת! אם עכשיו הוא צדיק ומצאת את לבבו נאמן לפניך, כשיגדל ויוסף חכמה ודעת, איך יעבדך אז? אמר להם שדי: לא כאשר תאמרו יהיה עמו. גלוי וידוע לפני, שכאשר אושיבו על כסא המלכות ונתתי בידו עשרת שבטי, יסיר את לבם מאחרי. השיבו המלאכים ואמרו: אדון עליונים ותחתונים, דבר שלפניך גלוי, לנו ולכל באי-עולם מי גלוי? ואם תעשה את הדבר הזה, לקחתו היום ממשפחתו ומבית-אביו, ויאמרו בני-האדם, כי אתה תמית צדיק ואין שכר לאדם למעללו. השיב להם אדונם ומלכם: מאחר שרצונכם שלא ימות, אני מניחו.
ויחי ירבעם וימלוך ויעמד את עגלי-הזהב לעשותם לאלהים, ויחטיא את העם במעלליו; והנה ה“שפע” שבא ממנו בנעוריו, נהפך ל“זוהמה”. ויאמר ה' למלאכיו: האם לא טוב היה, לוּ מת נער בטהרת נפשו, ומטטרון היה לומד עמו. מיד הצדיקו את מחשבת הבורא וקראו ואמרו: צדיק אתה ה'!
משה בו אליעזר. ירבעם ורחבעם סדרת מלכי ישראל ,ספריית "דורות " מ"ב יזרעאל תרצ"ט 1939.
סיפור לילדים על הנער יריב הוא ירבעם מימי ילדותו דרך חייו בירושלים של שלמה ובריחתו למצרים של הפרעה עד הגיעו לשיא גדולתו כאשר הממלכה מתפלגת ואז הוא מקולל בידי אחיה השילוני שבתחילה תמך בו.
'יצחק .שנברג (שנהר), "זמרת הארץ " סיפור על ירבעם ורחבעם ופרעה שישק .בתוך "מאז ומקדם " הוצאת שוקן ,תש"ז
קטע פורסם לראשונה ב"משא" גליון 63 תשי"ד 17.12.1953
ובמלואו בגליון 3 של כתב העת "מסך:ספריית תיאטרון ואמנות " תשט"ו 1955
הופיע כספר בהוצאת משכל ,1997.
.מחזה מהמעולים של התיאטרון העברי על המאבק בין ירבעם ורחבעם , עלה על הבמה לראשונה ב-1953 ומאז פעמיים נוספות
יריב שפירא אדום ויהודה : ספור היסטורי. — תל-אביב : א' זלקוביץ, [תש"ך].1960
סיפור על היחסים בין יהודה ואדום בימי דוד ושלמה דרך סיפור חייו של עבד באדום עד לפירוק הממלכה לשתי ממלכות נפרדות כאשר אדום משתחררת.
משה ישי המורד מהר אפרים :ירבעם בן נבט אלישר , 1987.
על עלייתו של ירבעם לשלטון.
בסיום כותב המחבר משה ישי דיפלומאט ידוע ביובש:"
"בדפים אלה עקבנו אחרי ירבעם בן יבט הצעיר ,התוסס ,המורד ,הנלחם על זכויות העם נגד הדיכוי מצד בית המלוכה ועד היבחרו למלך על עשרת השבטים.
את תיאור מעשיו כמלך נשאיר למושכים בעט אחרים."
מ.י
הוא כמו עמיתיו ניסים אלוני ויוכי ברנדס לא רצה לעסוק בהם. אם כי יש בספרו תיאור מעניין של פרעה שישק הלובי המוצג כאיש צבא מקצועי שבחצרו שוהה ירבעם במשך שנים.
בספר זה מנסה ברנדס לטהר את ירבעם שהסיפור מוצג מנקודת מבטו והוא מוצג כנצר של שושלת שאול. רוב הסיפור הוא חזרה לימי שאול דוד ושלמה. וסיפור מלכות ירבעם מופיע רק בעמודים האחרונים ממש. היא מספרת באחרית הדבר לספר שהחלה להתעניין בסיפורובמסדרת לימוטדיע הלתואר שני כששמעה ממורה פרופסור יאיר זקוביץ' שאמר "ירבעם בן נבאט היה "משה רבנו" של ממלכת ישראל .האדם הכי שנוא בתנ"ך היהודאי שלנו ,היה הכי נערץ בתנ"ך הישראלי".
היא כותבת ששתים עשרה שנים נוספות חלפו בטרם עלה בדעתה הרעיון להפוך את חרבעם השנוא לגיבור ספרה .זאטת לאחר שכתבה מאמר לאנתולוגיה של סיפורי אהבה בעריכתצ חוקרת הספרות שי צור על מיכל בת שאול .התגובות הנסערות שהיגיעו אליה בעקבות מאמר זה לימדו אותה שרוב האנשים אינם מודעים להשמדת בית שאול על ידי ביצת דוד ואז גמלה בליבה ההחלטה לכתוב רומן היסטורי שיתאר את האירועים שקדמו לפילוג הממלכה המאוחדת לשתי ממלכות ישראל ויהודה. "מלכים ג' נבנה איפה סביב שלוש צלעות : הצלע הראשונה סביב ממלכת הישראל האבודה של שאול הצלע השנייה היא של ירבעם בן נבט והצלע השלישית היא של מיכל בת שאול. "
אבל גם יוכי ברנגדס נמנעת כמו מרבית קודמיה לחלוטין לעסוק במלכותו של ירבעם ובממלכת ישראל שכונן.
In this article, we will discuss Janusz Korczak's realationship with Freemasonry and various ideas in his work that were inspired by them. According to our research, Korczak's ideas can be understood only by understanding the ideas behind Freemasonry and esoteric organizations to which Korczak was associated to, specifically the ideas of french freemasonry and Theosophy.
תמצית
במאמר זה נדון בתחום לא ידוע עד כה בחייו ובפעילותו של יאנוש קורצ'אק ,בקשריו עם הבנייה החופשית וברעיונות שונים ביצירתו שייכתן שקיבלו השראה מהם. לטענתנו אפשר להבין רעיונות שונים של קורצ'אק רק מתוך הבנה של רעיונות שעמדו מאחוריהם של הבנייה החופשית ואירגונים איזוטריים שגם אליהם היה קשור קורצ'אק ובאופן ספציפי רעיונות התיאוסופיה.
מבוא
יאנוש קורצ'אק
יאנוש קורצ'אק הוא שמו הספרותי של הנריק גולדשמיט – רופא, סופר ומחנך יהודי-פולני. קורצ'אק למד רפואה באוניברסיטת ורשה, וכבר אז נטה לסייע לעניים ולחלשים. בנוסף על מקצוע הרפואה שרכש, קורצ'אק היה סופר.
הוא כתב ספרים רבים, חלקם נועדו לילדים, כשהמפורסם בהם הוא "המלך מתיא הראשון", וחלקם יועדו לקהל המבוגר, ועסקו בעיקר במשנתו החינוכית.
ב-1912 , בהיותו בן 34 , התמנה קורצ'אק לנהל בית יתומים חדש ומרווח ברחוב קרוכמאלנה בוורשה. בית היתומים התנהל מתוך תפיסה דמוקרטית שבה דגל קורצ'אק. כאשר ילדים חרגו מכללי המשמעת בבית היתומים, נערך להם "משפט חברים" על ידי התלמידים עצמם. כמו כן, פעל בו עיתון שבעריכתו היו שותפים תלמידים רבים מבית היתומים. כל אלה, נבעו מתפיסה המתייחסת לרעיון השותפות ותחושת שוויון כמובילות את האדם לאחריות על חייו ועל סביבתו.
לאורך השנים נודע קורצ'אק ברחבי פולין כמחנך דגול , מקורי בגישותיו מאין כמוהו הוא הוזמן להרצות על תפיסתו החינוכית ברחבי פולין, ופרס את משנתו בתוכניות רדיו לאורך שנים. עם התגברות האנטישמיות בפולין הודר קורצ'אק מתפקידיו השונים כפובליציסט ואיש רדיו, ונותר בתפקידו המרכזי: מנהל בית היתומים היהודי.
למרות זאת, עד היום זיִכרו ומקוריות משנתו החינוכית נודעים בעולם בכלל, ובפולין ובישראל בפרט. הנושא השנתי בפולין בשנת 2012 היה 'יאנוש קורצ'אק', שבמהלכו התקיימו אירועים רבים לקידום משנתו החינוכית. בישראל פועלים בתי ספר המבקשים לחנך בדרכו, וקיים מחקר ענף ותיעוד של כתביו בכמה מוסדות, העוסקים בחקר השואה ובתורת החינוך.
בשנת 1940 ,בעקבות הכיבוש הנאצי של פולין, הועבר בית היתומים היהודי של קורצ'אק למתחם גטו ורשה. ב-4 באוגוסט 1942 ארגן יאנוש קורצ'אק את ילדי בית היתומים, כולם לבושים בבגדים נקיים ומגוהצים ונושאים תרמילים כחולים על גביהם. בפעם הראשונה בכל הקריירה החינוכית שלו, שיקר לילדים ולא אמר להם לאן הם הולכים. החבורה צעדה אל תחנת הרכבת )ממנה יצאו רכבות המוות( מסודרת בארבעה טורים, כשבראשה קורצ'אק אוחז בידיו בשני ילדים. ביום המחרת נרצח קורצ'אק עם תלמידיו במחנה טרבלינקה.[1], [2]
הגותו החינוכית
יאנוש קורצ'ק עם מחזור יתומים
יאנוש קורצ'ק יצר תיאוריה פדגוגית שמכירה באוטונומיה ובכבוד של הילד. תמציתה היא לחפש ערבויות לחופש האנושי, לחופש הילד ולמשמעות חיי האדם. שני העקרונות הבסיסיים לפדגוגיה זו הם כבוד לילד כישות המתפתחת בזכות פעילותה ועקרון שותפות הילד בתהליך החינוך.
קורצ'אק האמין שלילד יש זכויות זהות למבוגר, לכן חזר בעבודותיו על הביטוי "זו טעות לחשוב שפדגוגיה היא הוראה על ילד ולא על אדם". הוא האמין כי יש ללמוד לתת ולקבל ערכים אנושיים בסיסיים: צדק, כבוד, יופי, אמת, כבוד ואהבה לשכן. מערכים אלה גברה עמדתו כי יש להיאבק על זכויותיו הבסיסיות של אדם צעיר, בין היתר: הזכות לאהוב, לכבד, להגדרה עצמית על עצמו, לסודותיו, וכו '.
הוא ביטא את הערכים הללו בספרים, במאמרים ובשיחות ברדיו הפולני. מסיבה זו, הוא נחשב בפולין כמבשר ייחודי בדורו למאבק למען זכויות ילדים. במסגרת מאבק זה, הוא הציג את רעיון של הממשלות העצמיות של התלמידים, הוא גם יזם את המגזין הראשון שהוציאו ילדים והוא היה חלוץ של פעילויות בתחום הסוציאליזציה של קטינים וילדים בעלי בעיות התנהגות.[3]
השקפותיו של יאנוש קורצ'ק הפכו לחלק בלתי נפרד מפדגוגיה פולנית. בשנת 1946 הוקמה ועדת קורצ'קובסקי, במלאת מאה שנה להולדתו של קורצ'ק, נרשמה על ידי אונסקו בלוח השנה של תאריכים בלתי נשכחים.[4]
מסדר הבונים החופשים – רקע
סמל מסדר הבונים החופשיים שאליו השתייך יאנוש קורצ'אק
מסדר הבונים החופשיים הוא ארגון אחוותי עולמי אשר התחיל במקור כגילדה של בנאים מקצועיים בימי הביניים ובמשך השנים הפך להיות ארגון סודי של "בנאות ספקולטיבית", משמע בנייה פילוסופית של האדם והשפעתו על החברה.
עד 1717 התארגנויות חברי המסדר (בתוך מקומות שנקראו "לשכות") היו מאוד מפוזרים ובלתי מאורגנים. בשנת 1717, בבריטניה, הוחלט לאגד מספר לשכות תחת "לשכה גדולה" (הנהגה ארצית), שהייתה הלשכה הגדולה הראשונה בעולם, וכך למעשה להפוך את הלשכות המפוזרות לארגון מסודר ומאורגן בשם "מסדר הבונים החופשיים".
מסדר הבונים החופשיים הוקם בימי הרנסנס האירופאי. מטרתו הייתה לבנות בני אדם ברוח "ההומניזם של הרנסנס" במאות ה-17 וה-18 ושאף לפתח בו את המעלות הטובות של האזרח תחת העקרונות ההומניסטיים של חירות, שיוויון, אחווה, השכלה, צדק, צדקה ואמת.[5]
מאז 1717, מסדר הבונים החופשיים הוא אחד מהארגונים המצליחים ביותר בעולם. מספר חברי המסדר עומד על 6 מיליון וחלק מהאנשים המשפיעים ביותר על ההתפתחות החברה האנושית נמנו מחבריו.[6]
המסדר הבינלאומי של הבונים החופשיים "זכויות האדם" ("Le Droit Humain")
בנוסף למסדר הבונים החופשיים הרשמי הפועל בנוסח הבריטי מאז 1717, קיימים מספר מסדרי בונים חופשיים הפועלים בנוסחים שהומצאו בצרפת ובאיטליה.
הגדול מבינם הוא "המזרח הגדול של צרפת" (Grand Orients de France) הקרוי גם European Masonry Continental. זהו מסדר בונים חופשיים אשר בוחר יותר להתמקד בנושא ההשכלה. מסדר נוסף הוא מסדר בונים חופשיים הקרוי "ממפיס-מצרים" ששם יותר דגש על מיסטיקה. ומסדר נוסף הוא הפדרציה הבינלאומית "זכויות האדם" ("Le Droit Humain") , מסדר של בונים חופשיים אשר רואה בערך השיוויון כערך עליון.[7]
המסדר הבינלאומי של הבונים החופשיים Le Droit Humain הוא מסדר הבונים החופשיים עולמי ששם דגש על רעיון השיוויון בין בני האדם. במסדר הזה, בניגוד למסדרים הפועלים בנוסח הבריטי, החברות היא זמינה לגברים ולנשים כאחד. קבלה למסדר נעשית באופן שיוויוני לחלוטין ללא קשר ללאום, דת או מוצא אתני.
המסדר מבוסס על תורתו ומסורותיו הקדומות של הבונים החופשיים, תוך שימוש ברציונליות ובסימבוליות של הבונים החופשיים ככלי החיפוש אחר האמת. ברמה האישית. מטרתו של המסדר היא "לקדם את ההתקדמות של הערך האישי, ללא הטלת הדוגמה, או הטלת הנטישה של רעיונות תרבותיים או דתיים". ברמה קולקטיבית היא פועלת "לאחד גברים ונשים המסכימים על רוחניות הומניסטית תוך כיבוד הבדלים אישיים ותרבותיים".[8][9] לעבוד לטובת החברה ולהשפיע על התמורה המוסרית של העולם. נושאים שהיו חשובים מאוד עבור יאנוש קורצ'אק.
יאנוש קורצ'ק כחבר במסדר "זכויות האדם" של הבונים החופשיים
יאנוש קורצ'אק עם מנהיג הבונים החופשיים בפולין לימים מפקד ההתנגדות הפולנית נגד הנאצים.
לפי הספרות הקיימת כיום, ידוע כי יאנוש קורצ'ק הצטרף ללשכת "כוכב הים" בוורשה השייכת למסדר הבונים החופשיים "זכויות האדם" Le Droit Humain)) במהלך שנות העשרים של המאה ה-20.[10]
לשכת "כוכב הים" הייתה בעל אופי מדיטטיבי – הגותי אשר עסקה רבות ברעיונות ליברלים כמו חירות, שיוויון, ואחווה וברעיונות של התעלות מיסטית של האדם. הלשכה התכנסה ברחוב מויושקי 4 אצל הרוזנת קזימירה ברואל –פלטר. בין המתכנסים היה הקולונל הגנרל לעתיד לבוא מיכאל טוקז'בסקי –קרשביץ מי שמילא תפקיד חשוב במלחמת העצמאות הפולנית ולימים יהיה סגן מפקד של הצבא הפולני בגלות במאבקו כנגד הנאצים.
פעם בשנה היה קורצ'אק מבקר באיזור מז'נין אחוזה בפודליסיה. המקום נקנה בשנת 1925 בידי האגודה התיאוסופית הפולנית. הרעיון היה להקים שם קואפראטיב חקלאי ולהפיץ בכפרים הסמוכים שיטות חדשות של חקלאות . הבעלים של המקום היו חברי החברה האגודה התיאוסופית של פולין וגם חברים בלשכה של הבונים החופשיים של "מסדר זכויות האדם".
מידי שנה בסוף יוני אירגנו במנז'נין כנסים בני כמה ימים של כל לשכות הבונים החופשיים בפולין בהנהגת הלשכה. באולם הגדול באחוזה התקיימו פגישות מסורתיות ובקרחת יער התכנסו פגישות לא פורמליות .ונדונו נושאים פוליטיים וחברתיים שונים.
ידוע שקורצ'ק אהב לנפוש שם כנראה במפגשים של הבונים החופשיים הפועלים לפי רעיונות התיאוסופיה ושם יצר את אחד מספריו "קייטוש הקוסם " שיש בו רעיונות מיסטיים ואוקולטיים שונים ( ונדון בו בפירוט בהמשך ).
אך למרות זאת, עד לשנים האחרונות כמעט לא היה ידוע כמעט דבר על פעילותו של קורצ'אק בבניה החופשית.
יש על כך רק מעט מאוד בספרות הקיימת עליו בעברית אולי משום שרוב כותביה אם כי אחדים מהם היכירו את קורצ'אק אישית לא ידעו על כך דבר. אמנם בכל העבודות הרציניות על הבניה החופשית בפולין מוזכר תמיד היותו של קורצ'אק בונה חופשי אבל זה אינו מוזכר כלל באף אחד מהביוגרפיות שלו בפולנית או בעברית או באנגלית. אולי גם בגלל הקונוטציות השליליות שיש למילה "בניה חופשית " בפולין כאירגון קונספירטיבי ואנטי קתולי השולל את השליטה המוחלטת של הכנסייה על הידע האנושי .
רק בביוגרפיה של יואנה אולצ'ר –רוניקייד מוזכר לבסוף העניין בפירוט[11] .
בביוגרפיה הקודמת שכתבה לעומת זאת שכתבה ידידתו של קורצ'אק ,אימה האנה מורטקוביץ'-אולצ'קה אין כל אזכור של נושא זה אם כי יש להניח שהאם ידעה על חשיבות הנושא בחייו של קורצ'אק. [12]
יאנוש קורצ'אק במפגש מאסוני
היא מציינת שהוא גילה עניין בתיאוסופיה, התורה שנוצרה בידי הגברת בלואוצקי בהשראת תורות מהמזרח הרחוק ותורות מטפיזיות ואוקולטיות מודרניות. קורצ'אק, שהתחנך בריק דתי, חיפש תמיד אמת אוניברסלית ולא האמין במותו של הגוף. כך גם ידוע שהוא קיבל השראה רבה מתורותיו של המשורר טאגור שכתב על כך שהמוות אינו הסוף המוחלט אלא מעבר לקיום אחר. בסוף חייו ממש ב18 ביולי 1942 כמה ימים לפני חיסול בית היתומים הוא דאג שהצגה של טאגור "הדואר" העוסקת בילד החולה במחלה חשוכת מרפא ולומד להתמודד עם מותו הצפוי ולקבלו כמעבר מחיים אלו לאחרים.ויש בכך עדות ברורה לחשיבות הגדולה שייחס לרעיונות אלו.[13]
יש להניח שקורצ'אק היכיר היטב את רעיונותיו של המחנך המיסטיקן רודולף שטיינר שהיה אנטרופוסוף יצר תורה חינוכית שהדגש בה היה פתוח הכישרונות המולדים של הילד בלי לכפות עליו עקרונות חינוך נוקשים ומשמעת מגבילה. אמנם קורצ'אק הסתייג במקצת מתורה זאת ,או בכל אופן לא קיבלה בשלמותה. במכתבו ליוסף ארנון הוא כותב "אני קורא ספרי חינוך מודרניים ובעלי סמכות –פראזות צביעות .אין חינוך קיימת אנתרופוסופיה"[14] אבל גם אם הסתייג , הוא בהחלט הכיר ואולי גם קיבל השראה.
השפעת רעיונות הבונים החופשיים בתפיסתו החינוכית של קורצ'ק – טקסים מסוניים בבית היתומים
קורצ'אק ניסה להנהיג תוכנית חינוכית דומה למה שהיה מקובל בבניה החופשית בבתי היתומים שלו.
הנחות היסוד לחינוך בבית היתומים של קורצ'אק נראות כזהות לאלו של הבנייה החופשית :"אנו מבקשים לארגן את חברת הילדים על עקרונות ,צדק ,אחווה ,שוויון החובות והזכויות "..[15] משמע, במקום עונשים –סדר –במקום כפייה –רצון טוב במקום הטפת מוסר –עבודה עצמית.
בבית היתומים הופעלו שיטות של הבניה החופשית כשהאנלוגיה הברורה ביותר לבונים החופשיים היא שיטה של עלייה הדרגתית בדרגות למידה ושכלול עצמי .
יאנוש קורצ'אק עם חניכים .שנות השלושים.
תחילה תלמיד צריך להתוודע אל הכללים המנהלים את המוסד תחת חסותו של חבר מבוגר יותר, כעבור חודש משאל כללי דומה העניק לחבר החדש דרגה בחברה של בית היתומים. "חבר " הייתה הדרגה הגבוהה ביותר תחתיה היה "תושב" והדרגה הנמוכה ביותר הייתה של "טירון חשוד ".הילד יכול היה לשנות את דרגתו אם השקיע מאמץ והפגין את רצונו הטוב.
הילדים שהתאימו לכך הובלו דרך סמלים של מגדל סמלי וקיבלו את התואר אבירי המסדר הירוק, ובמוסד היו פלקטים שהיציגו את שלבי המגדל עם הסברים סיסמאות והוראות. [16]
נתקלנו לראשונה באזכור לקשר בין הבונים החופשיים לשיטות הלימוד של קורצ'ק בפרסום של העיתונות הימנית הקיצונית הפולנית. שם היו איזכורים ורמזים שיאנוש קורצ'אק ובהשלכה גם היתומים שני בתי היתומים בניהולו היו קשורים למאסוניות .[17]
וזה גם בגלל "תקרית" שהתחוללה בבית היתומים "ביתנו" שכתוצאה מפרסומה בתקשורת נטען שיש לקורצ'אק קשרים הדוקים ביותר עם הבונים החופשיים וכי בית היתומים שלו היה "קן מסוני".
בהמשך נתקלנו בראיה לכך רק בספר שנכתב עוזרו של קורצ'ק – איגור נברלי אשר תורגם לעברית[18]. שיחה בגן בחמשה באוגוסט / (פורסם במקור בפולנית כ" Rozmowa w sadzie piątego sierpnia, Warszawa, Czytelnik 1978ב-1978 הופיע במסגרת סדרה לנוער על שם יאנוש קורצ'אק ירושלים : יד ושם, תש"ן 1989 )
איגור נברלי (_ 1903-1987) סופר ומחנך היה עוזרו הנאמן של קורצ'אק ולאחר מותו של קורצ'אק פירסם רבים מכתביו ובראשם את יומנו מן הגטו שהוסתר אצלו ופורסם לראשונה בפולנית ב-1957 במהדורת כל כתבי קורצ'אק שנערכה בידי נברלי ואף כתב את התסריט לעיבוד קולנועי פולני לסרט "המלך מתיה הראשון". גם כן ב-1957 . לעברית תורגם עוד ספר אחד נוסף שלו שאינו קשור לקורצ'אק הנער מערבות הקוזקים בתרגום יוסף עם איורים של משה קופפרמן / [תל-אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ד 1963 מאמר על נברלי ועל חייו נמצא בספרו של שמואל שפס ספרות פולנית בלבוש עברי : דיוקני סופרים, פולנים ויהודים, בראי יצירותיהם המתורגמות / ירושלים : כרמל, תש"ן 1990.
ברשימה שמוצגת כשיחה דמיונית עם ילדים על חייו של קורצ'אק שאמנם מבוססת על פרטים אמיתיים, ושם מאשר נבורלי כי בית היתומים נחשב בחוגים מסוימים בפולין כ"קן של בונים חופשיים".[
איגור נברלי ,עוזרו של יאנוש קורצ'אק ובונה חופשי
לפי תיאורו של נברלי בספר לכאורה בפני הילדים ששואלים אותו ומתעניינים מאוד לדעת מדוע נחשב בית היתומים של קורצ'אק ל"קן של בונים חופשיים " , הסיבה לתדמית זאת הייתה באירוע לכאורה יחידני שהתרחש בבית היתומים השני שעליו פיקח קורצ'אק "ביתנו" שבו היו יתומים לא יהודים.
לדברי נברלי הוא נהג להעסיק את הילדים שם במשחק בסדנה ,שם היה פורש עם חניכיו לאחר אורחת ערב טקסית ב אולם כדי לציין את החג בנשף מסכות של 12 שעות וזאת בחיקוי לדברים שקורצ'אק היה עושה [19] ותוך קבלת אישור ממנו. נברלי אז מסביר מה היו בעצם הבונים החופשיים ומפרט שהיו להם שלוש דרגות שונות של סודיות ושלושה סוגי חברים :חניך,שוליה ואומן .ולרוב קיימות את אסיפותיהם באישון לילה לאור נרות דולקים בתלבושת מיוחדת עם סינרים ומחזיקים בכלי בניין. ואספות אלה היו חגיגיות ומלאות הוד בתפילה חגיגית ומאוימות בסוד נורא". [20]
נברלי ממשיך ומספר שהוא חניכיו יצרו אז טקס דומה שבו החניכים ישבו בסינרי עבודה ועם פולחן שהומצא לטקס שבו חניך חדש מתקבל לאחווה ועבר טקס חניכה שלם שאותו נברלי מתאר בפירוט מסויים.[21] וברור מהתיאור שזהו טקס המקביל לטקסים מסוניים.
אלא שלמזלם הרע, בסעודה שהייתה בבית היתומים היה גם עיתונאי של עיתון פולני ימני קיצוני. הוא עבר במקום, הסתקרן מהרעשים המוזרים ואז ראה את החניכים סועדים לאור נרות עם סינרים ומפסלת ומקדחה סמלים ידועים של הבניה החופשית ונדהם לראות טקס השבעה של הבניה החופשית. הוא פרסם על כך כתבה על כך שביתנו "בית היתומים הלא היהודי של קורצ'אק היה קן של הבונים החופשיים". [22]
אנחנו יכולים להסיק שהעיתונאי לא כל כך שגה. בבית היתומים של קורצ'אק אכן השתמשו בטקסים מאסוניים אם כי לאור הפרסום השלילי כנראה הפסיקו עם זה. אבל לא לחלוטין.
יש להניח שכאשר נברלי כתב על הפרשה בפולין הקומוניסטית של שלהי שנות השבעים שבה הבנייה החופשית הייתה אסורה ( כמו בכל מזרח אירופה הקומוניסטית ) הוא ראה צורך חיוני להמעיט ככל האפשר בחשיבות הפרשה ןבקשר הישיר של קורצ'אק אליה מחשש הצנזורה הקומוניסטית. כך שיש להניח שהוא מגלה טפח ומכסה הרבה יותר מטפחיים על החשיבות וההשפעה של רעיונות מאסוניים של קורצ'אק באותה תקופה בבתי היתומים שלו.
ביטוי לרעיונות הבונים החופשיים בכתביו של קורצ'ק – עתיד חדש לאנושות כולה
יאנוש קורצ'אק וילדיו.
ליאנוש קורצ'אק הייתה תפיסה דתית שלא הייתה קשורה דווקא ליהדות או לנצרות .הוא עצמו כמי שנולד במשפחה יהודית "מתבוללת " ( דהיינו שלא הייתה קשורה למסודרות הקהילה היהודית ) לא גדל במסגרת של דת ממוסדת על מנהגיה ומצוותיה ולא חשב שיש להעביר דת כזאת לאחרים. אבל הוא חיפש שלווה רוחנית וחשב שאפשר להגיע אליה עם הערך המוחלט "של "אהבת הזולת " .ובמקרה שלו "אהבת הילדים ". הוא חשב שאפשר לחנך ילדים בלי דת אך יש להעביר אליהם את מושג האלוהים שבו האמין אם כי לא פירש והגדיר אותו במדויק .
הוא כתב " אפשר לחנך ילדים בלא דת ,אך לא בלא אלוהים ,איך אפשר לבאר הולדת ,מיתה ,מהלך הדורות "?[23]
הוא תמך בחינוך אמוני בבתי הילדים שבפיקוחו לא של מצוות מעשיות אלא של הלך נפש ובעיקר תפילה ואווירה .(כפי שהיה מקובל בבניה החופשית ובתיאוסופיה ) .וזה גם למרות התנגדותה של מנהלת "ביתנו " מרינה פאלסקה שהייתה אתאיסטית והתנגדה לגישתו האמונית של קורצ'אק, [24] לכן דאג לקיים תפילות בבית היתומים כולל תפילות ציבוריות שבהן השתתף באופן פעיל. הוא טען שבדרך זאת ניתן לילד' מוצא לרגשותיו ונחמה במר לו , והחוויה הדתית הזאת טיפחה את האמפטיה שלו לסבל. תפילות אלו לא היו קשורות לשום דת ממוסדת אלא ביטאו חיפוש אינדיבידואלי אחר האלוהים ואת הדתיות העמוקה אך לא הקונבנציונאלית שקורצ'אק היה מלא בה.[25]
הוא האמין בחיים שלאחר המוות בסוג של גלגול נשמות . במכתב לחברים בעין חרוד כתב ב-30.3.1937 :
"אך –אאמינה –אם לא אבוא אליכם כזקן מיוגע ( מנוסה בייסורים ) כדי להתחלק עמכם באחרית כוחי –אבוא אליכם ,שוב כילד ,ואתחיל מבראשית את נדודי בחיים .-גלגול נשמות –מטפיזיקה?-לא—לי הן אמיתיות ממשיות ,אשר אלו ואלו שעות ערב בארץ ישראל עשהו כמקשה".[26]
הוא מוסיף כביכול בהבהרה: "ארץ המבקשת את האלוהים –אולי יגיד מי :והודו ,וסין?-אפשר –אולם פה –בכיסופים –בהכנעה ב,בבדידית ,בחרפה ,נתחשל ללא צורך, לא משאלה ,כי אם הכרת מציאות עצם היקום ותכליתו –אי המנוחה שלכם והרגשת אי-השובע הם-הם הבקשה. סליחה שאני מתחלק במחשבות שלא היגיעו לגמר בישול ,הן מענות ". [27]
ספק אם נמעניו הבינו למה הוא מתכוון והוא לא טרח להסביר. הוא הגדיר את כל הרעיונות האלו כ"מחשבות פרועות".
חוקריו בדרך כלל דוחים את הרעיונות האלו כ"לא רציניים " . כך החוקר יצחק פרליס כותב על מחשבות אלו שהן "נראות תמוהות ,לא תואמות ,ואף סותרות את יחסו לארץ ישראל ואת ציפיותיו ממנה כפי שהם ידועים לנו". [28]
אך לדעתנו רעיונות פרועים אלו היו רציניים הרבה יותר ממה שהבינו עד כה מכריו וחוקריו של קורצ'אק ןשיקפו גישות של קורצ'אק שהיו ידועות בחוגיו המאסוניים והתיאוסופיים ששם דובר על עתיד חדש לאנושות כולה. אך לא היו מוכרות לידידיו הציוניים "הרגילים . ייתכן שהוא ביטא רעיונות אלו ביתר פירוט במאמרים וברשימות שפירסם בצורה מוגבלת ביותר בחוגים מאסוניים ורק הדים קלושים ביותר שלהם היגיעו לעולם הרחב.
ייתכן מאוד שהוא האמין בדומה לבונים חופשיים ולתיאוסופים שבני אדם יכולים לפתח בעצמם כוחות אדירים הגנוזים בהם שיאפשרו להם לפתח את חיי הרוח שלהם מעל ומעבר למה שמאפשרת הדת הקונבנציונאלית . ניתן לטעון שהוא ניסה ליצור בני אדם כאלו בבתי היתומים בפיקוחו.
תפקידה של ארץ ישראל
יאנוש קורצ'אק עם תזמורת בית היתומים.
כפי הנראה, בהשראת פעילותו בבנייה החופשית, עלו במוחו של קורצ'אק כל מיני רעיונות משיחיים מיסטיים שקיבלו השראה מהקבוצות המאסוניות והתיאוסופיות שהיה עימם בקשר.
הוא היה ידוע בפולין בפטריוטיות הפולנית העמוקה שלו . אך זאת כמו התמודדה בנפשו עם תפיסה ציונית שהשפיעה עליו מאוד בשנות השלישים כששקל ברצינות לעלות לארץ ישראל. [29]
.אך לצד שתי תפיסות אלו הייתה גם תפיסה שלישית "בינלאומית "שרואה בפולנים וביהודים רק כחלק מהמין האנושי כולו שיש לטפל בבעיותיו באופן אחיד ושווה. " שהושפעה עמוקות מתפיסות מאסוניות ותיאוסופיות וניתן למצוא את השראתה בכתבים והערות שונות של קורצ'אק.
רעיונות כאלו עולים למשל במכתביו לכמה מידידיו בארץ ישראל שלא באמת הבינו את דבריו.
כך למשל במכתב ליוסף ארנון ממאי 1933 הוא כתב :
"אין העולם זקוק לעבודה ולתפוחי זהב אלא לאמונה חדשה. החיים העתידיים חייבים להתקשר עם הילד, כמקור התקווה , אם רציתי ( והנני רוצה )לבוא לארץ ישראל , הרי _(והנני רוצה )לבוא לארץ ישראל ,הרי לא משום שיש בי אשליה ,אלא משום שצריך להגיד לבני אדם ,כי רק אלוהים ( אולם חדש ,לא זה שלפני 2000 שנה )הוא מה שייתן לארץ ישראל זכות קיום ותקווה "[30]
באותו היום עצמו וכנראה תחת רישומן של אותם רעיונות תיאוסופיים –מאסוניים כתב קורצ'אק "אם אני רוצה לבוא לארץ ישראל ,הרי זה לשם שיחה עם האלוהים ועם העבר ,נחוץ תנ"ך חדש לאנשים ".[31] הוא מסביר את רעיונותיו האוניברסליים באותו המכתב :
"שגיאה היא לחשוב שרק היהודים סובלים . רע לכולם חיים בציפייה המקפחים והמקופחים כאחד". [32]
ובמקום אחר ציין "הבעיה "אדם" עברו ועתידו על האדמה מאפילה בפני קצת על הבעיה "יהודי "[33]
קורצ'אק ניסה להסביר את רעיונותיו בצורה המפורטת יותר ומעשית יותר שבה מתגלים סימנים של רעיונות מסוניים במכתב ליוסף ארנון מיום 30.3.1937 "ארץ ישראל צריכה להיות , אם איני טועה חבר לאומים שני , ז'נבה היא פרלמנט להסדר ת עניינים חומריים , ירושלים צריכה להיות החיים האינדיבידואליים הרוח ,יעודה וזכות קיומה".[34]
כלומר, קורצ'אק תפס את המפעל הציוני בתפיסה מיסטית המציגה לפני מפעל זה יעדים מוסריים אנושיים נרחבים ביותר הוא ראה בארץ ישראל במקום שבו תיווצר חברה עולמית חדשה חברה אנושית מוסרית וצודקת יותר שתביא לגאולת האנושות כולה והילדים בפרט, ולא רק לגאולתו של העם היהודי שהיא בעיניו רק חלק קטן אם כי משמעותי בתוך כל זה.
רעיונות מיסטיים בספרו "קייטוש המכשף" – אנטיתזה לזאראתוסטרה של ניטשה
הספר "קייטוש הקוסם " של קורצ'אק בפולנית
לפי דעתנו והכרותינו עם תורת שונות של הבונים החופשיים, "קאיטוש הקוסם " של קורצ'אק היה בגדר תשובה לתורת האדם העליון ולתומכיה כדוגמת היטלר. את עמדתו ביטא באמצעות סיפור אודות ילד, שמחפש אחרי עוצמה מיסטית ומגלה לבסוף, במסע ברחבי העולם, את התשובה לטענות השונות של ניטשה.
דהיינו, שעם כל כוחותיו האדירים אשר שימשו אותו למטרות אגואיסטיות ואנוכיות תוך גרימת נזק לזולת, אין הוא יכול לפעול רק על פי רצונו. זאת, בניגוד לתפיסת על אדם של ניטשה או זו של היטלר, שכן כוחותיו של קיאטוש ניתנו לו על מנת לסייע לאחרים ולבוא לעזרת האנושות כולה, ולא כדי לשרת את מאווייו האישיים.
בזמן זה הכניס קורצ'אק את רעיון גיבורי העל לספרות הילדים, באמצעות ספרו "קאיטוש הקוסם ". [35]כך בספרות, ואילו במציאות הפוליטית והלא בדיונית, אנשים שהאמינו ברעיון גיבור העל הגיעו לשלטון בגרמניה. יוצא מתוך כך שאת "קאיטוש המכשף" יש לקרוא על רקע התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות הללו וכתגובה מודעת להם. [36]
בשנת 1933 בזמן שקורצ'אק היה עסוק בהשלמת "קאיטוש הקוסם " אדולף היטלר הגיע לשלטון בגרמניה. היטלר ואנשיו שהושפעו מאוד מרעיונות "העל אדם " של הפילוסוף ניטשה, דיברו במפורש על כך שהעתיד שייך לאדם העליון ( הגרמני ), ושעל האדם העליון לכבוש את סביבתו ואת העולם. יאנוש קורצ'ק חשב אחרת. את הספר של ניטשה "כה אמר זראטאוסטרה " תיעב וראה בו סכנה, תוך שכינה אותו "ספר כוזב של נביא שקר",אף שאולי נמשך אליו כפי שאפשר לראות מהקטע ביומנו של קורצ'אק בהמשך.
קאיטוש נועד להילחם בהשפעתו המזיקה של "כה אמר זראטאוסטרה". קורצ'אק תיעב את ניטשה עד כדי כך, שבסוף ימיו בקיץ 1942 , זמן קצר ביותר לפני שיחד עם מאתיים ילדי בית היתומים הובל לכיכר הגירוש ומשם לטרבלינקה, כתב קורצ'אק בפתיח לספר הזיכרונות שלו :
"מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה) ספר זה גרם נזק רב. אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה . מדרשי הסוד שלו,הכבדים הקשים ,הביאו אותך הפילוסוף המסכן אל מאחורי החומות הקודרות והסורגים הצפופים של בית חולי הרוח .וכך הלא היה הדבר שחור על גבי לבן נכתב :
"ניטשה נפטר במריבה עם החיים –מטורף!"
בספרי רוצה אני להוכיח כי –במריבה מצערת עם האמת.
זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת ,אולי הייתה שמיעתי טובה יותר ,אולי הייתי קשוב יותר.
בעניין אחד תמימי דעים אנו :דרכו של הרב ודרכי שלי ,של התלמיד –מייגעות היו. המפלות תכופות היו מההצלחות והעקמימות רבה..ועל כן זמן ומאמץ בכדי ,לכאורה בכדי. [37]
נראה שלא מעט ממה שכתב באותו ספר זיכרונות, ניתן לפרש כתגובה ,כתשובה וכאנטי- תזה לתורות הפילוסופיות של ניטשה, שאותן תיעב קורצ'אק.
יש לשער שהוא חזר לכתבי ניטשה פעמים מספר, תמיד מתוך רתיעה וסלידה, אך כנראה גם מתוך משיכה פנימית שממנה חשש.כפי שהוא כותב : "אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת "
קורצ'אק סירב לקבל את תפיסתו של ניטשה, שהאדם ככל יצור אחר אינו אלא מערכת אינסטינקטים ויצרים, המתנגשים זה בזה ומנסים לגבור זה על זה, כאשר החזקים גוברים על החלשים ומשעבדים אותם, או מחסלים אותם. הוא לא יכול היה להסכים לרעיון המרכזי של ניטשה, שהרצון לעוצמה הוא הכוח המניע בחיי האדם. זרטוסטרה גיבורו המרכזי של ניטשה, ונביא "העל אדם " הבעית אותו.ה"על אדם" השואף להתנסות בכל ואינו נרתע מדבר, קומם אותו . [38] אבל כמדומה שניתן למצוא קורטוב מאישיותו ב"קיאטוש ", בשלבים הראשונים של הקריירה שלו כמכשף.
קורצ'אק סבר שאורח החיים שלו ושיטתו החינוכית , הם האנטי תזה לרעיון שהרצון לעוצמה הוא המניע העיקרי של האדם. [39]
קורצ'אק מתוודה שהייתה תקופה שהוא הוקסם מתורתו של ניטשה, אבל מצא אותה לבסוף שגויה ומעוותת, וביכולתו להציע תורה הומניסטית יותר. כפי שכתב: "מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה) ספר זה גרם נזק רב… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת".
בבירור הספר שימש גם כביקורת לא כל כך מוסווה כנגד האידיאולוגיה הנאצית שעלתה לשלטון בגרמניה בשנה שבה פורסם הספר וקורצ'אק הבין כבר אז היטב איזה איום היא מהווה על ארצו פולין ועל היהודים.
רמז ברור לכך יש בקטע ב"קאיטוש " שעוסק בנציג הפולני והנציג הגרמני בוועדה בינלאומית של מומחים שמתפקידם לבחון את הידיעות על המכשף המוזר והמסתורי שפועל בפולין ומבצע שם מעשים שלא יאמנו. במהלך הדיון המשעשע למדי אך הרציני במהותו ניכרת היטב המתיחות הפוליטית בין הגרמני והפולני מתיחות שמגיעה עד לכדי מריבה ועוינות במהלך הדיון . בדיעבד נדמה כי זה ברור שהגרמני מהווה איום על הפולני.
קורצ'אק ניבא את מלחמת העולם השנייה שנים לפני שהתרחשה.בשיחה שהייתה לקורצ'אק בשנת 1937 עם שליח מארץ ישראל , המשורר זרובבל גלעד קבע קורצ'אק: " ….אירופה זו שלאחר היטלר והמלחמה שיביא –ודאות היא כי יביא ! כל הסימנים מעידים על כך …..כן לאחר היטלר תעמוד אירופה בפני ריקנות נפשית עמוקה כאשר עוד לא ידעה. ואז .נו נו ,אינני מבקש להתנבא אבל בטוח אני ,גם חלמתי על כך ,אף אהגה בזאת מאה פעמים ואחת :ארץ הנביאים ארץ הנביאים המתחדשת ! זוהי בעצם המשמעות המיוחדת של הציונות בשבילי".[40]
התקופה בגטו ורשה – כתיבת "יומני הגטו" וקובץ "הסיפורים התמוהים"
לאחר הכיבוש הנאצי הועבר בית היתומים של קורצ'אק לגטו ורשה. ומכאן ואילך הקדיש קורצ'אק את כל מאמציו להגנת קיומו. הוא עצמו נהג להתהלך בגטו במדי קצין פולני שלו מהתקופה שבה נלחם במלחמת העולם הראשונה,. הוא סרב בכל תוקף לשאת את הטלאי הצהוב שהנאצים כפו על היהודים. לבסוף נעצר בידי הנאצים ושוחרר רק כעבור כמה חודשים תמורת כופר.
בתקופה האפלה ביותר בחייו , בעת שהיה כלוא בגטו התמודד מידי יום ביומו עם האימה הרעב והמוות היום יומי בגטו והחששות הכמוסים שיאבד את שפיות דעתו כמו אביו לפניו ,קורצ'אק ונאבק למען היתומים שלו,.הוא הקדיש את עצמו להצלת ילדים חולים ועזובים ולהרחקת פחד המוות מלב חניכיו,אם כי התקשה להרחיק אותו מליבו שלו. קורצ'אק כתב אז את "יומן מן הגטו". שבו נתן דרור למחשבותיו האפלות.והוא היומן המפורסם ביותר של תקופת השואה לצד יומנה של אנה פרנק.
בחודשים האחרונים לחייו הוא נתן דרור לצד האפל והמפחיד של דמיונו, כפי שעשה רק פעמים מועטות קודם לכן, ובראש ובראשונה ב"קאיטוש הקוסם, " במסווה של סיפור פנטסטי לילדים. הוא כתב כמה תקצירים לסיפורי מדע בדיוני אפלים במיוחד.
כך קורצ'אק מספר ביומנו על רעיון שעלה בו: פרויקט שלם של סיפורים, שאותה כינה "סיפורים תמוהים " ובו מכשיר דמוי מיקרוסקופ, שייצור ציביליזציות שלמות מתחת למיקרוסקופ, וכך יקבע מי יחיה ומי יושמד, ואת ההתפתחות של תרבות בזעיר אנפין זאת.
"המצאתי מכונה ( פיתחתי מנגנון מפורט מאוד ומורכב) משהו הדומה למיקרוסקופ.מאה קווי סימון. אם אסובב את המיקרומטר לתשעים ותשעה קווים ,ימות הכל שאין בו אפילו אחוז אחד של אנושות. העבודה עצומה הייתה. חייב הייתי לקבוע כמה אנשים ( יצורים חיים ) יצאו מידי פעם מהמחזור ,מי יבוא במקומם ,ומה צורה תהיה להזדככות זו , חיים חדשים ארעיים.לאחר שנה של שיקול דעת ( כמובן בלילה ) קידמתי את הזיקוק עד כדי המחצית.הבריות שוב אינם אלא בהמות למחצה.השאר הושמדו.מה קטנוניות היו תחזיותי –ההוכחה כי את עצמי סילקתי את עצמי לחלוטין מאורגניזם מיוחד במינו זה.ואם כן ,תוך סיבוב המיקרומטר של המיקרוסקופ שלי יכולתי ליטול את חיי .ומה הלאה?
במידת מה של בושה הריני מודה, כי גם עתה אני חוזר אל נושא זה בלילות קשים יותר. לילות בית הסוהר העניקו לי את הפרקים המעניינים ביותר של הרומאן.
…מצאתי את הניב הקוסם .הינני רודן האור.
כה מודאג הייתי בהירדמי שעד שהתחילה מרד עולה בי .
"מדוע אני ?מה רצונכם מימני? יש צעירים יותר נבונים יותר ,טהורים יותר ,מתאימים יותר למשימה זו.
השאירוני בשביל הילדים .אינני סוציולוג .אקלקל הכל ואבאיש את רוחי ואת ריח הניסיון" [41]
לאחר מכן הוא עוסק בנושא הזכות להרוג מתוך רחמים "אותאנאזיה"".ושם הוא תמה "האם אסף מישהו את המקרים והנסיונות ,והוידויים ,והמכתבים ,והזכרונות במחנות ,בבתי הסוהר ,מידי הנידונים ,שגזר -דין מוות תלוי על ראשם ,ערב קרב כבד ,בבתי הבורסה ובבתי ההימורים ?"[42]
באופן יוצא דופן הוא מזכיר בעניין את הבנייה החופשית :"דומה כי אחד הנסיונות של הכנסה-בסוד המסדר אצל הבונים החופשיים הוא ניסיון כושל כזה של קפיצה אל הנעלם". [43]
מאידך הוא חלם גם על עתיד טוב יותר אי אז אי שם, בעתיד הרחוק . בתקציר לסיפור אופטימי יותר כתב :"בחמשת אלפי השנים הקרובות ,אי שם בתהומות העתיד –הסוציאליזם . .ועתה אנרכיה . מלחמת המשוררים והמוסיקאים ביפה מכל האולימפיאדות –המלחמה על היפה בתפילות –על המנון לאלוהים שיושר אחת לשנה בכל העולם ".[44]
הימים האחרונים בגטו
תעודת הרופא של יאנוש קורצ'אק בגטו ורשה
הפעולה המאורגנת האחרונה של ילדי בית היתומים בגטו ורשה הייתה העלאת הצגה של התיאוסוף והמשורר ההודי הידוע רבידנאט טאגור – "הדואר". מחזה מיסטי שיותר מרומז על המשך החיים מעבר למוות בקיום אחר . מחזה שבבירור שיקף את דעותיו ורעיונותיו של קורצ'אק.[45]
בדברים שרשם כאשר חש את הסוף המתקרב מתהדהדות אמונותיו התיאוסופיות והמאסוניות : "גם אם אינך מאמין בנפש,הרי תוודא שגופך יחיה כדשא ירוק כענן,הרי אינך אלא מים ואפר". [46]
בעמודים האחרונים של היומן שלו הוא כותב :
"זה לי ימים רבים שלא בירכתי את העולם ,הלילה ניסיתי – הנסיון נכשל .איני יודע אפילו במה טעיתי .הנשימה המזכחת הצליחה במידת מה ,אך האצבעות נותרו רפויות ,והאנרגיה לא זרמה בהן, המאמין אני בתוצאה ? מאמין,אבל לא בהודו שלי! הודו הקדושה!"
על פיו נראה שקורצ'אק מתאר כאן ניסוי ביוגה או במדיטציה שאותו למד אצל הבונים החופשיים או בחוגים תיאוסופיים .[47] מה הוא ניסה לעשות כאן בדיוק לא ברור. אך בבירור זה לא היה משהו שהוא ניסה לבצע בפעם הראשונה. מן הסתם היה זה מעשה שהיו לו ניסיון ארוך עימו.
קורצ'אק וצוות מוריו והיתומים גורשו לטרבלינקה בחמישי באוגוסט 1942. עד ליום האחרון שבו הוא כותב ביומנו ,הרביעי באוגוסט 1942 הוא ניסה לקבל פרטים לגבי מה שעלה בגורלה של במאית "הדואר" אסתרקה שנחטפה כמה ימים קודם לכן בידי הנאצים ונעלמה. ברביעי באוגוסט היום האחרון לכתיבה ביומן הוא כותב בדיכאון ביומנו "אולי לא היא נפלה בפח אלא אנו ( שכן נשארנו )".[48]
סיכום
פסל לזכרו של קורצ'ק בורשה
לאחר מותו הפך קורצ'אק' לסוג של איקון עבור ישראל ופולין והעולם כולו. אך קשריו עם החוגים המיסטיים של הבונים החופשיים והתיאוספיה כמעט ונשכחו .
יש לציין שהמכתבים עם קורצ'אק בארץ ישראל מצאו את מחשבותיו אלו כתמוהות ואפילו הזויות[49] וניתן להניח שמעולם לא טרח לספר להם את כל מה שהוא חושב באמת בנושא מעבר לרעיונות קטועים אולי כי לא ציפה מהם שיבינו אותו.
למרות שבשנת 1938 הבניה החופשית הוצאה מחוץ לחוק בפולין וכל הלשכות נסגרו וקשריו של קורצ'אק עם הבנייה החופשית לכאורה הסתיימו, הוא המשיך לחשוב ולהרהר ברעיונות שלהם ואף שאף ליישם אותם בתורה החינוכית שלו.
בניגוד לסגנון הבריטי הרגיל של הבונים החופשיים השואף להרחיק את עצמו מאלמנטים רבים של מיסטיקה, יאנוש קורצ'ק היה חבר במסדר "זכויות האדם" של בונים חופשיים הפועל בסגנון צרפתי של בנייה חופשית השואף להעלאה רוחנית של האדם.
סגנון זה, שהושפע רבות מרעיונות המהפכה הצרפתית, שם דגש על עקרונות השיוויון מעל כל עקרון אחר. משמע, שיוויון בין כל בני האדם באשר הם. ביטוי לכך ניתן לראות בתורתו החינוכית של קורצ'ק אשר עודד תפיסה שיוויונית בין המורה לתלמידו (בדומה ליחסים בין נשיאי לשכות לאחים רגילים במסדר הבונים החופשיים).
כך לדוגמה העיד אחד מתלמידיו לשעבר בראיון שנערך עימו בישראל בשנת 2015:
"אני, בסוף 1939, ברחתי לגבול רוסיה כי אני לא יכולתי לסבול את הרדיפות האלה ואת ההשפלות האלה, הרי חינוך קיבלתי שאני בן-אדם, שאני בן-אדם שווה, שאני בן-אדם גאה"[50]
בנוסף, מכתביו של קורצ'ק ניתן להבין כי הוא ניסה לעסוק בדרכו שלו ביצירת אדם חדש, בפיתוח ילדים וכישרונותיהם, אולם כאלו שידעו היטב את המגבלות שלהם, והחובות שמוטלות עליהם כלפי החברה הסובבת אותם , ומכאן החשיבות והצורך לפתח מצפון מוסרי.זאת בניגוד לאדם העליון של ניטשה שקורצ'אק הודה שנמשך אליו בעבר שדואג רק לעצמו ולרצונותיו שלו.
דמויותיו הספרותיות הן מעין מודל של האדם החדש, כפי שראה אותו קורצ'ק. אדם שהוא שונה מאוד מהאדם החדש של סטאלין או האדם העליון של ניטשה ושל היטלר. אדם התואם את הרעיונות של מסדר הבונים החופשיים והחברה התיאוסופית הפולנית שאליהם קורצ'ק נחשף בפולין.
מוטיב נוסף שאפשר לראות בסיפורים של קורצ'ק הוא דמותו של המחנך המשכיל העוזר לתלמידיו לגלות את כוחותיהם הנסתרים. כך לדוגמה, אחד מסיפוריו בקובץ "מאורעות מופלאים, " תיאר את פרופסור זי, אסטרונום בכוכב הלכת "רו ", שנעזר בטלסקופ המתאר לו בתמונות על אקרן מה מתרחש ברחבי היקום. באמצעות מכשיר ה"אסטרופסיכומיקרומטר " שלו הוא קולט את התחושות בכוכבים אחרים.הוא מגלה שעל כדור הארץ דומיננטיים רגשות שליליים שונים. הוא שואל את עצמו האם לשדר לכוכב אומלל זה קרני שלום רוחני . אבל אולי אין רצונם של היצורים האומללים להיות מאושרים ? האם באמת יש לכפות עליהם דרך שהיא מעבר להשגתם? עמל שמעל לכוחם ומטרה הנשגבת מבינתם בשעה זו ? יש כאן דילמה מוסרית עבור החייזר שקורצ'אק בתקציר הסיפור אינו פותר אותה.. הוא מסכם "עדיין אדמתנו צעירה ,וכל התחלה מאמץ מכאיב היא. "[51]
ניתן לשער כי מוטיבים שונים בסיפור חייו ורעיונותיו של קורצ'אק השפיעו על היצירה של סדרת הקומיקס המצליחה "האקס מן" , שזכתה בשנים האחרונים גם לעיבודים קולנועיים שוברי קופות. סדרה זאת נוצרה בשנות השישים בידי יוצרי הקומיקס היהודיים סטאן לי וג'ק קירבי, ופותחה בשנות השבעים בידי הכותב ( היהודי גם הוא ) כריס קלרמונט . סדרה זאת עוסקת במוטנטים, בדומה ליותם מגלים בעצמם בגיל העשרה כוחות על טבעיים שונים, המעוררים אימה ופחד מפניהם . [52]אך הודות למחנך אידיאליסט שמכנס את המוטנטים האלו בבית יתומים בפיקוחו הוא מפקח על התפתחותם ודואג שכוחותיהם וכישוריהם השונים ינוצלו לטובת ולשירות האנושות .
ניתן לשער כי מבחינה זו כותבי "האקס מאן" רק חזרו על הרעיון הבסיסי של קורצ'אק, ב"קייטוש המכשף" ולאמיתו של דבר הדמות של הפרופסור צ'רלס קסביאר, המנהל והמורה ההומניסט של בית ספר לילדים מחוננים בעלי כוחות מיוחדים, שמטרתו לשלב אותם במין האנושי, ששונא אותם ומפחד מהם מזכירה מאוד את זאת של קורצ'ק, אפילו במראה החיצוני ( אם כי לפרופסור קסביאר אין שפם וזקן כמו קורצ'אק אבל פרט לכך הוא נראה כמו קורצ'אק צעיר ). בשלב מסויים פרופסור צ'רלס קסויאר מתואר כמי שבא לאחר המלחמה לישראל לעבוד עם פליטי שואה, כמו גירסת חיים אלטרנטיבית של יאנוש 'קורצ'ק ,שבה הוא לא חי בפולין אלא בארה"ב.
במידה רבה אפשר לראות בפרופסור קסויאר, המורה והמנהיג של חבורות ילדים מוטנטים, המלמד אותם להשתמש בכוחותיהם לטובות האנושות – מעין ממשיך של קורצ'ק.
האם אכן קורצ'אק היה בתודעתם של היוצרים היהודיים של סדרת סיפורי האקס מאן כשיצרו וכתבו את סיפורי הסדרה ? לא בהכרח במודע. אבל יש כל סיבה לחשוב שהם שמעו עליו ועל ניסיונו ליצור סביבה חדשה בשיטות חדשות לילדים מסוג חדש טובים יותר ומודעים יותר לצורכי סביבתם. יש להניח שגם הסיפור הידוע מאוד של יאנוש קורצ'אק נמצא ברשימת מקורות ההשראה לסדרת הקומיקס ולסירטי הקולנוע המצליחים שנוצרו בעקבותיה ומתארים מחנך דמוי יאנוש קורצ'אק שמנסה ליצור בדרכו הצנועה עולם טוב יותר וסובלני יותר גם לחריגים.
פסל לזכר המסע האחרון של קורצ'אק וילדיו
ביבליוגרפיה ראשית
קורצ'אק יאנוש " אדם עם אלוהיו – תפילותיהם של אלה שאינם מתפללים"בכרך של כתבי קורצ'אק פרוזה פיוטית / יאנוש קורצ'אק ; מפולנית: אורי אורלב, דב שטוק (סדן) אגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק בישראל ; בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון
קורצ'אק ,יאנוש "דת הילד " תירגמו מפולנית: דב סדן, צבי ארד]. תל אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל"ח 1978
קורצ'אק יאנוש קאיטוש המכשף / תרגום אורי אורלב תל-אביב : עם עובד, תשמ"ז 1987.
קורצ'אק, יאנוש, מן הגיטו, בית בית לוחמי הגיטאות. הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ב 1972
Betty Jean Lifton, The King of Children: A Biography of Janusz Korczak (New York: Schocken Books, 1989).
Wójtowicz, Norbert, 2000, Janusz Korczak – a freemason, Wrocław-Poland
מורדקובסיטש- אולצ'אקובה,האנה – חיי יאנוש קורצ'אק : בצירוף דברי הערכה וזכרונות של ידידיו בישראל / רגם מפולנית: צבי אדר [עין חרוד] : הקיבוץ המאוחד, תשכ"א 1961.
נברלי איגור . שיחה בגן בחמשה באוגוסט- על נער מתצלום ישן מאוד / (הופיע במסגרת סדרה לנוער על שם יאנוש קורצ'אק ירושלים : יד ושם, תש"ן 1989
אולצ'ק-רוניקר, יואנה קורצ'אק : ניסיון לביוגרפיה מפולנית: מרים בורשטיין אור יהודה: זמורה-ביתן, תשע"ג 2013.
ביבליוגרפיה משנית
אדן, שבח הנריק גולדשמיט – יאנוש קורצ'אק : האדם, המחנך, הסופר/ ירושלים: אגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק בישראל, תש"ס 2000.
אשד אלי "קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית, "עיון ומחקר בהכשרת מורים מספר 13 תשע"ג 2012, ע' 338-371
שרשבסקי ,מרים שתי המולדות :על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ’אק / תל-אביב : המרכז לחקר תולדות יהדות פולין ומורשתם, תש"ן 1990.
Andreas Önnerfors, Róbert Péter (eds.), Researching British Freemasonry 1717-2017 – Sheffield Lectures on the History of Freemasonry and Fraternalism, Volume Three (The University of Sheffield publication house), Sheffield: 2010.
Andreas, ÖNNERFORS, Freemasonry: A Very Short Introduction (Oxford: Oxford University Press, 2017).
"Continental Lodges", Mackey's Encyclopedia of Freemasonry, retrieved 30 November 2013.
Darowski, Joseph J. X-Men and the Mutant Metaphor : Race and Gender in the Comic Books Lanham, Maryland : Rowman & Littlefield, 2014.
Droit Humain International, 2019, Official website
Caillava 'Marie-Catherine" Magneto the Jew" in The unauthorized X-men :SF and comic writers on mutants, prejudice, and adamantium /edited by Len Wein with Leah Wilson. Dallas, Tex. : BenBella Books, 2005.pp 99-109
.
[1] "יאנוש קורצ'ק – המחנך והאדם", 2014, משרד החינוך והתרבות הישראלי – המטה לתרבות ישראל.
[5] Andreas Önnerfors, Róbert Péter (eds.), Researching British Freemasonry 1717-2017 – Sheffield Lectures on the History of Freemasonry and Fraternalism, Volume Three (The University of Sheffield publication house), Sheffield: 2010.
[6] מתוך אתר האינטרנט של הלשכה הגדולה המאוחדת של אנגליה
[9] ÖNNERFORS, Andreas, Freemasonry: A Very Short Introduction (Oxford: Oxford University Press, 2017).
[10] Wójtowicz, Norbert, 2000, Janusz Korczak – a freemason, Wrocław-Poland
[11] אולצ'ק-רוניקר, יואנה קורצ'אק : ניסיון לביוגרפיה Korczak : proba biografii / Joanna Olczak-Ronikier מפולנית: מרים בורשטיין אור יהודה : זמורה-ביתן, תשע"ג 2013.
[12] בספרה של האנה אולצ'אקה – חיי יאנוש קורצ'אק : בצירוף דברי הערכה וזכרונות של ידידיו בישראל / רגם מפולנית: צבי אדר [עין חרוד] : הקיבוץ המאוחד, תשכ"א 1961.
[13] ראו על כך דיון מפורט אצל שלומי דורןן הצגת "הדואר" של טאגור בבית היתומים של קורצ'אק : דור לדור; קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, לג (תשסח) 117-134
[18] איגור נברלי (_ 1903-1987) סופר ומחנך היה עוזרו הנאמן של קורצ'אק ולאחר מותו של קורצ'אק פירסם רבים מכתביו ובראשם את יומנו מן הגטו שהוסתר אצלו ופורסם לראשונה בפולנית ב-1957 במהדורת כל כתבי קורצ'אק שנערכה בידי נברלי ואף כתב את התסריט לעיבוד קולנועי פולני לסרט "המלך מתיה הראשון". גם כן ב-1957 . לעברית תורגם עוד ספר אחד נוסף שלו שאינו קשור לקורצ'אק הנער מערבות הקוזקים בתרגום יוסף עם איורים של משה קופפרמן / [תל-אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ד 1963 מאמר על נברלי ועל חייו נמצא בספרו של שמואל שפס ספרות פולנית בלבוש עברי : דיוקני סופרים, פולנים ויהודים, בראי יצירותיהם המתורגמות / ירושלים : כרמל, תש"ן 1990.
[19] איגור נברלי. שיחה בגן בחמשה באוגוסט / (פורסם במקור בפולנית כ:
Rozmowa w sadzie piątego sierpnia, Warszawa, Czytelnik 1978
הופיע במסגרת סדרה לנוער על שם יאנוש קורצ'אק ירושלים : יד ושם, תש"ן 1989( בתרגום לעברית נכלל בספר זה מאמר נוסף של נברלי על קורצ'אק בשם : על נער מתצלום ישן מאוד"' ( ע' 63
[24] שבח אדן "הנריק גולדשמיט –יאנוש קורצ'אק : האדם ,המחנך,הסופר , ירושלים : האגודה ע"ש יאנוש קורצ’אק בישראל, 2000. ע' 93
[25] ראו על כך בפירוט במאמרו מ-1922 " אדם עם אלוהיו – תפילותיהם של אלה שאינם מתפללים"בכרך של כתבי קורצ'אק פרוזה פיוטית / מפולנית: אורי אורלב, דב שטוק (סדן) אגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק בישראל ; בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון [ירושלים] : יד ושם, 1996 דיון מפורט על "הדתיות של יאנוש קורצ'אק נמצא בספרו החדש של מרק סילברמן " הילד הוא אדם : הגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק / תל-אביב : מכון מופ"ת, תשע"ב 2012.נמצא ברשת כאן : http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/bitaon/Olive/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%90%D7%93%D7%9D.pdf
[29] דיון מפורט על המאבק בין שתי התפיסות האלו בנפשו של קורצ'אק ראו אצל מרים שרשבסקי "שתי המולדות :על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ’אק / תל-אביב : המרכז לחקר תולדות יהדות פולין ומורשתם, תש"ן 1990.
[45] דיון מפורט על מחזה זה והצגתו בבית היתומים בחודש האחרון לקיומו ראו אצל שלומי דורון הצגת "הדואר" של טאגור בבית היתומים של קורצ'אק : דור לדור; קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, לג (תשסח) 117-134
[52] ראו על סיפורי האקס מאן ועל ההתיחסויות השלהם לשואה ולנושאים עכשווים אצל X-Men and the Mutant Metaphor :Race and Gender in the Comic Books /Joseph J. Darowski. Lanham, Maryland : Rowman & Littlefield, 2014.
וראו את מאמרה הרלבנטי של Magneto the Jew” Marie–Catherine Caillava" בקובץ המאמרים
The unauthorized X-men :SF and comic writers on mutants, prejudice, and adamantium /edited by Len Wein with Leah Wilson. Dallas, Tex. : BenBella Books, 2005. שעוסק בקשר ההדוק בין השואה וגיבורי סיפורי סדרת האקס –מאן. ראו התייחסויות שונות לנושאים אלו גם במאמרים אחרים באותו הקובץ.
In this article, we will discuss Janusz Korczak's realationship with Freemasonry and various ideas in his work that were inspired by them. According to our research, Korczak's ideas can be understood only by compare them with the ideas of the masonic and esoteric organizations to which Korczak was associated to, specifically the ideas of French freemasonry and Theosophy.
introduction
Janusz Korczak is the literary name of Henryk Goldsmith – a Polish-Jewish doctor, writer and educator. Korczak studied medicine at the University of Warsaw, and in addition to the medical profession he acquired, he was a writer.
He has written large number of books, some of them for children. The most famous of which is "King Matthew the First". His literature mainly engaged in his educational teachings.
In 1912, at the age of 34, Korczak was appointed to run a new orphanage on Krochmalna Street in Warsaw. The orphanage was run from a democratic concept in which Korczak advocated. When children exceeded the rules of discipline in the orphanage, a "peer trial" was conducted by the Children themselves.
In addition, in order the bring to the students the feeling of responsibility Korczak let the students to manage a newspaper of the orphanage by themselves.
Korczak believed that these educational activities develop the concept of partnership and of equality that leads one to take responsibility for one's life and for one's environment.
Over the years, Korczak became known throughout Poland as a great educational thinker, original in his unparalleled approaches. He was invited to lecture on his educational outlook across Poland and distributed his teachings on radio programs.
With the rise of anti-Semitism in Poland, Korczak was removed from his various positions as a publicist and as a radio commentator. He remained in his central role: The director of the Jewish orphanage.
However, till this day, his educational writings are well known throughout the world, and in Poland and Israel in particular.
In Poland many events are promoted in memory of Korczak and his teachings. In Israel, schools are influents by his writings. And several institutions, which deal with Holocaust research and educational theory, conducted extensive research and documentation of his writings.
In 1940, following the Nazi occupation of Poland, Korczak's Jewish orphanage was transferred to the Warsaw ghetto complex. On August 4, 1942, Janusz Korczak organized the children of the orphanage, all dressed in clean, ironed clothes and carrying blue pods on their backs. For the first time in his entire educational career, he lied to the children and did not tell them where they were going. The group marched to the train station (from which the death trains departed), arranged in four columns, with Korczak at the head holding two children. On the next day Korczak was murdered with his students in Treblinka extermination camp (Israeli Ministry of Education and Culture, 2014) (Lifton, 1989).
His educational writing
Janusz Korczak created a pedagogical theory that recognizes the autonomy and dignity of the child. Its essence is to look for guarantees of human freedom, child freedom and the meaning of human life. The two basic principles of this pedagogy are respect for the child as an evolving entity thanks to its activities and the principle of child partnership in the education process.
Korczak believed the child had the same rights as an adult, so he repeated in his work the phrase "It is a mistake to think that pedagogy is a teaching about a child and not about a person." He believed that every student should learned how to give and receive the very basic human values: justice, dignity, beauty, truth, respect, love for thy neighbor, self-determination, secrets, etc.
He expressed these values in books, articles and conversations on Polish radio. For this reason, he is regarded in Poland as a unique precursor for the idea of basic rights of children. He introduced the idea of student self-government. He founded the first magazine to issue children and pioneered socializing activities for children with behavioral problems (Lifton, 1989).
Janusz Korczak's views became an integral part of Polish pedagogy. In 1946, the Korczakowski Commission was established, and Korczak's birth date is recognize by UNESCO on the calendar of memorable dates (Women’s Lodge in Warsaw, 2012).
The Order of Freemasonry – Background
The Order of Freemasonry is a global fraternal organization that originally started as a guild of professional builders in the Middle Ages and over the years has become a secret organization of "speculative masonry", meaning an organization with human philosophical ideas that help a man to improve himself and his society.
Until 1717 the order was very scattered and disorganized. The members held their meeting and rituals in places called "lodges" and every lodge had its own rules and regulations.
In 1717, in the United Kingdom, it was decided to bind a number of lodges under a "Grand Lodge" (national leadership of lodges that will make one set of rules and regulations for all lodges), the Grand Lodge of England was the first Grand Lodge in the world. The founding of a one national leadership for all lodges effectively transform all lodges into an organized body called the "The Order of Freemasonry".
The order of freemasonry was established during the time of the European Renaissance. Its purpose was to educate human beings in the spirit of "Renaissance humanism" and sought to develop the virtues of citizens under the humanistic principles of liberty, equality, fraternity, education, justice, charity and truth (Önnerfors, 2010).
Since 1717 till today, the order of freemasonry has been one of the most successful organizations in the world. The number of members in the Order stands at 6 million and some of the most influential people in the history of human society were among its members (The United Grand Lodge of England, 2018).
The International Order of Freemasonry for Men and Women "Le Droit Humain" ("Human Rights")
In addition to the official Masonic Order operating in the British way of masonry since 1717, there are a number of masonic orders operating in other rules and regulations invented in France and Italy (Because of the different rules of masonry, there are internal disputes between different masonic orders).
The largest of them is the "Grand Orients of France" (also called "European Masonry Continental"). It is a Masonic Order which chooses to focus more on developing the ideals of education and the Enlightenment. Another order is a Masonic order called "Memphis-Misraim" which places more emphasis on the mysticism ideal of masonry. And another order is The International Order of Freemasonry Le Droit Humain (Human Rights), a Masonic Order that views equality as the supreme masonic value (Mackey's Encyclopedia of Freemasonry – Revised version, 2013).
The International Order of Freemasonry Le Droit Humain is a global Masonic Order that emphasizes the idea of equality between all man. In this order, in contrast to the British masonic rules, membership is available to both men and women. Acceptance to the Order is made completely equitable regardless of nationality, religion or ethnicity.
The Order is based on Freemason's teachings and traditions, using Freemason's rationality and symbolism as the search for truth. On a personal level, the purpose of the Order is to "advance the advancement of personal value, without imposing the example, or imposing the abandonment of cultural or religious ideas." On a collective level, it works "to unite men and women who agree on humanistic spirituality while respecting personal and cultural differences." Work for the benefit of society and influence the moral value of the world. Topics that were very important for Janusz Korczak.
Janusz Korczak as a member of the International Order of Freemasonry "Le Droit Humain"
Korczak with freemasons leaders
According to the literature on this subject, Janusz Korczak joined the "Sea Star" masonic lodge in Warsaw that is under the International Order of Freemasonry "Le Droit Humain" during the 1920s (Wójtowicz, 2000).
The "Sea Star" masonic lodge was influenced by meditative – Gothic philosophy that dealt with liberal ideas such as liberty, equality, and fraternity and ideas of man's mystical transcendence. The lodge met at 4 Muyushki Street. Among the gatherers were Countess Casimira Bruel-Pelter and future colonel general Michael Tuczewski – Kraszewicz who played an important role in the Polish War of Independence and later became deputy commander of the Polish army in exile in his fight against the Nazis.
Once a year, Korczak would visit the Mezzanine estate in Pudlicia. The place was bought in 1925 by the Polish Theosophical Association. The idea was to establish an agricultural cooperative there and to distribute new farming methods to the nearby villages. The owners of the place were members of the Theosophical Society of Poland and also members of the International Order of Freemasonry "Le Droit Humain".
Every year at the end of June, the members organized several-days of conference in Menzynin. Informal meetings were held in the Great hall of the order and various political and social issues were discussed.
According to the literature, Korczak liked to come to the meetings of Masonic lodges that follow the ideas of theosophy. There he created one of his books, "Kaytek the Wizard" which has various mystical ideas.
However, until recently, very little was known about Korczak's activities in freemasonry, Especially in the literature available on him in Hebrew. Perhaps because most of the writers, although some of them knew Korczak personally, knew nothing about his involvement in freemasonry.
In addition, Although all the serious works on Freemasonry in Poland mentioned Korczak as a freemason, the subject is rarely mentioned in his biographies in Polish, Hebrew or English. Perhaps also because of the negative connotations of freemasonry in Poland as an anti-Catholic organization due to his opposition to the Catholic Church's complete control over human knowledge.
Only in the biography of Ioanna Olcher – Runicade this subject is mentioned in detail (Olchik-Roniker, 2013).
In another biography however, written by Hannah Mortkovich-Olchka, she notes that he was interested in theosophy, specifically in the teachings of Mrs. Blowocki inspired by Far-Eastern teachings and modern metaphysical teachings (Mordkovitsch-Olchakova, 1961).
Korczak with freemasons leaders
Korczak did not believe in the death of the body and always sought to find universal truth in that regard. He also was greatly inspired by the teachings of the poet Tagore who wrote that death is not the absolute end but a journey to another existence.
At the end of his life on July 18, 1942, a few days before the liquidation of the orphanage, he made sure that Tagore presented as a play in the orphanage. The show was important for the children because it presented a sick child with an incurable illness that learned how to cope with his expected death and receive it as a transition from this life to others (Doron, 1998).
Presumably, Korczak was well acquainted with the ideas of mystic educator Rudolf Steiner. Steiner was an anthroposophist who created an educational theory that emphasized on being open to the child's talents without imposing on him rigid educational principles and restrictive discipline.
Korczak was somewhat reluctant to teach this, or at least did not accept it in its entirety. In his letter to Joseph Arnon, he writes "I read modern education books with hypocritical authority. No education exists in anthroposophy" (Korczack, 1939, 180). But even if he did, he certainly knew and perhaps was inspired by anthroposophy.
In other words, instead of punishments there should be order, instead of coercion there should be good will and instead of preaching morality there should be self-work.
The Influence of Masonic Ideas in Korczak's Educational Doctrine – Masonic Rituals in the Orphanage
Methods and technics from the rituals of Freemasonry were used in the orphanage with the clearest analogy. Meaning the expression of a gradual rise in learning and self-improvement.
First a child should become acquainted with the rules governing the institution under the care of an older member. A month later a similar referendum gave the new member a degree in the orphanage. A "member degree" was the highest rank under which he was a "resident" and the lowest was a "suspicious rookie." The boy could change his degree if he showed effort and demonstrated a goodwill and responsibility in his education.
The children who qualified for it were led through symbols of a symbolic tower and received the title of "Knights of the Green Order". In the institution each degree in the tower had an additional level of knowledge and skills. Moreover, every degree had her own secret signs, oaths and tokens known only to the children that were accepted to the degree. (Korczack, 1939, 180).
We first encountered the mentioned of the influence of freemasonry teaching technics in Korczak's two orphanages in a Polish right-wing press of the 1930's (Olchik-Roniker, 2013, 275).
There was an "incident" that occurred in the "Our House" orphanage. A journalist of a right-wing Polish newspaper visited Korczak's orphanage and called it a "Masonic nest".
We can conclude that the journalist was quite right. Korczak's orphanage did use masonic-like rituals, but in light of the negative publicity, it seems to have stopped. But not completely, we believe.
We can also assume that when Nebrely wrote the book in Communist Poland in the late 1970s, where freemasonry was banned (as in all of communist Eastern Europe), he saw a vital need to underestimate the importance of Korczak's role in freemasonry, because of the Communist censorship.
In later date, we came across evidence of this only in a book written by Korczak's assistant – Igor Navarli, which was translated in later years into Hebrew.
This book is presented as a hypothetical conversations with children about Korczak's life, which is based on real details and events. In that book, Neburli confirms that the orphanage is regarded in some circles in Poland as "a nest of freemasons."
Nevelli confirm in his book that the reason for this image was an alleged incident that took place in Korczak's second orphanage that oversaw Non-Jewish orphans.
According to Navarelli, Korczak would retire to the workshop with his children after a ceremonial dinner in the courtroom to mark the holiday in a 12-hour masquerade (Navarelli, 1978, 63).
Naverly then explains that they had three different degrees of secrecy and three groups of friends: a camper, apprentice, and the artist. They held their nightly gatherings with candles lit in a special outfit and working tools. These assemblies were solemn and full of jewish prayers (Navarli, 1989, 65).
Naverly goes on to say that korczak and his children then created a ceremony, in ritualistic aprons, that was devised for new trainees to be accepted into a fraternity. It is clear from Naverly's description that the ritual is an equivalent to the Masonic ritual of initiation (Navarli, 1989, 66).
But in one of the dinners at the orphanage there was a journalist from a far-right Polish newspaper. He intrigued by the strange noises and sights in the room that included campers' candles. He was amazed to see that the ceremony was very similar to the initiation ceremony of freemasonry. He posted an article about it that said that "Korczak's non-Jewish orphanage was a "Masonic nest." (Navarli, 1989, 65).
An expression of Masonic ideas in Korczak's writings – a new future for all of humanity
Korczak with his childrens
Janusz Korczak had a religious conception that was not related to Judaism or Christianity. He himself was born into an "assimilated" Jewish family (that is, unrelated to the Jewish community). He did not grow up in the framework of institutionalized religion for its practices and commandments and did not think such a religion should be passed on to others. But he sought spiritual peace and thought it could be reached with the absolute value "of the love of others", or in his case "the love of children". He thought that children without religion could get a secular education but they had to convey the concept of God, in the way that every child is interpret and defined it on his own way.
He wrote, “It is possible to educate children without religion, but not without God. How is it possible to explain birth, death, the course of generations?” (Korczack, 1939, 97).
He supported the idea faith education in children's homes under supervision not of practical reasons but because of the atmosphere that a child has at home (A very common idea in Freemasonry and Theosophy). That's why he made sure that there were prayers in the orphanage, including public prayers where he participated with the children. (Shevach, 2000, 93).
Korczak said that these rituals expressed an individual search for God because it gives the child a religious experience without institutionalized religion. (korczack, 1922).
He personally believed in the afterlife as a kind of reincarnation. In a letter to friends in Ein Harod in British Mandate Palestine on 30 March 1937, he wrote:
“However – I will believe – if I do not come to you as a tired old man (experienced in pain) to share with you the responsibility of my strength – I will come to you, again as a child, and I will start from the beginning my wanderings in life – reincarnation – metaphysics? No – for me they are real truths, which these evening hours in the Land of Israel have merged into one.” (korczack, 1939, 203).
He supposedly adds the clarification: “A land that seeks God – perhaps he will say who: and India and China? It is possible – however here – in longings – in submission, in loneliness, in disgrace, we will needlessly fail, not a wish, but the recognition of the reality of the very universe and its purpose – your restlessness and the feeling of lack of satisfaction are – are the request. I am sorry that I am sharing thoughts that did not fully reach maturity, they are answers.” (korczack, 1939, 203).
It is doubtful the recipients of his letters understood what he meant and he did not bother to explain to them. He defined all of these ideas as "wild thoughts" that he had.
The scholars who researched Korchak generally dismissed these ideas as "not serious." Thus, researcher Yitzhak Perlis wrote that it "seems puzzling, incompatible, even contradict to his attitude and expectations toward Israel as we know them." [1]
But in our opinion, these wild ideas were far more serious than what they had so far understood from Korczak's acquaintances and scholars. These ideas reflected Korczak's ideals that were common in the theosophical society in Poland at that time. These ideas inspired to create a new and better future for all of mankind.
But those ideas were not known to his friends from the Zionist movement. He may well have believed, like Freemasons and theosophists, that humans can develop their own mighty powers that allow them to develop their spiritual lives above and beyond what conventional religion doctrine allows. Arguably we believe that he tried to create such people in his orphanages under his supervision.
The role of the Land of Israel
Korczak with children
Korczak's mind came up with all sorts of mystical messianic ideas inspired by the mass and theosophical groups he was in contact with.
He was known in Poland for his deep Polish patriotism. But the Zionist concept has also greatly influenced him in the 1930s when he seriously considered immigrating to Israel (Sharshevsk,1990).
But alongside these two concepts, there was also a third "international" view that considers Poles and Jews as a part of the entire human race with uniformly and equally.
Such ideas, for example, come up in his letters to some of his friends in Israel who did not really understand their meanings.
For example, in a letter to Joseph Arnon from May 1933, he wrote:
“The world does not need work and golden apples but a new belief. The future life must connect with the child, as the source of the hope, if I wanted (and I do want) to come to the Land of Israel, then (and I do want) to come to the Land of Israel, then not since I have an illusion, but since it is necessary to tell people, since only God (but a new one, not the one from 2000 years ago) is what will give to the Land of Israel the right to exist and hope.” (korczack, 1939, 211).
On the same day, Korczak wrote: "If I want to come to Eretz Yisrael (Land of Israel – The Jewish name for British mandate Palestine), for a conversation with God and the past, a new Bible is needed for the people." (korczack, 1939, 211).
He explains his universal ideas in the same letter:
Korczak tried to explain his Masonic ideas in a more detailed and practical way in a letter to Joseph Arnon of March 30, 1937: "If I am not mistaken for a second nationalist, Geneva is a parliament for regulating material affairs, Jerusalem should Being the individual life spirit, destiny and right of existence." (korczack, 1939, 207).
That is, Korczak seized the Zionist enterprise in a mystical concept that presents the most widespread human moral goals. He saw in Eretz Israel an expression of a new world society that should be created, that will be a more moral and just human society that would bring salvation to all of humanity and children in particular, and not only for the redemption of the Jewish people.
Mystical ideas in Korczack's book "Kaytek the Wizard"– an antithesis to Nietzsche's Zarathustra
Based on our acquaintance with various Masonic teachings and writings, it is our opinion that Korczak's "Kaytek the Wizard" was an antithesis to Nietzsche's Supreme Man theory and its later supporters such as Hitler. He expressed his position through a story about a child, who searches for mystical power and on a journey around the world, finally finds out the answer to Nietzsche's various claims.
That is, he came to the realization that he can't use his mighty powers to the serve his own selfish interests while causing harm to others. This is in contrast to the concept of a Nietzsche's book, since Kaytek's powers were given to him to help others and come to the aid of all mankind, not to serve his personal desires.
In his book, Korczak introduced a new idea of superheroes to children's literature.
Thus, the character of Kaytek is a response to the idea in Germany at that time that describe a superhero as a person who is able to reach a high level of physical power (Eshed, 2012).
In 1933 while Korczak was busy completing the story of "Kaytek the Wizard", Adolf Hitler came to power in Germany. Hitler and his followers, who were greatly influenced by the "super-man" ideas of the philosopher Nietzsche, spoke explicitly about the idea that the future belonged to the supreme (German) man and that the supreme man had to conquer his surroundings and the world.
Janusz Korczak called Nietzsche's "Zarathaustra" a danger and a "false prophesy" regarding the future of mankind.
The character of Kaytek was meant to fight the deleterious effect of "Zarataustra". Korczak despised Nietzsche so much so that at the end of his life in the summer of 1942, shortly before he was taken with the two hundred orphans to Treblinka, Korczak wrote on his memoir:
“I intend to give an answer to the lying book of the false prophet (Nietzsche). This book has caused considerable damage. I have discussed, I have had the privilege of talking with Zarathustra. His secret sermons, the heavy, difficult ones, led you, the poor philosopher, to behind the dark walls and the dense bars of the mental hospital. And thus this was in black and white:
‘Nietzsche died in fight with life – madness!”
In my book I want to prove that – in a saddening fight with the truth. Zarathustra himself instructed me in another doctrine, perhaps my hearing was better, perhaps I was more attentive.
On one issue we are of the same opinion: the way of the rabbi and my way, of the student – they were exhausting. The falls were more frequent than the successes, and the curvature is great … and therefore time and effort to in vain, it would seem in vain.” (Korczack, 1942, 77).
It seems that quite a bit of what he wrote in that memoir can be interpreted as a reaction and an antithesis to Nietzsche's philosophical teachings.
It could be presumed that Korczack keep referring to Nietzsche's writings several times always out of reluctance and disgust. However he probably also felt an interest from which he feared. As he writes: “I have discussed, I have had the privilege of talking with Zarathustra … Zarathustra himself instructed me in another doctrine.”
Korczack could not agree with Nietzsche's central idea that the desire for power is the driving force in human life. Meaning a man is nothing but a system of instincts that clash with each other and try to overpower one another as the strong overpower the weak for enslavement, or elimination.
Nietzsche's gives a model of what a "super-man" or a "super-hero" should be. Korczak believed that the real "super-hero" should be someone who strives to experiment with everything he encounters in life and does not shy away from talking and thinking, as describe in the cherecter of Kaytek the Wizard (Cohen, 1989, 52).
Korczak believed that his lifestyle and educational method were the antithesis of the idea that desire for power is the primary motive of man (Baron, 1996, 67).
But it seems that a touch of his personality can be found in the early stages of Kaytek journey as a Wizard.
Korczak admits that there was a time when he was fascinated by Nietzsche's teachings, but eventually he found it to be wrong and distorted. And so, he started to believe in a more humanistic teaching.
Clearly, one could argue that the book also served as an unofficial criticism of Nazi ideology that came to power in Germany in the same year the book was published, and Korczak already understood very well what a threat it posed to Poland and to its Jews.
One can also argue that in the chapter of " Kaytek the Wizard" that deals with an international committee of German and Polish representatives that examine the strange and mysterious aspects of "Kaytek the Wizard", is a representation of the political tension between Germany and Poland in those years. In retrospect, it seems that the threats that were given from the German representative to the Polish one expressed an analogy of the threats that were made from Germany to Poland in that time.
Korczak predicted World War II years before it occurred. In a conversation that took place in 1937 with an emissary from Israel, the poet Zrubavel Gilad, Korczak stated: “… Europe after Hitler and the war he will bring – certainly it will come! All the signs indicate about this … yes after Hitler Europe will face profound mental emptiness that it has not yet known. And then. Nu, nu, I do not ask to prophesize but certainly I, I also dreamed about this, I will even say this one hundred and one times: the land of the prophets, the land of the prophets is renewing! This is in essence the special meaning of Zionism for me.”
The last days in the ghetto
The last organized action of the children of the Warsaw orphanage was to put on a show by the well-known Indian Theosophist and poet Rabidnat Tagore called "The Post Office". A mystical play that deals with the idea of the continuation of life beyond death in another existence. A play that could be a reflection of Korczak's views and ideas (Doron, 1998).
When he felt the end is near, his theosophical ideas echoed in his writings: “Even if you do not believe in the mind, then make sure your body is living like a green grass, like a cloud, since you are nothing but water and dust.” (Korczack, 1942, 90).
In the last pages of his journal he writes:
“For me it has been many years that I have not blessed the world, tonight I tried – the attempt failed. I do not know even what I made a mistake in, the purifying breath succeeded somewhat, but the finger remained loose, and the energy did not flow in them, do I believe in the outcome? I believe, but not in my India! Holy India!”
According to Korczak writings, he appears to describe here an experiment in yoga or meditation which he studied with his Freemasonry or Theosophical circles.
On August 5, 1942, Korczak, his teachers and the orphans were deported to Treblinka. In the last day he writes a page in his diary, on August 4, 1942, were he is trying to get details of what had happened to the postal director Estherka who had been kidnapped several days earlier by the Nazis. On August 4th, the last day for on his diary, he writes in his diary: "Maybe she didn't fall into the trash but we (since we stayed)" (Korczack, 1942, 171)..
Conclusion
After his death, Korczak became an icon in Israel, Poland and in the rest of the world at large. But his influence from the mystical circles of Freemasonry and Theosophy are almost forgotten.
It should be noted that recipients of the letters to Eretz Yisrael found these thoughts puzzling and even delusional. One can assume that he never bothered to tell them everything he really thought regarding these ideas, perhaps because he did not expect them to understand them (Because they were without masonic knowledge).
Although in 1938 freemasonry was outlawed in Poland, all lodges were closed and Korczak's relations with the freemasonry officially ended, he continued to reflect and applied their ideas and methods in his educational teachings.
Contrary to the usual British style of Freemasonry that is striving to distance itself from many elements of mysticism, Janusz Korczak was a member of the Freemasonry order of "Le Droit Human" ("human rights") which operates in a French style of freemasonry that seeks to elevate one's spirituality.
This style, that were heavily influenced by the ideas of the French Revolution, emphasized the principles of equality among all human beings above all other principles. An expression can be seen in Korczak's educational theory in which encouraged an equitable concept between the teacher and his student (similar to the relationship between the Worshipul Master of a masonic lodge and ordinary brothers of the lodge).
For example, one of his former students testified in an interview in Israel in 2015:
"I, at the end of 1939, fled from the Ghetto to the Russian border because I could not endure these persecutions and humiliations, since I got an education that I am a human being, that I am an equal human being, that I am a proud human being." (Interview with Yitzhak Belfer, 2015).
In addition, Korczak's writings and letters can be understood as an attempt to create a new a better man, by the development of children and their talents, with an understanding of their limitations. The main characteristics of this new person is to have a moral conscience and the abilities to spread morality to the society around him.
His literary characters are a model of the idea of the "new man", as Korczak saw him. A man who is very different from Stalin's "new man" or Nietzsche and Hitler's "super-man". A person who reflect the ideas that Korczak learned in the Order of Freemasonry and Polish Theosophical Society. Meaning, A man who lives his life on ideas of curiosity and thinking.
Another motif that can be seen in the stories of Korczak is the figure of the educator who helps his students to discover their concealed powers. Thus, for instance, one of his stories in the collection Wonderful Events described Professor Z, an astronomer, on the planet Rho, who is helped by his telescope that describes to him in pictures what happens throughout the universe. Through the device, the “astropsychomicrometer”, he receives the feelings on other planets. He discovers that on Earth different negative emotions are dominant. He asks himself whether he should broadcast to this miserable planet spiritual peace rays. However, perhaps the miserable creatures do not want to be happy. Should he truly force upon them a way that is beyond their achievement? Is this work that is beyond their strength and a lofty purpose that they cannot understand? Here there is a moral dilemma for the alien and Korczak in his story does not resolve it. He summarizes: “Perhaps she did not fall into the trap but I did (since we remained).” (Korczack, 1942, 144-146).
It can be hypothesized that different motifs in Korczak’s life and ideas influenced the creation of the successful comic series "The X-Men", which in recent years has also been made into blockbuster movies. This series was created in the 1960s by the Jewish comic creators Stan Lee and Jack Kirby and was developed in the 1970s by the author (also Jewish) Chris Claremont. This series tells the story of mutants, who discover in their teen years that they have different supernatural powers, which inspire fear and dread among people. However, an idealist educator assembles these mutants in a home under his supervision, where he monitors their development and ascertains that their diverse powers and abilities are used for good and in the service of humanity.
It can be hypothesized that from this perspective the authors of the X-Men only repeated the basic idea of Korczak in "Kaytek the Wizard". In fact, the character of Professor Charles Xavier, the humanist headmaster and teacher of Xavier’s School for Gifted Youngsters, whose aim is to integrate them into the human species, who hate them and are afraid of them, is greatly reminiscent of Korczak, even in his external appearance (although Professor Xavier does not have a mustache and beard like Korczak did, he otherwise he looks like a young Korczak). At a certain stage, Professor Charles Xavier is described as coming after the war to Israel to work with Holocaust survivors, like an alternative life story of Janusz Korczak, in which he is not living in Poland but in the United States.
To a large degree, it is possible to see Professor Xavier, the teacher and leader of groups of mutant children, who teaches them to use their power for the good of humanity, as continuing in Korczak’s footsteps. Were the Jewish creators of the X-Men series aware of Korczak when they created and wrote the stories of the series? Perhaps he was not necessarily in their awareness, but there is every reason to think that they had heard of him and about his attempt to create a new environment using new methods for a new type of children who are better and more aware of the needs of their environment. It should be assumed also that the very known story of Janusz Korczak is found in the list of sources of inspiration for the comic series and the successful movie films that were made afterwards and describe an educator like Janusz Korczak, who attempts to create in his modest way a better and more tolerant world also for people who are different.
References
Primary Sources
Korczak, Janusz (1942), DiariesFrom the Ghetto. HaKibbutz HaMeuchad, translated in 1972 (Hebrew)
Korczak, Janusz (1939), The Religion of the Child (Translated from Polish: Dov Sadan & Zvi Arad). Tel Aviv: HaKibbutz HaMeuchad, 1978 (Hebrew)
Korczak, Janusz (1934), Kaytek the Wizard (Translated from Polish: Uri Orlev). Tel Aviv: Am Oved, Published in 1987 (Hebrew)
Korczak, Janusz (1922), “Man with His God – The Prayers of Those Who Do Not Pray”, The Writings of Korczak (Translated from Polish: Uri Orlev & Dov Stock, 1996). The Janusz Korczak Association in Israel. (Hebrew)
Lifton, Betty Jean (1989). The King of Children: A Biography of Janusz Korczak. New York: Schocken Books.
Mordkovitsch-Olchakova, Hanna (1961). The Life ofJanusz Korczak: With Words of Appreciation and Memories of His Friends in Israel (Translated from Polish: Zvi Adar). HaKibbutz HaMeuchad. (Hebrew)
Navrieli, Igor (1989). Conversation in the Kindergarten on the Fifth of August – On a Youth from a Very Old Picture (in a Series for Youths named for Janusz Korczak). Jerusalem: Yad VaShem. (Hebrew)
Olchik-Roniker, Yoana (2013). Janusz Korczak –An Attempt at a Biography. (Translated from Polish: Miriam Borstein). Or Yehuda: Zmora Beitan. (Hebrew)
Wójtowicz, Norbert (2000). Janusz Korczak – A Freemason. Wrocław-Poland.
Secondary Sources
"Continental Lodges", Mackey's Encyclopedia of Freemasonry, Retrieved November 30, 2013.
Baron, Zvi (1996). Philosophical Ideas in the Thinking of Janusz Korczak. Studies in the Heritage of Janusz Korczak, 6, 67-71. (Hebrew)
Caillava, Marie-Catherine (2005). Magneto the Jew, in: Wein, Len & Wilson, Leah (Eds.) The Unauthorized X-Men: SF and Comic Writers on Mutants, Prejudice, and Adamantium (pp 99-109). Dallas, TX: BenBella Books.
Cohen, Adir (1989). Desire and Coercion: The Literary Work of Janusz Korczak. Studies in the Heritage of Janusz Korczak. (Hebrew)
Darowski, Joseph J. (2014). X-Men and the Mutant Metaphor: Race and Gender in the Comic Books. Lanham, Maryland: Rowman & Littlefield.
Doron, Shlomi (1998). The Presentation of “The Postman” of Tagor in the Korczak Orphanage. From Generation to Generation (pp. 117-134). The Research and Documentation of the History of Jewish Education in Israel and in the Diaspora. (Hebrew)
Eshed, Eli (2012). Kaytek the Wizard of Janusz Korczak as an Anti-Nietzsche Work. Studies in the Training of Teachers, 13, 338-371. (Hebrew)
Gilad, Zerubavel (1974). Smart in the Heart: With Janusz Korczak. Conversation without a Theme: With Friends and Teachers. HaKibbutz HeMeuchad. (Hebrew)
Önnerfors, Andreas (2017). Freemasonry: A Very Short Introduction. Oxford: Oxford University Press.
Önnerfors, Andreas, & Róbert Péter (Eds.) (2010). Researching British Freemasonry 1717-2017 – Sheffield Lectures on the History of Freemasonry and Fraternalism, Volume Three. Sheffield: The University of Sheffield Publication House.
Sharshevsk, Miriam (1990). Two Homelands: On the Problem of the National Identity of Janusz Korczak. Tel Aviv: The Center for the Research of the History and Heritage of the Jews of Poland. (Hebrew)
Shevach, Aden & Goldshmit, Henrik (2000). Janusz Korczak: The Man, the Educator, the Author. Jerusalem: The Janusz Korczak Association in Israel. (Hebrew)
לפניכם אחד מסיפוריו המצויינים של סופר המדע הבדיוני המפורסם פול אנדרסון שעוסק בשאלה החמורה שמעסיקה את מין האנושי מזה אלפי שנים :האם יש לבני המין האנושי נשמה נצחית ?
The Martyr
The Magazine of Fantasy and Science Fiction, March 1960
פורסם בעברית פעמיים :
בתרגום גבי פלג פנטסיה אלפיים גליון 29 1982
בתרגום אדווה שמש קדוש מעונה – פול אנדרסון מרקורי גליון 7 אפריל 2008
אנו מפרסמים כאן את הסיפור באדיבות מו"ל המגזין "פנטסיה 2000".
הבלש הפרטי הוא אחת הדמויות האיקוניות ביותר של ספרות המאה ה-20.
מידי פעם סופרים שלחו אותו להתמודד לא רק עם מליונרים רצחניים גנגסטרים מרושעים ויפיפיות קטלניות אלא גם עם דמויות שלכאורה שייכות לתחומי הפנטסיה והמדע הבדיוני.
כמו בסיפור הזה שלפנינו שאני מוצא אותו כמוצלח במיוחד בגלל השימוש שבו הגיבור הבלש עושה בכישוריו הבלשיים המיוחדים כדי לפתור תעלומה שמתברר שהיא הרבה יותר מוזרה מכל מה שציפה…
הסיפור הזה פורסם בעברית וגם במקור האנגלי תחת השם "ג'יס פייל" שהוא שם בדוי של סופר מדע בדיוני אמריקני מוכר בשם סטיבן פרי. סיפור נוסף של ג'ס פיל בשם "לרפא חולים להחזיר מתים" פורסם בעברית במגזין :קוסמוס-המבחר של אסימוב מספר 4.
פרי ידוע כסופר צללים ומעבד של תסריטים לספרים .
בעברית הופיע ספרו " גברים בשחור / לפי תסריט מאת אד סולומון. עברית: יפעה הדר,הוצאת שלגי ,1997
שהיה עיבוד התסריט של סרט המדע הבדיוני הידוע הראשון בסדרה לספר.
פורסמו ספרים שכתב כסופר צללים בסדרת "כוח הרשת ".שיוחסו לסופרים תום קלאנסי וסטיב פיצ'ניק והתרחשו בעתיד הלא קרוב בעת הכתיבה של שנת 2010 ומאז התממש ברובו.
( לא היה לו קשר לסדרה קשורה שהתרחשה בעתיד הקצת יותר רחוק בשם "סיירי כח הרשת " שגם שלושה מספריה תורגמו מאנגלית.המחברת הייתה במקרים האלו דיאן דואן. )
בזמנים אלו של מגיפה עולמית הקורונה שכמוה לא הייתה במאה השנים האחרונות מאז "השפעת הספרדית " הזכורה לשימצה, מגיפה שכמדומה שהיא מוציאה בהדרגה את כל הרע שיש במין האנושי אני ורבים אחרים לא מוצאים ברירה אלא לחזור לסיפור על "מגיפות עולמיות "שמוציאות את כל מה שרע באנושות.
גם כדי ללמוד מהם איך "לא" להתנהג.
ולפניכם כעת סיפור כזה אולי הקיצוני בכולם על מגיפה שמוציאה את כל מה שרע לפחות במגדר אחד של המין האנושי ,הזכרים ( אבל לא מהנקבות ).
הסיפור זכה בפרס הנבולה של אירגון סופרי המדע הבדיוני בארה"ב.
שם המחברת "רקונה שלדון" הוא שם בדוי.
היה לה שם בדוי ידוע הרבה יותר של גבר דווקא "ג'ימס טיפטרי הבן". ובמשך שנים רבות רבים וטובים כולל הסופר רוברט סילברברג היו משוכנעים שהמדובר בגבר ללא ספק.
במציאות זאת הייתה אישה מיוחדת במינה בשם אליס שלדון ,שהייתה בכירה באירגון הסי איי איי האמריקני והייתה נשואה לבכיר אחר באירגון הביון.
אליס שלדון ובעלה לשעבר בכיר בסי אי איי
לאחר שהוא חלה במחלה חשוכת מרפא היא נטלה את חייו ואת חייה במה שניתן להגדירו כרצח והתאבדות.
הסיפור שלפניכם אחד המפחידים ביותר בספרת המדע הבדיוני כולה הוא אחד משני סיפורים של אליס שלדון שזכו לעיבוד טלויזיוני .ותוכלו לצפות בו בקישורים.
סיפורים נוספים של אליס שלדון בעברית :
הנערה שחוברה אל החשמל The Girl Who Was Plugged In" 1973 עברית נוגה ברוקס הטוב שבטוב מספר 6 בעריכת י.אסימוב הוצאת לדורי
2. הנשים שהגברים אינם רואים אותן – 'The Women Men Don't See 1973 בתרגום נוגה ברוקס מדע בדיוני ופנטסיה / פרמן אדוארד ל' (ע'). הוצאת לדורי.
3. והתעוררתי ומצאתי את עצמי כאן בצד הצונן של הגבעה. 'And I Awoke and Found Me Here on the Cold Hill's Side' 1972 פנטסיה 2000 מספר 25
תרגום שני: בהקיצי הנה נמצאתי כאן על צלע הגבעה הקרה תרגום עמנואל לוטם פנטסיה 2000 מספר 45
( זהו הסיפור היחיד במגזין "פנטסיה 2000" שתורגם שם פעמיים בשני תרגומים שונים )
במגזין הרשת שאותו אני עורך "יקום תרבות " אנחנו מפרסמים את "פרויקט הסיפור התנכי וההיסטורי " סיפורים על רק תנ"כי והיסטורי מהם קלאסיים של סופרים שאינם כבר עימנו ומהם עכשווים של סופרים צעירים ששלחו לנו את סיפוריהם.
ולאחרונה פירסמנו במסגרת פרויקט זה פרקים מרומן על דבורה הנביאה של חוה עציוני הלוי רומן בשם "אשת לפידות " שפורסם ב-2010 והיה רק הראשון בסדרה של עשרה ררומנים תנכיים ( עד כה) שהפכו את חוה עציוני -לוי לסופרת הפורייה ביותר על נושאים תנכיים בהיסטוריה של הספרות העברית המודרנית.
וזאת הזדמנות להוסיף רשימה לסדרה של מאמרי על גיבורי התנ"ך וההיסטוריה היהודית בספרות ובמדיה העברית והעולמית.והפעם על דבורה הנביאה ,השופט ברק בן אבינועם יעל וסיסרא מצביא האוייב בספרות ובקולנוע.
והפעם הגיבורים מספר שופטים דבורה הנביאה השופט ברק בן אבינועם ,יעל אשת חבר הקינית ומצביא האוייב סיסרא מהעיר "חרושת הגויים" שאיים על שבטי ישראל ביחד עם יבין מלך חצור.
ולמרבית הצער אין יותר מידי הופעות של דמויות אלו בספרות העברית.
דבורה היא ללא כל ספק הדמות הנשית החזקה ביותר בתנ"ך כולו.היא יוצאת דופן לחלוטין.
שירת דבורה המובאת בספר שופטים היא לדעת רוב החוקרים היצירה הקדומה ביותר בתנ"ך מהמאה ה-11 לפני הספירה ואולי באמת קרובה לתקופה שבה התרחשו האירועים המתוארים בה.
למרות זאת רק מעט יצירות ספרות ,מחזות קולנוע וטלויזיה פורסמו והוסרטו על האירועים בסיפור דבורה ברק יעל וסיסרא.אולי כי הדמויות כוללות שתי נשים חזקות ביותר ויוצאות דופן במקרא דבורה הנביאה המנהיגה ויעל הקטלנית דבר שעורר רתיעה מצד יוצרים ויוצרות .
אבל הנה סקירה של מה שיש בשפה העברית.כמה שירים ,כמה רומנים ,סיפור קומיקס אחד נדיר ,וכמה פזמונים ביותר וגם סקירה של היצירה הפילמאית המועטת שיש בנושא סרט קולנוע צרפתי אילם ושני קטעים של "היהודים באים"….
השירים
דבורה ששרה וכתבה את השיר הקדום ביותר כנראה בתנ"ך ובשפה העברית כולה "שירת דבורה" כן מאוזכרת במובן בשירה העברית החדשה.
למשל בשיר הזה של זלמן שניאור מתוך המחזור האפי שלו "לוחות גנוזים"
מתוך לוחות גנוזים מאת "זלמן שניאור
היצירה הראשונה על הדמויות בספרות העברית החדשה היא של המשורר העברי הליטאי הצעיר מראשית המאה ה-19 מיכל יוסף לבנזון
לאחר מכן פורסמו עוד כמה יצירות נשכחות על הדמויות :
נחמן יצחק הכהן פישמאן "סיסרא מפלתו והצלת עם ישראל על ידי ברק ודבורה בדרך שיר ומליצה למברג 1841
נחום ירושלמי דבורה הנביאה חזיון תנכי בשירה מעובד עבור בני הנערים.ירושלים תרפ"ד 1924
שירים
שמואל בס דבורה וברק מתוך נחל קדומים( שירי תנ"ך)יזראעל ש.שרברק 1941
שמואל בס יעל וסיסרא
פנחס אלעד :דבורה הנביאה
אמו מאת חיים גורי מתוך שושנת הרוחות 1960
אשת חבר מאת אורה עתריה חגיגה בשמש ספריית פרוזה 1986
יצירה בולטת הרבה יותר הייתה הרומן של הסופר ישראל שף ( , 1865-1938 )ששאף לחדש את הז'אנר של הרומאנים התנכיים שכתב אברהם מאפו.
הוא כתב רומן תנכי אפי מלא הרפתקאות והצלות על דבורה ויעל לבני הנעורים שהיה פופולארי מאוד בשנות השלושים.
זה היה חלק מסדרה על ימי השופטים. כך נוצר ספרו הראשון "עכסה בת כלב", שיצא בעידודם של הלל צייטלין ופישל לחובר. המשיך בנוסח זה בספריו "אהוד בן גרא" . שף לא הספיק להשלים את הספר הבא "ותם בן ירובעל"" שרק פרקים ממנו נדפסו אחר מותו ב"משעולי החינוך"..
ספרו הידוע ביותר היה היתד : או, יעל אשת חבר : ספור מדברי ימי ישראל בתקופת השופטים / תל-אביב : מצפה, (1936).וזה כנראה הספר הזכור ביותר לנוער העברי על ימי יעל ודבורה.
הסיפור הזה יצא לאור לאחרונה ב" כתובים" איסוף ועריכת החומר – חנה ברנר ; עריכה והקלדה – שלי יונה ברנר]./ [חיפה : מוציא לאור לא ידוע], תשס"ד.2004 קובץ יצירותיו של הסופר הנשכח שף.
בשנות החמישים בתקופת שיא העניין בתנ"ך במדינת ישראל גם בעידודו של ראש הממשלה דוד בן גוריון וגם בהשראת התגליות הארכיאולוגיות בעיר חצור פורסם סיפור קומיקס בשבועון "הארץ שלנו " על ימי ברק בן אבינועם ודבורה ומאבקם בסיסרא.
גם אמנון במתנדבים מאת יעקב אשמן ודוש היה הקומיקס היחיד שעסק בימי דבורה וברק שאך מופיע כדמות בסיפור .
הסיפור אגב פורסם שנה לפני שהחל יגאל ידין לחפור בתל חצור חפירות שנמשכות עד היום.אבל יעקב אשמן ודוש ביצעו מחקר רציני ביותר על התקופה הקדומה וזה נראה היטב בציורים.
העניין בימי דבורה ויעל גבר עוד הודות לחפירות האלו של יגאל ידין
סיפורים על דבורה ועל יעל.
יעקב כהן מעשה יעל
.יעקב חורגין "יעל אשת חבר הקיני ".."יעל אשת חבר הקיני ".בתוך ""בשכבר הימים" ע' 28-56 )
סיפור דרמטי ביותר על הריגתו של סיסרא בידי יעל וניכורה כתוצאה מאנשי עמה.
הסופר שרגא גפני כתב על דבורה במסגרת ספרו "סיפורי השופטים " בסדרת "עולם התנ"ך לילד".
ליאור עשת ( שם בדוי של מירון אוריאל) סדרת גיבורי ישראל ( ) הוצאת ע. נרקיס ) אייר אשר דיקשטיין .
דבורה . 1966.
ספר לילדים על דבורה ברק ויעל שהופיע במסדרת סדרה מתחרה לזאת של "עולם התנ"ך לילד של גפני .
זכריה פרידמן : דבורה אשת לפידות:מחזה בשש תמונות בתוך בין השורות סיפורי התנ"ך : המחזת מקרים בתולדות ישראל לפי מקור ומסורת ראשון לציון תשי"ד
סיפור מיוחד במינו על משפחה ישראלית בתקופה שלאחר ימי סיסרה כתוב בשפה קשה מאין כמוה .יצאר לאור שנים רבות לאחר מות המחבר שכתב אותו מיד לאחר "חתן הדמים " כמעין סוג של המשך .
הספר הבולט ביותר בנושא בספרות העברית מאז ישראל שף הוא :
אשת לפידות מאת חוה עציוני הלוי תל אביב : אריה ניר, תש"ע 2010.
הוקלט בספר השמעה ב-2018
ספר שעם הופעתו זכה להצלחה הגדולה והבסיס לקריירה של המחברת בכתיבת רומנים על נשים מהתנ"ך.הוא אף תורגם לאנגלית.
ספר שבו הראה זרטל על סף חפירות בעיר שזוהתה כ"חרושת גויים " עירו של סיסרא שסיסרא היגיע מהאי סרדיניה (!)
הפזמונים .
הפזמון הידוע על פי שירת דבורה הוא בלחנה של נעמי שמר מ-1972 ללהקת פיקוד דרום.
ארץ רעשה.
מילות השיר לקוחות מתוך שירת דבורה, בספר שופטים פרק ה'. השיר, המחולק לסולו ולמקהלה, מתאר את המלחמה ואת הניצחון ומבקש ניצחון תמידי על האויבים כפי שהיה הניצחון הזה.
מילות השיר
בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום
בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום
ארץ רעשה, גם שמים נטפו
גם-עבים נטפו מים
תדרכי נפשי עוז, עוז
תדרכי עוז
אז הלמו עקבי-סוס; מדהרות דהרות אביריו
אז הלמו עקבי-סוס; מדהרות אביריו
ארץ רעשה, גם שמים נטפו
גם-עבים נטפו מים
תדרכי נפשי עוז, עוז
תדרכי עוז
כן יאבדו כל-אויביך
כל אויביך יאבדו
ואהביו, כצאת השמש בגבורתו
ארץ רעשה, גם שמים נטפו
גם-עבים נטפו מים
תדרכי נפשי עוז, עוז
תדרכי עוז
השיר נכתב לביצועם של הזמרת נחמה ליפשיץ ולמקהלת השריון שפעלה שלוש שנים עד 1973, אך בוצע על-ידי להקת פיקוד הדרום בין שירי התכנית "מדרום תיפתח הטובה".
האזינו לפזמון "ארץ רעשה"
עוד שיר ידוע המבוסס על סיפור דבורה ויעל הוא
יעל יעל מאת דן אלמגור ,לחן נפתלי נאמן
שרה: להקת פיקוד צפון בתכניתה “הנשק הסודי” (1960)לקוחים ממחרוזת של פזמונים על כלי נשק בלתי קונווציונליים של כמה מגיבורי המקרא,
זהו הסרט היחיד הידוע לי שעוסק באירועים של ימי ד'בורה ויעל ודבורה משום מה אינה מופיעה בו כלל .ההתמקדות היא בסיפור יעל וסיסרא הדרמטי אולי בגלל אורכו הקצר של הסרט 10 דקות בלבד….. אבל ברק בן אבינועם יעל ובעלה וסיסרא כמובן כולם מופיעים.
לפניכם סיפור פנטסיה מדעי בדיוני מאת סופר המדע הבדיוני הידוע לארי ניבן.
מדוע סיפור פנטזיה "מדעי בדיוני" ? משום שלארי ניבן בניגוד לסופרי פנטסיה אחרים מסביר בדיוק ובצורה כמו מדעית טכנית מאיפה בא כוח הכישוף שיש לדמויות בעולם הזה שהוא העבר הרחוק ,12 אלף שנה לפני הספירה זמן קצר לפני שקיעת האי אטלנטיס שמתוארת בסיפור מאוחר יותר שלא תורגם לעברית.
כוח הכישוף נקרא בסיפור "מאנה" ( "כוח כשף "בתירגום השני לעברית )ויש כללים מוגדרים ביותר כיצד ומתי ובידי מי אנרגיית הכישוף יכולה לפעול.
לפני שהיא מפסיקה להתקיים.
זהו הסיפור הראשון בסדרה שניבן המשיך לכתוב ממנה סיפורים נוספים לבד ועם סופירם אחרים. אבל רק זה תורגם לעברית.
לדעתי זהו אחד הסיפורים המעולים של הז'אנר "חרבות ומעשי כשפים " ( SWORD AND SORCERY ׂ) שרק מעט מאוד ממנו תורגם לעברית.של סופרים כמו רוברט ה.הווארד , פריץ לייבר, פול אנדרסון, מייקל מורקוק, רוג'ר זילזני , ועוד מעטים מאוד נוספים.
הסיפור הזה היה מועמד לפרס ה"נבולה" של איגוד סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב לתואר סיפור המדע הבדיוני הטוב של שנת 1969
אבל הפסיד לסיפור של רוברט סילברברג שלדעתי הוא פחות טוב. חבל.
הסיפור תורגם לעברית פעמיים.
.ב-1975 נעשה גם לסיפור קומיקס ששומר בדייקנות על רוח הסיפור ונכתב בידי דוג מונאש ווצוייר בידי וינסנט אלקאזאר.
תמצאו אותו למטה כבונוס.
אבל מראש אומר גירסת הפרוזה היא הטובה יותר,במקרה הזה האיורים לא מוסיפים הרבה למה שיש לנו בדמיון.
אני צאצא ישיר של הגאון מוילנה שנולד לפני 300 שנים בדיוק.
כתבתי עליו רבות. כאן בבלוג זה ובמקומות אחרים ונתתי עליו הרצאות רבות.
בין השאר ביקרתי בשנתיים האחרונות פעמיים בליטא וביקרתי במקומות שבהם חי.
יש מי שטוענים שתווי הפנים שלי ככל שאני מתבגר מזכירים מאוד את תווי הפנים שלו כפי שהוא מופיע בתמונות אותנטיות ככל הנראה משנות העשרים של המאה ה-19.
ייתכן.
כידוע לקוראים בבלוג זה אני מתעניין מאוד בנבואות ובתחזיות לעתיד.
וכך אני מתעניין מאוד ברעיונותיו של הגאון לגבי העתיד לבוא,הקרוב וגם הרחוק.מאחר שהגאון דן בכתביו האיזוטריים ביותר גם בעתיד של עוד אלפי שנים.
ליתר דיוק עד "האלף העשירי " ( אנחנו חיים ב"אלף השישי" ).
השנה היו אמורים להיות אירועים שונים בישראל ובעולם לרגל הולדתו ואני הייתי אמור להנחות אחד מהאירועים האלו.
למרבית הצער ,בגלל מגיפה עולמית ,רוב האירועים האלו ( לא כולם ) בוטלו.
אחד האירועים האלו שאמור היה להתקיים במקור בליטא באנגלית, התקיים בכל זאת …בזום.
אז הנה דיון הזום שהשתתפתי בו לרגל 300 שנה להולדת הגאון מוילנה באנגלית ביחד עם הרב ג'רמי בורוביץ.
בו אני דן בהשפעה של הגאון על הספרותצ והאמנות והתרבות הפופולארית לאורך השנים ,ברעיונותיו של הגאון מוילנא לגבי העתיד לבוא בעוד אלפי שנים לגבי העידן הפוסט משיחי שבו האדם יעבור את דרגתו של אדם הראשון וימשיך משם.וגם בהשפעה של רעיונותיו של הגאון מוילנא על סדרת "המוסד" של אסימוב.
Zoom discussion I attended on the occasion of the 300th anniversary of the birth of the Vilna genius in English. In it I discus the Gaon's influence on literature, (pop) art . His visions on the future the ideas of th Vilna genius regarding the future to come in thousands of years regarding the post-Messianic age in which man
will pass the rank of the first man and continue from there.
And also in the influence of the ideas of the Vilna genius on Asimov's "The Foundation " series.
לפניכם סיפור תנכי חלק מ"פרויקט הסיפור התנכי " המתרחש בימי המלך ירבעם בן נבט המלך שהביא לפילוג ממלכות ישראל ויהודה ( בעזרתו הנמרצת מאוד של המלך האידיוט רחבעם בן שלמה מיהודה ) והקים מקדש משלו בבית אל.
לדעת כותבי ספר מלכים ירבעם בן נבט היה הגרוע שבכל המלכים ,כי הוא היה הבסיס והמקור של כל החטאים שבוצאו אחריו. והם חוזרים ומזכירים שוב ושוב את שמו כאבי אבות כל טומאה.
אז הנה סיפור בנושא שבמקור נכתב ביידיש בידי הסופר שלום אש ( 1880-1957)ותורגם מיידיש לעברית.
הסיפור מתאר מאבק בין המלך ירבעם בן נבט ובין נביא.הסיפור הזה הוא אחד מאלו המתארים בעוצמה את המאבק בין המלך ובין והנביא איש התקשורת של זמנו שמוכיח אותו על חטאיו.
הסוף הוא מפתיע שכן הנביא אינו ממלא את שליחותו כהלכה.
הסיפור מבוסס ישירות על המסופר בספר מלכים פרק י והסיפור שם בבירור נכתב לאחר ימי המלך יאשיהו במאה ה-שביעית לפה"ס כ-300 שנה לאחר האירועים כפי שתראו מהכתוב:
בתרגום "י.ד" בכתב העת לילדים מולדת ו' תרע"ד 1914 עמ' 135-145
הוא הופיע עוד בקבצים האלו:
אשכולות: התנ"ך בספרות ישראל לתקופותיה בעריכת נחום בנארי הוצאת מ.ניומן תשט"ו 1955
אנתולוגיה תנ"כית : מבחר היצירה העברית בשיר, בסיפור ובאגדה על נושאים תנ"כיים :כרך ג'-התפלגות הממלכה -שיבת ציון עורכים :ב.י. מיכלי, מ. רבינוביץ, צ. ירדני. תל אביב : מסדה.1963
ולפחות אחת ממקראות ישראל .
שלום אש סופר ידוע מאוד בשפת היידיש כתב גם רומנים תנכיים על משה ועל הנביא ישעיהו השני בתקופה הבבלית.
לאחר שפירסמתי את סיפורו המעולה של אלפרד בסטר "האיש שרצח את מוחמד" הנה אני מביא עוד סיפור של אלפרד בסטר מפורסם אפילו יותר.למעשה הוא נחשב לאחד הסיפורים הגדולים של ז'אנר המדע הבדיוני.ולסיפורו המפורסם ביותר של אלפרד בסטר.
זהו סיפור על אנדרואיד רצחני שמבוסס תאמינו או לא על פרשיה אמיתית מימי העבדות בדרום ארה"ב במאה ה-19. פרשיה אמיתית ומזעזעת שעליה כתב הסופר מרק טויין של עבד רצחני שרצח אנשים שונים גברים ונשים במקומות שונים.והבעלים שלו ( איש לבן כמובן ) זרם עם זה.עבד היה דבר יקר ואתה לא מבזבז אותו אותו סתם ככה על ידי הסגרתו לשלטונות.הוא עבר איתו ממקום למקום ובכל מקום העבד רצח ורצח.
אלפרד בסטר סופר מדע בדיוני למד על הפרשה והחליט ליצור ממנה סיפור מדע בדיוני שבו אנדרואיד תופס את מקום העבד השחור. הוא העביר אותה אל העתיד ואל הגלקסיה.עם הסיגנון המיוחד שלו כמובן, ויש להזהיר מסיבות סגנוניות שונות זהו לא סיפור קל במיוחד לקריאה.
בתחילה הוא מבלבל למדי. אבל לאחר שהתרגלתם הכל מובן וברור.
הוא נבחר בסקר של מגזין החדשות של עולם המדע הבדיוני "לוקוס" בשנת 1999 כסיפור המדע הבדיוני הרביעי הטוב של כל הזמנים .
הכתבה הזאת פורסמה במקור לפני כעשרים שנה ב-2001 באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני. היא עדיין שם.
אבל מאז שפורסמה זרמו מים רבים בירקון .הרבה אתרים שניתנו להם קישורים בגירסה ההיא מתו ונעלמו מהרשת הם אפילו כבר לא בארכיב הרשת.
בשנים שחלפו התגלה כתוצאה מהתפתחות האינטרנט מידע חדש על סיפורי באק רוג'רס שלא היה זמין בשנת 2001 כמו המידע שרוב הסיפורים הטובים עליו שתורגמו לעברית חוברו בידי סופרי מדע בדיוני ידועים כמו פריץ לייבר.
בעולם של באק רוג'רס חלו כל מיני עידכונים. בין השאר סיפורים שונים על באק רוג'רס שהופיעו במגזין "בוקי " בעברית הועלו לרשת והם זמינים לכל במגע יד בעכבר. ותמצאו קישורים אליהם בסוף המאמר.
אז היגיע זמנו של עדכון.
תשע הנשמות של באק רוג'רס
מיהו גיבור המדע הבדיוני האמריקאני המפורסם ביותר של כל הזמנים ? לוק סקיוולקאר ? לא. קפטין קירק ? גם כן לא, פלאש גורדון ? לא ולא.
הגיבור המפורסם ביותר בכל הזמנים של המד"ב בארה"ב הוא אדם בשם "באק רוג'רס " ,וכה גדול היה פרסומו עד שבמשך זמן רב היה מקובל שכאשר שואלים מישהו שלא באמת ידע מה זה מדע בדיוני הייתה התשובה הסטנדרטית "THAT CRAZY BUCK ROGERS STUFF.
ויותר מכל גיבור מד"ב אחר באק רוג'רס עבר במהלך הקריירה שלו הארוכה שלו גילגולים רבים ומוזרים שהראו שלדמות זאת יש תשע נשמות ממש.
חייל ישראלי נוסע בג'יפ במסע ניצחון לרגל מלחמת ששת הימים מאחורהפאנטום ופלאש גרודון,לידו מנדריק הקוסם ובחולצה הצהובה איש המא הה-25 באק רוג'רס.צייר אשר דיקשטיין.
אני נתקלתי בבאק רוג'רס בדפי מגזין קומיקס עברי שנקרא על שמו "בוקי" וכנראה כתוצאה מסיפוריו שעסקו בעלילותיו של בוקי כאיש ביטחון מסכל ומעין סוכן חשאי במאה ה-25 ( וגם סיפורי פלאש גורדון וסיפורים אחרים שהופיעו במגזין זה ) התחלתי להתעניין במדע בדיוני.
וגם בריגול ובחקירות משטרתיות.
עבורי "בוקי " רוג'רס סימל במשך שנים רבות את ה"מדע הבדיוני".
חלק מהסיפורים על באק שהופיעו בבוקי העליתי באתר זה וב"יקום תרבות ". ( קישורים אליהם תמצאו בסוף הרשימה " ופה ושם גם במהלכה. )
וכאן בכתבה זאת נעבור על "הנשמות " השונות של באק רוג'רס.
הנשמה הראשונה
באק רוג'רס הופיע בפעם הראשונה תחת השם "אנתוני " רוג'רס בחוברת אוגוסט 1928 של מגזין המד"ב AMAZING STORIES . חוברת זאת נחשבת כיום כקלאסית ואחת החשובות ביותר שהופיעו אי פעם מבין המגזינים של המד"ב שכן בה הופיע החלק הראשון של סדרת "סקיילארק" המפורסמת של א. א. סמית שנחשבת לסדרה שיצרה את ז'אנר "ההרפתקאות בחלל " במגזינים, ובה הופיע גם סיפור מאת סופר בשם פיליפ נולאן בשם "ארמגדון 2419" .
בסיפור זה תואר כיצד טייס ממלחמת העולם הראשונה אנטוני רוג'רס , שהחל לעבוד למחייתו כמהנדס מכרות אחרי המלחמה , נתקל בגז מיסתורי במכרה בשנת 1927 ונרדם …. למשך 492 שנה.
ולאחר שהתעורר מצא רוג'רס את עצמו עוזר לבחורה צעירה בשם וילמה דירינג להתמודד עם השליטים המרושעים של אמריקה של העתיד, ההאן. האן היו כמסתבר בני תערובת מסינים וחייזרים , יצורים מנוונים שהשתלטו עם הטכנולוגיה הגבוהה שלהם על ארה"ב והעולם.
.רוג'רס אינו מבזבז אף דקה וממהר לעזור לוילמה וחבריה אנשי אירגון לוחמי גרילה להילחם בהאן. מסתבר שבזמן שהאן חיים להם חיי פאר דקדנטיים בערים , קמו בשדות ובהרים תנועת מחתרת של אמריקנים גאים כולם ממוצא אנגלו סקסי-גרמני טהור אבל חיים כמו אינדיאנים והם מנהלים כעת מלחמת גרילה שמטרתה להשמיד (פשוטו כמשמעו) את הפולשים המתועבים. אנטוני הופך ללוחם ראשי בהאן , ועל ידי טקטיקות הלחימה המתוחכמות של המאה ה-20 הוא מביא להכחדתם בסיפור ההמשך THE AIRLORDS OF HAN שהופיע באמזינג ב-1929.
הסיפור היה אחד מסיפורי המד"ב היותר טובים של זמנו. נולאן היה שיויוני מאוד ביחס לנשים שהופיעו כלוחמות אמיצות ושוות זכויות לצד הגברים.רק כעבור שנים רבות מאוד הופיעו במד"ב דמויות נשים שהיו אקטיביות ולוחמניות כמו וילמה דירינג ,חברתו של רוג'רס. הוא גם חזה שם המצאות כמו מטוסי הסילון , הווקי טוקי והבזוקה ( הפצצה לא המסטיק)
מצד שני הספר היה נגוע בגזענות כמעט נאצית קשה מאוד ( כמו סיפורי מד"ב רבים אחרים של התקופה ) . יש לציין שאירגוני המיליציות הגיזעניים בארה"ב של היום מושפעים מאוד מספר זה ומהרעיונות שלו על הצורך להילחם בתושבי העיר המנוונים והנחותים ולהשמידם.
נאצי אמריקני בשם אנדרו מארשאל כתב את "יומני טרנר" ספר מד"ב גזעני קיצוני שמתאר את השמדת הממשלה הפדרלית וכלל העמים הנחותים בארה"ב יהודים שחורים סינים וכל השאר בידי מיליציות אנגלו סקסיות אריות גאות, שממשיכות מכאן ומשמידות א0ת מקור כל הרע –מדינת ישראל בפצצות אטום . מסתבר שספר זה היה בחלקים רבים פלגיאט של הסיפור של "ארמגדון 2419 " ובמיוחד בתיאור טקטיקות המחתרת שבהם משתמשות המיליציות במאבק נגד האוייב הפדראלי-יהודי המרושע , שהוא העתק מדוייק של "ההאן " מסיפורו של נולאן.
בהשראת ספר זה ביצע אדם בשם טימוטי מקוין פיגוע במרכז הממשל הפדראלי באוקלאומה שבו נהרגו 168 אנשים.
נדיר, גם במד"ב, למצוא סיפורים כאלה שהם שילוב של רעיונות כמו נאציים ורעיונות פמיניסטיים קיצוניים.
אבל לא סיפורים אלה גרמו ל"באק רוג'רס " להיהפך לדמות המרכזית שהפך בתרבות הפופולארית האמריקנית , לכך גרם מדיום שונה לחלוטין מהמגזינים של המד"ב .
הנשמה השניה
בין הקוראים של מגזין אמזינג סטוריס של אוגוסט 1928 היה אדם בשם ג'ון דיל. הוא היה בעל סינדיקט , ארגון שסיפק סיפורי קומיקס ( עלילונים בעברית ) . בדעתו של דיל עלה הרעיון שאולי כדאי ליצור סיפורי קומיקס של הרפתקאות , דבר שעד אז כמעט לא נוסה, ואם סיפורי הרפתקאות למה לא סיפורי מד"ב ז'אנר שהחל להתפתח בשנים אלה? אך נשארה הבעיה מה יהיה הסיפור שיבחר. ואז ראה את המגזין.
ניתן לשער "מה היה קורה אילו" היה מחליט לבחור בסיפורו של א.א. סמית סמית "סקיילארק" כבסיס לסדרת העלילונים החדשה שלו. עם היה עושה כן כי אז המד"ב היה עלול לאבד את אחד מסופריו החשובים הראשונים והתרבות הפופולארית מקבלת , אולי, גיבור אחר מדען גאוני בשם "דיק סאטון " גיבור "סקילארק" ..
אבל הוא בחר ב"ארמגדון 2419 "..הוא פנה לנולאן וביקש מימנו שיכתוב את הסיפור מחדש כסדרת קומיקס עבור העיתונים. \הוא ביקש רק שינוי אחד שם הגיבור אנתוני ( שם "רציני" מידי, הוא חשב, עבור האמריקני ברחוב ) ישונה ל"בא ק"או בוק. ( כמו שמו של גיבור מערבונים ידוע באותה התקופה בוק ג'ונס ).
המד"ב איבד כעת את נולאן שעבר לתחום הקומיקס.אליו היצטרף צייר בשם דיק קלקינס שאייר את סיפוריו . קלקינס הנ"ל טייס לשעבר היה צייר ממדרגה חמישית שציוריו נראים היום כמשהו בדרגת האיכות של ציורי ילדי כיתה ח'.
אבל לזמנו הם היו מושכים מאוד ובגלל שתיארו דברים חדשים ללא הרף שלא ניראו מעולם בקומיקס קודם לכן כמו אקדחים יורים קרני מוות חגורות תעופה , ערים בכיפה מתחת למים ורקיטות חלל לאיש לא היה איכפת.
נולאן לא שינה הרבה את הסיפור שבו באק רוג'רס האמיץ מתעורר בשנת 2429 ( כעת הייתה תמיד הקפדה לשמור את הסיפור בדיוק 500 שנה קדימה ) מוצא לידו את החיילת המעופפת וילמה דירינג ויוצא עימה למאבק ב"מונגולים האדומים" .
בפרק הראשון הופיע מה שהפך לאחד מסמליה של הסדרה המכשיר התעופה מהגב שבאמצעותו אפשר לעופף באוויר. רבים חושבים שהרעיון למכשיר זה הומצא בסיפורי באק רוג'רס. האמת היא קצת שונה. מכשיר מסוג זה אכן תואר במגזין שבו הופיע הסיפור הראשון על רוג'רס אך היה זה בסיפור סקיילארק של סמית כמשהו שנוסה בידי הממציא הגאון סאטון. המכשיר אף תואר בתמונת העטיפה של החוברת . נולאן וקלקינס גנבו את הרעיון ואת התמונה בהנאה והרעיון הפך להיות מזוהה עם באק רוג'רס מכאן ואילך.
אין צדק בעולם.
רצועות הקומיקס הראשונות על עלילות באק רוג'רס במאה ה-25. ינואר 1929. ראשית קומיקס ההרפתקאות המדעי הבדיוני.
הסיפור הראשון של באק רוג'רס הופיע ב7 בינואר 1929 ושוב בצירוף מקרים מוזר באותו יום עצמו הופיע סיפור קומיקס נוסף על גיבור הרפתקאות אחר, טרזן, ושני אלה ביחד פתחו את עידן ההרפתקאות בסיפורי הקומיקס בארה",.
נולאן עיבד בתחילה את סיפורו על המאבק בהאן המונגולים בקומיקס, למקרה שהקוראים לא יבינו למי הכוונה.
הסיפור הסתיים הפעם לא בהשמדת האוייב כמו בגירסת הפרוזה אלא בהסכם שלום עם השליט המונגולי. חוץ מכמה עריקים מונגולים שנמלטו וחטפו עימם את וילמה.
אלא שאותם מונגולים נעלמו פתאום כשהופיע באוויר אוייב מסוכן הרבה יותר.
והם לא חזרו יותר.
הסיפור המשיך באופן פתאומי לחלוטין לכיוונים אחרים. כאילו היו ליוצרים מחשבות שניות ושלישיות לגבי הסדרה והיקום שלה.
אולי אחרי סקר שנערך בקרב הקוראים לגבי מה הם רוצים לראות בסיפור?
מיד לאחר הבסת אימפריית המונגולים נאלצו באק ווילמה להתמודד עם יריב חדש הפעם מהחלל החיצון, אנשי הנמר של מארס. יצורים שואפי קרבות אלה היגיעו לכדור הארץ וחטפו משם אנשים לניסויים (בדומה לטענות לגבי החייזרים ב"עבמים " של היום ).
לא אדם כמו באק רוג'רס יעמוד מהצד . "לכל הרוחות " אמר בסיפור " אנו נראה לאנשי המאדים האלה מיהו מי במערכת השמש הזאת!" ומיד מיהר לבנות ספינת חלל משלו ( השג מדהים לאדם שבא מראשית המאה ה-20 ) וטס עימה למאדים כדי להילחם שם באנשי הנמר שמשום מה הזכירו מאוד ויזואלית סינים כפי שתראו.
.אלה הפכו ליריבים קבועים בסדרה.
המונגולים נעלמו מכאן ואילך להוציא איזכורים בודדים. והיקום כולו השתנה!
היוצר נולאן ביצע בו את מה שמכונה היום "איתחול מחדש".
עם הסיפור על האנשי הנמר ממאדים נולאן שינה בצורה דרסטית את היקום של באק רוג'רס. דבר שמאז הפך להיות מקובל בסדרות וביקומים של קומיקס שיוצריהם הרגישו שיש לשנות את הסיפור והדמויות בצורה דרסטית כדי לשמור על העניין של הקוראים ,אבל הוא היה הראשון שעשה זאת.
מצב העולם בשנת 2432 לאחר שבאק ווילמה חזרו מכוכב הלכת מאדים וגילו שהעולם שממנו יצאו של מאבק באימפריה המונגולית הוחלף בעולם מאוחד.
כדור הארץ שוב לא היה עולם שלאחר חורבן,אלא עולם מאוחד שממנו מתבצעות טיסות חלליות לעולמות מערכת השמש ומאוחר יותר הגלקסיה כולה.
כל הסיפור על המונגולים נשכח כאילו לא התרחש מעולם.
וגם העובדה שבאק רוג'רס היה האיש המאה ה-20 שמצא את עצמו במאה ה-25 נשכחה למשך עשרות רבות של שנים.באק רוג'רס היה איש המאה ה-25 נקודה.
לעומת זאת כדור הארץ שלפתע פתאום הפך להיות עולם מאוחד שבירתו היא בעיר ניאגרה בארה"ב ( איך ולמה זה לא הוסבר מעולם בקומיקס ) מצא את עצמו מאויים בידי כוכב לכת נודד שהתקרבותו (גרמה לחורבן איום ולמאבקים בין עמי כדור הארץ כולל המונגולים שניסו להתגבר זה על זה תוך כדי החורבן אבל כשהסתיים הסיפור וכוכב הלכת הנודד נטש את כדור הארץ החורבן נשכח כאילו לא היה מעולם.וכדור הארץ חזר להיות עולם מאוחד ומפותח ביותר.
כדור הארץ מצא את עצמו שוב ושוב בשנות השלושים והארבעים תחת איום של פלישות מהחלל.
אנשי הנמר מהמאדים פלשו לכדור הארץ בשנות השלושים כמקבילה של העולם של באק רוג'רס לנאצים וליפנים.
בפעם האחרונה הם הופיעו בסיפור משנות השישים שהקים אותם לתחייה .
דוקטור הואר ,מדען גאון ופזור נפש דמוי אלברט איינשטיין חוץ מזה שהוא קרח ( אבל בסיפור הראשון עליו הייתה לו רעמת שיער בדיוק כמו לאינשטיין !) שנותן משימות לבאק ולעיתים קרובות משתתף עימו בביצוע המשימות.ושעליו ניתן היה לסמוך שימציא את ההמצאות המדהימות ביותר תוך כמה דקות.
כך נראה דוקטור הואר בשלב הראשון שלו בקומיקס "דמוי האינשטיין" לפני שהפך לקרח .
וכאן הוא מאבד את הפאה הנוכרית ונשאר קרח לתמיד. האם חששו הכותבים מתביעה מצד אלברט איינשטיין על השימוש בדמותו ללא רשות ?
וילמה ‘דירינג ידידה ובת זוג של באק רוג’רס מהרגע שהופיע במאה ה-25 עוד מהסיפור המקורי בשנת 1928 עד לשנת 1947..מערכת היחסים בין הזוג הייתה סוערת ביותר.
באק ווילמה כמעט התחתנו פעמים רבות מספור.ובכל פעם חשדה וילמה חמת המזג ( והלא חכמה במיוחד) בבאק בלי צדק שהוא בוגד בה עם בחורה מכוכב לכת אחר ונטשה אותו על מנת לחזור לאחר שעברה אינספור סכנות וניצלה אין ספור פעמים בידי באק והבינה לבסוף את טעותה.עד לפעם הבאה כמובן…
על תשומת ליבה נאבק גם הפושע קילר קאן בן זוגה הראשון שנשאר מעוניין בה וחטף אותה שוב ושוב.
מערכת היחסים הזאת בין באק לוילמה נשארה קבועה בחוסר הקביעות שלה בין 1929 ו-1947 במשך 18 שנה עד שלאחר 1947 וילמה נעלמה האופן פתאומי לחלוטין מדפי באק רוג’רס (מאחר שהכותבים של סדרה היגיעו למסקנה שלציבור הקוראים כבר אין עניין בה ועדיף להציג את באק כמי שנפגש במגוון רב של יפהפיות ולא כמי שנאמן רק לאישה אחת) על מנת לחזור 19 שנה מאוחר יותר בספור בשם "מפגש סופי בטיטן " בתור מה שמכונה כיום כ”אקסית המיתולוגית” של באק.
לבאק הייתה אז בת זוג קבועה אחרת בשם קארול ,אבל כנראה לא במקרה היא לא הופיעה וגם לא הוזכרה בסיפור הספציפי הזה.
קארול הייתה טיפוס קשוח כמו וילמה שיכלה להכות סוכנים זרים בדיוק כמו האקסית המיתולוגית של באק. אבל בניגוד לוילמה לא היו לה התקפי זעם וקינאה בילתי נישלטים.אבל אולי זה גם היה בגלל שהמחברים לייבר וראסל לא היפגישו את באק עם יותר מידי נשים חייזריות.
אויבים קבועים היו "קילר קאן " בוגד ופושע ערמומי ורצחני שהיה מאוהב בוילמה והפך ליריבו הנצחי של באק, בת זוגו של קאן , ארדלה ואלמאר "פאם פאטל " זנותית מרושעת ויפיפיה שהפכה לאויבתה של וילמה ( אם הסיפורים היו נכתבים היום אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהשתיים היו מגיעות לבסוף למאבק בבוץ). עמם התמודד אין ספור פעמים מאז שנות העשרים, במקומות שונים בכדור הארץ, במערכת השמש וברחבי הגלקסיה.
כיוון שהצמד-זוג (לא ברור מה הם בדיוק) הם בין אויביו החשובים ביותר של באק רוג’רס לאורך כל הקריירה הארוכה מאוד שלו, ניתן סקירה קצרה על תולדותיהם.
קאן הרוצח במשחק התפקידים “באק רוג’רס במאה ה-25” של חברת T.S.R משנות התשעים
קיין קונרד “קיין הרוצח” הוא איש כדור הארץ בוגדני ופושע מסוכן. בגרסאות שונות של הסיפור המקורי בסדרה, מוצג קאן כלוחם נועז של כדור הארץ, שבשל קנאתו בבאק המוצלח והמצליח יותר בגד בעולמו והפך למסוכן בפושעי מערכת השמש.
קאן הרוצח בציור מאת ג’ורג’ טוסקה
שיא הקריירה של הגנגסטר החללי קיין כארכי אויב של באק רוג’רס הייתה בסדרת סרטים בהמשכים על עלילות באק רוג’רס מ-1939, בכיכובו של השחקן המפורסם באסטר קראב. שם הוצג קאן כגנגסטר מסוכן בעבר וכרודן האבסולוטי של כדור הארץ במאה ה-25, בסגנון היטלר וסטלין הרודנים המשופמים של כדור הארץ בשנת 1939. רק בסיוע אנשי כוכב הלכת סטורן (שבתאי) מלוכסני העיניים מצליח באק רוג’רס לסלקו מהשלטון ולהביא לדמוקרטיה. כאן אולי היה טמון מסר עכשווי מאוד לצופים בעולם שבו החלה מלחמת העולם השנייה.
קאן הרוצח (אנטוני וארד), הרודן המרושע של כדור הארץ במאה ה-25. מאחוריו באק רוג’רס בסדרת סרטים משנת 1939 עם באסטר קראב (שחקן שגילם גם דמויות של גיבורים ידועים אחרים: טרזן ואיש החלל פלאש גודון) בתפקיד באק רוג’רס
חברתו המרושעת והיפה של קאן היא ארדלה ולמר, האישה המסוכנת והמפחידה ביותר במערכת השמש כולה.בתמונה למעלה היא בגרסת משחק תפקידים משנות התשעים של חברת T.S.R ( עליו ראו למטה ), שבו היא מוצגת כאחראית הראשית ל”כוכב התענוגות”.
ארדלה הופיעה לראשונה בסיפור מ-1930 שבו היא הוצגה כקצינה שלישית בצוללת מעופפת שמחפשת את העיר האבודה אטלנטיס מתחת לים תחת פיקודו של באק רוג’רס. היא התגלתה כבוגדת ערמומית מאין כמוה וחטפה את הצוללת עבור אהובה קאן הרוצח.
היא התקדמה מאוד מאז מדרגת קצינה שלישית של צוללת מעופפת והיגיעה לימים כעבור כמעט חמישים שנה לדרגת נסיכה של כוכב לכת.
ארדלה, אגב, לא הופיעה בסדרת הקולנוע המפורסמת על באק רוג’רס משנת 1939, שבה מופיע בן זוגה הקבוע קאן כרודן הכול יכול של כדור הארץ. ככל הנראה, איש לא האמין בשנת 1939 שאישה יכולה לגלם דמות אמינה של כוח של רשע בקולנוע. לכל היותר האמינו שיכלה לשמש כפילגש מאחורי הקלעים, בדומה לאוה בראון, פילגשו של היטלר.
אבל הדבר השתנה בשנות השבעים, עם השינוי הדרמטי במעמדן של הנשים, וזאת כתוצאה מפעילות התנועה הפמיניסטית. אולי יש לכך קשר לעובדה שמעמדה של ארדלה שודרג לזה של נסיכה מכוכב אחר. בסדרת הטלוויזיה על באק רוג’רס במאה ה-25 וכל מערכת היחסים בינה ובין קאן התהפכה.
מכאן ואילך ארדלה הפכה לדומיננטית בצמד. דבר שאי אפשר היה להעלות אותו על הדעת בשנים קודמות.לכאורה אפשר להקביל זאת לסיפורים של מציאות חלופית שבה אווה בראון פילגשו של היטלר הופכת להיות דומיננטית על הפיהרר והוא נאלץ לציית לכל גחמה שלה. כך בערך היא מערכת היחסים בין קאן הרוצח ובין ארדלה בעשרות השנים האחרונות.
דמויות נוספות היו "בלאק בארני " פיראט בין כוכבי שחזר בו מדרכיו הרעות והפך לידיד של באק.
בלאק בארני בהופעתו המקורית
עוד אוייבים כללו את האסטריטים חייזרים זעירים שיכולים לגרום לנזקים גדולים.
הסדרה תיארה מסעות לכוכבי לכת שונים במערכת השמש ומחוצה לה.
הסדרה זכתה להצלחה עצומה. ועל פיה נוצו מוצרים רבים ובראשם אקדח חלל .
היא היציגה לראשונה בפני הקהל האמריקני הרחב רעיונות רבים שעד כה היו ידועים רק למספר מצומצם ביחס של חובבי וקוראי מד"ב במגזינים, דברים כמו אקדחים יורי קרני מוות , רקטות לחלל , רובוטים, חייזרים . כה גדולה הייתה הצלחה עד שבימי ראשון בשבוע הופיעו סיפורים מיוחדים בסדרה שבהם לא כיכבו באק ווילמה אך התרחשו באותו "יקום " וכיכבו בהם אחיינה הצעיר של וילמה , ונסיכה ממאדים ( לא מאנשי הנמר המכוערים אלא מגזע שנשיו נראו כמו דוגמניות מכדור הארץ במאה ה-20 ) . סיפורים אלה שיועדו לקהל צעיר יותר מסיפורי באק רוג'רס "הרגילים" היו צבעוניים והאמנות בהם הייתה טובה יותר זאת מכיוון שקלקינס לא צייר אותם ( אם כי שמו היה חתום עליהם ) אלא עוזריו בחורים צעירים שלהם שילם פרוטות והיו מוכשרים יותר ממנו והוא חתם על ציוריהם. ( זוהי תופעה מקובלת ביותר בקומיקס האמריקני). אחד מעוזרים אלה ריק יאגר הפך לצייר הסדרה אחרי קלקינס.
נולאן המשיך לכתוב את הסיפורים אך הסיפורים שלו נהפכו לדמיוניים ויותר מבחינת המפיצים. מים היגיעו עד נפש בסיפור שבו תיאר ב-1939 פצצת אטום שמוטלת על פולשים מרושעים לכדור הארץ ולאמריקה , שוב ממאדים אך הפעם דמויי יפנים. המפיצים החליטו שנולאן הנכבד הרחיק לכת יתר על המידה עם הדמיונות הפרועים שלו וזרקו אותו לכל הרוחות. נולאן החל לכתוב שוב עבור המגזינים של המד"ב ומת זמן קצר לאחר מכן . לאחר הטלת פצצת האטום על הירושימה חברת דיל שיכתבה את ההיסטוריה, טענה כי לאמיתו של דבר נולאן עבד על באק רוג'רס עד מותו, ולוקחת לעצמה מאז קרדיט לרעיון פצצת האטום .
את מקומו של נולאן ככותבים תפסו האמנים קלקינס ויאגר ביחד עם תסכיתאי הרדיו בוב ברטון, שלא במקרה הרמה של הסיפורים החלה לרדת בצורה דרסטית. באק רוג'רס החל לאבד יותר ויותר ממעמדו כמלך גיבורי המד"ב לגיבורים מתחרים ,הנוסע בזמן בריק ברדפורד, ופלאש גורדון שללא ספק צוירו טוב יותר וגם הסיפורים שלהם היו מרתקים הרבה יותר.
סנטה קלאוס במאה ה-25 .ליתר דיוק שנת 2449 מה שאומר שהסיפור הוא משנת 1949.
הנשמות השלישית הרביעית והחמישית
בנתיים באק החל להתפשט בתחומי מדיה שונים מעבר לקומיקס . דמותו הייתה אחראית למדיה "בליץ" והוא הופיע על מוצרים שונים ובראשם אקדחי קרניים. הוא הכניס מילה חדשה לשפה האנגלית "זאפ" ( הקול שיוצא מאקדח קרניים ) . הוא זכה לגלגול חדש של חיים בסדרת רדיו מצליחה ביותר החל מ-1932 שהייתה גם סדרת המד"ב הראשונה ברדיו בכלל.
גלגול נוסף היה בסדרת סרטי קולנוע מ-1939 שבה כיכב באסטר קראב. זה הופיע קודם לכן בתור יריבו הגדול של באק פלאש גורדון. כל ההבדל היה שקראב צבע את שיערו מבלונדיני ( כפי שהופיע בתור פלאש ) לשחור ( כפי שהופיע בתור באק). בסדרה זאת נילחם קראב הן כנגד הגנגסטר העתידני קילר קאן והן כנגד בעלי בריתו אנשי כוכב סטורן ה שכמיטב המסורת של באק רוג'רס הופיעו כמלוכסני עיניים קטני קומה . אך הפתעה הפתעה לאחר מסע לעולמם הם התגלו כטיפוסים חיוביים דווקא ( אם כי לא חכמים במיוחד) ולבסוף הם אף שיתפו פעולה עם באק במאבק כנגד קאן. בהחלט שינוי לטובה מהגנוסייד באורינטליים החיזריים שתואר בסיפוריו המקוריים של נולאן.
עוד גלגול של באק הופיע בשנים 1950-1951 הופיעה בטלויזיה האמריקנית אחת מסדרות המד"ב הראשונות שעסקה בבאק שבה הוא תואר כלוחם בפשע ממבצרו מערה מלאה במכשירים טכנולוגיים ליד מפלי הניאגרה ( העיר הקטנה ניאגרה היא בירת כדור הארץ בקומיקס של באק רוג'רס).
ב-1953 הייתה פרודיה על הקומיקס המפורסם של באק רוג'רס משנות החמישים שבה הברווז דאפי בתור "דאק דודג'רס" ועוזרו החזיר נאבקים בכוחות הרשע של "מרוין ממאדים " ששואף לפלוש לכדור הארץ כמו כל אנשי המאדים אצל באק רוג'רס המקורי. הסרט המצוייר הזה נחשב היום לקלאסיקה ובשנות השמונים או התישעים נעשה לו סרט המשך שלו נתנו יד אם אינני טועה ג'ורג' לוקס וסטיבן שפילברג. למעשה זאת כזאת קלאסיקה עד שאפילו במאה ה-24 האמיתית ביקום של בבילון 5 יש בו עדיין צופים נלהבים.
בנתיים "הקומיקס "הרגיל" נמשך. בשנותיו האחרונות הצייר האחראי היה צייר בשם ג'ורג' טוסקה, שלו יוחסה גם הכתיבה והסיפורים קפצו באופן מפתיע כמה דרגות כלפי מעלה ברמה .וזאת מאחר שאת הסידרה כתבו כעת באופן אנונימי כמה סופרי מד"ב מוכשרים כמו פריץ לייבר ( מחבר " הנודד" וסיפורי פנטסיה מרובים ) רי ראסל ג'וליאן מאי ו גו'דית מריל ( סופרת ידועה אז שסיפורה "רק אימה" תורגם לעיברית ב"מבחר הסיפורת הבדיונית , ונחשבת לאחת מאימהות הזרם הפמיניסטי במד"ב ).
באק הוצג כעת לא כטייס לוחם כפי שהיה בשנים הראשונות של הסדרה כמעין סוכן חשאי של העתיד מין ג'מס בונד כזה שנלחם באוייבי כדור הארץ בעזרת דוקטור הואר. וילמה נזרקה לכל הרוחות כדי שבאק יוכל לפלרטט עם נשים שונות שוב בסגנון ג'מס בונד. הסיפורים היו כעת משובחים יותר מאי פעם .איפיין אותם חוש הומור וסירוב לקחת את עצמם ,. ובמיוחד את הרשעים קאן וארדלה יותר מדי ברצינות . קאן תואר בסיפורים האלה כדמות פאטטית ולא יוצלחת שחייה נוהלו בידי ארדלה, המוח האמיתי מאחרי הצמד.בסיפורים האלה תמיד אפשר היה לסמוך על קאן שיעשה חמור מעצמו בטיפשותו או בפחדנותו ועל ארדלה שתציל בערמומיותה ואומץ ליבה את שניהם שוב ושוב מידיו של באק. עוד דוגמה לנטיות הפמיניסטיות של הסדרה.
בשלב מסויים באק החל להתראות עם בת זוג קבועה אשת ביטחון עמיתה בשם קארול.
כמה מהסיפורים היו לא רעים בכלל אלו שנכתבו בידי פריץ לייבר ורי ראסל והיצגו גירסה עתידנית של שנות השישים במאה ה-25. ועסקו בסוכנויות הפרסום של העתיד,בספורט של העתיד ,בתיאטרון של העתיד במעצבי האופנה של העתיד, באולימפיאדות של העתיד, בפרקליטי הפטנאים של העתיד , במרגלים של העתיד , בתחרויות מלכות היופי של העתיד (!)
אבל זה לא עזר לסדרה. כמות הקוראים ירדה והלכה והיא נסגרה ב-1967 ודווקא בשיא המירוץ לחלל שמימש דברים רבים שבהם ניתקלו מרבית האמריקנים לראשונה בבאק רוג'רס.
בעמוד האחרון של הסדרה בסיפור ( למטה מבינוני ) שבו באק מסייע לחבורת נערים כולל אחיינה של קארול בפארק משחקים של העתיד הוא אפילו לא הופיע !
העמוד האחרון של סדרת "באק רוג'רס " ב-1967.באק רוג'רס לא מופיע שם.
ב-1969 נחת האדם הראשון על הירח , אבל באק רוג'רס שנחת על המאדים 40 שנה קודם לכן , ושסיפוריו יצרו במידה רבה את הרצון בציבור האמריקני להגיע לירח, כבר לא היה שם יותר כדי לחגוג.
אבל בנתיים הוא היגיע לישראל.
בוקי המגזין בשבילך
באק רוג'רס על כריכה האחורית של גליון "בוקי מספר 53 " לצד גיבורים אחרים הפאנטום ו"העכביש" .צייר אשר דיקשטיין
באק רוג'רס מת בארה"ב , אבל בדיוק אז הוא החל לחיות במקום אחר, בישראל. במגזין קומיקס שנקרא על שמו "בוקי ".למה בחרו העורכים לקרוא את שם המגזין דווקא על שם גיבור קומיקס לא ידוע כל כך שגווע זה מקרוב זה תעלומה.
בגליון הראשון של מגזין קומיקס זה שהחל לצאת ב-1967 כתבו העורכים :…." בוקי הוא בשביל כל אחד אשר אוהב סיפורי הרפתקאות , מתח ומדע דמיוני".
…" בוקי יפגיש אותך הקורא שבוע שבוע עם גיבורים ידועים בעולם :טייס החלל פלאש גורדון ,מפקד סיירי הג'ונגל האלמוני הפאנטום ….מנדריק הקוסם שאין דבר שאינו יכול לעשותו בקסמיו , סופרמן הגיבור האגדי שכוחו על אנושי ועלילותיו מרתקות ומלאות מתח ומסתורין , וכמובן ….בוקי הוא קפטין בוק רוג'רס ממפקדת משטרת הביטחון של החלל…"
המגזין "בוקי " רץ לאורך 170 חוברות ( שיא חסר תקדים או מקביל בתולדות הקומיקס בישראל ) עד 1971. והופיעו שם לאורך השנים 15 סיפורים מעלילותיו של בוקי. כולם מהשלב ההאחרון של הסדרה. הכותבים היו סופר המדע הבדיוני והפנטסיה הידוע פריץ לייבר וסופר ידוע אחר של פנטזיה רי ראסל גם הוא סופר פנטזיה ואימה מפורסם, והעורך הספרותי של כתב העת האירוטי הידוע “פלייבוי”. ראסל כתב סיפורי אימה ופנטסיה ידועים מאוד וכמה סרטי אימה מוכרים בשנות השישים.
רי ראסל
שני אלה בהחלט נתנו איכות מסויימת ללפחות כמה מהסיפורים והאמן היה ג'ורג' טוסקה.
שם נתקל הקורא העברי לראשונה בבוקי ( או בוק או באק, המגזין מעולם לא יכל להחליט איך לקרוא לאיש המאה ה-25) .
בידידו דוקטור הואר בממונה עליון פלמינג בחברה קארול שחורת השיער( לא וילמה!) ובעמיתיו משירות הביטחון. בהרפתקאותיו המצחיקות ומרתקות כאחד עם מדענים מטורפים, וסוכנות יפיפיות ,פושעים מרושעים וחייזרים מסוגים שונים, פולשים , קרימינליים , ידידותיים וסתם אדישים.
"איש נמר מהמאדים " מסיפורי באק רוג'רס בגירסת המגזין הישראלי בוקי ( ויותר נכון העורך הגראפי אשר דיקשטיין)
בסיפור האחרון על בוקי במגזין "שומר מלכות היופי " ( שאותו כתב לא פריץ לייבר שהיה בחופשת מחלה אלא סופר פנטסיה ידוע אחר בשם רי ראסל ) הופיעו גם יריביו הנצחיים קאן וארדלה במזימה מסובכת במיוחד לחטוף את מלכות היופי של כוכבי מערכת הלכת השונים ולדרוש עבורם כופר.לצייר הייתה משימה קשה במיוחד לתאר את הנערות השונות שכל אחת מהן מותאמת במיוחד לתנאים המיוחדים של עולמה ועם זאת כל אחת מהן היא יפיפיה ( וגם בסטנדרטים של הקורא ) והוא עמד במשימה הזאת בכבוד.
אך משום מה לאחר חוברת 112 של המגזין הופסקו סיפורי בוק רוג'רס ולא חזרו יותר למרות בקשות הקוראים ולמרות הבטחות שונות שלא קויימו. המגזין "בוקי " העדיף להתרכז מעתה ואילך בסיפורים על האל תור ( רשף במגזין ) האקס מן ( "הבילתי מנוצחים " במגזין ) איש הפלדה, סופרמן וגיבורים בריטיים וצרפתיים שונים.
באק רוג'רס נעלם מהמודעות של הקורא העברי כשם שנעלם מהמודעות של הקורא האמריקני למשך כמה וכמה שנים. כל מה שנשאר ממנו היו ספרי הנוסטלגיה שהדפיסו מחדש את הרפתקאות הקומיקס הישנות שלו.
אם כי לפני כמה שנים אחד הקוראים בעברית הדפיס את סיפורי באק רוג'רס מחדש בתוספות לסיפורי "בוקי " המקוריים בצורת תקליטור.
.
הנשמה השישית
באק רוג'רס צץ מחדש ב-1979. והפעם כגיבור של סדרת טלוויזיה שנוצרה בידי מפיק סדרת המד"ב הידועה "כוכב הקרב גלאקטיקה" גלאן לארסון . באק ( שגולם בידי השחקן גיל ג'רארד ) היה כעת האסטרונאוט האמריקני ויליאם רוג'רס שבשנת 1987 אבד במהלך משימת החלל האמריקנית האחרונה והוחזר לחיים בשנת 2491 . שם הוא מוצא את עצמו בלב מאבק בין כוכב "דראקוניה " ( יורשיהם העכשויים של ההאן והמונגולים ואנשי הנמר של מאדים ) שעליהם פיקדו הנסיכה תאבת הסקס ארדלה ועוזרה חורש המזימות איש כדור הארץ הבוגד קאן . הוא מגלה שכדור הארץ נשלט בידי המדען דוקטור הואר מ"ניו שיקאגו " ומתחבר עם הסוכנת האמיצה וילמה דירינג ועם רובוט נמוך קומה ,יצור מאוס בשם טוויקי עם קול שפעל על העצבים של הצופים כמו שריטה של ציפורניים על לוח.
לאחר שהיציל את כדור הארץ כמה וכמה פעמים מידי הדרקוניים ואת עצמו מגורל מר ממות בזרועותיה של ארדלה תיארה הסדרה את הרפתקאותיו של באק במאבק בזדים שונים ברחבי הגלקסיה כסוכן של כדור הארץ .תוך כדי כך חיקה את רוג'רס המקורי בכך שלימד משהו ממנהגי המאה ה-20 לאנשי המאה ה-25 התמימים , אלא שהפעם לא היו אלה שיטות צבאיות מתוחכמות אלא דיסקו ומאפיינים אחרים של שנות ה-70 שבאק איש שנות ה-80 של המאה ה-20 נשאר כנראה פריק שלהם בתקופתו. היתה זאת סדרה חביבה מאוד בסירובה לקחת את עצמה ברצינות , והיא הזכירה מאוד את סיפורי הקומיקס של טוסקה בדרך שבה תוארו באק ויריביו.
אחד הפרקים שזכורים לי במיוחד היה פרק שבו הופיע השחקן הזקן באסטר קראב , באק רוג'רס ,פלאש גורדון וגם טרזן המקורי , בתור אחד "קולונל גורדון". זה הוא לוחם זקן שחוזר מהפנסיה כדי לעזור לבאק רוג'רס "הצעיר" יותר כנגד אוייב חדש. ובמהלך הפרק הוא נזכר בימים שבהם רוג'רס עוד לא היה כאשר הוא נלחם באוייבים שונים. הבדיחה כאן הייתה כמובן כזאת שרק מומחים יכלו להבין אותה.
ארדלה וקאן הופיעו כמובן בסדרה אבל בצורה שונה מבעבר.
בפרק הפילוט מערכת היחסים בינם היייתה קרובה למה שזכרנו בעבר ,ארדלה הייתה נסיכה שאפתנית אבל מטומטמת. קאן היה היועץ הערמומי שלה מכדור הארץ שמנהל את העניינים ואומר לנסיכה מה עליה לעשות.
הנסיכה ארדלה מכוכב דראקוניה (פמלה הנסלי) והיועץ המרושע שלה מכדור הארץ, “קאן הרוצח” (הנרי סילבה) מביטים בבאק רוג’רס (גיל ג’רארד) חסר ההכרה, בגרסה הטלוויזיונית של הסדרה משנת 1979
ואז החליטו המפיקים להחליף את השחקן הנרי סילבה בשחקן אחר מיכאל אנסרה בתור קאן וכל מערכת היחסים הזאת השתנתה. מכאן ואילך ארדלה הייתה דומיננטית לחלוטין.
קאן (מיכאל אנסרה) והנסיכה ארדלה (פמלה הנסלי)
מכאן ואילך קאן נשלט לחלוטין בידי גחמותיה ושגעונותיה של ארדלה והיה רק מציית לפקודותיה.
ארדלה וקאן הופיעו בעוד שלושה פרקים בסדרה, כשאת קאן הערמומי והנכלולי מגלם שחקן אחר, מיכאל אנסרה. הנסיכה מכוכב דרקוניה, שבסיפורים קודמים הוצגה כבת זוגו של קאן, הוצגה כמי שמטרתה בחיים היא לא רק לכבוש את כדור הארץ, אלא גם להשיג את באק רוג’רס ולהתחתן עמו.בדומה לקאן בסדרה המקורית ששאף להשיג מחדש את וילמה ( אם כי לא דווקא להתחתן עימה ).
שינוי דרמטי חל בסדרה בעונה השניה שלה כאשר באק יצא בספינת חלל ( שעליה פיקד אחד , אדמירל אסימוב , צאצא של סופר המד"ב מהמאה ה-20 ) לחפש אחר שבטים אבודים של כדור הארץ במרחבי החלל ובכל פרק ביקר כעת בכוכב לכת מיסתורי חדש . הסדרה ניסתה כעת להיות יותר "רצינית " ויותר כמו "מסע בין כוכבים או האחות הנחותה " כוכב הקרב גלקטיקה " באופיה. אבל השינוי רק גרם לירידה דרסטית ברמת הסדרה והיא הופסקה . אין מה לעשות , באק רוג'רס פשוט איננו קפטין קירק.
סדרה זאת הייתה ככל חביבה עלי. לא שהייתה זאת יצירת מופת , כלל וכלל לא, אבל בהשוואה לכל שאר הדראק של שנות ה-70 שהוקרן בארץ היא זהרה כמו אור בהיר. ובהחלט בהשוואה לאחותה "גאלקטיקה " שהיתה מצד אחד יקרה בהרבה מבחינת הכספים שהושקעו בה ומצד שני נחותה בהרבה מבחינת התסריטים ( אם כי גלקטיקה הייתה ונשארה אחת מסדרות המד"ב היותר מעניינות בגלל אספקטים אחרים שאינם קשורים לפעלולים ).
סיפור פרק הפתיחה של הסדרה (שהוקרן על המסכים כסרט קולנוע) תורגם כספר לעברית. את הספר כתב “אדיסון סטיל” (שם בדוי של סופר מד”ב הידוע ריצ’רד לופוף). הוא תורגם בידי ד. קול והופיע ב-1979 בהוצאת “קוסמוס” (הוצאה שפרסמה גם מגזין מדע בדיוני בשם “קוסמוס”). זהו אחד השרידים היחידים בעברית כיום לסדרת הטלוויזיה הזאת, שהיא אמנם סדרה קצרת ימים וטיפשית, אך גם חביבה ומלאת הומור.
במקביל לשידור סדרת הטלוויזיה נוצר קומיקס חדש על באק רוג'רס בעיתוני ארה"ב שאותו צייר גרי מורו.
הצמד של קאן וארדלה סירב להיעלם גם לאחר שסדרת הטלויזיה משנות השבעים בוטלה, והם ממשיכים לאיים על באק רוג’רס ועל וילמה .למשל בסדרת קומיקס חדשה על באק רוג’רס שצייר גרי מורו.
קומיקסים של באק רוג’רס עם קאן וארדלה מ-1980.צייר גרי מורו.
הנשמה השביעית
גלגול חדש ומוזר של באק צץ תוך כדי שידור הסדרה ב-1980 והוא היה פרי מוחם של שנים מסופרי המד"ב המפורסמים ביותר, לארי ניבן וג'רי פורנל. השניים חובבים נלהבים של באק מאז ילדותם ( פורנל אף חיבר ספר של מאמרים מדעיים ועתידניים בשם THAT BUCK ROGERS STUFF ) החליטו להקים את הדמות לתחייה ובו בזמן להחזיר אותה למקורות של נולאן ( שעם דיעותיו הפוליטיות הימניות קיצוניות כפי שבוטאו בסיפור יש לשניים ובמיוחד לפורנל שהגדיר את עצמו פעם בצניעות כ"ימינה מאטילה ההוני " סימפטיה רבה ) , אך בו בזמן להתאים את סיפורו המקורי ל"זמנים המודרניים". הם עיבדו מחדש את ארמגדון 2419 סילקו מימנו את כל הקטעים הגזעניים והכניסו קטעים חדשים שמהם מסתבר שהעתיד שאליו מגיע אנתוני רוג'רס ( ולא באק! ) הוא למעשה העולם שנהרס בספר שלהם "פטיש השטן " שתיאר את חורבן כדור התרבות האנושית כתוצאה מפגיעת אסטרואיד (הספר פורסם לראשונה ב 1977 ותורגם לעברית ב-1981 בידי שלומית קדם בהוצאת לדורי ).
בין 1980 ו-1983 הופיעו ארבעה סיפרי המשך שנכתבו על סמך תקצירים של ניבן ופורנל בידי שלושה סופרים ממדרגה תשיעית ,ותיארו את הרפתקאותיו של אנתוני רוג'רס עשרות שנים לאחר שהביס את האימפרית ההאן, אך עליו להמשיך להיאבק בבנו בן התערובת מורדרד שנולד מנסיכה של ההאן כמו גם עם גזע של חייזרים לוחמי על שקמו לתחייה לאחר הקפאה של אלפי שנים שהם אלה שהולידו את ההאן.
נגלה שבסופו של דבר באק עם יחידה של לוחמים מגיע לעולמם של החייזרים ומביס אותם שם.
הסדרה לא זכתה לכל הצלחה שהיא וניבן ופורנל מעדיפים להתעלם ממנה ברזומה שלהם . לשמו הטוב של באק רוג'רס היא לא תרמה מהומה.
הנשמה השמינית
באק רוג'רס קם לתחיה שוב ב-1988 ובאחד מהגילגולים המעניינים ביותר שלו עד כה.
הפעם היה זה בידי חברת T.S.R יוצרת ז'אנר משחקי התפקידים כמו ה-DUNGEON AND DRAGONS . T.S.R הפכה בידי מיסדה גארי גייגקס לאימפריה של ממש בתחום משחקי התפקידים עד שהשתלטה עליה במהלך מפתיע אשת עסקים צעירה וקשוחה בשם לורין ויליאמס וזרקה ממנה את גיגקס לכל הרוחות.
קטע מביוגרפיה על גירי גיקס על התפקיד בחייו של של לורן ויליאמס.צייר הקומיקסאי הישראלי קורן שדמי
ויליאמס הנ"ל הייתה הנכדה של ג'ון דיל ובעלת הזכויות על הדמות.לפניה עמדה מטרה אחת: להקים את תהילתו של באק רוג'רס . לשם כך הקדישה את כל משאבי החברה ליצירת "יקום חדש " של באק רוג'רס ויצאה לשוק עם "בליץ" של משחקים , ספרים , וסיפורי קומיקס שהתבססו על דמותו , מכיוון שהמדובר היה במשימה משפחתית וחלק נכבד מהחומר נכתב בידי אחיה פלינט דיל.
באק רוג'רס היה כעת טייס קרב מ-1999 שאבד בחלל בעת מאבק עם מטורף רוסי ששואף להשתלט על העולם. הוא מתעורר בשנת 2456 ומוצא שכדור הארץ הוא כעת איי חרבות אקולוגיים שנשלט בידי כוכב הלכת מאדים. אך הפעם בניגוד לעבר לא היו אלה חיזרים שחיו במארס אלא בני אדם מכדור הארץ שהיגרו אליו וביצעו בו "הארצה". במארס שולטת כעת חברה " רב לאומית" מרושעת שמנצלת כמו בצורה אכזרית את כדור הארץ . באק מגלה שכמעט כל העולמות במערכת השמש מאכלסים כעת מהגרים מכדור הארץ אך שעברו שינויים ומוטציות בהתאם לתנאים המיוחדים בכל עולם, וכתוצאה משימוש נרחב ביותר בהנדסה גנטית.
הוא פוגש את הדמויות הקבועות של סדרת "באק רוג'רס" שכל אחת מהן עברה שינויים דרמטיים.
דוקטור הואר הוא כעת הדמיית מחשב של ידיד של באק מהמאה ה-20 .
וילמה היא כמו בעבר מורדת אמיצה והפעם בשליטים המרושעים ממאדים.
הדמויות השונות בציורים של גרסת משחק תפקידים של באק רוג’רס משנות התשעים.
ארדלה היא כעת בעלת מניות יפיפיה סקסית ומרושעת בחברה ממאדים ( יש שמועות בלתי מבוססות באינטרנט שדמותה התבססה ישירות על זאת של לורן ויליאמס שלא הייתה חביבה בלשון המעטה על אנשי T.S.Rׂ ).
ארדלה ואלמאר כאשת עסקים קשוחה וסקסית מכוכב הלכת מאדים באנתולוגיית סיפורי באק רוג’רס ARRIVAL 1989
ארדלה "נסיכת" המאדים בחוברת של המשחק שמתארת את העולם של מאדים.
סיפור חייה המוקדמים של ארדלה בחוברת קומיקס של ת.אס. אר משנות התשעים .כיצד הפכה מפליטה בכוכבון נדיח ועני לנסיכה ובעלת בתי בושת במאדים וברחבי מערכת השמש .צייר גרי מורו.
קאן הוא שוב כפי שהיה בהתחלה, לוחם אמיץ בשורות המורדים בכדור הארץ ואהובה שלעבר של וילמה שבגד במורדים.
העלילה היא על כך שבאק חוזר כדי להנהיג את המורדים וזורק את אנשי המאדים מכדור הארץ . אך המאבק נמשך בספרים ובמשחקים שאותם הוציאה T.S.R . ושתיארו את העולמות השונים של כדור הארץ . המטרה הייתה להציג גרסה עדכנית ריאליסטית ומשכנעת ביותר של העתיד הלא קרוב כפי שהוא יוכל להיות על סמך ההתפתחויות המדעיות החדשות ביותר.
אישית אני חושב שזאת אולי הייתה הואריאציה המעולה ביותר של סיפור באק רוג'רס שהופיעה מאז ומעולם , ואחד ממשחקי התפקידים הטובים ביותר של מד"ב אי פעם. אבל זה לא הלך. משום מה חובבי משחקי התפקידים לא גילו עניין רב במשחק שבו הושקע כל כך הרבה תיחכום וכושר המצאה.הפריטים הקשורים לסדרה היפסיקו לצאת ב-1993.
הנשמה התשיעית
ויליאמס לא ויתרה, אחרי הכל הייתה זאת חובתה משפחתית להמשיך לקיים את באק רוג'רס. החברה שלה יצאה בגירסה חדשה לדמותו של באק רוג'רס .
אלא שהפעם הם הלכו על כיוון הפוך מהניסיון הקודם . הפעם הם הלכו על "חזרה למקורות " לסיפור המקורי של נולאן ולמאבקו המקורי של באק באימפרית ההאן שהוצג כמעין "רטרו " נוסטלגי של העתיד כפי שראו או הדורות הקודמים ( כפי שעשו כבר ניבן ופורנל ) והפעם לא היה שום ניסיון לשמור על נאמנות כל שהיא למדע ולטכנולוגיה המודרניים
.סופר המד"ב מרטין קיידן ( יוצרו של איש ששת המליונים סטיב אוסטין ) כתב עבור גירסה זאת של באק את הספר LIFE IN THE FUTURE 1995) שהיה האוטביוגרפיה של באק רוג'רס על מאבקו באנשי ההאן ומפגשיו הראשונים עם אנשי הנמר של המאדים כפי שתוארו בסיפורי הקומיקס הראשונים.
גירסה זאת הייתה אף כישלון גדול יותר מקודמתה שחקני משחקי התפקידים לא התעניינו בגירסת רטרו של העתיד יותר משהתעניינו בגירסה ראליסטית ומעודכנת שלו . לורן ויליאמס נזרקה מ-T.S.R שאיבדה כעת ממעמדה כאימפריה של משחקי תפקידים כתוצאה מהכישלון של באק רוג'רס וקרסה לחלוטין. היום החברה שפעם הובילה בתחומה שייכת לחברה של משחקי קלפים.
בשנות ה-2000 נעשו עוד שתי גירסאות קומיקס שונות על באק רוג'רס. אחת מהן של אמן ידוע הווארד צ'איקין ששלח את באק שוב ללחום כנגד הסינים המאיימים על מה שנשאר מארה"ב בעתיד.בסיפור עם רמיזות פוליטיות עכשוויות.
שתיהן לא זכו להצלחה.
קאן וארדלה בגרסה של באק רוג’רס משנות ה-2000
כיום באק רוג'רס נראה כמת סופי שניצל את כל הנשמות שלו .
הנשמה העשירית ?
קאן וארדלה בגירסה של הווארד צ’ייקין משנת 2014
ואולי לא. חברת וולט דיסני רכשה את הזכויות להסרטת סרט על באק רוג'רס ומזה שנים יש עכשיו שמועות על כוונותיהם להפיק על הדמות סרט חדש שבו תוצג גירסה חדשה הן של באק רוג'רס ( שהפעם אולי יהיה לראשונה איש המאה ה-21 ) והן של המאה ה-25. אם כן הסרט הזה יופק תהיה זאת הנשמה העשירית של באק רוג'רס.
אלא שבנתיים החלו מאבקים משפטיים שונים בין בעלי הזכויות על באק רוג'רס. יורשיו של הסופר המקורי נולאן ,יורשיו של מפיץ הקומיקס רוברט דיל ,ואנשי הוליווד עכשוויים.בעלי זכויות שונים שניסו להקים אותו לתחייה על ידי מלחמה של שנים אלה באלה בבתי משפט משועממים המשפטים בנושא הם ארוכים ויקרים ובנתיים לא היגיעו לקיצם.סרט או סדרה של באק רוג'רס לא יצאה מזה. רק עורכי הדין התעשרו.
באק רוג'רס הוא כעת בן 91 ובמשך עשרות השנים של קיומו ולאורך הגלגולים השונים והמרובים שלו הוא התאפיין בדבר אחד: הוא תמיד האדם מכאן ועכשיו של המאה ה-20 או העתיד הקרוב מאוד שמתמודד עם העולם הזר והמוזר של העתיד של המאה ה-25 , עולם שמשום מה הוא תמיד תואם בדייקנות את הציפיות והתפיסות המיוחדות של אנשי העשור הספציפי שבו מופיעה הגירסה הספציפית של עלילותיו. בשנות ה-20 זהו עתיד קודר שנשלט בידי אנשי הגזע הצהוב ( בשנות ה-50 והשישים זהו עתיד אופטימי של כיבוש מערכת השמש . בשנות ה-70 זהו עתיד של התאוששות ממלחמה אטומית ו"מלחמות כוכבים" בין אימפריות בין כוכביות ובשנות ה-80 זהו עתיד של חורבן אקולוגי הנדסה גנטית , והדמיות מחשב מתוכמות.
אם יעשה סרט על באק רוג'רס בארה"ב של היום הנמצאת בקונפליקט עם סין השואפת להיות מעצמה עולמית מספר 1 באק רוג'רס שבהמקור היה לוחם ב"האנים" יכול למצוא את עצמו בעיצומו של מאבק זה שלפני שנים נראה היה שאובד עליו הכלח וכיום הוא רלבנטי יותר מאי פעם.
איזה מן עתיד תמצא הנשמה הבאה של באק רוג'רס? אנו יכולים להיות בטוחים רק לגבי דבר אחד : משעמם הוא לא יהיה.
קומיקסים של באק רוג’רס עם קאן וארדלה מ-1980.צייר גרי מורו.
